פרק 4
מי הם ”היצורים החיים בעלי ארבע הפנים”?
במוקד: היצורים החיים והלקחים שניתן ללמוד מהם
1, 2. מדוע יהוה השתמש לעיתים בעזרים חזותיים כדי להסביר אמיתות מסוימות למשרתיו עלי אדמות?
דמיין משפחה עם ילדים קטנים הלומדת את המקרא סביב שולחן האוכל. האב מראה לילדיו כמה איורים פשוטים כדי לעזור להם להבין אמת מקראית מסוימת. חיוכיהם ותשובותיהם מלאות ההתלהבות מלמדים שהאב הצליח במשימתו. כאשר הוא מלווה את מילותיו בתמונות, הוא עוזר לילדיו ללמוד על יהוה פרטים שאילולא כן היו מעבר ליכולת הבנתם.
2 באופן דומה, יהוה השתמש בעזרים חזותיים כדי לעזור לילדיו הארציים להבין ממשויות בלתי נראות שלא היו יכולים להבין אילולא כן. למשל, הוא הראה ליחזקאל חזון עתיר מראות בלתי נשכחים כדי להסביר אמיתות עמוקות הנוגעות אליו. בפרק הקודם בספר ניתחנו את אחד המראות הללו. הבה נתמקד כעת בחלק ספציפי של החזון המרשים שראה יחזקאל ונראה כיצד הבנת משמעותו יכולה לעזור לנו לקרוב ליהוה.
”ראיתי... דמויות שנראו כמו ארבעה יצורים חיים”
3. (א) על־פי הכתוב ביחזקאל א׳:4, 5, מה ראה יחזקאל בחזון? (ראה תמונה בתחילת הפרק.) (ב) מה ראוי לציין באשר לדרך שבה תיעד יחזקאל את רשמיו?
3 קרא יחזקאל א׳:4, 5. יחזקאל מתאר את מה ש’נראה כמו ארבעה יצורים חיים’ בעלי מאפיינים של מלאכים, בני אדם ובעלי חיים. שים לב לניסוח שבו בחר יחזקאל להשתמש — ”דמויות שנראו כמו” יצורים חיים. אם תקרא את החזון כולו, המתואר ביחזקאל פרק א׳, תשים לב שהנביא השתמש שוב ושוב בכ׳ הדימוי ובביטויים כדוגמת ”נראה כמו” ו”כמראה” (יח׳ א׳:13, 24, 26). יחזקאל הבין שהוא רואה רק מראות, או השתקפויות, של ממשויות בלתי נראות הקיימות בשמיים.
4. (א) כיצד השפיע החזון על יחזקאל? (ב) מה ללא ספק ידע יחזקאל על הכרובים?
4 יחזקאל ודאי הוכה תדהמה לנוכח המראות והקולות שראה ושמע בחזון. מראה ארבעת היצורים החיים היה ”כגחלי אש בוערות”, תנועותיהם המהירות הזכירו לו ”הבזקי ברק”, כנפיהם נשמעו ”כקול מים גועשים” ותנועתם ”כקול צבא”. (יח׳ א׳:13, 14, 24–28; ראה התיבה ”בעודי מביט ביצורים החיים”.) בחזון אחר זיהה יחזקאל את ארבעת היצורים החיים בתור ”כרובים”, יצורים רוחניים רבי־און (יח׳ י׳:2). כמי שגדל במשפחת כוהנים, יחזקאל ידע שהכרובים קשורים קשר הדוק לנוכחותו של אלוהים ומשמשים כמשרתיו (דה״א כ״ח:18; תהל׳ י״ח:10).
”לכל אחד היו ארבע פנים”
5. (א) כיצד הכרובים וארבע הפנים שלהם משקפים את גבורתו ותפארתו הנעלות של יהוה? (ב) מדוע חלק זה בחזון מזכיר לנו את משמעות שמו של אלוהים? (ראה הערת שוליים.)
