לנוח היו אשה ושלושה בנים. שמות בניו היו שם, חם ויפת. לכל אחד מבניו היתה אשה. לכן, במשפחתו של נוח היו שמונה אנשים.‏

אלוהים ביקש מנוח לעשות דבר מוזר. הוא ציווה עליו לבנות תיבה ענקית. היא היתה גדולה כמו אונייה, אך היא נראתה יותר כמו קופסה גדולה וארוכה. ’בנה אותה בגובה שלוש קומות’, אמר אלוהים לנוח, ’ועשה בתוכה תאים’ (או חדרים). התאים היו בשביל נוח ומשפחתו, בשביל בעלי־החיים וכדי לאכסן בתוכם מזון.‏

אלוהים ציווה על נוח לבנות את התיבה כך שמים לא ייכנסו פנימה. אלוהים אמר: ’אני מביא מבול־מים שישמיד כל חי. כל מי שיהיה מחוץ לתיבה ימות’.‏

נוח ובניו שמעו בקול יהוה והתחילו לבנות את התיבה. אבל שאר האנשים סתם צחקו. הם המשיכו להיות רעים. אף אחד לא האמין לנוח כשסיפר להם מה שיעשה אלוהים.‏

זמן רב היה דרוש כדי לבנות את התיבה הגדולה. לבסוף, אחרי שנים רבות, נגמרה בנייתה. עכשיו ציווה אלוהים על נוח להכניס את החיות אל תוך התיבה. אלוהים אמר לו להביא שניים מכל מין, זכר ונקבה. אבל היו מיני בעלי־חיים, שאלוהים אמר להביא שבעה מהם. אלוהים גם ציווה על נוח להכניס לתיבה כל מיני ציפורים ועופות. נוח עשה בדיוק מה שאמר לו אלוהים לעשות.‏

לאחר מכן, נכנסו גם נוח ומשפחתו אל התיבה. אז סגר אלוהים את הדלת. עכשיו חיכו נוח ומשפחתו בתוך התיבה. תאר לעצמך שגם אתה נמצא איתם בתיבה ומחכה. האם באמת יהיה מבול‏, כפי שאמר אלוהים?‏