עבודת אלוהים האמיתית מתפשטת בעולם כולו
פרק עשרים ואחד
עבודת אלוהים האמיתית מתפשטת בעולם כולו
1. מהו המסר המעודד שבישעיהו ס׳?
ישעיהו ס׳ נכתב כדרמה מלהיבה. בפסוקים הראשונים של פרק זה בישעיהו לוכדת את תשומת לבנו סצינה נוגעת ללב. סדרת מאורעות, המתרחשים במהירות בזה אחר זה, מובילה לסיום מרגש. הפרק מתאר בשפה חיה את כינונו מחדש של פולחן האמת בירושלים הקדומה וגם את התפשטותה של עבודת אלוהים האמיתית בעולם כולו בימינו. מלבד זאת, הוא מצביע על הברכות הנצחיות השמורות לכל עובדי אלוהים הנאמנים. לכל אחד מאיתנו יכול להיות חלק בהתגשמותה של נבואה מרגשת זו של ישעיהו. לכן, הבה נבחן אותה בתשומת לב רבה.
אור זורח בחשיכה
2. מה נקראת האשה השרועה על הקרקע בעלטה לעשות, ומדוע עליה לציית בדחיפות?
2 דברי הפתיחה מופנים לאשה הנתונה בנסיבות מצערות. היא כנראה שרועה על הקרקע בעלטה גמורה. ולפתע, אור מפלח את האפילה, ויהוה קורא בפי ישעיהו: ”קומי, אוֹרִי, כי בא אורך, וכבוד יהוה עלייך זרח” (ישעיהו ס׳:1). האשה הסמלית נקראת לקום על רגליה ולשקף את כבוד אלוהים! על מה ולמה הדחיפות? הנבואה מנמקת: ”כי הנה החושך יכסה ארץ, וערפל לאומים, ועלייך יזרח יהוה, וכבודו עלייך ייראה” (ישעיהו ס׳:2). לטובת כל הסובבים אותה שעודם מגששים באפילה, חייבת האשה ’להאיר’. ומה תהיה התוצאה? ”והלכו גויים לאורך, ומלכים לנוגה זַרְחֵךְ” (ישעיהו ס׳:3).( דברי פתיחה אלה הם התמצית של מה שיוסבר בפסוקים הבאים בפרוטרוט — שעבודת אלוהים האמיתית חייבת להתפשט בעולם כולו!
3. (א) מיהי האשה? (ב) מדוע היא שוכבת בחשיכה?
3 אף־על־פי שיהוה מדבר על מאורעות עתידיים, הוא אומר לאשה ש”בא” אורה. לשון העבר מבליטה את הוודאות שבה תתקיים הנבואה. האשה אליה פונים היא ציון, הלא היא ירושלים, בירת יהודה (ישעיהו נ״ב:1, 2; ס׳:14). עיר זו מייצגת את העם כולו. בהתגשמות הראשונה של הנבואה, שכבה האשה בחשיכה מאז חורבן ירושלים ב־607 לפה״ס. אך ב־537 לפה״ס שבה לירושלים שארית נאמנה של גולים יהודים ומכוננת מחדש את עבודת אלוהים הטהורה. סוף סוף מזריח יהוה אור על ’אשתו’, ועמו המשוקם הופך למקור הארה לעמים החשוכים רוחנית.
התגשמות רחבה יותר
4. מי מייצגים כיום את האשה עלי אדמות, ובמי דנה הנבואה בהתגשמות הרחבה?
4 התעניינותנו בנבואה זו אינה מסתכמת בהתגשמותה הראשונה בירושלים הקדומה. כיום מייצגים את אשתו השמימית של יהוה ”ישראל השייכים לאלוהים” שעודם עלי אדמות (גלטים ו׳:16). מיום היווסדו בחג השבועות 33 לספירה ועד עצם ימינו, מונה עם רוחני זה 000,144 משוחי רוח ש’נפדו מן הארץ’ ותקוותם לשלוט בשמים עם המשיח (ההתגלות י״ד:1, 3). התגשמות ישעיהו ס׳ בימינו מתמקדת בשארית ה־000,144 שעודם חיים עלי אדמות ב”אחרית הימים” (טימותיאוס ב׳. ג׳:1). הנבואה גם נוגעת לבני לווייתם של המשיחיים המשוחים, ל”המון רב” של ”צאן אחרות” (ההתגלות ז׳:9; יוחנן י׳:11, 16).
