התבונן באנשים שבתמונה, הלועגים לגבר הצעיר הזה. אתה יודע מי הוא? זהו ירמיהו. הוא היה נביא חשוב מאוד ששלח יהוה.‏

זמן קצר אחרי שהתחיל המלך יאשיהו להשמיד את האלילים מן הארץ, ציווה יהוה על ירמיהו להיות הנביא שלו. אבל ירמיהו חשב שהוא צעיר מדי להיות נביא. לכן, יהוה הבטיח שיעזור לו.‏

ירמיהו אמר לעם־ישראל להפסיק לעשות מעשים רעים. ’האלילים שעובדים עמי־הגויים הם אלילי שקר וכזב’, הוא אמר להם. אבל רבים מבני־ישראל העדיפו לעבוד אלילים במקום לעבוד את יהוה האל האמיתי. כאשר אמר ירמיהו לעם שאלוהים יעניש אותם על מעשיהם הרעים, הם פשוט צחקו ולעגו לו.‏

השנים חלפו. יאשיהו מת, ואחרי שלושה חודשים נעשה בנו יהויקים למלך. ירמיהו המשיך לומר לעם: ’ירושלים תיחרב אם לא תשנו את דרכיכם הרעות’. אז תפסו הכוהנים את ירמיהו וצעקו: ’יש להרוג אותך על הדברים שאתה מדבר’. והם אמרו לשרי יהודה: ’צריך להמית את ירמיהו, מפני שדיבר נגד עירנו’.‏

אז מה עשה ירמיהו? הוא לא פחד! הוא אמר לכולם: ’יהוה שלח אותי לומר לכם את הדברים האלה. אם לא תשנו את דרכיכם הרעות, יחריב יהוה את ירושלים. אבל דעו לכם: אם תהרגו אותי, תהרגו אדם חף־מפשע’.‏

השרים לא הרגו את ירמיהו, אך עם־ישראל לא שינה את דרכיו הרעות. אחרי כמה שנים בא נבוכדנאצר, מלך בבל, ונלחם נגד ירושלים. לבסוף עשה נבוכדנאצר את בני־ישראל למשרתיו. הוא לקח בשבי לבבל אלפים על־גבי אלפים מתושבי יהודה. תאר לעצמך איך היית מרגיש אילו באו אנשים זרים והגלו אותך מביתך אל ארץ זרה!‏