הבנה קודמת:‏ כל אחת מארבע הפנים של היצורים החיים,‏ או הכרובים,‏ מייצגות את אחת מארבע תכונותיו העיקריות של יהוה.‏

הבהרה:‏ אומנם כל אחת מארבע הפנים של היצורים החיים מייצגות את אחת מארבע התכונות העיקריות של יהוה,‏ אך כשהן נראות יחד,‏ ארבע הפנים מייצגות את כל מאפייניו.‏ כמו כן,‏ ארבע הפנים מבליטות את גבורתו ותפארתו הנעלות של יהוה.‏

נימוקים לשינוי:‏ בדבר־אלוהים המספר ארבע מצביע לא אחת על דברים שלמים,‏ או מלאים.‏ לכן כאשר ארבע הפנים מתוארות יחד,‏ הן מייצגות יותר מאשר ארבע תכונות — הן הבסיס לאישיותו הנפלאה של יהוה.‏ בנוסף,‏ כל אחת מהפנים שייכות ליצור המסמל הוד,‏ עוצמה וגבורה.‏ אך אותם ארבעה כרובים,‏ בעלי ארבע הפנים של נציגי הבריאה רבי־העוצמה,‏ ממוקמים בחזון יחזקאל מתחת לכס מלכותו של יהוה.‏ תיאור זה מדגיש שיהוה הוא הריבון העליון.‏

הבנה קודמת:‏ האיש בעל קסת הסופר מסמל את השארית המשוחה.‏ באמצעות פעילות הבישור ומלאכת עשיית התלמידים,‏ מתווים המשוחים תו סמלי על מצחות חברי ’‏ההמון הרב’‏ (‏ההת׳ ז׳:‏9‏)‏.‏

הבהרה:‏ האיש בעל קסת הסופר מסמל את ישוע המשיח.‏ הוא יתווה בתו את חברי ההמון הרב כאשר יישפטו ככבשים במהלך ’‏הצרה הגדולה’‏ (‏מתי כ״ד:‏21‏)‏.‏

נימוקים לשינוי:‏ יהוה הפקיד בידי בנו את האחריות לשפוט (‏יוח׳ ה׳:‏22,‏ 23‏)‏.‏ לפי הכתוב במתי כ״ה:‏31–33‏,‏ ישוע הוא שיערוך את המשפט הסופי ויחליט מי נחשבים ל”‏כבשים”‏ ומי ל”‏עיזים”‏.‏

 הבנה קודמת:‏ אוהלה (‏שומרון,‏ בירת ישראל)‏,‏ האחות המבוגרת,‏ מסמלת את האמונה הקתולית;‏ אוהליבה (‏ירושלים,‏ בירת יהודה)‏,‏ האחות הצעירה,‏ מסמלת את האמונה הפרוטסטנטית.‏

הבהרה:‏ אוהלה ואוהליבה אינן סמל נבואי לאף חלק מהנצרות.‏ אולם ניתן ללמוד מהן מה יהוה מרגיש כאשר מי ששירתו אותו בנאמנות זונים מבחינה רוחנית.‏ ליהוה יש רגשות דומים כלפי כל דתות הכזב.‏

נימוקים לשינוי:‏ אין בסיס מקראי לקבוע שאוהלה ואוהליבה הן סמל נבואי לנצרות.‏ ישראל ויהודה היו בעבר כנשים נאמנות של יהוה,‏ אך לא כך לגבי הנצרות.‏ בנוסף,‏ דימוי עמו הסורר של אלוהים לזונות בפרקים ט״ז וכ״ג בספר יחזקאל כולל תקווה לתיקון ושיקום,‏ אך לנצרות,‏ כחלק מבבל הגדולה,‏ אין תקווה שכזו.‏

הבנה קודמת:‏ ירושלים הכופרת היא סמל נבואי לנצרות.‏ לכן השמדת ירושלים הייתה צל נבואי להשמדת הנצרות.‏