5. מתי חשו חברי ישראל השייכים לאלוהים כאילו הם שוכבים בחשיכה, ומתי הזריח עליהם יהוה את אורו?
5 לתקופה קצרה בעשורים הראשונים של המאה ה־20, חשו חברי ישראל השייכים לאלוהים שהיו עלי אדמות כאילו הם שוכבים בחשיכה. לקראת תום מלחמת העולם הראשונה היו גוויותיהם מוטלות ”ברחוב העיר הגדולה הנקראת באופן רוחני סדום ומצרים”, בלשון הסמלית שבספר ההתגלות (ההתגלות י״א:8). אבל ב־1919 הזריח עליהם יהוה את אורו. על כן הם קמו על רגליהם ושיקפו את אור אלוהים כשהכריזו ללא חת את הבשורה הטובה על מלכות אלוהים (מתי ה׳:14–16; כ״ד:14).
6. כיצד מגיבה האנושות ככלל להכרזה על נוכחות ישוע באון מלכות, אך מי נמשכים לאור יהוה?
6 האנושות ככלל מושפעת מן השטן, ראש ”מושלי חשכת העולם הזה”, ולכן אינה מוכנה לקבל את ההכרזה על נוכחותו של ישוע המשיח, ”אור העולם”, באון מלכות (אפסים ו׳:12; יוחנן ח׳:12; קורינתים ב׳. ד׳:3, 4). למרות זאת, מיליונים נמשכים לאור יהוה, ובהם ”מלכים” (מי שנעשים ליורשים משוחים השותפים במלכות השמים) ו”גויים” (המון רב של צאן אחרות).
התרחבות המסבה שמחה גדולה
7. איזה מראה משובב נפש נגלה לעיני האשה?
7 יהוה ממשיך לפתח את הנושא שבישעיהו ס׳:3, ומצווה על האשה דבר נוסף: ”שאי סביב עינייך וראי!” האשה נשמעת לו, ואיזה מראה משובב נפש נגלה לעיניה — בניה שבים הביתה! ”כולם נקבצו, באו לךְ. בנייך מרחוק יבואו, ובנותייך על צד תֵּאָמַנָה [תינשאנה כבידי אומנת]” (ישעיהו ס׳:4). ההכרזה הכל־עולמית על המלכות שהחלה ב־1919 הביאה להצטרפותם של אלפי ’בנים’ ו’בנות’ משוחים אל ישראל השייכים לאלוהים. כך נקט יהוה את הצעדים הדרושים להשלמת מספרם החזוי של מי שימלכו עם המשיח — 000,144 (ההתגלות ה׳:9, 10).
8. איזו סיבה לשמחה היתה לישראל השייכים לאלוהים מאז 1919?
8 גידול זה הסב שמחה. ”אז תראי וְנָהַרְתְּ [יאירו פנייך], וּפָחַד [רטט משמחת פתאום] וְרָחַב לבבך, כי ייהפך עלייך המון [עושר] ים; חֵיל [אוצרות] גויים יבואו לך” (ישעיהו ס׳:5). ישראל השייכים לאלוהים הפיקו שמחה גדולה מאיסוף המשוחים בשנות ה־20 וה־30 של המאה ה־20. אך היתה עוד סיבה לשמחה. במיוחד מאז שנות ה־30’, החלו אנשים שהיו בעבר זרים לאלוהים וחלק מ”ים” האנושות, לצאת מכל העמים כדי לעבוד את אלוהים יחד עם ישראל השייכים לאלוהים (ישעיהו נ״ז:20; חגי ב׳:7). אין הם פונים איש לדרכו כדי לעבוד את אלוהים כראות עיניהם. הם באים לאשת אלוהים ומצטרפים לעדר המאוחד של אלוהים. כך משתתפים כל עובדי אלוהים בהתרחבותה של עבודת אלוהים האמיתית.
גויים נקבצים לירושלים
9, 10. מי נראים כשהם נקבצים לירושלים, וכיצד מקבל אותם יהוה?
