נביא אלוהים נושא אור לאנושות
פרק ראשון
נביא אלוהים נושא אור לאנושות
1, 2. איזה מצב שורר כיום ומעורר חששות כבדים בלב רבים?
אנו חיים בעידן בו נראה שדבר אינו נבצר מן האדם. מסעות בחלל, טכנולוגיות מחשב, הנדסה גנטית וחידושי מדע אחרים פתחו בפני הגזע האנושי אפשרויות חדשות ונטעו באדם תקווה לחיים טובים יותר, ואולי אפילו ארוכים יותר.
2 אך האם בזכות החידושים הללו אתה יכול להסיר את המנעולים מדלת ביתך? האם חלפה לה הסכנה מפני מלחמות? האם נמצא מזור לכל המחלות ובני האדם כבר אינם מבכים את מות יקיריהם? ודאי שלא. הקידמה שהשיג האדם אומנם מרשימה, אך היא מוגבלת. ”למדנו איך לטוס לירח, איך ליצור שבבי סיליקון רבי־עוצמה מבעבר ואיך להשתיל גֶנים אנושיים”, מציין דו״ח מטעם מכון וורלד־ווץ’ לשימור הסביבה, ”אך עדיין איננו מסוגלים לספק מים נקיים למיליארד אנשים, להאט את הקצב בו נכחדים אלפי מינים או למלא את הדרישה לאנרגיה מבלי להפר את האיזון באטמוספירה”. מטעמים מובנים, רבים חוששים מפני העתיד ואינם יודעים לאן לפנות למציאת נחמה ותקווה.
3. איזה מצב שרר ביהודה במאה השמינית לפה״ס?
3 מצבנו כיום דומה למצבו של עם אלוהים במאה השמינית לפה״ס. יהוה ציווה באותם ימים על עבדו ישעיהו לבשר ליושבי יהודה בשורת נחמה, שכן היתה דרושה להם נחמה. מאורעות סוערים זעזעו את העם. המעצמה האשורית האכזרית עמדה לפלוש ליהודה, ולבם של רבים נמס. מניין תצמח הישועה לעם אלוהים? הם טענו כי יהוה הוא אלוהיהם, אך העדיפו לבטוח בבני אדם (מלכים ב׳. ט״ז:7; י״ח:21).
אור מגרש את החשיכה
4. איזו בשורה כפולה נצטווה ישעיהו להכריז?
4 האי־ציות של יושבי יהודה עמד לעלות להם בחורבן ירושלים ובגלות בבל. היו צפויים להם ימים חשוכים, ועל ימי צרה אלה ציווה יהוה על הנביא ישעיהו לנבא. אך יהוה שם בפי ישעיהו גם בשורה טובה — לאחר 70 שנות גלות ישוחררו היהודים מבבל! שארית העם תשוב לציון ברינה, ותהיה לה הזכות להשיב את עבודת אלוהים האמיתית על כנה. באמצעות בשורה משמחת זו גירש יהוה את החשיכה והפיץ אור ביד נביאו.
5. מדוע גילה יהוה את מטרותיו שנים כה רבות מראש?
5 רק יותר ממאה שנה לאחר שכתב ישעיהו את נבואותיו הפכה יהודה לשממה. לשם מה גילה יהוה את מטרותיו שנים כה רבות מראש, אם קהל מאזיניו של ישעיהו כבר היו בין המתים כשהתגשמו הנבואות? יהוה עשה כן משום שבזכות מה שגילה לישעיהו, נכתבו הנבואות והיו בידי העם שחי בימי חורבן ירושלים ב־607 לפה״ס. זו היתה הוכחה ניצחת שיהוה ”מגיד מראשית אחרית, ומקדם אשר לא נעשו” (ישעיהו מ״ו:10; נ״ה:10, 11).
6. באילו מובנים יהוה נעלה על כל מנבאי העתיד?
