עבור לתוכן

עבור לתוכן העניינים

שובו לעבודת יהוה!‏

שובו לעבודת יהוה!‏

פרק שביעי

שובו לעבודת יהוה!‏

ישעיהו מ״ו:‏1–13

1.‏ מה הם שמותיהם של שניים מהאלילים הראשיים של בבל,‏ ומה נחזה לגביהם?‏

 בגלות בבל היו בני ישראל מוקפים עבודה זרה.‏ בימי ישעיהו,‏ היה עם יהוה עדיין בארצו,‏ ולו בית מקדש וכהונה.‏ אך רבים מבני עמו המוקדש של אלוהים נפלו במלכודת האלילוּת.‏ חיוני אפוא להכין אותם מראש שמא יפול עליהם פחד מפני אלילי בבל או שמא יתפתו לעבוד אותם.‏ על כן מספר ישעיהו על שניים מהאלילים הראשיים של בבל.‏ ‏”‏כרע בֵּל,‏ קורס נְבוֹ;‏ היו עצביהם לחיה ולבהמה נְשֻׂאוֹתֵיכֶם עמוסות משא לעייפה”‏ (‏ישעיהו מ״ו:‏1‏)‏.‏ בֵּל היה ראש אלילי כשדים.‏ נבו נערץ כאל החוכמה והדעת.‏ הכבוד הרב לו זכו שני האלילים התבטא בכך ששמם נשזר בשמותיהם של הבבלים,‏ כגון בלשאצר,‏ נבופלאסר,‏ נבוכדנאצר,‏ נבוזראדן ועוד רבים אחרים.‏

2.‏ כיצד מודגש חוסר האונים של אלילי בבל?‏

2 ישעיהו מספר שבל ’‏כורע’‏ ונבו ”‏קורס”‏.‏ גדולה תהיה השפלתם של אלילים אלה!‏ כשיביא יהוה את משפטו על בבל,‏ תקצר ידם מהושיע את חסידיהם.‏ הם לא יוכלו למלט אפילו את עצמם!‏ לא עוד יינשאו בל ונבו על כפיים ברוב הדר ותפארת בתהלוכות הבבליות,‏ כמו למשל בחגיגת ראש השנה הבבלי.‏ עובדיהם יעמיסו ויובילו אותם כמו כל משא פשוט אחר.‏ הכבוד וההערצה להם זכו יהיו ללעג ובוז.‏

3.‏ (‏א)‏ איזו הכרה תכה בבבלים?‏ (‏ב)‏ מה נוכל ללמוד ממה שאירע לאלילי בבל?‏

3 ההכרה,‏ שאליליהם הנערצים אינם אלא משא כבד על כתפי בהמות עייפות,‏ תכה בבבלים כרעם ביום בהיר!‏ וכאז כן כיום.‏ אלילי העולם — הדברים בהם האנשים בוטחים ומשקיעים את מלוא מרצם ולמענם הם אפילו מקריבים את חייהם — אינם אלא תעתוע.‏ עושר,‏ נשק,‏ תענוגות,‏ שליטים,‏ המולדת או סמליה ועוד כהנה וכהנה,‏ כולם הפכו מושא להערצה ופולחן.‏ אפסות האלילים האלה תיראה לכל במועד שקבע יהוה (‏דניאל י״א:‏38;‏ מתי ו׳:‏24;‏ מעשי השליחים י״ב:‏22;‏ פיליפים ג׳:‏19;‏ קולוסים ג׳:‏5;‏ ההתגלות י״ג:‏​14,‏ 15‏)‏.‏

4.‏ באיזה מובן ”‏קרסו”‏ ו”‏כרעו”‏ אלילי בבל?‏

4 ועוד מדגישה הנבואה את השפלתם המוחלטת של אלילי בבל:‏ ‏”‏קרסו,‏ כרעו יחדיו;‏ לא יכלו מַלֵּט משא,‏ ונפשם בשבי הָלָכָה”‏ (‏ישעיהו מ״ו:‏2‏)‏.‏ אלילי בבל ”‏קרסו”‏ ו”‏כרעו”‏ כאילו נפצעו בקרב או השתוחחו מחמת זִקנה.‏ אין בכוחם להקל את משאן של הבהמות הנקלות הנושאות אותם ואף לא להצילן.‏ האם כדאי אפוא לעם בריתו של יהוה,‏ גם אם הוא שבוי בבבל,‏ לסגוד להם?‏ לא!‏ והוא הדין לגבי משרתיו המשוחים של יהוה אשר לא סגדו לאלילי הכזב של ”‏בבל הגדולה”‏ גם כשהיו בשבי הרוחני.‏ אלילי כזב אלה לא הצליחו למנוע את נפילת בבל הגדולה ב־1919 ולא יצליחו לחלצהּ מן הרעה שתבוא עליה ב’‏צרה הגדולה’‏ (‏ההתגלות י״ח:‏​2,‏ 21;‏ מתי כ״ד:‏21‏)‏.‏