9 לתיאור ההתפשטות וההתרחבות מזכיר יהוה דוגמאות מעולמם של בני דורו של ישעיהו. האשה, המשקיפה אל האופק מנקודת תצפית בהר ציון, סוקרת תחילה את המזרח. ומה נגלה לעיניה? ”שִפְעַת גמלים תְּכַסֵּךְ, בִּכְרֵי מדיין וְעֵיפָה. כולם מִשְּבָא יבואו. זהב ולבונה יִשָּׂאוּ, ותהילות יהוה יבשרו” (ישעיהו ס׳:6). אורחות גמלים של סוחרים נודדים בני שבטים שונים נהגו לעבור בדרכים המובילות לירושלים (בראשית ל״ז:25, 28; שופטים ו׳:1, 5; מלכים א׳. י׳:1, 2). אלא שעתה מדובר בגמלים כה רבים, עד כי הם ממש מכסים את הארץ! באמתחתן של שיירות הגמלים מתנות יקרות, מה שמעיד כי פני הסוחרים לשלום. הם רוצים לעבוד את יהוה ולתת לו ממיטב מנחותיהם.
10 אך לא רק הסוחרים מגיעים. ”כל צאן קֵדָר ייקבצו לָךְ. אֵילֵי נְבָיוֹת יְשָרְתוּנֶךְ”. גם שבטי רועים עושים דרכם לירושלים. הם באים ובידיהם מתנות מרכושם היקר ביותר, מעדרי צאנם, ואף מציעים את עצמם כמשרתים. כיצד יקבלם יהוה? הוא אומר: ”יעלו על רצון מזבחי, ובית תפארתי אפאר” (ישעיהו ס׳:7). יהוה מקבל את מתנותיהם, שיועילו בעבודת אלוהים הטהורה (ישעיהו נ״ו:7; ירמיהו מ״ט:28, 29).
11, 12. (א) איזה מראה מקדם את פני האשה המשקיפה מערבה? (ב) מדוע כה רבים ממהרים לירושלים?
11 יהוה מורה כעת לאשה להביט מערבה, ושואל: ”מי אלה כָּעָב תעופינה, וכיונים אל ארובותיהם”? והוא עצמו משיב: ”כי לי איים יקוו, ואוניות תרשיש בראשונה, להביא בנייך מרחוק, כספם וזהבם איתם, לְשֵם יהוה אלוהייך ולקדוש ישראל כי פֵּאֲרָךְ” (ישעיהו ס׳:8, 9).
12 דמיין לך שאתה עומד לצד האשה ומשקיף מערבה, אל הים הגדול. מה אתה רואה? ענן רחוק עשוי נקודות לבנות הנעות ברפרוף על פני המים. הענן נראה כמו להקת ציפורים, אך כשהוא מתקרב, אתה מבחין שאלו הן אוניות מפרש, שכל מפרשיהן מתוחים. הן באות ”מרחוק” a (ישעיהו מ״ט:12). כל כך הרבה כלי שיט עושים דרכם במהירות לכיוון ציון, עד כי נדמה שזו להקת יונים העושות דרכן הביתה. ועל מה ולמה החיפזון? הצי ממהר לפרוק את מטענו — עובדי יהוה הבאים מנמֵלים רחוקים. למעשה, כל הבאים — גם מעם ישראל וגם מן הנוכרים, גם ממזרח וגם ממערב, גם מארצות שכנות וגם מארצות רחוקות — כולם ממהרים לירושלים כדי להקדיש את כל כולם ואת כל אשר להם לשם יהוה, אלוהיהם (ישעיהו נ״ה:5).
13. מי הם בימינו ה’בנים’ וה’בנות’, ומי הם ”חֵיל גויים”?