6 רק יהוה יכול לטעון זאת בצדק. האדם מסוגל אולי לחזות את העתיד הקרוב אם הוא מנתח נכונה את המצב הפוליטי או החברתי בימיו. אך רק יהוה יכול לצפות מראש בוודאות גמורה מה יקרה בכל נקודה בזרם הזמן, אפילו בעתיד הרחוק. ביכולתו להסמיך את משרתיו לנבא מאורעות זמן רב לפני התרחשותם. המקרא מציין ש”לא יעשה אדנָי יהוה דבר, כי אם גָלה סודו אל עבדיו הנביאים” (עמוס ג׳:7).
האם היו יותר מ”ישעיהו” אחד?
7. מה גרם לחוקרים רבים להטיל ספק שספר ישעיהו נכתב בידי מחבר אחד, ומה הם טוענים?
7 נבואות ספר ישעיהו גרמו לחוקרים רבים להטיל ספק שהספר נכתב בידי מחבר אחד. מבקרי המקרא טוענים בתוקף שחלקו השני של הספר נכתב בידי אדם בן המאה השישית לפה״ס, בין שבגלות בבל ובין שלאחר הגלות. הם אומרים כי הנבואות שדנו בחורבן יהודה נכתבו אחרי התגשמותן, ולכן אינן בגדר תחזיות כלל. המבקרים מציינים גם כי מפרק מ׳ ואילך מתאר הכותב את בבל כמעצמה השלטת, ואת העם כגולים בבבל. לפיכך, מי שכתב את החלק השני של ספר ישעיהו כתב אותו, לטענתם, בתקופה שבבל באמת היתה המעצמה השלטת — במאה השישית לפה״ס. האם יש לטיעונים אלה בסיס מוצק? לא ולא!
8. מתי החלו להטיל ספק שספר ישעיהו נכתב בידי מחבר אחד, וכיצד נפוצה תפישה זו?
8 רק במאה ה־12 החלו להטיל ספק שספר ישעיהו נכתב בידי מחבר אחד. ראשון המפקפקים היה פרשן המקרא אברהם אבן עזרא. ”בפרשנותו לדברי ישעיהו”, נאמר באנציקלופדיה יודאיקה, ”מציין [אברהם אבן עזרא] כי החלק השני, מפרק מ׳ ואילך, נכתב בידי נביא שחי בימי גלות בבל ובראשית תקופת שיבת ציון”. במאות ה־18 וה־19 קמו חוקרי מקרא שאימצו את דעותיו של אבן עזרא, ביניהם יוהאן כריסטוף דואדרליין, תיאולוג גרמני שהוציא לאור ב־1775 ספר פרשנות לספר ישעיהו שיצא לאור במהדורה שנייה ב־1789. ספר פרשנות המקרא של המאה החדשה (New Century Bible Commentary) מציין: ”כיום, כל חוקרי המקרא, מלבד השמרניים ביותר, מקבלים את ההנחה שהציג דואדרליין... שהנבואות שבפרקים מ׳ עד ס״ו בספר ישעיהו אינן דברי הנביא ישעיהו בן המאה השמינית לפה״ס אלא מקורן בתקופה מאוחרת יותר”.
9. (א) כיצד פורק ספר ישעיהו? (ב) כיצד תמצת פרשן מקרא את המחלוקת סביב מחברו של ספר ישעיהו?
9 אולם בכך לא נסתם הגולל על פרשת זהותו של מחבר ספר ישעיהו. התיאוריה לגבי קיומו של ”ישעיהו השני” הולידה את התפישה שאולי היה לספר ישעיהו גם כותב שלישי. a ואז פורק ספר ישעיהו לקטעים קטנים עוד יותר — אחד המבקרים ייחס את פרקים ט״ו ו־ט״ז לנביא עלום שם, ואחרים העלו השערות לגבי זהותו של מחבר הפרקים כ״ג עד כ״ז. היה מבקר מקרא שטען כי לא ייתכן שישעיהו כתב את פרקים ל״ד ו־ל״ה. וכי למה? משום שתוכנם דומה מאוד לכתוב בפרקים מ׳ עד ס״ו, ופרקים אלה הרי אינם מיוחסים לישעיהו בן המאה השמינית לפה״ס! פרשן המקרא צ׳רלס ק. טוריי תמצת את התוצאה של תהליך ביקורת זה. ”מי שנחשב בעבר לגדול ’נביאי הגלות’”, אמר, ”הפך לדמות קטנה ושולית ביותר, שכמעט נעלמת כליל בבליל עצום של קטעים זעירים”. עם זאת, לא כל חוקרי המקרא תמימי דעים באשר לפירוק זה של ספר ישעיהו.
