פרק 2
’אלוהים קיבל את מנחותיהם’
במוקד: תולדות הסידורים שקבע יהוה לעבודתו הטהורה
1–3. (א) אילו שאלות נבחן? (ב) באילו ארבעה היבטים מרכזיים של עבודת אלוהים הטהורה נדון? (ראה תמונה בפתיח המאמר.)
הבל בוחן בקפידה את צאנו. הוא גידל את בעלי החיים הללו באהבה מיום היוולדם. כעת הוא בוחר כמה מהם, שוחט אותם ומגיש אותם כמנחה לאלוהים. האם יהוה יקבל את מעשה הפולחן של אדם בלתי מושלם?
2 השליח פאולוס כתב בהשראת אלוהים על הבל: ”אלוהים קיבל את מנחותיו”. אולם את מנחותיו של קין יהוה דחה. (קרא עברים י״א:4.) הדבר מעורר שאלות שעלינו לתת עליהן את הדעת. מדוע אלוהים קיבל את פולחנו של הבל, אך לא את זה של קין? מה נוכל ללמוד מדוגמתם של קין והבל ומדמויות אחרות המוזכרות בעברים פרק י״א? התשובות יעמיקו את הבנתנו בנוגע להיבטים השונים הכרוכים בעבודת אלוהים הטהורה.
3 בשעה שנסקור את האירועים שקרו מאז תקופתו של הבל ועד ימיו של יחזקאל, שים לב לארבעה היבטים שיחדיו הופכים את עבודת יהוה לרצויה בעיניו: המושא חייב להיות יהוה, האיכות חייבת להיות הטובה ביותר, האופן צריך להיות רצוי בעיני אלוהים והמניע מוכרח להיות טהור.
מדוע נדחתה מנחתו של קין?
4, 5. מה הוביל את קין למסקנה שמושא מנחתו צריך להיות יהוה?
4 קרא בראשית ד׳:2–5. קין ידע שמושא המנחה הוא יהוה. היו לו הרבה זמן והזדמנויות ללמוד עליו. כאשר הוא ואחיו הבל הקריבו את מנחותיהם, ייתכן שהם כבר היו בני קרוב ל־100. * עוד מגיל צעיר שני הבנים ידעו היטב על קיומו של גן העדן, ואולי אף ראו מרחוק את הגן הפורה ואת הכרובים שחסמו את הכניסה אליו (בר׳ ג׳:24). הוריהם ודאי סיפרו להם שיהוה ברא את כל צורות החיים ושמטרתו המקורית עבור האנושות הייתה שונה מתהליך הגסיסה האיטי שחוו כעת (בר׳ א׳:24–28). כל אלה כנראה הובילו את קין למסקנה שעליו להקריב מנחה לאלוהים.
5 מאילו סיבות נוספות הקריב קין את קורבנו? יהוה ניבא שיקום ’זרע’ אשר ימחץ את ראש ”הנחש” שפיתה את חוה לקבל החלטה כה אומללה (בר׳ ג׳:4–6, 14, 15). בתור הבכור קין אולי חשב שהוא ה’זרע’ המובטח (בר׳ ד׳:1). בנוסף, יהוה לא חדל לתקשר עם בני האדם החוטאים. הוא פנה לאדם הראשון גם לאחר שחטא, ככל הנראה באמצעות מלאך (בר׳ ג׳:8–10). יהוה גם דיבר עם קין אחרי שהקריב את קורבנו (בר׳ ד׳:6). אין ספק שקין ידע שיהוה ראוי שיעבדו אותו.
6, 7. האם היה טעם לפגם באיכות מנחתו של קין או באופן הקרבתה? הסבר.
