1,‏ 2.‏ (‏א)‏ מה מוזר בהתנהגותו של יחזקאל?‏ (‏ראה תמונה בתחילת הפרק.‏)‏ (‏ב)‏ מה ניבאו מעשיו?‏

 השמועות על התנהגותו המוזרה של הנביא יחזקאל התפשטו במהירות בין הגולים היהודים בבבל.‏ במשך שבוע הוא ישב בקרב בני עמו בתדהמה ובדממה מוחלטת.‏ לפתע קם והסתגר בביתו.‏ כעת,‏ לעיני שכניו ההמומים,‏ הנביא יוצא מביתו,‏ לוקח לבנה,‏ מניח אותה לפניו וחוקק עליה ציור.‏ ואז,‏ מבלי לומר מילה,‏ יחזקאל מתחיל לבנות חומה מיניאטורית (‏יח׳ ג׳:‏10,‏ 11,‏ 15,‏ 24–26;‏ ד׳:‏1,‏ 2‏)‏.‏

² מספר הצופים מן הצד הולך וגדל.‏ הם ודאי תוהים:‏ ’‏מה פשר כל העניין?‏’‏ רק מאוחר יותר יבינו אותם גולים יהודים שהתנהגותו המוזרה של יחזקאל ניבאה על מאורע נורא שביטא את כעסו המוצדק של יהוה אלוהים.‏ באיזה מאורע מדובר?‏ כיצד הוא השפיע על עם ישראל הקדום?‏ ואיזו משמעות הוא נושא עבור עובדיו האמיתיים של אלוהים כיום?‏

3,‏ 4.‏ (‏א)‏ אילו שלושה היבטים של משפט אלוהים הדגים יחזקאל?‏ (‏ב)‏ כיצד המחיש יחזקאל את המצור על ירושלים?‏

³ בערך בשנת 613 לפה״ס הורה יהוה ליחזקאל להדגים באמצעות אותות שלושה היבטים של משפטו הקרב ובא על ירושלים:‏ המצור על העיר,‏ סבל תושביה,‏ וחורבן העיר על אנשיה.‏ * הבה נבחן את שלושת ההיבטים הללו יותר מקרוב.‏ 

⁴ המצור על ירושלים.‏ יהוה אמר ליחזקאל:‏ ”‏קח לך לבנה ושים אותה לפניך.‏.‏.‏ הטל עליה מצור”‏.‏ ‏(‏קרא יחזקאל ד׳:‏1–3‏.‏)‏ הלבנה סימלה את העיר ירושלים,‏ ואילו יחזקאל ייצג את הצבא הבבלי ששימש כלי ביד יהוה.‏ יחזקאל גם הונחה לבנות חומה מיניאטורית,‏ סוללת מצור ואילי ברזל,‏ ולהציבם מסביב ללבנה.‏ הם סימלו את כלי המלחמה שבהם ישתמשו צבאות האויב כאשר יצורו על ירושלים ויתקפו אותה.‏ כדי להמחיש עד כמה עוצמתיים יהיו חיילי האויב,‏ היה על יחזקאל להניח ”‏מחבת ברזל”‏,‏ או לוח ברזל,‏ בינו לבין העיר.‏ לאחר מכן,‏ הוא ’‏שם פניו מול’‏ העיר.‏ כל הפעולות המלחמתיות הללו שימשו כ’‏אות לבית ישראל’‏ שהבלתי ייאמן עומד להתרחש.‏ יהוה עתיד היה להשתמש בצבא אויב כדי להטיל מצור על ירושלים,‏ בירת עמו ועיר מקדשו.‏

5.‏ תאר כיצד המחיש יחזקאל את מה שיקרה לתושבי ירושלים.‏

⁵ סבלם של תושבי ירושלים.‏ יהוה ציווה על יחזקאל:‏ ”‏קח לך חיטה ושעורה ופול ועדשים ודוחן וכוסמין.‏.‏.‏ ועשה אותם לך ללחם.‏.‏.‏ ותשקול ותאכל את מזונך במשקל,‏ עשרים שקל ליום”‏.‏ יהוה הסביר:‏ ”‏הינני משבית את אספקת המזון”‏ (‏יח׳ ד׳:‏9–16‏)‏.‏ בשלב זה יחזקאל כבר לא ייצג את הצבא הבבלי,‏ אלא את תושבי ירושלים.‏ מעשיו ניבאו שבעקבות המצור שיוטל על העיר תידלדל אספקת המזון.‏ באותם ימים יכינו את הלחם מתערובת משונה של מרכיבים.‏ מכאן שאנשים יהיו חייבים לאכול מכל הבא ליד.‏ עד כמה יחמיר הרעב?‏ יחזקאל פנה ישירות לירושלים ואמר:‏ ”‏אבות בקרבך יאכלו את בניהם,‏ ובנים יאכלו את אבותיהם”‏.‏ רבים בסופו של דבר יסבלו מ”‏חיצי הרעב הקטלניים”‏ ו”‏יימקו”‏ (‏יח׳ ד׳:‏17;‏ ה׳:‏10,‏ 16‏)‏.‏