5 קרא יחזקאל א׳:6, 10. יחזקאל גם ציין שלכל אחד מהכרובים היו ארבע פנים — פני אדם, אריה, שור ועיט. מראה ארבע הפנים ודאי הותיר ביחזקאל רושם עמוק והמחיש לו עד כמה נעלות גבורתו ותפארתו של יהוה. מדוע? הפנים שייכות ליצורים המסמלים הוד, עוצמה וגבורה. האריה הוא חיית פרא מלאת הוד והדר, השור הוא בהמה מרשימה, העיט הוא ציפור עוצמתית, והאדם — נזר הבריאה הארצית של אלוהים — הוא שליט כל יתר היצורים החיים על כדור הארץ (תהל׳ ח׳:4–6). עם זאת, ארבעת הכרובים, בעלי ארבע הפנים של נציגי הבריאה רבי־העוצמה, ממוקמים בחזון יחזקאל מתחת לכס מלכותו של יהוה, הריבון העליון. איזו דרך מצוינת להמחיש שיהוה יכול להשתמש בבריאתו למימוש מטרתו! * כפי שכתב מחבר התהלים על יהוה: ”הודוֹ מעל ארץ ושמיים” (תהל׳ קמ״ח:13).
מה ניתן ללמוד מארבעת היצורים החיים וארבע הפנים שלהם על גבורתו, תפארתו ותכונותיו של יהוה? (ראה סעיפים 5, 13)
6. מה עוד מסמלות ארבע הפנים, ומה אולי עזר ליחזקאל להבין זאת?
6 בחלוף זמן מה יחזקאל אולי הרהר במה שראה בחזון ונזכר שמשרתי אלוהים מהעבר השתמשו גם הם בדימויים מעולם החי. יעקב, לדוגמה, השווה את בנו יהודה לאריה ואת בנו בנימין לזאב (בר׳ מ״ט:9, 27). מדוע? כי אריה וזאב מסמלים תכונות או מאפיינים מסוימים שבלטו באישיותם. על בסיס דוגמאות אלה מתוך כתבי־הקודש, ייתכן מאוד שיחזקאל הסיק שפני הכרובים מסמלות גם הן תכונות או מאפיינים בולטים. באילו תכונות מדובר?
תכונותיהם של יהוה ומשפחתו השמימית
7, 8. אילו תכונות מיוחסות לא אחת לארבע פני הכרובים?
7 אילו תכונות ייחסו כותבי המקרא שקדמו ליחזקאל לאריה, לעיט ולשור? שים לב לפסוקים הבאים: ”האיש האמיץ אשר ליבו כלב האריה” (שמ״ב י״ז:10; מש׳ כ״ח:1). ”מגביה העיט עוּף” ו”עיניו מביטות למרחוק” (איוב ל״ט:27, 29). ”כוח השור מניב תבואה רבה” (מש׳ י״ד:4). בהתבסס על פסוקים אלה ואחרים, נאמר לא אחת בפרסומינו שפני האריה מסמלות צדק המלווה באומץ לב; פני העיט מסמלות חוכמה מרחיקת ראות; ופני השור מסמלות כוח שלא ניתן לעמוד בפניו.
8 אך מה באשר ל’פני האדם’? (יח׳ י׳:14) הן מסמלות תכונה שאינה קיימת בבעלי החיים, אלא רק בבני האדם שנבראו בצלמו של אלוהים (בר׳ א׳:27). תכונה ייחודית זו מובלטת במצוות: ”אהב את יהוה אלוהיך בכל לבבך” ו”אהב את רעך כמוך” (דב׳ ו׳:5; וי׳ י״ט:18). כאשר אנו מצייתים למצוות הללו ומגלים אהבה בלתי אנוכית, אנו למעשה משקפים את אהבתו של יהוה. כפי שכתב השליח יוחנן: ”אנו אוהבים מפני שהוא אהב אותנו תחילה” (יוח״א ד׳:8, 19). לפיכך, ’פני האדם’ מסמלות אהבה.
9. למי שייכות התכונות של פני הכרובים?
9 למי שייכות התכונות האלה? הואיל והפנים שייכות לכרובים, התכונות שייכות לכל מי שהכרובים בחזון מייצגים — לכל היצורים הרוחניים הנאמנים המרכיבים את משפחתו השמימית של יהוה (ההת׳ ה׳:11). בנוסף, הואיל ויהוה הוא מקור החיים של הכרובים, הוא גם מקור התכונות שלהם (תהל׳ ל״ו:9). מכאן שפני הכרובים מסמלות מאפיינים של יהוה עצמו (איוב ל״ז:23; תהל׳ צ״ט:4; מש׳ ב׳:6; מיכה ז׳:18). מה הן כמה מהדרכים שבהן יהוה מגלה את התכונות הנפלאות הללו?