6 מדוע לא שעה יהוה אל מנחתו של קין? האם היה טעם לפגם באיכות המנחה? המקרא אינו משיב על כך. כל שנאמר הוא שקין הקריב ”מפרי האדמה”. בהמשך ציין יהוה בתורת משה שקורבנות מעין אלה מקובלים עליו (במ׳ ט״ו:8, 9). חשוב גם על הנסיבות. בשלב זה בהיסטוריה בני האדם אכלו רק מן הצומח (בר׳ א׳:29). וכיוון שהאדמה מחוץ לגן עדן הייתה ארורה, היה על קין לעבוד קשה כדי לגדל את מנחתו (בר׳ ג׳:17–19). הוא הקריב מזון מכלכל חיים שגידל בעמל רב! למרות כל זאת, לא שעה יהוה אל מנחתו.
7 האם הבעיה הייתה באופן שבו הוגשה המנחה? האם הדרך שבה קין הקריב אותה הייתה פסולה? אין זה סביר. מדוע? כאשר דחה יהוה את מנחתו של קין, הוא לא גינה את אופן הקרבתה. למעשה, אין כל אזכור לדרך שבה קין או הבל הקריבו את מנחותיהם. אם כן, מה הייתה הבעיה?
מניעיו של קין לא היו טהורים (ראה סעיפים 8, 9)
8, 9. (א) מדוע לא שעה יהוה אל קין ואל מנחתו? (ב) מה לדעתך ראוי לציון באשר למידע המתועד במקרא על קין והבל?
8 הדברים שכתב פאולוס לעברים בהשראת אלוהים מראים כי המניע של קין להקרבת המנחה לא היה טהור. לקין חסרה אמונה (עב׳ י״א:4; יוח״א ג׳:11, 12). זאת הסיבה שיהוה דחה את קין עצמו — ולא רק את מנחתו (בר׳ ד׳:5–8). יהוה הוא אב אוהב, ועל כן ניסה בטוב לב לתקן את בנו. אך קין התעלם מידו המושטת לעזרה. בליבו הסמלי החלו לקנן מעשי הבשר הלא־מושלם — ”עוינות, מריבות, קנאה” (גל׳ ה׳:19, 20). ליבו המרושע של קין הפך את כל יתר ההיבטים החיוביים של פולחנו לחסרי כל ערך. דוגמתו מלמדת אותנו שכדי לעבוד את אלוהים בצורה טהורה, לא די במסירות למראית עין.
9 המקרא מוסר לנו פרטים רבים על קין — אנו שומעים את יהוה מדבר אליו, קוראים כיצד הוא הגיב ואף נחשפים לשמות ילדיו ולחלק מהדברים שעשו (בר׳ ד׳:17–24). על הבל, לעומת זאת, לא נכתב אם היו לו ילדים ואין במקרא כל אזכור לדברים שאמר. אלא שמעשיו של הבל מדברים עד עצם היום הזה. באיזה מובן?
הבל — מופת בעבודת יהוה הטהורה
10. איזה מופת הציב הבל לעובדי אלוהים?
10 הבל הקריב את מנחתו ליהוה בידיעה שהוא המושא הראוי היחיד. איכות המנחה הייתה הטובה ביותר — הוא בחר ”מבכורות צאנו”. הכתוב אומנם אינו מציין אם השתמש במזבח, אולם ברור כי האופן שבו הקריב את מנחתו היה מקובל על אלוהים. אבל הדבר הבולט ביותר במנחתו של הבל — המופת שמנחה אותנו כבר בערך 000,6 שנה — היה המניע שלו. הבל פעל מתוך אמונה באלוהים ואהבה לאמות המידה הצודקות שלו. מניין לנו זאת?
הבל המחיש מה הם ארבעת ההיבטים המרכזיים של עבודת אלוהים הטהורה (ראה סעיף 10)
11. מדוע תיאר ישוע את הבל כצדיק?
