”עת רצון”
פרק עשירי
”עת רצון”
1, 2. (א) במה נתברך ישעיהו? (ב) במי דנה הנבואה בחלק הראשון של ישעיהו מ״ט?
בני אדם נאמנים משביעים זה דורי דורות את רצונו של יהוה וזוכים להגנתו. אך אין יהוה שבע רצון מכל אדם ללא הבחנה. כדי לזכות לברכה זו שאין דומה לה, על הפרט לעמוד בדרישות. ישעיהו עמד בהן. הוא היה לרצון יהוה ושימש ככלי בידיו להודיע את רצונו לזולת. דוגמה אחת לכך מופיעה בחלק הראשון של פרק מ״ט שבנבואת ישעיהו.
2 דברים אלה מופנים בלשון נבואית לזרע אברהם. בהתגשמות הראשונית הזרע הוא עם ישראל, יוצא חלציו של אברהם. אך חלק הארי של לשון הנבואה מעיד בבירור כי היא דנה בזרע אברהם המיוחל, המשיח המובטח. הכתוב בהשראת אלוהים חל גם על אחיו הרוחניים של המשיח, שהפכו לחלק מהזרע הרוחני של אברהם ושל ”ישראל השייכים לאלוהים” (גלטים ג׳:7, 16, 29; ו׳:16). קטע זה מנבואות ישעיהו מתאר בעיקר את הקשר המיוחד בין יהוה ובין בנו אהובו, ישוע המשיח (ישעיהו מ״ט:26).
מקבל תפקיד מיהוה וזוכה להגנתו
3, 4. (א) מניין התמיכה של המשיח? (ב) אל מי מפנה המשיח את דבריו?
3 גם המשיח השביע את רצון יהוה, ויהוה נתן לו את הסמכות והגיבוי הדרושים למילוי תפקידו. הולמים אפוא הם דברי המשיח העתיד לבוא: ”שימעו איים אלי, והקשיבו לאומים מרחוק. יהוה מבטן קראני, ממעי אמי הזכיר שמי” (ישעיהו מ״ט:1).
4 כאן מפנה המשיח את דבריו אל עמים ”מרחוק”. המשיח אומנם מובטח לעם היהודי, אך בזכות שירותו יתברכו כל העמים (מתי כ״ה:31–33). אף־על־פי שה”איים” וה”לאומים” אינם בברית עם יהוה, עליהם להישמע למשיח ישראל שכן הוא נשלח כדי להושיע את האנושות כולה.
5. כיצד נקרא המשיח בשם עוד בטרם נולד כאדם?
5 לדברי הנבואה, יהוה יקרא למשיח בשם עוד בטרם ייוולד כאדם (מתי א׳:21; לוקס א׳:31). זמן רב לפני הולדתו נקרא ישוע ”פלא יועץ, אל גיבור, אביעד, שר שלום” (ישעיהו ט׳:5). עמנואל — שהוא כנראה שמו של בן ישעיהו — הפך להיות שמו הנבואי של המשיח (ישעיהו ז׳:14; מתי א׳:21–23). אפילו השם בו נודע המשיח, ישוע, נחזה טרם הולדתו (לוקס א׳:30, 31). השם ישוע נגזר מן המילים ”יהוה הוא ישועה”. אין ספק שישוע לא מינה עצמו למשיח.
6. באיזה מובן פי המשיח הוא כחרב חדה, וכיצד הוא מוחבא או מוסתר?
6 וכך ממשיך ואומר המשיח בלשון הנבואה: ”וישם פי כחרב חדה. בצל ידו החביאני. וישימני לחֵץ ברור [מלוטש ומחודד]. באשפתו הסתירני” (ישעיהו מ״ט:2). למן היום בו מתחיל משיח יהוה, ישוע, בשירותו הארצי בשנת 29 לספירה, דבריו ומעשיו הם כנשק חד ומושחז החודר ללב מאזיניו (לוקס ד׳:31, 32). דבריו ומעשיו מעוררים את חמתו של השטן, אויבו הראשי של יהוה, ואת חמתם של עושי דברו. השטן מנסה להרוג את ישוע למן הרגע בו נולד, אך ישוע הוא כחץ המוסתר באשפתו של יהוה. a הוא יכול לסמוך בלב שלם על אביו שיגן עליו (תהלים צ״א:1; לוקס א׳:35). במועד שנקבע מקריב ישוע את חייו למען האנושות. עם זאת, תבוא שעה שישוע יֵצא כלוחם שמימי מנצח, חמוש במובן אחר, ומפיו תצא חרב חדה. הפעם, מייצגת החרב החדה את סמכותו של ישוע להכריז את הדין שגזר יהוה על אויביו ולהוציאו אל הפועל (ההתגלות א׳:16).
