נבואת נחמה הנוגעת לך
פרק שני
נבואת נחמה הנוגעת לך
1. למה לנו להתעניין בנבואות ישעיהו?
ישעיהו כתב את הספר הנושא את שמו לפני כמעט 000,3 שנה, אך לספרו ערך רב גם עבורנו כיום. המאורעות ההיסטוריים שכתב מלמדים עקרונות חשובים. חקר הנבואות שכתב ישעיהו בשם יהוה בונה את אמונתנו. ישעיהו אכן היה נביא אלוהים חיים. יהוה האציל עליו מרוחו לכתוב היסטוריה מראש — לתאר מאורעות בטרם התרחשו. כך המחיש יהוה את יכולתו לחזות את העתיד ולעצבו. ספר ישעיהו משכנע את המשיחיים האמיתיים שיהוה יקיים את כל הבטחותיו.
2. מה היה המצב בירושלים כשכתב ישעיהו את ספר נבואותיו, ואיזה שינוי היה צפוי?
2 כשמסיים ישעיהו את כתיבת נבואותיו, האיום האשורי כבר הוסר וירושלים עומדת על תילה. המקדש עומד על מכונו, ובני העם ממשיכים בשגרת היומיום כמנהגם זה מאות שנים. אלא שהמצב עומד להשתנות. אוצרות מלכי יהודה עומדים להילקח בבלה, שם ישמשו בחורי ישראל כסריסים, כלומר פקידים בחצר המלוכה a (ישעיהו ל״ט:6, 7). וכך אכן יקרה כעבור יותר ממאה שנה (מלכים ב׳. כ״ד:12–17; דניאל א׳:19).
3. מהו תוכן ישעיהו מ״א?
3 אלא שדבר־אלוהים בפי ישעיהו לא הסתכם בנבואת חורבן. פרק מ׳ בספר ישעיהו פותח במילה ”נחמו”. b בני העם יוכלו למצוא נחמה בהבטחה שהם או בניהם ישובו לארצם. גם בפרק מ״א יש בשורת נחמה. מנובא בו כי יהוה יקים מלך חזק שיעשה את רצונו. הוא מציין שאין צורך לחשוש, ומעודד לבטוח באלוהים. הוא גם חושף את אוזלת ידם של אלילי הכזב בהם בוטחים גויי הארץ. יש בכל הדברים האלה כדי לחזק מאוד את האמונה, גם בימי ישעיהו וגם בימינו.
יהוה מזמין את העמים לעימות
4. באילו מילים מזמין יהוה את יריבי עמו לעימות?
4 יהוה אומר ביד נביאו: ”החרישו אלי, איים, ולאומים יחליפו כוח. יגשו, אז ידברו, יחדיו למשפט נקרבה” (ישעיהו מ״א:1). במילים אלו מזמין יהוה את יריבי עמו לעימות. אדרבה, שיאזרו עוז וישאו את דברם לפניו! בהמשך דורש יהוה, המשמש כשופט בבית משפט, שהעמים ימציאו הוכחה שאליליהם הם אלוהי אמת. היוכלו האלילים לנבא ישועות לחסידיהם או גזרי דין לאויביהם? וגם אם כן, היוכלו להגשים את נבואותיהם? התשובה היא לא. רק יהוה מסוגל לעשות זאת.
5. הסבר כיצד מתגשמים דברי ישעיהו יותר מפעם אחת.