11 תחילה, תן דעתך למה שישוע אמר על הבל. הוא הכיר אותו היטב, שהרי חי בשמיים כאשר הבל הילך על פני האדמה. ישוע גילה התעניינות רבה בבני האדם, ובמיוחד בהבל (מש׳ ח׳:22, 30, 31; יוח׳ ח׳:58; קול׳ א׳:15, 16). מכאן שישוע העיד על צדקתו ממקור ראשון (מתי כ״ג:35). אדם צדיק הוא מי שמכיר בזכותו של יהוה לקבוע מה נכון או לא־נכון. אך אין הוא מסתפק בכך — הוא מוכיח במילים ובמעש שהוא מסכים עם הסטנדרטים של אלוהים. (השווה לוקס א׳:5, 6.) נדרש זמן כדי לרכוש מוניטין של אדם צדיק. לכן עוד בטרם הקריב הבל את מנחתו, הוא הוכיח עצמו כמי שחי לפי אמות המידה שקבע יהוה. הדרך שבה בחר ללכת לא הייתה קלה. אחיו הבכור קין לא היווה השפעה חיובית, שכן ליבו נעשה מרושע (יוח״א ג׳:12). אימו של הבל הפרה מצווה ישירה של אלוהים, ואביו מרד ביהוה מתוך רצון לקבוע בעצמו מה טוב ומה רע (בר׳ ב׳:16, 17; ג׳:6). איזה אומץ הפגין הבל כשהחליט ללכת בדרך הפוכה מזו של משפחתו!
12. מה היה אחד ההבדלים המהותיים בין קין להבל?
12 בנוסף, שים לב כיצד השליח פאולוס קשר בין אמונה לצדקה. הוא כתב: ”בזכות אמונה הקריב הבל לאלוהים קורבן שערכו רב יותר מזה של קין, ובזכות אמונה זו ניתנה לו העדות שהוא צדיק” (עב׳ י״א:4). דבריו של פאולוס מעידים על כך שבניגוד לקין, הבל פעל לאורך כל חייו מתוך אמונה שלמה ביהוה ובדרכיו.
13. מה אנו לומדים מדוגמתו של הבל?
13 דוגמתו של הבל מלמדת אותנו שעבודת אלוהים הטהורה נובעת אך ורק ממניעים טהורים — לב מלא אמונה ביהוה ותמיכה מוחלטת באמות המידה הצודקות שלו. כמו כן, אנו לומדים שעבודת אלוהים הטהורה אינה מסתכמת בביטוי אחד של מסירות. היא נוגעת לכל היבטי חיינו ולכל מעשינו.
נוח והאבות מחקים את המופת
14. מדוע שעה יהוה אל מנחותיהם של נוח, אברהם ויעקב?
14 הבל היה האיש הלא־מושלם הראשון שעבד את יהוה בצורה טהורה, אך הוא בהחלט לא היה האחרון. השליח פאולוס מזכיר אנשים נוספים שעבדו את יהוה כרצוי בעיניו — אנשים כמו נוח, אברהם ויעקב. (קרא עברים י״א:7, 8, 17–21.) בשלב מסוים בחייהם, כל אחד מהם הקריב ליהוה קורבן, ואלוהים קיבל את מנחותיהם. מדוע? מפני שגברים אלה לא רק ביצעו מעשה פולחן פורמלי — כל אחד מהם עמד בכל הדרישות שמנינו לעבודת אלוהים הטהורה. נבחן כעת את דוגמתם.
קורבנותיו של נוח שלחו מסר ברור (ראה סעיפים 15, 16)
15, 16. כיצד עמד נוח בארבע הדרישות העיקריות הנוגעות לעבודת אלוהים הטהורה?