עבד אלוהים אינו מתייגע לריק
7. אל מי פונה יהוה בישעיהו מ״ט:3, ומדוע?
7 כעת מדבר יהוה בשפה נבואית: ”עבדי אתה, ישראל, אשר בך אתפאר [אשקף את יופיי]” (ישעיהו מ״ט:3). יהוה קורא לעם ישראל ”עבדי” (ישעיהו מ״א:8). אך עבדו הנעלה הוא ישוע המשיח (מעשי השליחים ג׳:13). באף לא אחד מברואיו יכול יהוה ’להתפאר’ יותר מאשר בישוע. מכאן שגם אם להלכה מילים אלה מופנות לישראל, התגשמותן המלאה היא בישוע (יוחנן י״ד:9; קולוסים א׳:15).
8. כיצד מתקבל המשיח אצל בני עמו, אך למי הוא נושא עיניו שישפוט את מידת הצלחתו בתפקידו?
8 אך האם לא היה ישוע נבזה ומאוס בעיני רוב בני עמו? כן. עם ישראל ככלל דחה את ישוע כעבדו משיחו של אלוהים (יוחנן א׳:11). כל אשר עשה ישוע בהיותו עלי אדמות נראה לבני דורו פעוט ערך ואפילו חסר חשיבות. על כישלונו המדומה בשירותו מרמזים דבריו הבאים של המשיח: ”לריק יגעתי. לתוהו והבל כוחי כִלֵּיתִי” (ישעיהו מ״ט:4). הצהרות אלה אינן נובעות מרפיון־ידיים שחש המשיח. תן דעתך להמשך דבריו: ”אכן משפטי את יהוה, ופעולתי את אלוהָי” (ישעיהו מ״ט:4). את מידת הצלחתו של המשיח ישפוט יהוה ולא אדם.
9, 10. (א) מה מטיל יהוה על המשיח לעשות, ומה הן התוצאות? (ב) כיצד יכולים המשיחיים כיום להתעודד ממה שעבר על המשיח?
9 ישוע מעוניין במיוחד בשביעות רצונו של יהוה. המשיח אומר לפי הנבואה: ”ועתה אמר יהוה, יוצרי מבטן לעֶבֶד לו, לשובֵב יעקב אליו, וישראל לו ייאסף. וְאֶכָּבֵד בעיני יהוה, ואלוהַי היה עוזי” (ישעיהו מ״ט:5). המשיח בא כדי להשיב את לבבם של בני ישראל אל אביהם השמימי. רובם אינם נענים, אך יש שכן. עם זאת, שכרו האמיתי של המשיח הוא מאת יהוה אלוהים. הצלחתו אינה נמדדת לפי אמת־מידה אנושית אלא לפי אמות־המידה של יהוה.
10 קורה לפעמים שתלמידי ישוע בימינו חשים שהם יגעים לריק. יש מקומות שבהם הפרי שהם קוצרים בשירות נראה לא משמעותי בהשוואה לעמל הרב ולמאמצים המושקעים. אך הם מתמידים ומתעודדים מדוגמתו של ישוע. גם דברי השליח פאולוס מחזקים את ידיהם. הוא כתב: ”על כן, אחיי האהובים, עימדו היטב והייו יציבים; הייו תמיד עתירי פועל בעבודתו של האדון, בידיעה שעמלכם איננו לריק באדון” (קורינתים א׳. ט״ו:58).
”אור גויים”
11, 12. כיצד היה המשיח ל”אור גויים”?