5 בשעה שאנו בוחנים את נבואות ישעיהו, חשוב שנזכור כי בדומה לנבואות מקראיות רבות, יש לדבריו יותר מהתגשמות אחת. ב־607 לפה״ס גולים יושבי יהודה לבבל. אך בנבואות ישעיהו נאמר כי יהוה עתיד לשחרר את גולי בבל. וכך אכן אירע ב־537 לפה״ס. שחרור זה התגשם שנית בתחילת המאה ה־20. בימי מלחמת העולם הראשונה עברו על משרתי יהוה המשוחים ימי צרה בעולם. ב־1918 שותקה פעילות ההטפה עקב לחצים מצד עולמו של השטן, לחצים בדמות הסתה מצד הנצרות, שהיא אחת ממרכיביה העיקריים של בבל הגדולה (ההתגלות י״א:5–10). מנהלים בכירים בחברת המצפה נאסרו על לא עוול בכפם. נדמה היה כי העולם ניצח במלחמתו נגד משרתי אלוהים. אך כפי שקרה ב־537 לפה״ס, יהוה גאל את עמו במפתיע. ב־1919 שוחררו המנהלים מן הכלא, ולאחר מכן בוטלו האישומים נגדם. בכינוס שנערך בספטמבר 1919 בסידר־פוינט שבאוהיו, נקראו עובדי יהוה לחדש את פעילות ההכרזה של בשורת המלכות (ההתגלות י״א:11, 12). מאז ואילך חל גידול ניכר בהיקף הכרזת הבשורה. זאת ועוד, חלק ניכר מדברי ישעיהו צפויים להתגשם בגן־העדן הארצי העתיד לבוא, ולכן דברי ישעיהו שנאמרו לפני עידן ועידנים נוגעים גם לעמים ואומות בימינו.
הקמת מושיע
6. כיצד מתאר הנביא את הכובש העתיד לבוא?
6 יהוה מנבא ביד ישעיהו על כובש שיושיע את עם אלוהים מבבל ויעשה את משפט יהוה על אויבי ישראל. יהוה שואל: ”מי העיר ממזרח? צדק יקראהו לרגלו, יתן לפניו גויים ומלכים יַרְד? יתן כעפר חרבו, כקש נידף קשתו? ירדפם, יעבור שלום, אורַח ברגליו לא יבוא? מי פעל ועשה, קורא הדורות מראש? אני, יהוה, ראשון; ואת אחרונים אני הוא” (ישעיהו מ״א:2–4).
7. מיהו הכובש המתקרב, ומה הם הישגיו?
7 מיהו זה אשר קם ממזרח? ממזרח לבבל שוכנות הארצות מדי, פרס ועילם. מארצות אלו יצא כורש מלך פרס בראש צבא אדיר (ישעיהו מ״א:25; מ״ד:28; מ״ה:1–4, 13; מ״ו:11). אף שכורש אינו מעובדי יהוה, הוא עושה את רצון יהוה, אלוהי הצדק. הוא מכניע מלכים, המתפוררים והופכים לעפר לפניו. בכיבושיו הוא עובר ב”שלום” וללא פגע בדרכים ואורחות שלא נוהגים לעבור בהן, ומתגבר על כל מכשול. בשנת 539 לפה״ס מגיע כורש לעיר בבל האדירה וכובש אותה. בעקבות זאת הוא משחרר את עם אלוהים ומתיר להם לשוב לירושלים כדי לחדש את פולחן האמת (עזרא א׳:1–7). c
8. מה רק יהוה מסוגל לעשות?
8 וכך, באמצעות ישעיהו, חוזה יהוה את עלייתו של כורש לשלטון זמן רב בטרם נולד! רק אלוהי האמת יכול לנבא בדייקנות שכזו. אין שווה לו בין אלילי הכזב של העמים. לא לשווא אומר יהוה: ”כבודי לאחר לא אתן”, שכן רק הוא יכול לומר בצדק: ”אני ראשון ואני אחרון, ומבלעָדַי אין אלוהים” (ישעיהו מ״ב:8; מ״ד:6, 7).
עמים מפוחדים בוטחים באלילים
9–11. כיצד מגיבים העמים על התקדמותו של כורש?
9 ישעיהו מתאר כעת את תגובת העמים לכובש עתידי זה: ”רָאו איים ויירָאו, קצות הארץ יֶחֱרָדו. קָרבו ויאֱתָיוּן. איש את רעהו יעזורו, ולאחיו יאמר: ’חזק’. ויחזֵק חרש את צורף, מחליק פטיש את הולם פעם [הסדן שפטיש הנפח מכה בו], אומר לדבק: ’טוב הוא’. ויחזקהו במסמרים, לא יִמוט” (ישעיהו מ״א: 5–7 ).