15 נוח נולד רק 126 שנה אחרי מותו של אדם הראשון. עם זאת, העולם שבו גדל היה שקוע בעבודה זרה (בר׳ ו׳:11). * מכל המשפחות שחיו עלי אדמות רגע לפני פרוץ המבול, רק נוח ומשפחתו שירתו את יהוה כראוי (פט״ב ב׳:5). לאחר ששרד את המבול ניעור בנוח הרצון לבנות מזבח — הראשון שמוזכר בצורה מפורשת במקרא — ולהקריב עליו קורבנות ליהוה. באמצעות אותו מעשה שנעשה בלב טהור, שלח נוח מסר ברור למשפחתו ולצאצאיו העתידיים — יהוה הוא היחיד שראוי להיות מושא עבודתנו. מכל בעלי החיים שהיה באפשרותו להקריב, בחר נוח ”מכל הבהמות הטהורות ומכל העופות הטהורים” (בר׳ ח׳:20). היו אלה הקורבנות בעלי האיכות הגבוהה ביותר שהרי יהוה עצמו קבע שהם טהורים (בר׳ ז׳:2).
16 נוח הקריב את העולות על המזבח שבנה. האם האופן שבו עבד את אלוהים היה ראוי? כן. הכתוב מוסר שריח המנחה נשא חן בעיני יהוה, והוא בירך את נוח ואת בניו (בר׳ ח׳:21; ט׳:1). אולם יהוה קיבל את המנחה בעיקר בגלל המניע של נוח. הקורבנות היו ביטוי נוסף לאמונתו החזקה ביהוה ובדרכיו. הואיל ונוח התמיד לציית ליהוה ודבק באמות המידה שלו, נאמר במקרא שהוא ”התהלך עם האלוהים”. בזכות כך, נודע נוח עד היום כאיש צדיק (בר׳ ו׳:9; יח׳ י״ד:14; עב׳ י״א:7).
17, 18. כיצד עמד אברהם בארבע הדרישות העיקריות הנוגעות לעבודת אלוהים הטהורה?
17 אברהם היה מוקף עבודה זרה. מעל עיר מגוריו אוּר נישא מקדש לכבוד אל הירח נַנָּה. * אפילו אביו של אברהם עבד אלילים בשלב מסוים (יהו׳ כ״ד:2). אולם אברהם בחר לעבוד את יהוה. הוא ככל הנראה למד על האל האמיתי מבנו של נוח, שם, שהיה אחד מאבותיו. חייהם חפפו במשך 150 שנה.
18 לאורך חייו הארוכים הקריב אברהם קורבנות רבים. אך מעשי הפולחן שלו הופנו תמיד למושא הראוי היחיד, ליהוה (בר׳ י״ב:8; י״ג:18; ט״ו:8–10). האם אברהם היה מוכן לתת ליהוה את האיכות הטובה ביותר? כן. הוא הוכיח זאת מעל לכל ספק כאשר גילה נכונות להקריב את בנו האהוב יצחק. באותו מקרה ציין יהוה את האופן המדויק שבו היה על אברהם להקריב את קורבנו (בר׳ כ״ב:1, 2). אברהם היה מוכן למלא אחר הוראותיו עד הפרט האחרון. היה זה יהוה שעצר בעד אברהם מלהרוג את בנו (בר׳ כ״ב:9–12). יהוה קיבל את מעשי הפולחן של אברהם מפני שמניעיו היו טהורים. ”אברהם האמין ביהוה”, כתב פאולוס, ”ואמונתו נחשבה לו לצדקה” (רומ׳ ד׳:3).
יעקב הציב דוגמה למשפחתו (ראה סעיפים 19, 20)
19, 20. כיצד עמד יעקב בארבע הדרישות העיקריות הנוגעות לעבודת אלוהים הטהורה?
19 יעקב בילה את מרבית חייו בכנען, הארץ שהבטיח יהוה לאברהם ולצאצאיו (בר׳ י״ז:1, 8). תושבי כנען היו שקועים בפולחן כה מתועב עד כי יהוה אמר שהארץ ”תקיא את תושביה” (וי׳ י״ח:24, 25). בגיל 77 עזב יעקב את כנען, התחתן ומאוחר יותר שב לשם עם משפחה גדולה (בר׳ כ״ח:1, 2; ל״ג:18). אלא שחלק מבני ביתו הושפעו מעבודת אלילים. עם זאת, כשיהוה הורה ליעקב לעלות לבית אל ולבנות מזבח, הוא פעל בנחרצות. תחילה, הוא אמר לבני ביתו: ”היפטרו מן האלוהים הזרים אשר בקרבכם, והיטהרו”. לאחר מכן, מילא בנאמנות אחר ההנחיות שקיבל (בר׳ ל״ה:1–7).