6.‏ (‏א)‏ אילו שני תפקידים גילם יחזקאל במקביל?‏ (‏ב)‏ על מה מצביע הצו ”‏לשקול ולחלק את השיער”‏?‏

⁶ חורבן ירושלים על אנשיה.‏ בחלק הבא של סדרת מעשיו הסמליים,‏ גילם יחזקאל שני תפקידים במקביל.‏ תחילה המחיש מה יעשה יהוה.‏ יהוה אמר לו:‏ ”‏קח לך חרב חדה והשתמש בה כתער סַפָּרִים”‏.‏ ‏(‏קרא יחזקאל ה׳:‏1,‏ 2‏.‏)‏ ידו של יחזקאל שאחזה  בחרב סימלה את ידו של יהוה — את המשפט שהוא עתיד להוציא לפועל באמצעות הצבא הבבלי.‏ לאחר מכן,‏ המחיש יחזקאל מה יקרה ליהודים.‏ יהוה אמר לו:‏ ”‏גלח את ראשך ואת זקנך”‏.‏ גילוח ראשו של יחזקאל המחיש כיצד היהודים יותקפו ויושמדו.‏ בנוסף,‏ הצו ”‏קח לך מאזניים כדי לשקול ולחלק את השיער”‏ הצביע על כך שמשפטו של יהוה נגד ירושלים יהיה שיטתי ויסודי.‏

7.‏ מדוע הורה יהוה ליחזקאל לחלק את שערו המגולח לשלושה חלקים ולנהוג בכל חלק בצורה שונה?‏

 ⁷ מדוע הורה יהוה ליחזקאל לחלק את שערו המגולח לשלושה חלקים ולנהוג בכל חלק בצורה שונה?‏ ‏(‏קרא יחזקאל ה׳:‏7–12‏.‏)‏ שליש מהשיער הבעיר יחזקאל ”‏בתוך העיר”‏ כדי להמחיש למתבוננים מן הצד שחלק מתושבי ירושלים ימותו בעיר.‏ שליש נוסף הכה בחרב ”‏סביב העיר”‏ כסימן לכך שחלק מהתושבים ייהרגו מחוץ לעיר.‏ את השליש האחרון פיזר ברוח כדי להראות שיתר התושבים יתפזרו בקרב העמים,‏ אלא ש”‏חרב.‏.‏.‏ תרדוף אחריהם”‏.‏ לכן לאן שלא יברחו,‏ אותם ניצולים לא ימצאו שלום.‏

8.‏ (‏א)‏ איזה זיק של תקווה כללו מעשיו הסמליים של יחזקאל?‏ (‏ב)‏ כיצד התגשמה הנבואה בנוגע ל’‏מעט קווצות השיער’‏?‏

⁸ עם זאת,‏ מעשיו הסמליים של יחזקאל כללו גם זיק של תקווה.‏ יהוה אמר לו באשר לשיער שגילח:‏ ”‏עליך גם לקחת משם מעט קווצות שיער ולצרור אותן בקפלי בגדך”‏ (‏יח׳ ה׳:‏3‏)‏.‏ דבריו הצביעו על כך שכמה מהיהודים שיתפזרו בקרב האומות יינצלו.‏ חלק מ’‏מעט קווצות השיער’‏ יהיו בין הגולים שישובו לירושלים בתום 70 שנות השבי בבבל (‏יח׳ ו׳:‏8,‏ 9;‏ י״א:‏17‏)‏.‏ האם נבואה זו התגשמה?‏ כן.‏ כמה שנים לאחר סיום השבי בבבל דיווח הנביא חגי שחלק מהיהודים שהתפזרו בקרב העמים אכן שבו לירושלים.‏ היו אלה ”‏הזקנים אשר ראו את הבית הראשון”‏,‏ את מקדש שלמה (‏עז׳ ג׳:‏12;‏ חגי ב׳:‏1–3‏)‏.‏ יהוה דאג לשמר את עבודתו הטהורה,‏ בדיוק כפי שהבטיח.‏ בפרק 9 נבחן פרטים נוספים בנוגע לשיקום זה (‏יח׳ י״א:‏17–20‏)‏.‏