ראיות למחבר אחד
10. תן דוגמה לאחידות הסגנונית המוכיחה כי ספר ישעיהו נכתב בידי מחבר אחד.
10 יש סיבות טובות להסיק שספר ישעיהו נכתב בידי מחבר אחד ויחיד. אפיק ראיות אחד עוסק באחידות הסגנונית. קח למשל את הביטוי ”קדוש ישראל”. הוא מופיע 12 פעם בפרקים א׳ עד ל״ט ו־13 פעם בפרקים מ׳ עד ס״ו, אך רק 6 פעמים מכונה יהוה ”קדוש ישראל” ביתר ספרי התנ״ך! שכיחותו של ביטוי מקראי זה, שאינו נפוץ ביתר ספרי המקרא, מעיד כי את הספר כתב איש אחד — ישעיהו.
11. מה הם קווי־הדמיון בין פרקים א׳ עד ל״ט לבין פרקים מ׳ עד ס״ו?
11 יש קווי־דמיון נוספים בין פרקים א׳ עד ל״ט ובין פרקים מ׳ עד ס״ו. בשני החלקים נפוצים אותם מטבעות לשון וביטויים, כגון יולדת אחוזת צירי לידה או ”דרך” ו”מסילה”. b לא נפקד גם מקומה של ”ציון”, המוזכרת 29 פעם בפרקים א׳ עד ל״ט ו־18 פעם בפרקים מ׳ עד ס״ו. למעשה, ציון מוזכרת בספר ישעיהו יותר מבכל ספר אחר במקרא! לדברי האנציקלופדיה הבינלאומית הסטנדרטית למקרא, עובדות אלה ”מקנות לספר ייחוד שקשה להסבירו” אם הספר אכן נכתב בידי שניים, שלושה או יותר מחברים.
12, 13. כיצד מעידים כתבי־הקודש המשיחיים שספר ישעיהו הוא פרי עטו של מחבר אחד?
12 ההוכחה החותכת שלספר ישעיהו מחבר אחד בלבד מצויה בכתבי־הקודש המשיחיים. שם נאמר בבירור שבמאה הראשונה האמינו המשיחיים שספר ישעיהו הוא פרי עטו של מחבר אחד. לוקס, למשל, מספר על שר אתיופי שקרא פרק הנחשב כיום לישעיהו נ״ג, פרק שהחוקרים מייחסים כיום ל”ישעיהו השני”. אך לדברי לוקס היה האתיופי ”קורא בספר ישעיהו הנביא” (מעשי השליחים ח׳:26–28).
13 תן דעתך גם למתי, אחד מכותבי ספרי הבשורה, המסביר כי נבואת ישעיהו מ׳:3 התקיימה בשירותו של יוחנן המטביל. למי מייחס מתי את הנבואה? ל’ישעיהו שני’ עלום שם? לא, הוא מזהה את הכותב בפשטות, ”ישעיהו הנביא” c (מתי ג׳:1–3). באחד המקרים הקריא ישוע ממגילה את הדברים המופיעים כיום בישעיהו ס״א:1, 2. לוקס מספר זאת ואומר ש”נתנו לו [לישוע] את מגילת ספר ישעיהו הנביא” (לוקס ד׳:17). פאולוס מצטט באיגרתו אל הרומים הן מהפרקים הראשונים של ספר ישעיהו והן מהפרקים האחרונים, אך אין בדבריו ולוּ רמז לכך שהספר נכתב בידי אדם נוסף מלבד ישעיהו (רומים י׳:16, 20; ט״ו:12). אין ספק שהמשיחיים בני המאה הראשונה האמינו שספר ישעיהו נכתב בידי מחבר אחד ולא בידי שניים, שלושה או יותר.