20 יעקב בנה כמה מזבחות בארץ המובטחת, אך מושא הפולחן שלו תמיד היה יהוה (בר׳ ל״ה:14; מ״ו:1). איכות הקורבנות שלו, האופן שבו עבד את אלוהים והמניע שלו היו ללא דופי, ועל כן המקרא מכנה את יעקב ”איש תם”, ביטוי המתאר את מי שרצויים בעיני אלוהים (בר׳ כ״ה:27). לכל אורך חייו הציב יעקב מופת נפלא לצאצאיו, בני ישראל (בר׳ ל״ה:9–12).
21. מה נוכל ללמוד מהדוגמאות שבחנו על עבודת אלוהים הטהורה?
21 מה נוכל ללמוד מהדוגמאות שבחנו על עבודת אלוהים הטהורה? גם אנחנו מוקפים אנשים — אולי אפילו בני משפחה — העלולים להפריע לנו להעניק ליהוה מסירות בלעדית. כדי להתנגד ללחץ, עלינו לפתח אמונה חזקה ביהוה ולהיות משוכנעים שאמות המידה הצודקות שלו הן הטובות ביותר. אנו מביאים את אמונתנו לידי ביטוי כשאנו מצייתים ליהוה ומקדישים לו את זמננו, כוחותינו ומשאבינו (מתי כ״ב:37–40; קור״א י׳:31). כמה מעודד לדעת שכשאנו עובדים את יהוה כמיטב יכולתנו, בדרך הרצויה בעיניו ומתוך מניעים טהורים, הוא מחשיב אותנו לצדיקים! (קרא יעקב ב׳:18–24).
אומה המוקדשת לעבודת יהוה הטהורה
22–24. כיצד הדגישה התורה את חשיבות מושא הפולחן, את איכות הקורבן ואת האופן שבו היה על בני ישראל להקריב אותו?
22 יהוה העניק לצאצאי יעקב את התורה ולא הותיר כל ספק לגבי דרישותיו מהם. הובטח להם שאם יצייתו ליהוה, יהפכו ל”קניין מיוחד” ול”אומה קדושה” (שמ׳ י״ט:5, 6). שים לב כיצד הדגישה התורה את ארבעת ההיבטים המרכזיים של עבודת אלוהים הטהורה.
23 יהוה הראה בבירור מי צריך להיות מושא פולחנם של בני ישראל כשאמר: ”לא יהיה לך אלוהים אחרים על פניי” (שמ׳ כ׳:3–5). הקורבנות שהקריבו לו היו צריכים להיות באיכות הגבוהה ביותר. לדוגמה, בעלי החיים שהוקרבו היו צריכים להיות תמימים, ללא כל מום. (וי׳ א׳:3; דב׳ ט״ו:21; השווה מלאכי א׳:6–8.) הלוויים נהנו מהמנחות שניתנו ליהוה, אך גם הם הקריבו מנחות משלהם. היה עליהם לתת ’ממיטב כל המתנות שניתנו להם’ (במ׳ י״ח:29). בני ישראל קיבלו הנחיות מפורטות לגבי האופן שבו עליהם לעבוד את יהוה — מה להקריב, היכן וכיצד. בסך הכול הם קיבלו מעל 600 חוקים הנוגעים להתנהגותם, ונאמר להם: ”הקפידו לעשות כפי שציווה עליכם יהוה אלוהיכם. לא תסורו ימין או שמאל” (דב׳ ה׳:32).