הבהרה:‏ התנאים שהיו בירושלים הבוגדנית — כולל עבודת האלילים והשחיתות הנרחבת — מזכירים לנו את הנצרות,‏ אולם איננו רואים עוד בירושלים סמל נבואי לנצרות.‏

נימוקים לשינוי:‏ אין בסיס מקראי ברור לקבוע שירושלים היא סמל נבואי לנצרות.‏ בניגוד לירושלים הקדומה,‏ הנצרות מעולם לא עבדה את אלוהים בצורה טהורה.‏ בנוסף,‏ יהוה סלח לירושלים לזמן מה,‏ אך לנצרות אין כל תקווה כזאת.‏

הבנה קודמת:‏ בשנת 1918 המשוחים הנרדפים נפלו בשבי בבל הגדולה,‏ וחוו מצב של חוסר פעילות כמעט מוחלט המשול למוות.‏ השבי הקצר הסתיים ב־1919 כאשר החיה אותם יהוה כמכריזי מלכות.‏

הבהרה:‏ השבי הרוחני המשול למוות נמשך זמן רב מאוד והחל הרבה לפני 1918.‏ הוא החל במאה השנייה לספירה והסתיים ב־1919,‏ והוא למעשה מקביל לעונת הצמיחה הארוכה המתוארת במשלו של ישוע על החיטים והעשבים הרעים.‏

נימוקים לשינוי:‏ השבי של עם ישראל הקדום נמשך זמן רב,‏ החל מ־740 לפה״ס ועד 537 לפה״ס.‏ נבואת יחזקאל מתארת את העצמות כ”‏יבשות”‏ או ”‏יבשות מאוד”‏,‏ מה שמרמז כי מי שמיוצגים על־ידי העצמות מתים כבר זמן רב מאוד.‏ בנוסף,‏ שיקום העצמות מתואר כתהליך הדרגתי שדורש זמן.‏

הבנה קודמת:‏ לאחר תקופה קצרה של חוסר אחדות במהלך מלחמת העולם הראשונה,‏ חבריה הנאמנים של השארית המשוחה אוחדו מחדש ב־1919.‏

הבהרה:‏ הנבואה מדגישה כי יהוה יאחד את עובדיו.‏ לאחר 1919,‏ ככל שחלף הזמן,‏ הצטרפו לחברי השארית המשוחה עוד ועוד אנשים בעלי תקווה ארצית.‏ חברי שתי הקבוצות עובדים את יהוה יחד כעם אחד.‏

נימוקים לשינוי:‏ הנבואה אינה מתארת מקל אחד שנשבר תחילה לשניים ומאוחר יותר הופך שוב למקל אחד.‏ מכאן שהנבואה אינה מתארת קבוצה אחת שתפולג ומאוחר יותר תאוחד מחדש,‏ אלא שתי קבוצות שונות שיהפכו לקבוצה אחת מאוחדת.‏

הבנה קודמת:‏ גוג ממגוג הוא שם נבואי המתייחס לשטן לאחר גירושו מן השמיים.‏

הבהרה:‏ גוג ממגוג הוא שם המתייחס לקואליציה של אומות שיתקפו את עובדי יהוה הטהורים במהלך הצרה הגדולה.‏

נימוקים לשינוי:‏ התיאורים הנבואיים לגבי גוג — העובדה שהוא ניתן למאכל לכל מיני ציפורי טרף וניתן לו מקום קבורה בארץ — מלמדים כי גוג אינו יצור רוחני.‏ בנוסף,‏ מתקפתו של גוג מקבילה לנאמר בספר דניאל ובספר ההתגלות לגבי מתקפה מצד אומות העולם נגד עם אלוהים (‏דנ׳ י״א:‏40,‏ 44,‏ 45;‏ ההת׳ י״ז:‏14;‏ י״ט:‏19‏)‏.‏