10, 11. מה הן כמה מהדרכים שבהן אנו מפיקים תועלת מארבע תכונותיו העיקריות של יהוה?
10 צדק. בתור אל ”אוהב צדק”, יהוה ”אינו נושא פנים” (תהל׳ ל״ז:28; דב׳ י׳:17). ההזדמנות להפוך לעובדיו, להמשיך לשרתו ולקבל ברכות נצחיות פתוחה בפני כולנו ללא תלות במעמד החברתי או ברקע שלנו. חוכמה. בתור אל ”חכם לבב”, הוא העניק לנו ספר מלא ”חוכמה מעשית” (איוב ט׳:4; מש׳ ב׳:7, הערת שוליים). יישום העצות הנבונות שבמקרא עוזר לנו להתמודד עם אתגרי היומיום ולחיות חיים מלאי משמעות. כוח. בתור אל ”גדול כוח”, הוא משתמש ברוח קודשו כדי להעניק לנו ”כוח שהוא מעבר לכוח אנושי רגיל”. כוח זה מאפשר לנו להתמודד גם עם המבחנים הקשים והכואבים ביותר (נחום א׳:3; קור״ב ד׳:7; תהל׳ מ״ו:1).
11 אהבה. בתור אל ”רב חסד”, יהוה לעולם אינו נוטש את עובדיו הנאמנים (תהל׳ ק״ג:8; שמ״ב כ״ב:26). לכן גם אם איננו יכולים לעשות בשירות יהוה כבעבר עקב בריאות לקויה או גיל מתקדם, אנו שואבים נחמה מהידיעה שיהוה זוכר את כל המאמצים האוהבים שהשקענו למענו בעבר (עב׳ ו׳:10). אין ספק שכבר עתה צומחת לנו תועלת רבה מהצדק, החוכמה, הכוח והאהבה שיהוה מגלה, ושגם בעתיד נמשיך להפיק תועלת מארבע תכונותיו העיקריות.
12. מה עלינו לזכור בנוגע ליכולתנו להבין את תכונותיו של יהוה?
12 כמובן, עלינו לזכור שמה שאנו כבני אדם מסוגלים להבין בנוגע לתכונותיו של יהוה הוא ”רק קצות דרכיו” (איוב כ״ו:14). ”נבצר מיכולתנו להבין את הכול יכול” כי ”לגדולתו אין חקר” (איוב ל״ז:23; תהל׳ קמ״ה:3). לכן אנו מבינים שלא ניתן למנות את תכונותיו של יהוה או לחלק אותן לקטגוריות. (קרא רומים י״א:33, 34.) לאמיתו של דבר, חזון יחזקאל מלמד שמאפייניו של אלוהים אינם מוגבלים במספרם או בהיקפם (תהל׳ קל״ט:17, 18). איזה היבט בחזון מבליט את העובדה החשובה הזאת?
”ארבע פנים... ארבע כנפיים... ארבעה צדדים”
13, 14. מה מסמלות ארבע הפנים של הכרובים, ומדוע זאת מסקנה הגיונית?
13 יחזקאל ראה בחזון שלכל אחד מארבעת הכרובים היו לא אחת, אלא ארבע פנים. על מה מצביע הדבר? זכור כי בדבר־אלוהים המספר ארבע לא אחת מסמל דברים שלמים, או מלאים (יש׳ י״א:12; מתי כ״ד:31; ההת׳ ז׳:1). ראוי לציין שבחזון זה יחזקאל מזכיר את המספר ארבע לא פחות מ־11 פעמים! (יח׳ א׳:5–18) מה נוכל להסיק מכך? כפי שארבעת הכרובים מייצגים את כל היצורים הרוחניים הנאמנים, כך כל ארבע הפנים של הכרובים כשהן נראות יחד מייצגות את כל המאפיינים של יהוה. *
14 מדוע אנו מסיקים שארבע פני הכרובים מתייחסות ליותר מאשר ארבע תכונות? תן דעתך, לשם השוואה, לארבעת האופנים שבחזון. כל אחד מהאופנים מרשים כשלעצמו, אך כשמחברים את ארבעת האופנים יחד, הם יוצרים יותר מאשר רק ארבעה אופנים מרשימים — הם הבסיס שעליו מונחת המרכבה. באופן דומה, כשמחברים את כל ארבע הפנים יחד, הן יוצרות יותר מאשר ארבע תכונות מרשימות בפני עצמן — הן הבסיס לאישיותו מעוררת היראה של יהוה.