11 בנבואת ישעיהו מעודד יהוה את המשיח ומזכיר לו שלא ”נָקֵל”, שאין זה דבר של מה בכך, להיות עבד אלוהים. תפקיד ישוע הוא ”להקים את שבטי יעקב ונצורי ישראל להשיב”. יהוה מוסיף ומסביר: ”ונתתיך לאור גויים, להיות ישועתי עד קצה הארץ” (ישעיהו מ״ט:6). איך מהווה ישוע ”אור גויים... עד קצה הארץ” אם שירותו הארצי מוגבל לישראל?
12 המקרא מראה כי ה”אור גויים” שמאת אלוהים לא כבה כשעזב ישוע את כדור־הארץ. כ־15 שנה לאחר מות ישוע ציטטו השליחים פאולוס ובר נבא את הנבואה שבישעיהו מ״ט:6 וייחסו אותה לתלמידי ישוע, לאחיו הרוחניים. הם הסבירו: ”הן כה ציוונו אדני [יהוה]: ’ונתתיך לאור גויים, להיות ישועתי עד־קצה הארץ’” (מעשי השליחים י״ג:47). בימיו ראה פאולוס את בשורת הישועה מוכרזת לא רק ליהודים אלא ”לכל הבריאה מתחת לשמים” (קולוסים א׳:6, 23). שארית אחיו המשוחים של המשיח ממשיכה כיום בפעילות זו בתמיכת ”המון רב” המונה מיליונים. הם מהווים ”אור גויים” ביותר מ־230 ארצות בעולם (ההתגלות ז׳:9).
13, 14. (א) באיזו תגובה נתקלו המשיח ותלמידיו כשהכריזו את הבשורה הטובה? (ב) איזו תמורה חלה בנסיבות?
13 יהוה התגלה כמקור כוחם של המשיח עבדו, של אחי המשיח המשוחים ושל כל ההמון הרב, המכריזים את הבשורה הטובה שכם אחד עם המשוחים. כישוע, גם תלמידיו נתקלים בבוז וברדיפות (יוחנן ט״ו:20). אך יהוה תמיד משנה את הנסיבות במועד המתאים כדי להציל את עובדיו הנאמנים ולגמול להם. הוא מבטיח למשיח שנחשב בזוי, ”בְזֹה נפש” וגם ”מְתָעֵב [מתועב] גוי”: ”מלכים יראו וקמו; שרים, וישתחוו, למען יהוה, אשר נאמן, קדוש ישראל ויבחרך” (ישעיהו מ״ט:7).
14 מאוחר יותר כתב השליח פאולוס אל המשיחיים בפיליפי על נבואה זו לגבי התמורה שתחול בנסיבות. הוא תיאר את ישוע כמי שהושפל על עמוד־הוקעה אך זכה לאחר מכן למעמד רם מאת אלוהים. יהוה ”הגביהו... מאוד ונתן לו את השם הנעלה על כל שם, למען תכרע בשם ישוע כל ברך” (פיליפים ב׳:8–11). תלמידיו הנאמנים של המשיח מוזהרים שגם הם יירדפו. אלא שבדומה למשיח מובטח להם שיהיו רצויים בעיני יהוה (מתי ה׳:10–12; כ״ד:9–13; מרקוס י׳:29, 30).
”עת רצון”
15. איזו ”עת” מיוחדת מוזכרת בנבואת ישעיהו, ועל מה רומז הדבר?
15 בהמשך נבואת ישעיהו מופיעה הצהרה חשובה ביותר. יהוה אומר למשיח: ”בעת רצון עֲנִיתִיךָ, וביום ישועה עזרתיך; ואצורך ואתנך לברית עם” (ישעיהו מ״ט:8). נבואה דומה מופיעה בתהלים ס״ט:14–19, שם מדבר מחבר התהלים על ”עת רצון”. ביטוי זה רומז על תקופה מוגדרת שתימשך רק זמן מה, ובמהלכה יהוה שבע רצון מעובדיו ומגן עליהם באופן מיוחד.
16. מה היתה עת הרצון של יהוה עבור עם ישראל הקדום?