5.‏ כיצד אין המשיחיים חוזרים על טעויותיהם של הבבלים עובדי האלילים?‏

5 המשיחיים האמיתיים אינם משתחווים לאלילים משום סוג (‏יוחנן א׳.‏ ה׳:‏21‏)‏.‏ צלבים,‏ מחרוזות תפילה ופסלוני קדושים אינם מקרבים את האדם לבוראו.‏ הם אינם מפגיעים בעדנו.‏ במאה הראשונה לימד ישוע את תלמידיו מהי הדרך הנכונה לעבוד את אלוהים:‏ ”‏אני הדרך והאמת והחיים.‏ אין איש בא אל האב אלא דרכי.‏ אם תבקשו דבר בשמי,‏ אני אעשה”‏ (‏יוחנן י״ד:‏6,‏ 14‏,‏ ע״ח )‏.‏

‏”‏נשואים מִנִּי־רָחַם”‏

6.‏ מה השוני בין יהוה ובין אלילי הגויים?‏

6 לאחר שחשף את האיוולת שבעבודת אלילי בבל,‏ אומר יהוה לעמו:‏ ‏”‏שימעו אלי בית יעקב וכל שארית בית ישראל,‏ העמוסים מִנִּי־בטן,‏ הנשואים מִנִּי־רָחַם”‏ (‏ישעיהו מ״ו:‏3‏)‏.‏ מה רב השוני בין יהוה ובין פסילי בבל!‏ אלילי בבל אינם מסוגלים להועיל במאומה לחסידיהם.‏ הם אינם זזים ממקומם,‏ אלא אם עומסים אותם על גב בהמות משא.‏ בניגוד לכך,‏ יהוה הוא שנושא את עמו.‏ הוא מכלכל אותם מ”‏רחם”‏,‏ מראשית היותם לעם.‏ הזכרונות הנעימים מן הימים בהם נשא אותם יהוה,‏ צריכים לעודד את בית ישראל להתרחק מהאלילוּת ולבטוח בו כאב וכידיד.‏

7.‏ באיזה מובן יהוה מסור לעובדיו יותר מהורים בשר־ודם לילדיהם?‏

7 יהוה פונה לעמו בלשון רכה:‏ ‏”‏ועד זִקנה אני הוא,‏ ועד שֵיבה אני אסבול.‏ אני עשיתי ואני אשא ואני אסבול וַאֲמַלֵּט”‏ (‏ישעיהו מ״ו:‏4‏)‏.‏ אין הורה בשר־ודם,‏ גם לא ההורה המסור ביותר,‏ שישגיח על ילדיו ויטפל בהם באותה המסירות שמגלה יהוה כלפי עמו.‏ ככל שהילדים גדלים,‏ חשים ההורים פחות אחריות כלפיהם.‏ וכאשר ההורים מזדקנים,‏ לא אחת מתהפכות היוצרות,‏ והילדים הם שמטפלים בהורים.‏ אך לא כך הוא כשמדובר ביהוה.‏ הוא לעולם אינו חדל לדאוג לילדיו בני האדם,‏ גם לא בשֵׂיבתם.‏ בימינו בוטחים עובדי אלוהים בבוראם,‏ אוהבים אותו ומתנחמים מאוד מדברי נבואת ישעיהו.‏ הם אינם צריכים לחשוש מפני הבאות,‏ מפני מה שיקרה בימים או בשנים שעוד נותרו להם בסדר העולמי הנוכחי.‏ יהוה מבטיח ’‏לסבול’‏,‏ דהיינו להמשיך לשאת,‏ את הקשישים,‏ לנסוך בהם את הכוח הדרוש כדי להחזיק מעמד ולהישאר נאמנים.‏ הוא ישא אותם,‏ יחזקם וימלטם (‏עברים ו׳:‏10‏)‏.‏