14. כיצד שופכות מגילות ים המלח אור על סוגיית מחברו של ספר ישעיהו?
14 תן דעתך גם לעדותן של מגילות ים המלח. מגילות אלה הן תעודות קדומות שרובן מתוארכות לתקופה שלפני ימי ישוע. אחד מכתבי היד, הנקרא מגילת ישעיהו, מתוארך למאה השנייה לפה״ס, ומפריך את טענות מבקרי המקרא שמפרק מ׳ נכתב ספר ישעיהו בידי ”ישעיהו השני”. כיצד הוא עושה זאת? המשפט הראשון של מה שנחשב היום לפרק מ׳ בספר ישעיהו, מתחיל במגילה קדומה זו בשורה האחרונה של אחד העמודים וממשיך בעמוד הבא. אין ספק שהסופר שהעתיק את המגילה לא היה מודע לכך שבקטע זה התחלף כביכול המחבר או שבנקודה זו מתחלק הספר לשניים.
15. מה מציין ההיסטוריון היהודי יוסף בן מתתיהו לגבי נבואות ישעיהו העוסקות בכורש?
15 לבסוף, שקול את עדותו של יוסף בן מתתיהו, היסטוריון יהודי בן המאה הראשונה. לא זו בלבד שהוא מציין כי נבואות ישעיהו העוסקות בכורש נכתבו במאה השמינית לפה״ס, הוא גם אומר שכורש עצמו הכיר נבואות אלה. יוסף כתב: ”את הדברים האלה ידע כּוֹרש מתוך קריאה בספר הנבואה, שהניח אחריו ישעיהו מאתיים ועשר שנה קודם”. לדברי יוסף בן מתתיהו, העובדה שכורש ידע על נבואות אלה אפילו עוררה בו נכונות להניח ליהודים לשוב לארצם, שכן הוא כותב על כורש כי ”תקפתו (רוח) התעוררות ותשוקה עזה לקיים מה שכתוב” (קדמוניות היהודים ספר י״א, פרק א׳, סעיף ב׳).
16. כיצד ניתן להשיב על טענת המבקרים שבחלק השני של ספר ישעיהו מתוארת בבל כמעצמה השלטת?
16 כאמור, מבקרי מקרא רבים מציינים כי מפרק מ׳ ואילך מתוארת בבל כמעצמה השלטת, ואנשי יהודה כגולים. היש בזה לומר שהמחבר חי במאה השישית לפה״ס? לאו דווקא. למעשה, אפילו לפני פרק מ׳ מתוארת לעתים בבל כמעצמת העולם. למשל, בישעיהו י״ג:19 נקראת בבל ”צבי ממלכות”, כלומר הממלכה היפה מכולן. מילים אלה הן ללא ספק נבואיות, שכן בבל לא הפכה למעצמת העולם, אלא רק כמאה שנה מאוחר יותר. אחד ממבקרי המקרא ”פותר” את הקושי בפשטות רבה — הוא מציין שפרק י״ג נכתב בידי מחבר אחר! לאמיתו של דבר, נבואות מקרא רבות מתייחסות למאורעות עתידיים כאילו כבר התרחשו. כלי ספרותי זה מבליט את הוודאות בה תתגשם הנבואה (ההתגלות כ״א:5, 6). אין ספק שרק אלוהי נבואות האמת יכול להצהיר: ”חדשות אני מגיד, בטרם תצמחנה אשמיע אתכם” (ישעיהו מ״ב:9).
ספר של נבואות מהימנות
17. כיצד ניתן להסביר את שינוי הסגנון מפרק מ׳ ואילך?
