התבונן בתמונות האלה. כל תמונה מתארת אחת מן המכות שהביא יהוה על מצרים. בתמונה הראשונה רואים את אהרון מכה את היאור במטה שלו. כאשר עשה זאת, הפכו כל המים שבנהר לדם. הדגים מתו, וריח רע עלה מן היאור.‏

אחר־כך היכה יהוה את המצרים בצפרדעים. הצפרדעים עלו מן היאור והיו בכל מקום — בתנורים, בסירים, במיטות — ממש בכל מקום. כאשר מתו הצפרדעים, עשו מהן המצרים ערימות ערימות, וכל ארץ מצרים הסריחה מהן.‏

אחרי המכה הזאת, היכה אהרון במטה שלו באדמה, והעפר נהפך לכינים. אלה הם חרקים קטנים שעוקצים. הכינים היו המכה השלישית שבאה על מצרים.‏

שאר המכות פגעו רק במצרים, ולא בבני־ישראל. המכה הרביעית היתה עָרוב. הערוב היה יתושים וזבובים גדולים שמילאו את כל בתי המצרים. המכה החמישית היתה הדֶבֶר, והיא פגעה בבעלי־החיים. רבים מן הפרות, הסוסים, הכבשים והעיזים של המצרים מתו.‏

אחר־כך לקחו משה ואהרון מעט אֶפֶר מן התנור וזרקו אותו באוויר. כך בא על המצרים השְחִין, שהיה בצורת אבעבועות ופצעים בכל גופם של האנשים ושל בעלי־החיים. זאת היתה המכה השישית.‏

אחרי המכה הזאת, הרים משה את ידו אל השמים, ויהוה המטיר על המצרים ברד כבד מאוד, עם ברקים ורעמים. זאת היתה סופת הברד הקשה ביותר שהיתה אי־פעם במצרים.‏

המכה השמינית היתה מכת האַרְבֶּה. הארבה בא בלהקות גדולות. אף פעם לא היה כל־כך הרבה ארבה במצרים, לא לפני־כן ולא אחרי־כן. הם אכלו את כל מה שהשאיר הברד.‏

המכה התשיעית היתה חושך. במשך שלושה ימים כיסה חושך כבד את הארץ, אבל אצל בני־ישראל היה אור בכל מקום.‏

לבסוף אמר אלוהים לעמו להתיז דם של שֶׂה על שתי מזוזות הדלת ועל המשקוף. באותו לילה עבר מלאך אלוהים בכל ארץ מצרים. בבית שבו ראה המלאך את הדם, הוא לא המית אף אחד. אבל בכל בית שבו לא היה דם על המשקוף ועל המזוזות, המית מלאך אלוהים את הבכור של כל אדם ושל כל בהמה. זאת היתה המכה העשירית.‏

אחרי המכה האחרונה הזאת, ציווה פרעה על בני־ישראל לצאת ממצרים. בני־ישראל היו מוכנים ומזומנים לצאת, ובאותו לילה הם התחילו את יציאתם ממצרים‏.‏