16 מתי חלה עת רצון זו? במקור, הוזכר ביטוי זה בנבואת השיקום וחזה את שיבת ציון. בני העם זכו לעת רצון, עת בה יכלו ”להקים ארץ” ולהתיישב מחדש ב”נחלות שוממות” (ישעיהו מ״ט:8). לא עוד היו הם ”אסורים” בבבל. יהוה דאג לכך שבמסעם הביתה ”לא ירעבו, ולא יצמאו, ולא יכם שרב ושמש”. פזורי ישראל התקבצו שוב אל ארצם ”מרחוק... מצפון ומיָם” (ישעיהו מ״ט:9–12). על אף התגשמותה הראשונית והדרמטית של הנבואה, המקרא מראה כי היא התגשמה פעמים נוספות גם בקנה מידה רחב יותר.
17, 18. איזו עת רצון היתה ליהוה במאה הראשונה לספירה?
17 ראשית, כאשר נולד ישוע הכריזו המלאכים שלום על אנשי רצונו של אלוהים (לוקס ב׳:13, 14, דל׳). הרצון שהפיק כאן אלוהים לא היה מבני אדם ככלל, אלא רק מן המאמינים בישוע. כעבור שנים, קרא ישוע בציבור את נבואת ישעיהו ס״א:1, 2 ויִיחס אותה לעצמו, כמי שקורא ”שנת רצון ליהוה” (לוקס ד׳:17–21). השליח פאולוס אמר כי המשיח זכה להגנתו המיוחדת של יהוה בימי היותו בגוף בשר־ודם (עברים ה׳:7–9). מכאן שעֵת הרצון אינה אלא חסד אלוהים על ישוע בימיו כאדם.
18 אלא שנבואה זו התגשמה פעם נוספת. לאחר שציטט את דברי ישעיהו לגבי עת הרצון, המשיך השליח פאולוס ואמר: ”הנה עתה עת רצון, הנה עתה יום ישועה” (קורינתים ב׳. ו׳:2). פאולוס כתב מילים אלה 22 שנה אחרי מות ישוע. מתברר שעם הולדת הקהילה המשיחית בחג השבועות שנת 33 לספירה הרחיב יהוה את שנת הרצון שלו כדי שתכלול גם את תלמידיו המשוחים של המשיח.
19. כיצד יכולים המשיחיים כיום להפיק תועלת מעת הרצון של יהוה?
19 ומה באשר לתלמידי ישוע שאינם משוחים ואינם יורשי מלכותו השמימית של אלוהים? האם יכולים בעלי התקווה הארצית להפיק תועלת מעת רצון זו? כן. ספר ההתגלות מראה כי אנו חיים בעת בה אנשי רצונו של יהוה הם ההמון הרב ”הבאים מן הצרה הגדולה” כדי לחיות בגן־עדן עלי אדמות (ההתגלות ז׳:13–17). מכאן שכל המשיחיים יכולים לנצל תקופה מוגבלת זו בה בוחר יהוה בבני אדם לא־מושלמים כאנשי רצונו.
20. מה על המשיחיים לעשות כדי לא לקבל לריק את חסד יהוה?
20 השליח פאולוס הוסיף להכרזה על עת הרצון של יהוה גם אזהרה. הוא הפציר במשיחיים: ”אל נא תקבלו לריק את חסד אלוהים” (קורינתים ב׳. ו׳:1). מכאן שעל המשיחיים לנצל כל הזדמנות לשאת חן בעיני אלוהים ולעשות את רצונו (אפסים ה׳:15, 16). הם ייטיבו לעשות אם יישמעו לאזהרת פאולוס: ”הישמרו, אחיי, שלא יהיה באיש מכם לב מרושע וחסר אמונה, הסוטה מאלוהים חיים. עודדו איש את רעהו יום יום, כל עוד הזמן מכונה ’היום’, למען לא יקשה לב איש מכם בנכלי החטא” (עברים ג׳:12, 13).
21. באיזו הצהרה עליזה נחתם החלק הראשון של ישעיהו מ״ט?
21 בתום חילופי הדברים הנבואיים בין יהוה ובין המשיח, יוצא ישעיהו בהצהרה עליזה: ”רָנּוּ שמים וגילי ארץ, ופיצחו הרים רינה. כי ניחַם יהוה עמו, וַעֲנִיָּו ירחם” (ישעיהו מ״ט:13). אלה הם אכן דברי נחמה מרניני לב לעם ישראל הקדום, לעבדו הנעלה של יהוה שהוא ישוע המשיח, לעבדי יהוה המשוחים ול’צאן האחרות’ המצטרפות אליהם בימינו (יוחנן י׳:16).