17 אם כן, לאן נוטה הכף? מה המסקנה? המסקנה היא שספר ישעיהו הוא יצירה של מחבר אחד, שכתב בהשראת אלוהים. הספר כולו הועבר מדור לדור כיחידה אחת — לא כשני חלקים או יותר. נכון שיש הגורסים כי סגנון הכתיבה בספר ישעיהו משתנה במידה מסוימת מפרק מ׳ ואילך. אך זכור שישעיהו שירת כנביא אלוהים לכל הפחות 46 שנה. בפרק זמן שכזה, צפוי שישתנו תוכן המסר שבפי ישעיהו ועימו גם צורת הביטוי. למען האמת, לא הוטל על ישעיהו להודיע רק אזהרות וגזרי דין חמורים. הוטל עליו גם למסור את דברי יהוה: ”נחמו, נחמו עמי” (ישעיהו מ׳:1). עם בריתו של אלוהים אכן יתנחם בהבטחה שלאחר 70 שנות גלות ישוב לארצו.
18. מהו אחד הנושאים של ספר ישעיהו שבו ידון ספר זה?
18 שיבת ציון מגלות בבל היא הנושא העיקרי של פרקים רבים בספר זה. d חלק מן הנבואות הללו מתגשמות גם בימינו, וזאת נראה בהמשך. בנוסף לכך, יש נבואות מרגשות בספר ישעיהו שהתקיימו בחייו ובמותו של בנו יחידו של אלוהים. אין ספק שבכל רחבי העולם יועיל למשרתי אלוהים וגם לאחרים לחקור נבואות חשובות אלה שבספר ישעיהו. הללו הן באמת אור לאנושות!
[הערות שוליים]
a הכותב המשוער של פרקים נ״ו עד ס״ו של ישעיהו נקרא בפי חוקרי המקרא ”ישעיהו השלישי”.
b יולדת אחוזת צירי לידה: ישעיהו י״ג:8; כ״א:3; כ״ו:17, 18; מ״ב:14; מ״ה:10; נ״ד:1; ס״ו:7. ”דרך” ו”מסילה”: ישעיהו י״א:16; י״ט:23; ל״ה:8; מ׳:3; מ״ג:19; מ״ט:11; נ״ז:14; ס״ב:10.
c בתיאורים המקבילים של מרקוס, לוקס ויוחנן, משתמשים שלושתם באותו מונח (מרקוס א׳:2; לוקס ג׳:4; יוחנן א׳:23).
d הספר נבואות ישעיהו — אור לאנושות (א׳), שיצא לאור מטעם חברת המצפה לכתבי־הקודש ועלונים, דן בישעיהו פרקים א׳ עד מ׳.
[שאלות לימוד]
[תיבה בעמוד 9]
הוכחה מתוך הבלשנות הדִיאַכְרוֹנִית
הבלשנות הדִיאַכְרוֹנִית, החוקרת שינויים ותופעות לשוניות לאורך זמן, מספקת עדות נוספת לכך שספר ישעיהו נכתב בידי מחבר אחד. לוּ היה חלק מספר ישעיהו נכתב במאה השמינית לפה״ס וחלק אחר כעבור מאתיים שנה, היו צריכים להיות הבדלים לשוניים בין שני החלקים. אך לפי מחקר שפורסם בז׳ורנל התיאולוגי וֶסטמיניסטר, ”הניתוח הדיאכרוני תומך במידה מכרעת בתיארוך ישעיהו פרקים מ׳ עד ס״ו לתקופה שלפני גלות בבל”. מחבר המחקר מסכם ואומר: ”אם מבקרי המקרא מחזיקים בדעה שספר ישעיהו נכתב בתקופת הגלות או אחרי שיבת ציון, הם עושים כן חרף ההוכחות הסותרות, העולות מן הניתוח הדיאכרוני”.
[תמונה בעמוד 11]
קטע ממגילת ים המלח של ספר ישעיהו. סוף פרק ל״ט מסומן בחץ
[תמונות בעמודים 12, 13]
ישעיהו חוזה כמאתיים שנה מראש את שיבת היהודים לארצם