10 יהוה צופה מה יקרה כעבור מאתיים שנה בזירה העולמית. צבאות חזקים בפיקודו של כורש נעים במהירות ומכניעים את כל אויביהם. עמים, לרבות יושבי האיים או אנשים הנמצאים במקומות מרוחקים ביותר, חרדים מפני התקדמותו של כורש. מתוך פחד, הם עושים יד אחת כדי להילחם באיש שיהוה קרא לו ממזרח כדי לעשות את משפטו. הם מנסים לעודד איש את אחיו בקריאה ”חזק”.
11 בעלי מלאכה פועלים שכם אחד כדי להכין פסילים שיצילו את האנשים. החרש, כלומר הנגר, מכין את תבנית העץ של האליל ומעודד את הצורף לצפות אותה במתכת, אולי אפילו בזהב. מחליק הפטיש הולם באליל כדי להחליקו ולייפותו, ומביע שביעות רצון מן הדבק. אפשר שהמחבר מוהל דבריו במעט סרקזם בהוסיפו שיש לחזק את האליל גם במסמרים כדי שלא יתמוטט או ייחלש, כפי שהיה במקרה של האליל דגון שנפל ארצה לפני ארון יהוה (שמואל א׳. ה׳:4).
אַל פחד!
12. כיצד מסלק יהוה את פחדי ישראל?
12 כעת מפנה יהוה את תשומת לבו לעמו. שלא כיתר העמים הבוטחים באלילים דוממים, הבוטחים באלוהי האמת אינם צריכים לחשוש. יהוה מסלק את הפחדים. הוא מזכיר להם שישראל הוא מזרע אברהם אוהבו. ישעיהו אומר את דברי יהוה בלשון רכה: ”ואתה, ישראל עבדי, יעקב אשר בחרתיך, זרע אברהם אוהבי. אשר החזקתיך מקצות הארץ, ומאציליה קראתיך. ואומר לך, ’עבדי אתה, בחרתיך ולא מאסתיך. אל תירא, כי עימך אני. אל תִּשְתָּע [אל תפן כה וכה בחרדה], כי אני אלוהיך. אימצתיך [חיזקתיך] אף עזרתיך, אף תְּמַכתיך בימין צדקי’” (ישעיהו מ״א:8–10 ).
13. מדוע יש בדברי יהוה משום נחמה לגולי בבל?
13 איזו נחמה שאבו ודאי ממילים אלה היהודים הנאמנים שהיו שבויים בארץ נכר! מה מעודד לשמוע שיהוה מכנה אותם ”עבדי”, בעודם גולים, עבדים למלך בבל! (דברי הימים ב׳. ל״ו:20) יהוה אומנם העניש אותם על חוסר נאמנותם, אך לא דחה אותם מעל פניו. ישראל שייך ליהוה ולא לבבל. עבדי יהוה אינם צריכים לירוא מפני הכובש המתקרב, מפני כורש. יהוה יהיה עם עמו ויעזור לו.
14. כיצד יכולים משרתי אלוהים בימינו למצוא נחמה בדברי יהוה לישראל?
14 דברי נחמה אלו מעודדים ומחזקים את משרתי אלוהים עד עצם ימינו. ב־1918 נכספו עובדי אלוהים לדעת מהו רצונו, והשתוקקו לצאת מן השבי הרוחני. כיום אנו כמהים להקלה מן הלחצים שמפעילים השטן, עולמו ואי־שלימותנו. ברי לנו שיהוה יודע בדיוק מתי וכיצד לפעול למען עמו. כילדים קטנים, אנו אוחזים בידו החזקה של יהוה, סמוכים ובטוחים שהוא יעזור לנו להתמודד (תהלים ס״ג:8, 9). יהוה מוקיר את משרתיו. הוא תומך בנו כיום בדיוק כפי שתמך במשרתיו בשנים הקשות 1918 ו־1919, וכפי שתמך בבני ישראל הנאמנים בימי קדם.
15, 16. (א) מה יעלה בגורלם של אויבי ישראל, ומדוע מדומה ישראל לתולעת? (ב) איזו מתקפה שעומדת להתרחש הופכת את דברי יהוה למעודדים במיוחד עבורנו?