13 ישעיהו ס׳:4–9 מצייר בצבעים חיים ביותר את ההתפשטות הכל־עולמית שחלה מאז התחילה אשת יהוה להזריח אורה בחשכת העולם. ראשית, באו ה’בנים’ וה’בנות’ של ציון השמימית, מי שהפכו למשיחיים המשוחים. וב־1931 הם החלו להיקרא עדי־יהוה. ואז ענן של אנשים ענווים, ”חֵיל גויים” ו”המון ים” הזדרזו להצטרף לשארית אחי המשיח. b משרתי יהוה אלה באים כיום מארבע קצות הארץ ומכל רבדי החברה. הם מצטרפים אל ישראל השייכים לאלוהים, ויחד מהללים את אדונם וריבונם, יהוה, ומרוממים את שמו כשֵם הנעלה מכל ביקום.
14. כיצד הבאים מן הגויים ’עולים על מזבח’ אלוהים?
14 אך מה משמע הדבר שהבאים מן הגויים ’עולים על מזבח’ אלוהים? על מזבח מעלים קורבן. השליח פאולוס הזכיר ביטוי הקשור לקורבן כשכתב: ”אני מבקש מכם שתמסרו את גופכם קורבן חי, קדוש ורצוי לאלוהים; כך תעבדוהו עבודה שבלב” (רומים י״ב:1). משיחיים אמיתיים מוכנים לתת מעצמם (לוקס ט׳:23, 24). הם מקדישים מזמנם, מרצם וכישוריהם לקידום עבודת אלוהים הטהורה (רומים ו׳:13). בכך הם מקריבים קורבנות רצויים לתהילת אלוהים (עברים י״ג:15). מה מחמם את הלב לדעת שבימינו מיליוני עובדי יהוה, צעירים כמבוגרים, נותנים עדיפות לענייניה של מלכות אלוהים על רצונותיהם האישיים! הם מגלים רוח אמיתית של הקרבה עצמית (מתי ו׳:33; קורינתים ב׳. ה׳:15).
הבאים נוטלים חלק בהתפשטות
15. (א) כיצד באו לידי ביטוי רחמי יהוה כלפי בני הנכר בימי קדם? (ב) כיצד משתתפים ’בני הנכר’ בימינו בבניית עבודת אלוהים האמיתית?
15 כל הבאים מציעים את רכושם ואת כוחם כדי לתמוך באשת יהוה. ”ובנו בני נכר חומותייך, ומלכיהם יְשָרְתוּנֶךְ; כי בְקִצְפִּי היכיתיך, וברצוני ריחמתיך” (ישעיהו ס׳:10). רחמי יהוה באו לידי ביטוי במאה השישית לפה״ס, כאשר במלאכת הבנייה של בית המקדש בירושלים השתתפו בני נכר (עזרא ג׳:7; נחמיה ג׳:26). בהתגשמות הרחבה יותר בימינו תומכים ’בני הנכר’, שהם ההמון הרב, בשארית המשוחה בבניית עבודת אלוהים האמיתית. הם עוזרים לבנות תכונות משיחיות בתלמידי המקרא, ועל־ידי כך בונים קהילות משיחיות ומחזקים את ’חומות’ העיר הסמלית, ארגון יהוה (קורינתים א׳. ג׳:10–15). הם גם בונים פשוטו כמשמעו. הם עמלים בבניית אולמי מלכות, אולמי כינוסים ובתי־אל. כך הם עוזרים לאחיהם המשוחים לדאוג לצורכי ארגון יהוה ההולך וגדֵל (ישעיהו ס״א:5).
16, 17. (א) כיצד נשארים ’שערי’ ארגון יהוה פתוחים? (ב) כיצד ”מלכים” משרתים את ציון? (ג) מה יקרה למי שמנסים לסגור את ה’שערים’ שיהוה הורה להשאיר פתוחים?
16 מדי שנה מתחילים להתרועע עם ארגון יהוה מאות אלפי ’בני נכר’ כתוצאה מתוכנית הבנייה הרוחנית, והדלת פתוחה לרבים נוספים. יהוה אומר: ”ופיתחו [יהיו פתוחים] שערייך תמיד, יומם ולילה לא ייסגרו, להביא אלייך חֵיל גויים ומלכיהם נהוגים [מנהיגים זאת]” (ישעיהו ס׳:11). אך מי הם ה”מלכים” המנהיגים את השבת חֵיל הגויים לציון? בימי קדם נתן יהוה בלבם של כמה מלכים ’לשרת’ את ציון. כורש, למשל, שלח ביוזמתו את היהודים לירושלים לשם בניית בית המקדש. כעבור שנים, תרם ארתחשסתא ממשאביו ושלח את נחמיה לבנות את חומות ירושלים (עזרא א׳:2, 3; נחמיה ב׳:1–8). אין ספק שכ”פלגי מים לב מלך ביד יהוה” (משלי כ״א:1). אלוהינו יכול להניע אפילו שליטים רבי־עוצמה לעשות כרצונו.