היזהר מפני אלילים מודרניים

8.‏ איזה חטא חסר כל הצדקה חטאו חלק מבני עמו של ישעיהו?‏

8 תאר לך את גודל אכזבתם של הבבלים כשייווכחו באוזלת ידם של האלילים בהם בטחו!‏ האם ראוי שעם ישראל ישווה אלילים אלה ליהוה?‏ ודאי שלא!‏ בצדק שואל יהוה:‏ ‏”‏למי תדמיוני ותשוו,‏ ותמשילוני וְנִדְמֶה?‏”‏ (‏ישעיהו מ״ו:‏5‏)‏ לא היה לבני עמו של ישעיהו במה להצטדק כשבחרו לעבוד פסלים אילמים,‏ חסרי אונים וחסרי רוח חיים!‏ שעם היודע את יהוה,‏ יבטח בצלם מעשה ידי אדם,‏ חסר מגן ורוח חיים,‏ זו בהחלט איוולת שאין כדוגמתה!‏

9.‏ תאר את מחשבות ההבל של עובדי האלילים.‏

9 תן דעתך למחשבות ההבל של עובדי האלילים.‏ הנבואה מציינת:‏ ‏”‏הַזָּלִים זהב מכיס,‏ וכסף בַּקָּנֶה ישקולו.‏ ישכרו צורף,‏ ויעשהו אל.‏ יסגדו,‏ אף ישתחוו”‏ (‏ישעיהו מ״ו:‏6‏)‏.‏ עובדי האלילים אינם חוסכים בהוצאות בהכנת אליליהם מתוך אמונה שלאליל יקר ערך כוח רב יותר להושיע מאשר לאליל עשוי עץ.‏ אך חרף מירב המאמצים וחרף ההשקעה בחומרים יקרים,‏ אליל חסר רוח חיים היה ונשאר אליל חסר רוח חיים.‏

10.‏ כיצד מתואר חוסר התועלת שבעבודת האלילים?‏

10 הנבואה מוסיפה להבליט את האיוולת הקשורה בעבודת האלילים:‏ ‏”‏ישאוהו על כתף,‏ יסבלוהו,‏ ויניחוהו תחתיו ויעמוד.‏ ממקומו לא ימיש.‏ אף יצעק אליו,‏ ולא יענה;‏ מצרתו לא יושיענו”‏ (‏ישעיהו מ״ו:‏7‏)‏.‏ מה אווילי להתפלל לצלם שאינו מסוגל לשמוע ולפעול!‏ מיטיב מחבר התהלים לתאר את חוסר התועלת שבמושאי פולחן אלה:‏ ”‏עצביהם כסף וזהב,‏ מעשה ידי אדם.‏ פה להם ולא ידברו,‏ עיניים להם ולא יראו,‏ אוזניים להם ולא ישמעו,‏ אף להם ולא יריחון.‏ ידיהם ולא ימישון.‏ רגליהם ולא יהלכו.‏ לא יהגו בגרונם.‏ כמוהם יהיו עושיהם,‏ כל אשר בוטח בהם”‏ (‏תהלים קט״ו:‏4–8‏)‏.‏

‏”‏התאושָשו”‏

11.‏ מה יעזור למתנודדים ’‏להתאושש’‏?‏

11 יהוה חשף את חוסר התועלת שבאלילוּת,‏ וכעת הוא נותן לעמו סיבות לשרת אותו.‏ ‏”‏זיכרו זאת והתאושָשו [‏איזרו אומץ ]‏!‏ הָשִיבוּ,‏ פושעים,‏ על לב!‏ זיכרו ראשונות מעולם,‏ כי אנוכי אל ואין עוד אלוהים ואפס כמוני”‏ (‏ישעיהו מ״ו:‏​8,‏ 9‏)‏.‏ כל המתנודדים בין עבודת אלוהים ובין האלילוּת צריכים להיזכר בכל אשר עשה יהוה במשך ההיסטוריה.‏ בעזרת הזכרונות יוכלו לאזור אומץ ולעשות את הטוב והישר.‏ הדבר יעזור להם לשוב ולעבוד את יהוה.‏

12,‏ 13.‏ במה נאבקים המשיחיים,‏ וכיצד יוכלו לנצח?‏

12 עידוד זה נחוץ גם בימינו.‏ גם משיחיים כנים,‏ כדוגמת בני ישראל,‏ נאבקים בפיתויים ובחולשותיהם האישיות (‏רומים ז׳:‏21–24‏)‏.‏ הם שרויים במלחמה רוחנית נגד אויב סמוי ורב־עוצמה.‏ השליח פאולוס אומר ”‏כי לא עם בשר־ודם מלחמה לנו,‏ אלא עם רשויות ושררות,‏ עם מושלי חשכת העולם הזה,‏ עם כוחות רוחניים רעים בשמים”‏ (‏אפסים ו׳:‏12‏)‏.‏

