פרק 15
”אשים קץ לזנותך”
במוקד: מה אנו לומדים מתיאור הזונות שבספר יחזקאל ובספר ההתגלות
1, 2. איזה סוג של זונה עשוי לעורר בנו שאט נפש?
כמה עצוב לראות אישה שהידרדרה לזנות. אולי אנו תוהים אילו נסיבות הובילו אותה לאורח חיים כה בזוי. האם אלימות או התעללות במשפחה אילצו אותה לצאת לרחובות בגיל צעיר? האם עוני מחפיר לא הותיר לה ברירה אלא למכור את גופה? או האם ברחה מבן זוג אלים? סיפורים טרגיים כאלה מתרחשים לעיתים קרובות מדי בעולמנו המרושע. אין זה מפתיע שישוע המשיח נהג בטוב לב במספר נשים שעסקו בזנות. הוא הדגיש שמי שהתחרטו ושינו את אורח חייהן יוכלו לזכות לחיים טובים יותר (מתי כ״א:28–32; לוקס ז׳:36–50).
2 אך תאר לעצמך זונה מסוג שונה מאוד. דמיין אישה שבוחרת מרצונה אורח חיים שכזה. היא לא רואה בכך דבר בזוי, אלא מעצים! היא נמשכת לכסף ולהשפעה הנלווים למקצוע. גרוע מכך, מה אם לאותה אישה היה בעל טוב ונאמן, אך היא בגדה בו במזיד ובחרה לעסוק בזנות? קשה שלא לחוש שאט נפש מאישה כזו ומאורח החיים שבו בחרה. התגובה החריפה המתעוררת בנו היא אחת הסיבות המרכזיות שיהוה אלוהים משתמש שוב ושוב בדימוי של זונה על מנת להמחיש מה הוא חושב על דתות הכזב.
3. באילו קטעים נדון בפרק זה?
3 ספר יחזקאל מכיל שני קטעים מרשימים שבהם יהוה משתמש ברעיון של זנות כדי להמחיש את חוסר נאמנותם המשווע של משרתי אלוהים בישראל וביהודה (יח׳ פרקים ט״ז וכ״ג). אך לפני שנבחן יותר לעומק את שני הקטעים הללו, טוב נעשה אם נתייחס לזונה סמלית אחרת. צורת הזנות שבה היא עוסקת הייתה קיימת זמן רב לפני ימי יחזקאל — עוד בטרם בא עם ישראל לידי קיום — והיא ממשיכה לשגשג גם בימינו. זהותה של אותה זונה נחשפת בספר האחרון במקרא, ספר ההתגלות.
”אם הזונות”
4, 5. מהי ”בבל הגדולה”, ומניין לנו זאת? (ראה תמונה בתחילת הפרק.)
4 בחזון שנתן ישוע לשליח יוחנן בסוף המאה הראשונה לספירה מופיעה דמות בולטת. היא מכונה ”הזונה הגדולה” ו”בבל הגדולה, אם הזונות” (ההת׳ י״ז:1, 5). במשך מאות שנים זהותה האמיתית הייתה תעלומה עבור מנהיגי דת וחוקרי מקרא. היו שטענו שהיא מסמלת את בבל, את רומא או את הכנסייה הרומית־קתולית. אך זה עשרות שנים שעדי־יהוה מבינים מהי זהותה האמיתית של ”הזונה הגדולה”. היא המעצמה העולמית של דתות הכזב. מניין לנו זאת?
5 המקרא מגנה את אותה זונה משום שזנתה עם ”מלכי הארץ”, או הכוחות הפוליטיים. מכאן שברור כי היא עצמה אינה כוח פוליטי. בנוסף, ספר ההתגלות מציין ש”סוחרי הארץ”, או הגורמים הכלכליים והמסחריים של העולם, מתאבלים על נפילתה. לכן לא ייתכן שבבל הגדולה מסמלת את מערכת המסחר. אם כן, מה היא מסמלת? היא אשמה ב’כישופים’, בעבודת אלילים ובהתעיה. האינך מסכים שאישומים אלה אינם אלא תיאור מדויק של הארגונים הדתיים המושחתים של עולמנו? שים לב גם שאותה זונה מתוארת כמי שרוכבת, או מגלה מידה מסוימת של השפעה, על הגורמים הפוליטיים בעולם. היא גם רודפת את משרתיו הנאמנים של יהוה אלוהים (ההת׳ י״ז:2, 3; י״ח:11, 23, 24). האם זה לא בדיוק מה שדתות הכזב עושות עד עצם היום הזה?