15 תן דעתך ליתר הדברים שאומר יהוה ביד ישעיהו: ”’הן יבושו וייכלמו כל הנֶחֱרים בך [השופכים חרונם עליך]. יהיו כאין ויאבדו אנשי ריבך. תבקשם ולא תמצאם, אנשי מַצֻּתֶךָ [הניצים עימך]. יהיו כאין וכאפס, אנשי מלחמתך. כי אני, יהוה אלוהיך מחזיק ימינך, האומר לך: ”אל תירא אני עזרתיך”. אל תיראי, תולעת יעקב, מְתֵּי ישראל [אנשי ישראל]. אני עזרתיך’, נאום יהוה וגואלך קדוש ישראל” (ישעיהו מ״א:11–14 ).
16 אויבי ישראל לא ינצחו. כל השופכים חרונם על ישראל יבושו וייכלמו. אנשי ריבם יאבדו. היהודים השבויים אומנם נראים כתולעת חלשה וחסרת הגנה העושה דרכה בעפר, אך יהוה יעזור להם. מה מעודד הדבר דווקא ב”אחרית הימים”, שעה שהמשיחיים מתמודדים עם איבה עזה מצד כה רבים בעולם! (טימותיאוס ב׳. ג׳:1) הבטחת יהוה אכן מחזקת את ידינו לנוכח מתקפתו הקרבה של השטן, המכונה באחת הנבואות ”גוג ארץ המגוג”. עובדי יהוה שיותקפו באכזריות על־ידי גוג ייראו חסרי הגנה כתולעת, כ”יושבים באין חומה, ובריח ודלתיים אין להם”. אבל הבוטחים ביהוה אינם צריכים לרעוד מפחד. האל הכל־יכול יילחם להם ויושיעם (יחזקאל ל״ח:2, 11, 14–16, 21–23; קורינתים ב׳. א׳:3).
נחמה לישראל
17, 18. כיצד מתאר ישעיהו את הכוח שיקבל עם ישראל, ומה יתגשם ללא ספק?
17 יהוה מוסיף לנחם את עמו: ”הנה שמתיך למורַג חרוץ חדש, בעל פיפיות. תדוש הרים ותָדוֹק, וגבעות כמוץ תשים. תִּזְרֵם ורוח תישאם, וסערה תפיץ אותם. ואתה תגיל ביהוה, בקדוש ישראל תתהלל” (ישעיהו מ״א:15, 16).
18 עם ישראל יקבל כוח לפעול, ובמובן הרוחני להכניע את אויביו המשולים להרים. בשובו של העם מן הגלות הוא יתגבר על כל אויביו שינסו למנוע ממנו לבנות את בית המקדש ואת חומות ירושלים (עזרא ו׳:12; נחמיה ו׳:16). עם זאת, דברי יהוה יתקיימו בקנה מידה רחב יותר ב”ישראל השייכים לאלוהים” (גלטים ו׳:16). ישוע הבטיח למשיחיים המשוחים: ”המנצח ושומר את מעשיי עד קץ, אני אתן לו סמכות על הגויים וירעה אותם בשבט ברזל, ככלי חרס ינופצו, כשם שגם אני קיבלתי סמכות מאת אבי” (ההתגלות ב׳:26–28). אין ספק שתבוא שעה שאחי המשיח המוקמים לתחייה לתפארת שמימית, יטלו חלק בהשמדת אויבי יהוה (תסלוניקים ב׳. א׳:7, 8; ההתגלות כ׳:4, 6).
19, 20. מה כותב ישעיהו לגבי חידוש יופיה של ארץ ישראל, וכיצד מתגשם הדבר?