17 ”מלכים” רבים או רשויות רבות ניסו בימינו לסגור את ’שערי’ ארגונו של יהוה. אחרים, לעומת זאת, ’משרתים’ את ציון בהחלטותיהם שעוזרות להשאיר ’שערים’ אלה פתוחים (רומים י״ג:4). ב־1919 שיחררו רשויות השלטון את ג׳וזף פ. רתרפורד ואת חבריו ממאסר לא צודק (ההתגלות י״א:13). ממשלות אנוש ’בלעו’ את נהר הרדיפות שהטיל השטן לאחר שהושלך מן השמים (ההתגלות י״ב:16). היו ממשלות שעודדו סובלנות דתית, לעתים במיוחד עבור עדי־יהוה. שירות מעין זה הקל על המוני ענווים להיכנס אל תוך ארגון יהוה דרך ’השערים’ הפתוחים. אך מה לגבי המתנגדים שמנסים לסגור ’שערים’ אלה? כל מאמציהם יעלו בתוהו. יהוה אומר עליהם: ”כי הגוי והממלכה אשר לא יעבדוך יאבדו; והגויים חרוב יחרבו” (ישעיהו ס׳:12). כל הנלחמים באשת אלוהים, אם יחידים ואם ארגונים, יאבדו לכל המאוחר במלחמת הר מגידון הקרֵבה (ההתגלות ט״ז:14, 16).
18. (א) מה משתמע מן ההבטחה לגבי העצים שיצמחו בישראל? (ב) מהו ’מקום רגליו’ של יהוה כיום?
18 לאחר שהזהירה מפני משפט, שבה הנבואה להבטיח שמחה ושגשוג. יהוה מדבר אל ’אשתו’ ואומר: ”כבוד הלבנון אלייך יבוא, בְּרוֹש, תִּדְהָר וּתְאַשּוּר יחדיו, לפאר מקום מקדשי ומקום רגליי אֲכַבֵּד” (ישעיהו ס׳:13). עצים מרשימים מסמלים יופי ופוריות (ישעיהו מ״א:19; נ״ה:13). המילים ”מקדשי” ו”מקום רגליי” מתייחסות בפסוק זה להיכל יהוה שבירושלים (דברי הימים א׳. כ״ח:2; תהלים צ״ט:5). אך השליח פאולוס הסביר שבית המקדש בירושלים היה תבנית וצל של ההיכל הרוחני הגדול יותר, שרק במסגרתו ניתן לקרוב אל אלוהים ולעובדו על יסוד קורבן המשיח (עברים ח׳:1–5; ט׳:2–10, 23). בימינו מסב יהוה כבוד ל’מקום רגליו’, לחצרותיו הארציות של היכלו הרוחני הגדול יותר. הן הופכות למוקד משיכה אליו נקבצים אנשים מכל האומות שבאים להשתתף בעבודת אלוהים הטהורה (ישעיהו ב׳:1–4; חגי ב׳:7).
19. במה ייאלצו המתנגדים להכיר, ומתי לכל המאוחר יעשו כן?
19 כעת שב יהוה להתמקד במתנגדים ואומר: ”והלכו אלייך שְחוֹחַ בני מענייך, והשתחוו על כפות רגלייך כל מנאצייך; וקראו לך עיר יהוה, ציון קדוש ישראל” (ישעיהו ס׳:14). יהיו מתנגדים, שלנוכח הגידול הרב ודרך החיים הנעלה שבהם מבורכים עובדי אלוהים, ישתחוו ויקראו לאשה זו. זאת יעשו במובן שייאלצו להכיר, לכל המאוחר בהר מגידון, שהשארית המשוחה ובני לווייתה אכן מייצגים את ארגונו השמימי של אלוהים, את ”עיר יהוה, ציון קדוש ישראל”.