6. באיזה מובן בבל הגדולה היא ”אם הזונות”?
6 אך מדוע בבל הגדולה מכונה לא רק ”הזונה הגדולה”, אלא גם ”אם הזונות”? דתות הכזב מחולקות לאינספור זרמים, פלגים, קבוצות וכיתות. מאז בלבל אלוהים את השפות בבבל הקדומה נפוצו כל הדוקטרינות הדתיות הכוזבות ויצרו מגוון אינסופי של דתות. כמה הולם ששמה של ”בבל הגדולה” נגזר משמה של העיר בבל, ערש דתות הכזב! (בר׳ י״א:1–9) לכן ניתן לראות בכל אותן דתות ”בנות” של ארגון אחד, זונה גדולה אחת. השטן משתמש לעיתים קרובות בדתות הללו כדי לפתות אנשים לספיריטיזם, עבודת אלילים ואמונות או מנהגים אחרים הממיטים חרפה על אלוהים. אין פלא שהמקרא מזהיר את משרתי אלוהים מפני אותו ארגון עולמי מושחת במילים: ”צאו ממנה, עמי, פן תשתתפו בחטאיה”! (קרא ההתגלות י״ח:4, 5).
7. מדוע אנו נשמעים לאזהרה ’לצאת’ מבבל הגדולה?
7 האם נשמעת לאזהרה זו? זכור שיהוה הוא שברא את בני האדם עם ’צורך רוחני’ (מתי ה׳:3, הערת שוליים). רק עבודת יהוה הטהורה יכולה למלא כיאות את הצורך הטבוע בנו. באופן טבעי, משרתי יהוה רוצים להתרחק מזנות רוחנית רחוק ככל האפשר. אך לשטן יש מטרה שונה. הוא שואף לפתות את משרתי אלוהים למלכודת הזנות הרוחנית. ולמרבה הצער, פעמים רבות הוא גם מצליח. בימי יחזקאל כבר הייתה לעם אלוהים היסטוריה ארוכה של זנות רוחנית. טוב נעשה אם נבחן את ההיסטוריה הזו, כיוון שהיא יכולה ללמד אותנו רבות על אמות המידה של יהוה, על הצדק שלו ועל רחמיו.
”נעשית זונה”
8–10. איזו דרישה חשובה הנוגעת לעבודת אלוהים הטהורה עוזרת לנו להבין מה חש יהוה בנוגע למעורבות בדתות כזב? המחש בעזרת דוגמה.
8 בספר יחזקאל יהוה משתמש בדימוי הזונה במובן אישי במיוחד. יחזקאל כתב בהשראת אלוהים שני קטעים המתארים באופן מוחשי את תחושת הכאב והבגידה שחש יהוה בעקבות ההפקרות וחוסר הנאמנות של משרתיו. מדוע השווה אותם לזונות?
9 כדי להבין את התשובה, עלינו להיזכר תחילה בדרישה חיונית הנוגעת לעבודת אלוהים הטהורה שבה דנו בפרק 5 בספר. בתורה שנתן לבני ישראל ציין יהוה: ”לא יהיה לך אלוהים אחרים על פניי [או ”מול פניי”, לביטוי התרסה, הערת שוליים.]... כי אנוכי, יהוה אלוהיך, אל הדורש מסירות בלעדית” (שמ׳ כ׳:3, 5). בהמשך חזר והדגיש את העובדה הזו במילים הבאות: ”לא תשתחווה לאל אחר, כי יהוה ידוע כאל הדורש מסירות בלעדית; הוא אל הדורש מסירות בלעדית” (שמ׳ ל״ד:14). יהוה לא יכול היה להיות ברור יותר. לא נוכל לעבוד אותו כרצוי בעיניו אם לא נעבוד אותו באופן בלעדי.