יהוה אינו שוכח את עמו
22. כיצד מדגיש יהוה שלעולם לא ישכח את משרתיו?
22 ישעיהו ממשיך כעת לדווח על משפטי יהוה. הוא חוזה כי הגולים יתעייפו ויאבדו תקווה. ישעיהו אומר: ”ותאמר ציון: ’עֲזָבַנִי יהוה ואדני שְכֵחָנִי’” (ישעיהו מ״ט:14). האם זה נכון? האם באמת עזב יהוה את בני עמו ושכח אותם? ישעיהו משמש כדובר יהוה ואומר: ”התשכח אשה עוּלָהּ, מֵרַחֵם בן־בטנה? גם אלה תשכחנה ואנוכי לא אשכחך” (ישעיהו מ״ט:15). מה רבה האהבה שבתשובת יהוה! הוא אוהב את משרתיו יותר משאֵם אוהבת את בנה. הוא כל הזמן חושב על נאמניו. הוא זוכר אותם כאילו חקק את שמם על ידיו: ”הן על כפיים חַקֹּתִיךְ, חומותיך נגדי תמיד” (ישעיהו מ״ט:16).
23. כיצד עודד פאולוס את המשיחיים לבטוח ביהוה שלא ישכח אותם?
23 באיגרתו אל הגלטים הפציר השליח פאולוס במשיחיים: ”אל נא ירפו ידינו מעשות טוב; בבוא העת נקצור, אם לא נרפה” (גלטים ו׳:9). אל העברים כתב את דברי העידוד: ”אלוהים לא יעוות צדק ולא ישכח את פעלכם ואת האהבה שהראיתם למען שמו” (עברים ו׳:10). לעולם אל נחוש שיהוה שוכח את משרתיו. יש למשיחיים כיום, כמו גם לציון הקדומה, סיבה טובה לשמוח ולהוחיל בסבלנות ליהוה. הוא דבֵק בתנאי בריתו ומקיים את הבטחותיו.
24. כיצד תשוקם ציון, ואילו שאלות תשאל?
24 יהוה מציע נחמה נוספת באמצעות ישעיהו. כל ’מהרסי’ ציון, בין שמדובר בבבלים ובין שביהודים כופרים, לא יהוו עוד איום. ’בניה’, גולי בבל שיישארו נאמנים ליהוה, ”מיהרו”, ”כולם נקבצו”. לאחר שימהרו לשוב לירושלים, יהיו שבי ציון כתכשיטים המעטרים את עיר הבירה, כ”כלה” העונדת ’עדיים’ (ישעיהו מ״ט:17, 18). ציון היתה ל’חורבות’, לכן דמיין לך את גודל הפתעתה כשלפתע נוהרים אליה תושבים כה רבים, עד כי צר להם המקום בתוכה. (קרא ישעיהו מ״ט:19, 20.) באופן טבעי תתפלא ציון ותשאל עצמה מניין באו כל הבנים האלה: ”ואמרת בלבבך, ’מי ילד לי את אלה, ואני שכולה וגלמודה, גולה וסוּרה [ואסורה]? ואלה, מי גידל? הן אני נשארתי לבדי. אלה — איפה הם?’” (ישעיהו מ״ט:21) מה רב אושרה של ציון שהיתה בעבר עקרה!
25. כיצד השתקם עם ישראל הרוחני בימינו?
25 מילים אלה מתגשמות גם בימינו. בשנים הקשות של מלחמת העולם הראשונה עבר עם ישראל הרוחני תקופה של שממה ושבי. אך הוא השתקם והחל לחיות בגן־עדן רוחני (ישעיהו ל״ה:1–10). בדומה לעיר החרבה שתיאר ישעיהו, שמח עם ישראל הרוחני להיות כאילו הומה בעובדי יהוה פעילים ושמחים.
”נס עמים”
26. איזו הדרכה מספק יהוה לעמו המשוחרר?