13 השטן ושדיו אינם בוחלים בשום אמצעי כדי להסיט את המשיחיים מעבודת האלוהים האמיתית.‏ כדי להילחם בהם ולנצחם צריכים המשיחיים לשעות לעצת יהוה ולאזור אומץ.‏ איך?‏ השליח פאולוס מסביר:‏ ”‏ליבשו את מלוא נשק האלוהים למען תוכלו לעמוד נגד נכלי השטן”‏.‏ יהוה אינו שולח את משרתיו לקרב מבלי לצייד אותם כראוי.‏ נשק האלוהים הרוחני מורכב בין היתר מ”‏מגן האמונה אשר [‏יוכלו]‏ לכבות בו את כל חציו הבוערים של [‏”‏הרָשָע”‏,‏ ע״ח ]‏”‏ (‏אפסים ו׳:‏​11,‏ 16‏)‏.‏ בני ישראל נקראו פושעים משום שהתעלמו מן הכלים הרוחניים שנתן בידם יהוה.‏ לוּ היו מהרהרים בגבורות הרבות שחולל יהוה למענם,‏ מעולם לא היו פונים לעבודת אלילים נתעבת.‏ הבה נלמד מדוגמתם ונהיה נחושים בדעתנו שלא לרפות במאבקנו לעשות את הטוב (‏קורינתים א׳.‏ י׳:‏11‏)‏.‏

14.‏ על איזו יכולת מצביע יהוה כדי להוכיח שהוא האל האמיתי האחד?‏

14 יהוה ‏”‏מגיד מראשית אחרית,‏ ומקדם אשר לא נעשו;‏ אומר:‏ ’‏עצתי תקום,‏ וכל חפצי אעשה’‏”‏ (‏ישעיהו מ״ו:‏10‏)‏.‏ היש אל שישווה ליהוה בכך?‏ היכולת לנבא את העתיד היא הוכחה ניצחת לאלוהותו של הבורא.‏ אך אין די בניבוי העתיד,‏ יש גם לוודא שהנבואות תתגשמנה.‏ הצהרת יהוה ”‏עצתי תקום”‏ מדגישה שכוונתו המוצהרת אינה ניתנת לשינוי.‏ ליהוה כוח בלתי נדלה,‏ ומכאן שאין דבר ביקום כולו היכול למנוע ממנו לעשות את רצונו (‏דניאל ד׳:‏32‏)‏.‏ על כן נוכל להיות בטוחים שגם הנבואות שטרם התקיימו,‏ תתקיימנה בוודאות במועד שקבע אלוהים (‏ישעיהו נ״ה:‏11‏)‏.‏

15.‏ איזו דוגמה מאלפת ליכולתו של יהוה לנבא את העתיד מובאת לתשומת לבנו?‏

15 הפסוקים הבאים בנבואת ישעיהו מביאים לתשומת לבנו דוגמה מאלפת ליכולתו של יהוה לנבא את העתיד ואז לקיים את דברו.‏ ‏”‏קורא ממזרח עיט,‏ מארץ מרחק איש עצתי.‏ אף דיברתי,‏ אף אביאנה.‏ יצרתי,‏ אף אעשנה”‏ (‏ישעיהו מ״ו:‏11‏)‏.‏ יהוה אלוהים,‏ ה”‏מגיד מראשית אחרית”‏,‏ יכוון את השתלשלות העניינים כדי שעצתו תיעשה.‏ הוא יקרא לכורש ”‏ממזרח”‏,‏ מפרס שבמזרח,‏ שם תשכון עיר הבירה החביבה על כורש — פַּסַרְגַד.‏ כורש משול ל”‏עיט”‏,‏ לעוף דורס העט במפתיע על בבל.‏

16.‏ כיצד מאשר יהוה את הוודאות בה תתממש נבואתו על בבל?‏

16 הוודאות בה תתממש נבואת יהוה על בבל מתאשרת במילים:‏ ”‏אף דיברתי,‏ אף אביאנה”‏.‏ בעוד אדם לא־מושלם נוטה לפזר הבטחות ללא כל מחשבה,‏ מעולם לא קרה שהבורא יבטיח ולא יקיים.‏ כיוון שיהוה הוא האל ”‏אשר אינו מכזב”‏,‏ נוכל להיות משוכנעים שאת אשר ’‏יצר אף יעשה’‏ (‏טיטוס א׳:‏2‏)‏.‏