10 לשם המחשה, נוכל לחשוב על תחום הנישואין. הן לבעל והן לאישה יש הזכות לצפות לבלעדיות מסוימת. אם אחד מבני הזוג יקשור קשר רומנטי או יקיים יחסי מין עם מישהו מחוץ למסגרת הנישואין, בן הזוג השני יתמלא קנאה ויחוש נבגד, ובצדק. (קרא עברים י״ג:4.) באופן דומה, בכל הנוגע לעבודת אלוהים, יהוה חש נבגד ובצדק כאשר עמו שלו, המוקדש לו באופן בלעדי, פונה לאלילי כזב. ביחזקאל פרק ט״ז הוא מבטא את עומק תחושת הבגידה האישית שחש.
11. מה סיפר יהוה על ירושלים ועל מקורה?
11 פרק ט״ז בספר יחזקאל מכיל את מה שנחשב לנאום הארוך ביותר של יהוה בספר — ואחת מנבואותיו הארוכות ביותר בתנ״ך כולו. יהוה מתמקד בעיר ירושלים כמי שמסמלת את ממלכת יהודה הבוגדנית. הוא מתאר את מקורה ואת בגידתה, וכיצד הידרדרה למצב כה עגום ומזעזע. היא החלה כאסופית חסרת ישע, מלוכלכת ומוזנחת. הוריה היו הכנענים הפגאניים יושבי הארץ. ואכן, ירושלים הייתה נתונה במשך זמן רב לשליטתם של היבוסים, שהיו שבט כנעני, עד אשר כבש דוד את העיר. יהוה ריחם על אותה אסופית, ניקה אותה וכלכל אותה. עם הזמן היא הפכה להיות כאישה עבורו. למעשה, בני ישראל שהפכו לתושבי העיר היו בברית עם יהוה — ברית שכרתו מרצון עוד בימי משה (שמ׳ כ״ד:7, 8). אחרי שירושלים הפכה לעיר הבירה, יהוה בירך אותה, העשיר אותה וייפה אותה, כמו בעל עשיר ורב־השפעה המעניק לאשתו תכשיטים יפהפיים (יח׳ ט״ז:1–14).
12. איך חדרה העבודה הזרה לעיר ירושלים?
12 שים לב מה קרה לאחר מכן. יהוה אמר: ”התחלת לבטוח ביופייך, ונעשית זונה בגלל תהילתך. שפכת את תזנותייך על כל עובר אורח, ויופייך נעשה שלו” (יח׳ ט״ז:15). בימי שלמה יהוה בירך והעשיר את עמו עד כדי כך שירושלים הפכה לעיר מרהיבה, אחת הבולטות בעולם העתיק כולו (מל״א י׳:23, 27). אלא שעבודה זרה חדרה בהדרגה לעיר. בניסיון לרצות את נשותיו הנוכריות הרבות, החל שלמה לטמא את ירושלים בעבודת אלילים (מל״א י״א:1–8). חלק מיורשיו על כס המלוכה אף הרחיקו לכת וטימאו את הארץ כולה בעבודה זרה. מה חש יהוה לגבי מעשי הזנות והבגידה? הוא אמר שאלה הם ”דברים אשר אסור שייעשו ואסור שיקרו” (יח׳ ט״ז:16). אך עמו הסורר המשיך לעשות תועבות גדולות מאלה!
חלק מבני ישראל הקריבו את ילדיהם לאלילי כזב, כגון המולך
13. באיזו רשעה הואשם עם אלוהים בירושלים?
13 תאר לעצמך את הכאב ואת התיעוב שחש יהוה כשחשף את רשעתו של עמו הנבחר: ”לקחת את בנייך ואת בנותייך אשר ילדת לי, וזבחת אותם לאלילים כקורבנות — האם לא די היה לך בכל תזנותייך? שחטת את בניי והקרבת אותם בהעבירך אותם באש” (יח׳ ט״ז:20, 21). אותם מעשי זוועה נוראיים חושפים את ליבו המרושע של השטן. כמה הוא אוהב לפתות את משרתי אלוהים לבצע מעשים מתועבים שכאלה! אך יהוה רואה הכול. הוא יכול לבטל אפילו את הזוועות השטניות ביותר, והוא ידאג שהצדק ייעשה (קרא איוב ל״ד:24).
14. מי היו שתי אחיותיה של ירושלים, ומי מבין שלוש האחיות התבררה כמרושעת ביותר?