26 יהוה כעת לוקח את ישעיהו ברוח הנבואה לעת בה ישחרר את בני עמו מבבל. האם הם יזכו להדרכה כלשהי מיהוה? הוא משיב: ”הנה אשא אל גויים ידי, ואל עמים ארים נִסִּי. והביאו בנייך בְּחֹצֶן [ישאו אותם בחיקם], ובנותייך על כתף תִּנָּשֶׂאנָה” (ישעיהו מ״ט:22). בהתגשמות המקורית היתה ירושלים המרכז השלטוני ומקום מושבו של היכל יהוה כ’נס’ ביד יהוה. אפילו אנשים בולטים ורבי־השפעה בעמים אחרים כמו ”מלכים” ו’שרות’, יעזרו לשבי ציון במסעם הביתה (ישעיהו מ״ט:23). עם העוזרים יימנו גם מלכי פרס, כגון כורש וארתחשסתא ’ארוך־היד’ ובני ביתם (עזרא ה׳:13; ז׳:11–26). ולדברי ישעיהו נכונה התגשמות נוספת.
27. (א) מהו ה”נס” שאליו נוהרים העמים בהתגשמות הרחבה יותר? (ב) מה יקרה כאשר כל העמים ייאלצו להשתחוות לשלטון המשיח?
27 ישעיהו י״א:10 דן ב”נס עמים”. השליח פאולוס מייחס ביטוי זה למשיח ישוע (רומים ט״ו:8–12). מכאן שבהתגשמות הרחבה יותר ישוע ומשוחי הרוח השותפים למלכותו הם ה’נס’ שביד יהוה, הנס שאליו נוהרים העמים (ההתגלות י״ד:1). עם הזמן כל גויי הארץ, ואפילו השליטים בני זמננו, ייאלצו להשתחוות אפיים ארצה לשלטון המשיח (תהלים ב׳:10, 11; דניאל ב׳:44). והתוצאה? יהוה אומר: ”וידעת כי אני יהוה, אשר לא יבושו קווי” (ישעיהו מ״ט:23).
”ישועתנו קרובה עכשיו יותר משהיתה”
28. (א) מה מבטיח יהוה שוב לבני עמו בנוגע לשחרורם? (ב) איזו התחייבות של יהוה עומדת בעינה?
28 אפשר שחלק מגולי בבל תוהים: ’הייתכן באמת שעם ישראל ישוחרר?’ יהוה מביא זאת בחשבון ושואל: ”הֲיֻקַּח מגיבור מלקוח, ואם שבי צדיק יימלט?” (ישעיהו מ״ט:24) התשובה היא כן. יהוה מבטיח להם: ”גם שבי גיבור יֻקָּח, ומלקוח עריץ יימלט” (ישעיהו מ״ט:25). הבטחה מרגיעה ביותר! זאת ועוד, יהוה שבע רצון מבני עמו, ולכן רואה עצמו מחוייב להגן עליהם. הוא אומר חד־משמעית: ”ואת יריבֵךְ אנוכי אריב, ואת בנייך אנוכי אושיע” (ישעיהו מ״ט:25). התחייבותו עומדת בעינה. יהוה אומר בזכריה ב׳:12 לבני עמו: ”כי הנוגע בכם נוגע בבָבַת עינוֹ [”עֵינִי”, תיקון סופרים]”. אנחנו אומנם נהנים כיום מעת רצון שבמהלכה יש לעמים בעולם כולו הזדמנות לנהור אל ציון הרוחנית, אך עת רצון זו תסתיים.
29. איזה עתיד מצמרר צפוי למי שמסרבים לציית ליהוה?
29 ומה יקרה למי שמעקשים דרכם, מסרבים לציית ליהוה ואפילו רודפים את עובדיו? יהוה אומר: ”והאכלתי את מונייך [לוחצייך] את בשרם; וכעסיס דמם יִשְכָּרוּן” (ישעיהו מ״ט:26). איזו תחזית מצמררת! מתנגדים עיקשים אלה לא יאריכו ימים. הם יישמדו. כך יוכח בעליל כי יהוה הוא המושיע, שכן הושיע את עמו והשמיד את אויביהם. ”ויָדעו כל בשר כי אני יהוה מושיעך, וגואלך אביר יעקב” (ישעיהו מ״ט:26).
