עברו יותר מעשר שנים מאז שהגלה המלך נבוכדנאצר את כל האנשים המשכילים מיהודה לבבל. עכשיו הבט מה קרה! כפי שאתה רואה בתמונה, ירושלים נשרפה באש. ואותם תושבי ירושלים, שלא נהרגו, נלקחו בשבי לבבל.‏

זכור שנביאי אלוהים הזהירו את העם שכך יקרה, אם הם לא ישובו מדרכיהם הרעות. אבל העם לא שמע בקול הנביאים. הם המשיכו לעבוד את האלילים במקום את יהוה. לכן, הם היו ראויים לעונש. אנחנו יודעים על כך, מפני שיחזקאל הנביא כתב על המעשים הרעים שעשה עם־ישראל.‏

היודע אתה מי היה יחזקאל? הוא היה אחד מן הנערים שהגלה נבוכדנאצר לבבל עשר שנים לפני חורבן ירושלים. דניאל ושלושת חבריו, חנניה, מישאל ועזריה, נלקחו גם הם לבבל באותו זמן.‏

כאשר היה יחזקאל בבבל, הראה לו יהוה את הדברים הרעים שנעשו בבית־המקדש בירושלים. יהוה הראה לו זאת בדרך־נס. יחזקאל היה בעצם עדיין בבבל, ובכל זאת יהוה הראה לו את כל מה שנעשה בבית־המקדש. ומה שראה יחזקאל ממש זעזע אותו!‏

‏’ראה את כל התועבות שעושים האנשים כאן במקדש’, אמר יהוה ליחזקאל. ’ראה את הקירות המכוסים בתמונות של נחשים ושל בעלי־חיים אחרים. וראה איך שבני־ישראל עובדים אותם!’ יחזקאל ראה את הדברים האלה וכתב את כל מה שקרה.‏

‏’האם אתה רואה מה שזקני־ישראל עושים בסתר?’ שאל יהוה את יחזקאל. כן, יחזקאל ראה גם את הדברים האלה. הוא ראה שבעים איש, וכולם עבדו אלילים. הם אמרו, ’יהוה איננו רואה אותנו. עזב יהוה את הארץ’.‏

אחר־כך הראה יהוה ליחזקאל כמה אנשים בשער הצפוני של בית־המקדש. הם ישבו שם ועבדו את האליל תמוז. ומה עוד ראה יחזקאל בשער הראשי של בית יהוה? הוא ראה כעשרים־וחמישה איש. הם השתחוו מזרחה ועבדו את השמש!‏

‏’האנשים האלה אינם מכבדים אותי’, אמר יהוה. ’לא די שהם עושים מעשים רעים, אלא שהם נכנסים אל בית־מקדשי ועושים אותם שם!’ לכן, יהוה אמר: ’הם יראו את כעסי. לא ארחם עליהם כאשר הם יישמדו’.‏

שלוש שנים בערך אחרי שיהוה הראה ליחזקאל את הדברים האלה, מרד עם־ישראל נגד נבוכדנאצר מלך בבל. לכן, נבוכדנאצר יצא להילחם בהם. אחרי שנה וחצי פרצו הבבלים את חומות ירושלים ושרפו את העיר עד היסוד. רוב התושבים נהרגו או נלקחו בשבי לבבל.‏

מדוע הרשה אלוהים לחורבן הנורא הזה לקרות לעם־ישראל? מפני שהם לא שמעו בקול יהוה ולא שמרו את חוקיו ומצוותיו. זה מלמד אותנו עד כמה חשוב שנעשה תמיד את מה שאומר לנו אלוהים לעשות.‏

בהתחלה הרשה נבוכדנאצר לכמה אנשים להישאר על אדמת ישראל. הוא נתן ליהודי בשם גדליה תפקיד להשגיח על האנשים האלה. אבל אחר־כך רצחו כמה מהם את גדליה. עכשיו פחדו התושבים שנשארו, שהבבלים יבואו וישמידו את כולם בגלל המעשה הרע הזה. לכן, הם הכריחו את ירמיהו ללכת איתם, והם ברחו מצריימה.‏

כך נשארה אדמת ישראל בלי תושבים. אף אחד לא גר בארץ במשך שבעים שנה. היא היתה ריקה לגמרי. אך, יהוה הבטיח שהוא יחזיר את עם־ישראל אל הארץ אחרי שבעים שנה. אבל, מה קרה בינתיים לעמו של אלוהים בבבל, לשם הם נלקחו בשבי? הבה נראה‏.‏