19 יהוה נוקט לשון ציורית כדי לתת משנה תוקף להבטחתו לעזור לעמו בשעת צרה. ישעיהו כותב: ”העניים והאביונים מבקשים מים, וָאַיִן. לשונם בצמא נָשָתָּה [יבשה]. אני, יהוה, אענם. אלוהי ישראל, לא אעזבם. אפתח על שפיים [הרים] נהרות, ובתוך בקעות מעיינות. אשים מדבר לאגם מים, וארץ צייה למוצָאי מים. אתן במדבר ארז, שיטה והדס ועץ שמן. אשים בערבה ברוש, תדהר ותְאַשוּר יחדיו. למען יראו וידעו וישימו וישכילו יחדיו, כי יד יהוה עשתה זאת, וקדוש ישראל בְּרָאָהּ” (ישעיהו מ״א:17–20).
20 גולי יהודה יושבים אומנם בבירתה העשירה של מעצמת העולם, אך להם היא כמדבר חרב. הם חשים כפי שחש דוד כשהסתתר מפני שאול המלך. ב־537 לפה״ס פותח להם יהוה דרך לשוב ליהודה ולבנות מחדש את מקדשו בירושלים — להשיב את עבודתו הטהורה על כנה. על כך מברך אותם יהוה. באחת הנבואות שכתב בהמשך חוזה ישעיהו ש”ניחַם יהוה ציון. ניחַם כל חורבותיה, וישם מדברהּ כעדן, וערבתהּ כגן יהוה” (ישעיהו נ״א:3). כך אכן קורה כאשר שבים היהודים לארצם.
21. איזה שיקום חל בעת החדשה, ומה יקרה בעתיד?
21 דבר דומה אירע בעת החדשה. ישוע המשיח, שהוא כורש הגדול יותר, שחרר את תלמידיו המשוחים מן השבי הרוחני למען יכוננו מחדש את עבודת אלוהים הטהורה. נאמנים אלה בורכו בגן־עדן רוחני עשיר, גן־עדן סמלי (ישעיהו י״א:6–9; ל״ה:1–7). כאשר ישמיד יהוה בקרוב את אויביו, תשתנה הארץ כולה ותהפוך לגן־עדן, כפי שהבטיח ישוע לפושע שהוקע לצדו (לוקס כ״ג:43).
העימות עם אויבי ישראל
22. באילו מילים מזמין יהוה שנית את העמים לעימות?
22 יהוה שב כעת להתעמת עם העמים ואלילי הכזב שלהם. ”’קָרבו ריבכם’, יאמר יהוה. ’הגישו עצומותיכם’, יאמר מלך יעקב. ’יגישו ויגידו לנו את אשר תִּקְרֶינָה. הראשונות — מה הנה? — הַגידו, ונשׂימה לבנו ונדעה אחריתן, או הבאות השמיעונו. הַגידו האותיות לאחור [אימרו את הבאות], ונדעה כי אלוהים אתם. אף תיטיבו ותָרֵעו, ונשתעה [נביט] ונראה יחדיו. הן אתם מאין, ופָעָלכם מֵאָפַע [מאפס]. תועבה יבחר בכם’” (ישעיהו מ״א:21–24 ). האם מסוגלים אלילי הגויים לנבא את העתיד במדויק וכך להוכיח שיש להם ידע על־טבעי? לוּ יכלו, אין ספק שהיו תוצאות חיוביות או שליליות המוכיחות את טענתם. אך המציאות היא שאלילים אינם מסוגלים לעשות דבר, שכן הם אַיִן.
23. מדוע גינה יהוה את האלילים שוב ושוב באמצעות נביאיו?
23 יש התוהים כיום מדוע הקדיש יהוה זמן כה רב לגינוי האווילות שבעבודת אלילים, אם בפי ישעיהו ואם בפי יתר הנביאים. לרבים כיום מובן מאליו שפסילים מעשה ידי אדם אין בהם מועיל. אך ברגע שאמונות כוזבות הופכות למקובלות ונפוצות, קשה מאוד לשרש אותן ממוחם של הדוגלים בהן. רבות מן האמונות בהן דוגלים בני דורנו חסרות היגיון בדיוק כמו האמונה שצלמים דוממים הם אלוהים. אך אנשים דבקים בהן למרות הנימוקים המשכנעים המפריכים אותן. מכאן שרק אם ישמעו את האמת שוב ושוב, יהיו מי שיבינו שנבון לבטוח ביהוה.