14 אך לירושלים לא היה השכל הישר להזדעזע מרשעתה. היא המשיכה לזנות. יהוה אמר שהיא הייתה בזויה יותר מזונות אחרות, משום שהיא שילמה לאחרים כדי שיזנו עימה! (יח׳ ט״ז:34) הוא אמר שירושלים הייתה בדיוק כמו ’אימה’, השבטים הפגאניים ששלטו בעבר בארץ (יח׳ ט״ז:44, 45). יהוה המשיך בדימוי המשפחתי ואמר שאחותה הגדולה של ירושלים הייתה שומרון, שעוד קודם לכן הייתה מעורבת בזנות דתית. אלוהים גם הזכיר אחות שנייה, סדום, המוזכרת כאן כמשל כיוון שנחרבה זמן רב קודם לכן בשל יהירותה ותועבותיה הקשות. הנקודה שיהוה רצה להדגיש היא שירושלים התעלתה ברשעתה על שתי אחיותיה, שומרון ואפילו סדום! (יח׳ ט״ז:46–50) עם אלוהים התעלם מאינספור אזהרות והמשיך בדרך המרי.
15. מה הייתה מטרת המשפט שגזר יהוה על ירושלים, ואיזו תקווה הייתה טמונה בכך?
15 מה יעשה יהוה? הוא הבטיח לירושלים: ”הינני מקבץ את כל מאהבייך אשר נעמת להם... אתן אותך בידם”. העמים הפגאניים שהיו בעבר בעלי בריתה יחריבו את העיר ויגזלו ממנה את יופייה ואת חפצי הערך שלה. הם ”ירגמו אותך באבנים וישחטו אותך בחרבותיהם”, אמר יהוה. מה הייתה מטרת המשפט שגזר עליה? הוא לא רצה להשמיד את עמו. הוא אמר: ”אשים קץ לזנותך”. ואז הוסיף: ”אשכך את חמתי נגדך, וזעמי יסור ממך; ואשקוט ולא אכעס עוד”. כפי שהוסבר בפרק 9 בספר, מטרתו בטווח הארוך הייתה לשקם את עמו לאחר הגלות. למה? הוא הסביר: ”אני אזכור את הברית אשר כרתי איתך בימי נעורייך” (יח׳ ט״ז:37–42, 60). בניגוד לעמו, יהוה יוכיח את נאמנותו המוחלטת! (קרא ההתגלות ט״ו:4).
16, 17. (א) מדוע אין אנו אומרים עוד שאוהלה ואוהליבה הן סמל נבואי לנצרות? (ראה התיבה ”האחיות הזונות”.) (ב) אילו לקחים מעשיים נוכל ללמוד מיחזקאל פרקים ט״ז וכ״ג?
16 בנאומו הארוך והעוצמתי המתועד ביחזקאל פרק ט״ז, יהוה מלמד אותנו רבות על אמות המידה שלו, על חוש הצדק שלו ועל רחמיו האדירים. הדבר נכון גם לגבי פרק כ״ג בספר יחזקאל. המשיחיים האמיתיים כיום לוקחים לתשומת ליבם את מסריו החד־משמעיים של יהוה בנוגע לזנות של עמו. לעולם לא נרצה לפגוע ביהוה כפי שעשו יהודה וירושלים! לכן עלינו להימנע לחלוטין מכל עבודת אלילים. הדבר כולל חמדנות וחומרנות, שאינן אלא עבודת אלילים (מתי ו׳:24; קול׳ ג׳:5). עלינו להיות אסירי תודה ליהוה על כך ששיקם ברוב רחמיו את עבודתו הטהורה במהלך אחרית הימים, ועל כך שהוא לעולם לא יאפשר לה להישחת שוב. הוא כרת עם עם ישראל הרוחני ”ברית עולם”, אשר אף פעם לא תופר עקב חוסר נאמנות או זנות (יח׳ ט״ז:60). הבה נוקיר את הזכות שיש לנו להיות חלק מעמו המטוהר של יהוה כיום.
17 אך מה אנו לומדים על ”הזונה הגדולה”, בבל הגדולה, מנאומו של יהוה נגד הזונות המתוארות ביחזקאל? נבחן זאת כעת.
”לא תימצא עוד לעולם”
18, 19. אילו קווי דמיון קיימים בין הזונות המתוארות בספר יחזקאל לזו המתוארת בספר ההתגלות?