ניצול המשאבים שלרשותה
20. איזה שינוי חד חל במצבה של האשה?
20 איזה שינוי חד חל במצבה של האשה! יהוה אומר: ”תחת היותך עזובה ושנואה ואין עובר, ושמתיך לגאון עולם, משוש דור ודור. וינקת חֲלֵב גויים ושד מלכים תִּינָקִי, וידעת כי אני יהוה מושיעך, וגואלך אביר יעקב” (ישעיהו ס׳:15, 16).
21. (א) כיצד הפכה ירושלים הקדומה ל”גאון”? (ב) לאילו ברכות זכו משרתיו המשוחים של יהוה מאז 1919, וכיצד הם ’ינקו חלב גויים’?
21 יותר משבעים שנה ש”אין עובר” בירושלים הקדומה. היא נמחקה כביכול מהמפה. אך מ־537 לפה״ס יהוה מיישב מחדש את העיר והופך אותה ל”גאון”, למקור גאווה. בדומה לכך, לקראת תום מלחמת העולם הראשונה היתה תקופה של שממה בקרב ישראל השייכים לאלוהים, והם חשו ’עזובים’. אך ב־1919 גאל יהוה את משרתיו המשוחים מן השבי, ובירך אותם מאז בהתרחבות חסרת תקדים ובשגשוג רוחני. עמו ’ינק חלב גויים’, כאשר השתמש במשאבי העמים להרחבת עבודת אלוהים האמיתית. למשל, השימוש הנבון בטכנולוגיה חדישה מאפשר את תרגומם והוצאתם לאור של ספרי מקרא ופרסומים מקראיים במאות שפות. הגיעו דברים לידי כך שמדי שנה מאות אלפי אנשים לומדים את המקרא בעזרת עדי־יהוה, ונוכחים כי מושיעם וגואלם הוא יהוה, באמצעות המשיח (מעשי השליחים ה׳:31; יוחנן א׳. ד׳:14).
התקדמות ארגונית
22. איזו התקדמות מיוחדת מבטיח יהוה?
22 לצד הגידול המספרי, חלה בעם יהוה גם התקדמות ארגונית. יהוה מציין: ”תחת הנחושת אביא זהב, ותחת הברזל אביא כסף, ותחת העצים נחושת, ותחת האבנים ברזל, ושמתי פקודתך שלום ונוגשייך צדקה” (ישעיהו ס׳:17). החלפת נחושת בזהב פירושה שיפור, והוא הדין לגבי יתר החומרים המוזכרים כאן. בהתאם לכך חלו באחרית הימים שינויים ושיפורים ארגוניים בקרב עמו של יהוה.
23, 24. אילו שיפורים ארגוניים חלו בעם יהוה מאז 1919?
23 עד לשנת 1919 נבחרו זקני־הקהילה והמשרתים־העוזרים בשיטה דמוקרטית. החל מאותה שנה נתמנה בכל קהילה, הפעם בשיטה תיאוקרטית, אחראי על שירות־השדה כדי להשגיח על הפעילויות הקהילתיות בשירות־השדה. אך היו מבין הזקנים שנבחרו דמוקרטית שלא שיתפו פעולה עם האחראי על שירות־השדה. ב־1932 המצב השתנה. מעל דפי חוברת המצפה נקראו הקהילות להפסיק לבחור זקנים ומשרתים־עוזרים בבחירות דמוקרטיות. תחת זאת, בכל קהילה נבחר ועד־שירות שיפעל לצד האחראי על שירות־השדה. היה זה שינוי גדול לטובה.