יהוה קרוב לכל משרתיו הנאמנים
15. איזו עובדה מחממת לב למד יחזקאל מהחזון הראשון שקיבל?
15 באמצעות החזון הראשון שראה, למד יחזקאל עובדה חשובה ומחממת לב הנוגעת ליחסיו עם יהוה. באיזו עובדה מדובר? כדי להבין זאת יש להתמקד במילים הראשונות של ספר יחזקאל. לאחר שציין שהוא נמצא ”בארץ הכשדים”, סיפר על עצמו בגוף שלישי: ”שם הייתה עליו יד יהוה” (יח׳ א׳:3). שים לב שיחזקאל לא ציין שקיבל את החזון בירושלים, אלא שם — בבבל. * מה הוא הסיק מכך? הוא הבין שעל אף היותו גולה נחות שהורחק מירושלים ומהמקדש, הוא לא הורחק מיהוה ומעבודתו. העובדה שיהוה נגלה אליו בבבל המחישה לו שעבודת אלוהים הטהורה אינה תלויה במיקומו או במעמדו של הפרט, אלא בנטיית ליבו וברצונו לשרת את יהוה.
16. (א) איזו נחמה נוכל לשאוב מחזון יחזקאל? (ב) מה מניע אותך לשרת את יהוה בכל ליבך?
16 מדוע האמת שלמד יחזקאל כה מנחמת עבורנו כיום? משום שהדבר מבטיח לנו שכל עוד נשרת את יהוה בכל ליבנו, הוא יישאר קרוב אלינו — לא משנה היכן נחיה, עד כמה עצובים נהיה או לאילו מצבים ניקלע בחיים (תהל׳ כ״ה:14; מה״ש י״ז:27). יהוה הוא אל רב חסד שאינו ממהר לוותר על אף אחד ממשרתיו (שמ׳ ל״ד:6). לעולם לא נהיה מעבר להשגתם של חסדו ואהבתו של יהוה (תהל׳ ק׳:5; רומ׳ ח׳:35–39). בנוסף, החזון המרשים ממחיש את קדושתו של יהוה ואת גבורתו הנעלה, ומזכיר לנו שהוא ראוי שנעבוד אותו (ההת׳ ד׳:9–11). כמה אנו אסירי תודה על כך שיהוה משתמש בעזרים חזותיים כאלה כדי לעזור לנו להבין אמיתות חשובות לגביו ולגבי מאפייניו! הבנה מעמיקה יותר של תכונותיו הנפלאות של יהוה מקרבת אותנו אליו ומניעה אותנו להללו ולשרתו בכל ליבנו ובכל כוחנו (לוקס י׳:27).
לעולם לא נהיה מעבר להשגתם של חסדו ואהבתו של יהוה (ראה סעיף 16)
17. באילו שאלות נדון בפרקים הבאים?
17 אך למרבה הצער, בימיו של יחזקאל נטמאה עבודת אלוהים הטהורה. איך קרה הדבר? איך הגיב יהוה? וכיצד מה שקרה אז משפיע עלינו כיום? נדון בשאלות הללו בפרקים הבאים.
^ תיאור היצורים החיים מזכיר לנו את שם אלוהים, יהוה, שמשמעותו לפי הבנתנו היא ”גורם להיות”. שמו מלמד בין היתר כי יהוה יכול לגרום לבריאתו להפוך לכל מה שנדרש על מנת להגשים את מטרתו. (ראה נספח א4 בתרגום עולם חדש של כתבי־הקודש.)
^ לאורך השנים פרסומינו התייחסו לכ־50 מאפיינים שונים של יהוה. (ראה מדריך מחקר עבור עדי־יהוה, בנושא ”יהוה אלוהים”, תחת כותרת המשנה ”תכונותיו של יהוה”.)
^ המילה ”שם”, מציין פרשן מקרא, ”מתמצתת יותר מכל מילה אחרת את התדהמה שחש באותו רגע. ... אלוהים נמצא שם בבבל! כמה מנחם!”