30. אילו ישועות חולל יהוה למען עמו, ואילו הוא עוד עתיד לחולל?
30 מילים אלה התגשמו לראשונה כאשר כורש שימש כלי ביד יהוה לשחרור עמו מן השבי לבבל. הן התגשמו שוב ב־1919 כאשר ישוע המשיח, בנו המוכתר של יהוה, שימש בידו כדי לשחרר את עמו משעבוד רוחני. לפיכך, הן יהוה והן ישוע נקראים במקרא מושיעים (טיטוס ב׳:11–13; ג׳:4–6). יהוה הוא מושיענו, וישוע המשיח הוא ”שר” מטעמו (מעשי השליחים ה׳:31). אין ספק כי ישועות יהוה דרך ישוע המשיח הן נפלאות. יהוה משחרר את ישרי הלב מהשבי לדתות הכזב באמצעות הבשורה הטובה, ומכבלי החטא והמוות באמצעות קורבן־הכופר. ב־1919 הוא שחרר את אחי המשיח מן השבי הרוחני. כמו־כן, במלחמת הר מגידון הקרבה ובאה יושיע יהוה המון רב של אנשים נאמנים מן ההשמדה שתבוא על החוטאים.
31. כיצד על המשיחיים לנהוג לאור העובדה שהם אנשי רצונו של אלוהים?
31 איזו זכות נפלאה היא אפוא להיות אנשי רצונו של אלוהים! מי יתן וכולנו ננצל בתבונה עת רצון זו. הבה נפעל בהתאם לדחיפות הזמנים ונישמע לדברי פאולוס שהופנו אל הרומים: ”ידועים לכם הזמנים, היינו שכעת השעה להתעורר מן השינה, כי ישועתנו קרובה עכשיו יותר משהיתה ביום שהתחלנו להאמין. הלילה חולף והיום קרב. על כן נסירה מעלינו את מעשי החושך ונלבש את שריון האור. וכמו ביום נתנהג נא כיאות, לא בהוללות ובשכרות, לא בזימה ופריצות, לא בריב וקנאה, כי אם ליבשו את האדון ישוע המשיח, ואל תדאגו לגוף במגמה להשביע את התאוות” (רומים י״ג:11–14).
32. מה מובטח לעם יהוה?
32 יהוה ימשיך להרעיף חסדו על מי ששועים לעצתו. הוא ינסוך בהם את הכוח הדרוש ויעניק להם את היכולת הנחוצה כדי לבשר את הבשורה הטובה (קורינתים ב׳. ד׳:7). יהוה ישתמש במשרתיו כפי שהשתמש במנהיגם, ישוע. הוא ישים את פיהם ”כחרב חדה” כדי שהבשורה הטובה שבפיהם תחדור ללב הענווים (מתי כ״ח:19, 20). ”בצל ידו” יגן יהוה על עמו. כ”חֵץ ברור” יהיו משרתיו חבויים ”באשפתו”. אין ספק שיהוה לא יעזוב את עמו! (תהלים צ״ד:14; ישעיהו מ״ט:2, 15).
[הערת שוליים]
a ”השטן, שזיהה בוודאי את ישוע כבן־אלוהים וכמי שלפי הנבואות נועד לשוף את ראשו (בר׳ ג׳:15), עשה כל שביכולתו כדי להכחיד את ישוע. אך כאשר הודיע המלאך גבריאל למרים כי היא הרה, אמר לה: ’רוח הקודש תבוא עלייך וגבורת עליון תצל עלייך. לכן קדוש ייקרא הילוד, בן־אלוהים’ (לוקס א׳:35). יהוה הגן על בנו. כל הניסיונות להשמיד את התינוק ישוע עלו בתוהו” (הבנה מכתבי־הקודש [אנג׳] כרך ב׳, עמוד 868. יצא לאור מטעם .Inc ,Watchtower Bible and Tract Society of New York).
[שאלות לימוד]
[תמונה בעמוד 139]
המשיח הוא כ”חֵץ ברור” באשפתו של יהוה
[תמונה בעמוד 141]
המשיח נעשה ל”אור גויים”
[תמונה בעמוד 147]
אלוהים אוהב את משרתיו יותר משאֵם אוהבת את בנה