לבבות חסרי אמונה

17,‏ 18.‏ את מי ניתן לתאר כ”‏אבירי לב”‏ (‏א)‏ בימי קדם?‏ (‏ב)‏ בימינו?‏

17 שוב פונה יהוה אל הבבלים ואומר בלשון הנבואה:‏ ‏”‏שימעו אלי אבירי לב,‏ הרחוקים מצדקה”‏ (‏ישעיהו מ״ו:‏12‏)‏.‏ הביטוי ”‏אבירי לב”‏ מתאר את מי שמתעקשים ומסרבים נמרצות להישמע לרצון אלוהים.‏ אין ספק שהבבלים רחוקים מאלוהים.‏ משנאתם את יהוה ואת עמו החריבו הבבלים את ירושלים,‏ את בית המקדש והגלו את תושביה.‏

18 גם בימינו מי שלבבם ספקני וחסר אמונה מסרבים בעקשנות להטות אוזן לבשורת המלכות,‏ המוכרזת בתבל כולה (‏מתי כ״ד:‏14‏)‏.‏ אין הם רוצים להכיר ביהוה כריבון החוקי (‏תהלים פ״ג:‏19;‏ ההתגלות ד׳:‏11‏)‏.‏ לבם ’‏רחוק מצדקה’‏,‏ ולכן הם מתנגדים לרצונו (‏טימותיאוס ב׳.‏ ג׳:‏1–5‏)‏.‏ הם ממאנים לשמוע ליהוה בדיוק כמו הבבלים.‏

תשועת אלוהים לא תאחר

19.‏ כיצד יעשה יהוה צדקה לישראל?‏

19 המילים החותמות את פרק מ״ו בישעיהו מבליטות היבטים מסוימים באישיותו של יהוה.‏ ‏”‏קֵרַבְתִי צדקתי,‏ לא תרחק,‏ ותשועתי לא תְאַחֵר.‏ ונתתי בציון תשועה,‏ לישראל תפארתי”‏ (‏ישעיהו מ״ו:‏13‏)‏.‏ שחרור ישראל יהיה מעשה צדקה של אלוהים.‏ הוא לא ישאיר את עמו בגלות.‏ הוא יביא את תשועת ציון בעיתוי המתאים,‏ ותשועה זו ”‏לא תְאַחֵר”‏.‏ עם ישראל המשוחרר מהגלות יוצג לראווה לעמי הסביבה.‏ התשועה שיתן יהוה לעמו תהיה עדות לכוח ישעו.‏ אפסותם של אלילי בבל בל ונבו תיראה לכל,‏ ואוזלת ידם תתגלה (‏מלכים א׳.‏ י״ח:‏​39,‏ 40‏)‏.‏

20.‏ מניין למשיחיים הביטחון ש’‏התשועה [‏שיתן יהוה]‏ לא תְאַחֵר’‏?‏

20 בשנת 1919 שחרר יהוה את עמו משבי רוחני.‏ הוא לא איחר.‏ יש במאורע זה,‏ כמו גם בנפילת בבל בידי כורש ובמאורעות קדומים אחרים,‏ כדי לעודד אותנו.‏ יהוה מבטיח לשים קץ לסדר הנוכחי על פולחן הכזב שבו (‏ההתגלות י״ט:‏​1,‏ 2,‏ 17–21‏)‏.‏ יש משיחיים הרואים את הדברים מנקודת מבט אנושית,‏ ואולי סבורים שישועתם מתאחרת.‏ אך יהוה מאריך אפו עד בוא המועד לקיים את הבטחתו,‏ וזוהי למעשה צדקה מצדו.‏ שהרי ”‏אין [‏יהוה]‏ רוצה שיאבד איש,‏ אלא שהכל יבואו לידי תשובה”‏ (‏פטרוס ב׳.‏ ג׳:‏9‏)‏.‏ נוכל להיות משוכנעים שכבימי עם ישראל הקדום כן גם בימינו — ’‏התשועה [‏שיתן יהוה]‏ לא תְאַחֵר’‏.‏ יום הישועה הולך וקרב,‏ ויהוה ממשיך להושיט לנו ברוב אהבתו את ההזמנה:‏ ”‏דירשו יהוה בהימצאו,‏ קְרָאֻהוּ בהיותו קרוב.‏ יעזוב רשע דרכו,‏ ואיש אוון מחשבותיו;‏ וישוב אל יהוה,‏ וירחמהו,‏ ואל אלוהינו,‏ כי ירבה לסלוח”‏ (‏ישעיהו נ״ה:‏​6,‏ 7‏)‏.‏

‏[‏שאלות לימוד]‏

‏[‏תמונות בעמוד 94]‏

אלילי בבל לא הגנו עליה מפני חורבן

‏[‏תמונות בעמוד 98]‏

על המשיחיים להיזהר מן האלילים המודרניים

‏[‏תמונות בעמוד 101]‏

אזור אומץ לעשות את הטוב