24 האם באמת הייתה חשיבות למקום שבו הקריבו בני ישראל את קורבנותיהם? כן. יהוה הנחה את עמו לבנות משכן, שהפך למרכז עבודת אלוהים הטהורה (שמ׳ מ׳:1–3, 29, 34). באותם ימים, אם אחד מבני ישראל רצה להקריב קורבן רצוי בעיני אלוהים, היה עליו להביאו למשכן (דב׳ י״ב:17, 18). *
25. מה היה ההיבט החשוב ביותר בנוגע להקרבת הקורבנות? הסבר.
25 אך הדבר החשוב ביותר היה המניע של מקריב הקורבן! היה עליו לפעול מתוך אהבה עמוקה ליהוה ולאמות המידה שלו. (קרא דברים ו׳:4–6.) כשבני ישראל עבדו את יהוה רק מכורח ההרגל, הוא דחה את קורבנותיהם (יש׳ א׳:10–13). בפי הנביא ישעיהו הבהיר יהוה שלא ניתן להוליכו שולל באמצעות מסירות למראית עין. הוא אמר: ”העם הזה... מכבדים אותי בשפתיהם, אך ליבם רחוק ממני” (יש׳ כ״ט:13).
עבודת אלוהים בבית המקדש
26. איזה תפקיד מילא תחילה מקדש שלמה בעבודת אלוהים הטהורה?
26 מאות שנים אחרי שבני ישראל התיישבו בארץ ההבטחה, בנה שלמה המלך מרכז לעבודת יהוה הטהורה שהיה מפואר פי כמה וכמה מהמשכן (מל״א ז׳:51; דה״ב ג׳:1, 6, 7). בהתחלה, יהוה היה מושא הפולחן היחיד במקדש. שלמה ונתיניו הקריבו כמויות גדולות של קורבנות באיכות גבוהה ועשו כן באופן המפורט בתורת אלוהים (מל״א ח׳:63). אולם עלות הבנייה ומספר הקורבנות לא הם שהפכו את הפולחן במקדש לרצוי בעיני יהוה. הדבר החשוב ביותר היה המניע של מקריבי הקורבנות. שלמה הדגיש נקודה זו בעת חנוכת המקדש. הוא אמר: ”יהיה נא לבבכם שלם עם יהוה אלוהינו בלכתכם בחוקיו ובשמרכם את מצוותיו כמו ביום הזה” (מל״א ח׳:57–61).
27. מה עשו מלכי ישראל ונתיניהם, וכיצד הגיב יהוה?
27 למרבה הצער, בני ישראל לא דבקו בעצתו הנבונה של המלך. הם לא עמדו בכל הדרישות הבסיסיות של עבודת אלוהים הטהורה. מלכי ישראל ונתיניהם אפשרו לליבם להפוך למושחת. הם איבדו אמונה ביהוה וזנחו את אמות המידה הצודקות שלו. ברוב אהבתו שלח יהוה פעם אחר פעם נביאים כדי לתקנם ולהזהירם מפני השלכות מעשיהם (יר׳ ז׳:13–15, 23–26). אחד הבולטים שבהם היה יחזקאל הנאמן. הוא חי בתקופה מכרעת בתולדות עבודת אלוהים הטהורה.
יחזקאל עד להשחתת עבודת אלוהים הטהורה
28, 29. מה ידוע לנו על יחזקאל? (ראה התיבה ”יחזקאל — חייו ותקופתו”.)
28 יחזקאל הכיר מקרוב את הפולחן שהתקיים במקדש שלמה. אביו היה כוהן ששירת במקדש בהתאם למשמרתו (יח׳ א׳:3). שנותיו המוקדמות של יחזקאל היו מאושרות. אין ספק שאביו לימד אותו על יהוה ועל תורתו. למעשה, בערך בתקופה שבה נולד נמצא ”ספר התורה” במקדש. * באותם ימים מָלך מלך טוב, המלך יאשיהו, והדברים ששמע השפיעו עליו עמוקות והניעו אותו להגביר את מאמציו לקדם את עבודת אלוהים הטהורה (מל״ב כ״ב:8–13).
