סיפור 93
ישוע מאכיל אנשים רבים
משהו נורא קרה. יוחנן המטביל נהרג. הורודיה, אשתו של המלך, לא חיבבה אותו. והיא הצליחה לגרום למלך לצוות לכרות את ראש יוחנן.
כששמע ישוע על כך, הוא היה עצוב מאוד. הוא הלך לבדו אל מקום מבודד. אך האנשים הלכו אחריו. כשראה ישוע את ההמון, הוא חש כלפיהם רחמים. לכן, הוא סיפר להם על מלכות אלוהים, וריפא את החולים שביניהם.
בערב באו התלמידים ואמרו לו: ’המקום שומם והשעה כבר מאוחרת. שלח את המון העם אל הכפרים כדי לקנות לעצמם אוכל’.
’הם אינם צריכים ללכת’, ענה ישוע. ’תנו להם אתם לאכול’. הוא פנה אל פיליפוס ושאל: ’איפה נקנה די אוכל כדי להאכיל את כל האנשים האלה?’
’נצטרך כסף רב כדי שכל אחד יקבל אפילו רק מעט’, ענה פיליפוס. אז אמר אנדרי: ’לנער הזה, הנושא את האוכל שלנו, יש חמישה ככרות לחם ושני דגים. אבל ודאי שזה לא יספיק לכל האנשים האלה’.
’אמור לאנשים לשבת על הדשא’, אמר ישוע. לאחר שהודה לאלוהים על המזון, התחיל לפרוס את הלחם. אחר־כך נתנו התלמידים את הלחם והדגים לכל האנשים. היו שם 5,000 גברים, ועוד אלפי נשים וילדים. כולם אכלו עד ששבעו. אז אספו התלמידים את מה שנותר, והנה היו שנים־עשר סלים מלאים!
עכשיו אמר ישוע לתלמידיו להיכנס לסירה כדי לחצות את הכינרת. במשך הלילה פרצה סערה גדולה, והגלים טלטלו את הסירה הנה והנה. התלמידים פחדו מאוד. ואז, באמצע הלילה, ראו הם מישהו צועד לקראתם על המים. הם זעקו מפחד, מפני שלא הבינו מה שהם רואים.
’אל תפחדו’, אמר ישוע. ’זה אני!’ הם עדיין לא יכלו להאמין. אז אמר פטרוס: ’אדוני, אם זה אתה, צווה ואלך על־פני המים לקראתך’. ישוע אמר: ’בוא!’ ופטרוס יצא מן הסירה והלך על־פני המים! אבל אז הוא התחיל לפחד ולשקוע, אך ישוע הציל אותו.
מאוחר יותר, שוב האכיל ישוע אלפי אנשים. הפעם הוא עשה זאת עם שבע ככרות לחם וכמה דגים קטנים. ושוב היה די אוכל לכולם. האין זה נפלא האופן שבו דאג ישוע לאנשים? כשימלוך כמלך מטעם אלוהים, לעולם לא נצטרך לדאוג לגבי שום דבר!
