אלפים רבים עשו את הדרך הארוכה מבבל לירושלים. אבל כאשר הגיעו, הם מצאו את ירושלים הרוסה לגמרי. אף אחד לא גר בה. עם־ישראל הצטרך לבנות את הכל מחדש.‏

אחד הדברים הראשונים שבנו היה המזבח. על המזבח הם הקריבו בהמות, שהיו כמו מתנות ליהוה. אחרי מספר חודשים הם התחילו לבנות את בית־המקדש. אך, אויבים שגרו בארצות השכנות לא רצו שעם־ישראל יבנה אותו. לכן, הם ניסו להפחיד אותם ולגרום להם להפסיק לבנות. לבסוף, הצליחו האויבים להשפיע על מלך פרס החדש לתת פקודה להפסיק את עבודת הבנייה.‏

השנים עברו. שבע־עשרה שנה חלפו מאז חזר העם מבבל. יהוה שלח את הנביאים חגי וזכריה כדי שיאמרו לעם להתחיל מחדש בעבודת הבנייה. העם סמך על עזרתו של אלוהים, ושמע בקול הנביאים. הם התחילו לבנות מחדש, למרות שהיה חוק שאסר עליהם לבנות.‏

אז מושל פרסי בשם תַתְנַי ניגש אל הבונים ושאל אותם באיזו רשות הם בונים את בית־המקדש. והם ענו לו, שכאשר היו בבבל, אמר להם המלך כורש: ’לכו אל ירושלים ובנו את בית יהוה אלוהיכם’.‏

תַתְנַי שלח לבבל איגרת ובה שאל אם כורש, שכבר מת בינתיים, באמת אמר זאת. אחרי זמן קצר קיבל תשובה ממלך פרס החדש. הוא כתב שכורש באמת אמר להם זאת. ולכן, ציווה המלך: ’הרשו לבני־ישראל לבנות את בית־המקדש לאלוהיהם, ואני מצווה עליכם לעזור להם בכך’. אחרי ארבע שנים בערך הסתיימה בניית בית־המקדש, והעם שמח מאוד על כך.‏

עברו עוד הרבה שנים. חלפו כמעט ארבעים־ושמונה שנה מאז שגמרו לבנות את בית־המקדש. האנשים שגרו בירושלים היו עניים, והעיר ובית־המקדש לא נראו כל־כך יפה. בבבל שמע עזרא על הצורך לשפץ את בית־המקדש, ולכן מה עשה?‏

עזרא הלך אל ארתחשסתא מלך פרס, והמלך הטוב הזה נתן לעזרא הרבה מתנות כדי שייקח אותן לירושלים. עזרא ביקש מבני־ישראל שנשארו בבבל לעזור לו לשאת את המתנות האלה לירושלים. בערך 6,000 איש הסכימו ללכת איתו. הם לקחו איתם הרבה כסף וזהב ודברים יקרים אחרים.‏

עזרא היה מודאג, מפני שבדרך היו אנשים רעים, והוא פחד שהם ישדדו מהם את הכסף והזהב ויהרגו אותם. לכן, עזרא אסף את כל האנשים שהלכו איתו, כפי שאתה רואה בתמונה, והם התפללו אל יהוה כדי שיגן עליהם בדרך הארוכה לירושלים.‏

ויהוה באמת הגן עליהם. אחרי כארבעה חודשים הם הגיעו בשלום לירושלים. נכון שזה מראה שיהוה יכול להגן על אלה שסומכים עליו שיעזור להם?‏