24, 25. כיצד חוזר יהוה לדבר על כורש, ואיזו נבואה נוספת מזכירים לנו דבריו?
24 יהוה חוזר לדבר על כורש. ”העירותי מצפון, וַיַּאת [ויבוא]. ממזרח שמש יקרא בשמי. ויבוא סגנים [וידרוך שרים ] כמו חומר, וכמו יוצר ירמוס טיט” (ישעיהו מ״א:25). d שלא כאלילי הגויים, יהוה כן מסוגל לפעול. הוא יביא את כורש ”ממזרח שמש”, ובכך יפגין את יכולתו לחזות את העתיד ולעצבו כרצונו כדי למלא את תחזיותיו.
25 מילים אלו מזכירות לנו את דברי השליח יוחנן שתיאר מלכים שיקומו ויפעלו בתקופתנו. בספר ההתגלות ט״ז:12 אנו קוראים על הכנת הדרך ל”מלכים ממזרח שמש”. הללו אינם אלא יהוה אלוהים וישוע המשיח. כשם שכורש שחרר את עם אלוהים לפני זמן רב, מלכים חזקים אלה ישמידו את אויבי יהוה, יושיעו את משרתיו מהצרה הגדולה וינהיגו אותם אל תוך העולם החדש, עולם רב צדק (תהלים ב׳:8, 9; פטרוס ב׳. ג׳:13; ההתגלות ז׳:14–17).
יהוה הוא האל העליון!
26. איזו שאלה מציג יהוה, והאם היא זוכה לתשובה?
26 יהוה שב ומצהיר שהוא לבדו אלוהי האמת. הוא שואל: ”מי הגיד מראש ונֵדָעָה, ומלפנים ונאמר ’צדיק’? אף אין מגיד, אף אין משמיע, אף אין שומע אִמריכם” (ישעיהו מ״א:26). אין אליל שהכריז על בואו של כובש לשחרר את מאמיניו. כולם דוממים, אין בהם חיים. אין בהם שמץ של אלוהות.
27, 28. איזו עובדה חשובה מודגשת בפסוקים החותמים את פרק מ״א, ומי הם היחידים שמכריזים על כך?
27 ישעיהו אומר בשם יהוה אמיתות נבואיות מלהיבות, ואז מדגיש עובדה חשובה ביותר: ”ראשון לציון: ’הנה הִנָּם!’ ולירושלים מבשר אתן. וארא ואין איש, ומאלה ואין יועץ, ואשאלם וישיבו דבר. הן כולם אוון [אַיִן], אפס מעשיהם, רוח ותוהו נסכיהם” (ישעיהו מ״א:27–29).
28 יהוה הוא הראשון. הוא האל העליון! הוא אלוהי האמת המכריז ישועה לעמו ומביא להם בשורות טובות. רק עדיו מכריזים על גדולתו לעמים. יהוה בז לבוטחים באלילים ומגנה אותם. הוא מכנה את אליליהם בזלזול ”רוח ותוהו”. איזו סיבה טובה לדבוק באלוהי האמת! רק יהוה ראוי שנבטח ונאמין בו.
[הערות שוליים]
a עיין בפרק 29 של נבואות ישעיהו — אור לאנושות (א׳).
b עיין בפרק 30 של נבואות ישעיהו — אור לאנושות (א׳).
c כורש הגדול יותר, אשר שחרר ב־1919 את ”ישראל השייכים לאלוהים” מן השבי הרוחני, אינו אלא ישוע המשיח, שמ־1914 מולך במלכות אלוהים השמימית (גלטים ו׳:16).
d מולדתו של כורש שכנה אומנם ממזרח לעיר בבל, אך למתקפתו הסופית על העיר הגיע מצפון, מאיזור אסיה הקטנה.
[שאלות לימוד]
[תמונה בעמוד 19]
כורש נבחר לעשות את מלאכת אלוהים למרות היותו עובד אלילים
[תמונה בעמוד 21]
העמים בוטחים באלילים דוממים
[תמונות בעמוד 27]
ישראל ’ידוש הרים’ כ”מורַג חרוץ”