אביו של יחזקאל ודאי לימד אותו על יהוה ועל התורה (ראה סעיף 28)
29 בדומה לנאמנים שחיו לפניו, יחזקאל מילא את כל ארבע הדרישות של עבודת אלוהים הטהורה. כפי שעולה מבחינת ספר יחזקאל, הוא שירת את יהוה במסירות ותמיד עשה כמיטב יכולתו. הוא ציית לכל הוראותיו של יהוה ועשה כן באופן הנדרש. את כל זאת עשה יחזקאל מפני שפעל באמונה שלמה. אך לא כך לגבי מרבית בני זמנו. יחזקאל גדל על ברכי נבואותיו של ירמיהו, שהחל להתנבא בשנת 647 לפה״ס והזהיר בקנאות מפני משפטו המתקרב של יהוה.
30. (א) מה חושפות הנבואות שתיעד יחזקאל? (ב) מהי נבואה, וכיצד יש להבין את נבואותיו של יחזקאל? (ראה התיבה ”כיצד יש להבין את נבואות יחזקאל”.)
30 הדברים שכתב יחזקאל בהשראת אלוהים חושפים עד כמה סטה העם משירותו. (קרא יחזקאל ח׳:6.) כשיהוה החל להטיל מוסר על יהודה, יחזקאל היה בין אלו שנלקחו בשבי לבבל (מל״ב כ״ד:11–17). אך העובדה שנלקח בשבי אין משמעה שיחזקאל נענש. יהוה הועיד לו משימה בקרב הגולים. החזונות והנבואות המדהימים שתיעד יחזקאל מתארים כיצד עבודת אלוהים הטהורה תושב על כנה בירושלים. אך יותר מכך — הם ממחישים כיצד בסופו של דבר כל אוהבי יהוה יוכלו לחזות בשיקומה המוחלט של עבודת אלוהים הטהורה.
31. מה ספר זה יעזור לנו לעשות?
31 ביחידות הבאות בספר נקבל הצצה למשכנו של יהוה, נגלה עד כמה חמורה הייתה השחתת עבודתו הטהורה, נלמד כיצד יהוה משקם את עמו ומגן עליו, ונישא עינינו אל העתיד — כאשר כל בני האדם יעבדו את יהוה. בפרק הבא נבחן את החזון הראשון שתיעד יחזקאל. החזון יצייר בדמיוננו תמונה של יהוה ושל החלק השמימי של ארגונו וידגיש מדוע הוא לבדו ראוי שנעבוד אותו בצורה טהורה.
^ חוה ככל הנראה הרתה וילדה את הבל זמן קצר לאחר הגירוש מגן עדן (בר׳ ד׳:1, 2). בבראשית ד׳:25 נאמר ש”במקום הבל” נתן אלוהים את שת. אדם היה בן 130 כאשר הוליד את שת (בר׳ ה׳:3). כל זה קרה לאחר מותו האלים של הבל. מכאן שהבל אולי היה בן 100 כאשר נרצח על־ידי קין.
^ הכתוב בבראשית ד׳:26 מציין שבימי אנוש, נכדו של אדם הראשון, אנשים ”החלו לקרוא בשם יהוה”. אך הם ללא ספק עשו כן בדרך מזלזלת, ואולי קשרו בין שם יהוה לצלמים.
^ האל ננה נודע גם בשם סין. אף שתושבי אור עבדו אלילים שונים, המקדשים והמזבחות בעיר הוקדשו בעיקר לאל זה.
^ אחרי שארון הברית הוסר מהמשכן, יהוה ככל הנראה קיבל קורבנות שהוקרבו במקומות אחרים (שמ״א ד׳:3, 11; ז׳:7–9; י׳:8; י״א:14, 15; ט״ז:4, 5; דה״א כ״א:26–30).