18 יהוה אינו משתנה (יעקב א׳:17). רגשותיו באשר לדתות הכזב נשארו כשהיו מאז נוסדה בבל הגדולה. לכן איננו מופתעים לראות קווי דמיון רבים בין משפט הזונות המתואר בספר יחזקאל לבין גורל ”הזונה הגדולה” המתואר בספר ההתגלות.
19 שים לב, למשל, שכדי להעניש את הזונות בנבואת יחזקאל, יהוה לא פעל ישירות. הוא השתמש באומות שאיתן עמו הסורר זנה מבחינה רוחנית. באופן דומה, המעצמה העולמית של דתות הכזב הורשעה משום שזנתה עם ”מלכי הארץ”. ומניין בא עונשה? אנו קוראים שאותם גורמים פוליטיים ”ישנאו את הזונה, יחריבו אותה ויעשוה עירומה, וגם יאכלו את בשרה וישרפו אותה כליל באש”. מה יניע את ממשלות העולם לנקוט צעד כה מפתיע? אלוהים ’ישים בליבם להוציא לפועל את מחשבתו’ (ההת׳ י״ז:1–3, 15–17).
20. מה מראה שמשפטה של בבל יהיה סופי?
20 יהוה ישתמש באומות העולם כדי להוציא לפועל את משפטו נגד כל דתות הכזב, לרבות זרמי הנצרות הרבים. יהיה זה משפט סופי; הדתות לא יזכו למחילה או להזדמנות נוספת לשוב מדרכן. ספר ההתגלות חושף כי בבל ”לא תימצא עוד לעולם” (ההת׳ י״ח:21). מלאכי אלוהים יצהלו על השמדתה, באמרם: ”הללו יה! ועשן שרפתה עולה לעולמי עולמים” (ההת׳ י״ט:3). גזר הדין יהיה נצחי. אף דת כזב לעולם לא תורשה עוד לקום ולהשחית את עבודת אלוהים הטהורה. אש המשפט וההשמדה של בבל תעלה עשן סמלי שימשיך להיתמר לעד.
21. איזו תקופה תחל עם השמדת דתות הכזב, וכיצד היא תסתיים?
21 כשממשלות העולם יפנו נגד בבל הגדולה, הן יוציאו לפועל את משפטו של אלוהים. יהיה זה אירוע מכונן במימוש מטרת יהוה. הדבר יסמל את תחילתה של הצרה הגדולה ביותר שידעה האנושות אי פעם (מתי כ״ד:21). שיא הצרה הגדולה יגיע בהר מגידון, מלחמתו של יהוה נגד הסדר העולמי המרושע הזה (ההת׳ ט״ז:14, 16). כפי שנראה בפרקים הבאים, ספר יחזקאל יכול ללמד אותנו רבות על השתלשלות האירועים במהלך הצרה הגדולה. בינתיים, אילו לקחים מעשיים נוכל להפיק וליישם מפרקים ט״ז וכ״ג בספר יחזקאל?
22, 23. כיצד בחינת תיאור הזונות שבספר יחזקאל ובספר ההתגלות משפיע על שירותנו המקודש?
22 השטן נהנה להשחית את עובדיו הטהורים של אלוהים. אין דבר שישמח אותו יותר מאשר להרחיק אותנו מעבודת אלוהים הטהורה ולהדיח אותנו לאורח חיים כמו זה של הזונות המתוארות בספר יחזקאל. לכן אנו חייבים לזכור שיהוה הוא אל הדורש מסירות בלעדית ואינו מוכן לסבול חוסר נאמנות! (במ׳ כ״ה:11) אנו מקפידים להתרחק ככל האפשר מדתות הכזב ו’לא לגעת בדבר טמא’ בעיני אלוהים (יש׳ נ״ב:11). מסיבות דומות, אנו שומרים בנאמנות על ניטרליות בכל הנוגע לסכסוכים הפוליטיים של עולמנו המפולג (יוח׳ ט״ו:19). בעינינו הלאומנות היא לא יותר מאשר עוד דת כזב שמקדם השטן, ואנו מתרחקים ממנה כמו מאש.
23 מעל לכול, הבה נזכור איזו זכות יקרה נפלה בחלקנו לעבוד את יהוה במקדשו הרוחני הנקי והטהור. אנו מוקירים מסגרת מבורכת זו ונחושים מתמיד להתרחק ככל האפשר מדתות הכזב ומזנותן!