24 ”זהב” רב יותר הובא ב־1938, כאשר הוחלט שכל משרתי הקהילה ימונו בשיטה תיאוקרטית. הקהילות החלו להתנהל בידי משרת אגודה (ומאוחר יותר, משרת קהילה), וגם המשרתים השונים שסייעו בידו, כולם נתמנו בהשגחת ”העבד הנאמן והנבון” c (מתי כ״ד:45–47, דל׳). עם זאת, ב־1972 הבינו כי ההשגחה על הקהילה, לפי השיטה המקראית, צריכה להיות בידי מועצת זקנים ולא בידי אדם אחד בלבד (פיליפים א׳:1). שינויים נוספים חלו הן במישור הקהילתי והן במישור של הגוף המנהל. כדוגמה לכך, הוכרז ב־7 באוקטובר 2000 כי חברי הגוף המנהל ששימשו כמנהלי חברת המצפה של פנסילבניה וחברות־בת אחרות, פרשו מרצונם מתפקיד זה. כך יש בכוחו של הגוף המנהל, המייצג את העבד הנאמן והנבון, להתמקד יותר בהשגחה רוחנית על ”קהילת אלוהים” ועל בני לווייתה, הצאן האחרות (מעשי השליחים כ׳:28). כל השינויים האלה היו שיפורים ארגוניים. הם חיזקו את ארגון יהוה והביאו ברכה על עובדיו.
25. מי אחראי להתקדמות הארגונית של עם יהוה, ומהי התועלת הנובעת מכך?
25 מי אחראי לכל השינויים לטובה? האם ניתן לייחס אותם לכישורים ארגוניים או לרעיונות מבריקים של מספר אנשים? לא, שהרי יהוה אמר: ”אביא זהב”. כל ההתקדמות הזו היא בזכות הדרכת אלוהים. כאשר משרתי יהוה נשמעים להדרכתו ועורכים שינויים, הם קוצרים תוצאות טובות. שורר בקרבם שלום, ואהבת הצדקה דוחקת בהם לשרתו.
26. באיזה מאפיין של המשיחיים האמיתיים מבחינים אפילו המתנגדים?
26 לשלום שמאת אלוהים יש השפעה מרחיקת לכת. יהוה מבטיח: ”לא יישמע עוד חמס בארצךְ, שוד ושבר בגבולייך. וקראת ישועה חומותייך ושערייך תהילה” (ישעיהו ס׳:18). אמת ויציב! אפילו המתנגדים מודים כי השלום הוא מאפיין בולט של המשיחיים האמיתיים (מיכה ד׳:3). השלום עִם אלוהים והשלום בקרב עדיו של יהוה הופך כל אסיפה משיחית לנווה מדבר מרענן בלב עולם אלים (פטרוס א׳. ב׳:17). והשלום הנוכחי הוא אפס קצהו של השלום הרב שישרור כאשר כל יושבי הארץ יהיו ”לימודי יהוה” (ישעיהו י״א:9; נ״ד:13).
האור המרהיב המשקף את שביעות רצון אלוהים
27. איזה אור בלתי פוסק זורח על אשת יהוה הסמלית?
27 יהוה מתאר את עוצמת האור הזורח על ירושלים: ”לא יהיה לָּךְ עוד השמש לאור יומם, ולנוגה הירח לא יאיר לך. והיה לך יהוה לאור עולם, ואלוהייך לתפארתך. לא יבוא עוד שִמְשֵךְ, וִירֵחֵךְ לא ייאסף; כי יהוה יהיה לך לאור עולם, ושָלְמוּ ימי אבלך” (ישעיהו ס׳:19, 20). יהוה יהיה ”לאור עולם” לאשתו הסמלית. אור זה לא ”יבוא” או ישקע כמו השמש, וגם לא ”ייאסף” כמו הירח. d אורו הבלתי פוסק המשקף את שביעות רצונו יזרח על המשיחיים המשוחים, נציגיה הארציים של אשת אלוהים. המשוחים וההמון הרב נהנים יחד מאור רוחני כה בוהק, ששום חשיכה — לא פוליטית ולא כלכלית — אינה יכולה לעמעמו. אין להם ספק שיהוה הכין להם עתיד מזהיר (רומים ב׳:7; ההתגלות כ״א:3–5).
28. (א) מה מובטח ליושבי ירושלים השבים מבבל? (ב) מה ירשו המשיחיים המשוחים ב־1919? (ג) לכמה זמן יירשו הצדיקים את הארץ?
28 יהוה ממשיך ומספר על יושבי ירושלים: ”וְעַמֵּךְ כולם צדיקים, לעולם יירשו ארץ, נצר מַטָּעַי, מעשה ידיי להתפאר” (ישעיהו ס׳:21). כאשר שבו בני ישראל מבבל, הם ’ירשו ארץ’ ”לעולם”, כלומר עד למועד בלתי מוגדר. ה”לעולם” נמשך עד המאה הראשונה לספירה, בה החריבו צבאות רומא את ירושלים ואת המדינה היהודית. ב־1919 יצאה שארית של משיחיים משוחים מן השבי הרוחני וירשה ארץ רוחנית (ישעיהו ס״ו:8). את הארץ הזו, שהיא בעצם תחום פעילות, מאפיינים שגשוג והצלחה רוחניים וגן־עדניים אשר יעמדו לעולם. עם ישראל הרוחני לא ינהג כעם ישראל הקדום, אלא כקולקטיב יימצא נאמן. אך לנבואת ישעיהו תהיה גם התגשמות ממשית כאשר הארץ תהפוך לגן־עדן שבו ”רוב שלום”. אז הצדיקים בעלי התקווה הארצית יירשו את הארץ לעד (תהלים ל״ז:11, 29).
29, 30. כיצד היה ”הקטון” ”לאלף”?
29 בסוף פרק ס׳ בספר ישעיהו ניתן למצוא הבטחה חגיגית, לה יהוה ערב בשמו. ואלה הם דבריו: ”הקטון יהיה לאלף והצעיר לגוי עצום, אני יהוה בעִתה אחישנה” (ישעיהו ס׳:22). ב־1919, כאשר המשוחים שנפוצו שבו לפעילות, נחשבו הם ל”קטון”. e אך מספרם גדל עִם איסוף יתר חברי עם ישראל הרוחני. הגידול היה ממש מופלא כאשר החלו להתקבץ חברי ההמון הרב.
30 לא חלף זמן רב והשלום והצדקה שבקרב עם אלוהים הפכו מוקד משיכה לישרי לב כה רבים, עד כי ה”קטון” גדל ונהיה ל”גוי עצום”, פשוטו כמשמעו. בימינו, מספר חבריו גדול מכלל האוכלוסייה במספר לא מבוטל של מדינות בעולם. ברור אפוא שיהוה באמצעות ישוע המשיח אכן מדריך ומחיש את הפעילות למען המלכות. עד כמה מרגש לראות כיצד עבודת אלוהים האמיתית מתפשטת בעולם כולו ואף ליטול בכך חלק! אין ספק שיש שמחה רבה בהבנה שגידול זה מסב כבוד ליהוה, שניבא דברים אלה לפני שנים כה רבות.
[הערות שוליים]
a קרוב לוודאי שתרשיש שכנה בספרד של ימינו. עם זאת, יש ספרי עיון הטוענים ש”אוניות תרשיש” הוא מונח המתייחס לסוג של אוניות — אוניות ”בעלות תרנים גבוהים, שנועדו לחצות ימים” — שהיו ”מסוגלות להפליג לתרשיש”. במילים אחרות, מדובר באוניות שיכלו לעמוד במסעות ארוכים ולהפליג לנמֵלים רחוקים (מלכים א׳. כ״ב:49).
b אף־על־פי שהיו משיחיים נלהבים ופעילים בעלי תקווה ארצית שהתרועעו עם ישראל השייכים לאלוהים גם לפני 1930, מספרם גדל במידה ניכרת בשנות ה־30’.
c באותם ימים נקראו הקהילות המקומיות בשם אגודות.
d השליח יוחנן נקט לשון דומה כשתיאר את ”ירושלים החדשה”, את ה־000,144 בתפארתם השמימית (ההתגלות ג׳:12; כ״א:10, 22–26). ברור אפוא ש”ירושלים החדשה” מייצגת את כל חברי ישראל השייכים לאלוהים לאחר שקיבלו את גמולם השמימי והם מרכיבים יחד עם המשיח את החלק העיקרי של אשת אלוהים, ”ירושלים של מעלה” (גלטים ד׳:26).
e ב־1918 היה הממוצע החודשי של מבשרי דבר־אלוהים נמוך מ־000,4.
[שאלות לימוד]
[תמונה בעמוד 305]
נאמר לאשה ”קומי”!
[תמונה בעמודים 312, 313]
”אוניות תרשיש” נושאות את מטענן — עובדי יהוה