9,‏ 10.‏ אילו אירועים עתידיים חשובים מזכירים לנו מעשיו הסמליים של יחזקאל?‏

⁹ מעשיו הסמליים של יחזקאל מזכירים לנו אירועים חשובים שדבר־אלוהים מנבא שיקרו בעתיד.‏ מה הם כמה מהם?‏ כשם שקרה במקרה של ירושלים הקדומה,‏ יהוה ישתמש בכוחות חילוניים כדי לבצע דבר בלתי נתפס — לתקוף את כל דתות הכזב עלי אדמות (‏ההת׳ י״ז:‏16–18‏)‏.‏ כפי שהשמדתה של ירושלים הייתה ”‏רעה יחידה במינה”‏,‏ כך ’‏הצרה הגדולה’‏  הכוללת את מלחמת הר מגידון תהיה מאורע ’‏אשר לא היה כמותו’‏ (‏יח׳ ה׳:‏9;‏ ז׳:‏5;‏ מתי כ״ד:‏21‏)‏.‏

¹⁰ דבר־אלוהים מלמד שרוב האנשים התומכים בדתות הכזב ישרדו את השמדתם הקרובה של המוסדות הדתיים.‏ אותם ניצולים מפוחדים יחברו לאחרים בניסיון למצוא מחסה (‏זכ׳ י״ג:‏4–6;‏ ההת׳ ו׳:‏15–17‏)‏.‏ הדבר מזכיר לנו את שאירע לתושבי ירושלים הקדומה ששרדו את השמדתה והתפזרו לכל עבר.‏ כשם שראינו  בסעיף 7‏,‏ אף שחייהם ניצלו לזמן מה,‏ יהוה שלף ’‏חרב אשר רדפה אחריהם’‏ (‏יח׳ ה׳:‏2‏)‏.‏ באופן דומה,‏ אף מחבוא שאליו ינוסו ניצולי המתקפה על דתות הכזב לא יגן עליהם מפני חרב יהוה.‏ הם יומתו בהר מגידון יחד עם כל יתר דמויי העיזים (‏יח׳ ז׳:‏4;‏ מתי כ״ה:‏33,‏ 41,‏ 46;‏ ההת׳ י״ט:‏15,‏ 18‏)‏.‏

11,‏ 12.‏ (‏א)‏ כיצד הבנתנו בנוגע לנבואת יחזקאל על מצור ירושלים משפיעה על השקפתנו על השירות כיום?‏ (‏ב)‏ כיצד פעילות הבישור והמסר שבפינו עשויים להשתנות?‏

¹¹ כיצד הבנתנו בנוגע לנבואה זו משפיעה על השקפתנו על שירותנו ודחיפותו?‏ היא מבליטה כמה חשוב שנעשה כיום כמיטב יכולתנו כדי לעזור לאנשים להפוך למשרתי יהוה.‏ מדוע?‏ מפני שנותר זמן מוגבל ’‏לעשות תלמידים מקרב כל האומות’‏ (‏מתי כ״ח:‏19,‏ 20;‏ יח׳ ל״ג:‏14–16‏)‏.‏ כשתחל מתקפת ”‏המטה”‏ (‏הכוחות החילוניים)‏ נגד הדתות,‏ כבר לא נכריז על מסר של ישועה (‏יח׳ ז׳:‏10‏)‏.‏ בכל הנוגע לבשורה הטובה,‏ אנחנו ’‏נהיה כאילמים’‏,‏ בדיוק כפי שיחזקאל נאלם כאשר חדל להכריז את מסריו במהלך חלק משירותו (‏יח׳ ג׳:‏26,‏ 27;‏ ל״ג:‏21,‏ 22‏)‏.‏ אחרי השמדת דתות הכזב אנשים יחפשו נואשות ”‏חזון מנביא”‏,‏ אך לא יינתנו להם הנחיות מצילות חיים (‏יח׳ ז׳:‏26‏)‏.‏ ההזדמנות לקבל את ההנחיות הללו ולהפוך לתלמידי המשיח כבר לא תהיה פתוחה בפניהם.‏

¹² אולם פעילות הבישור לא תיפסק.‏ למה לא?‏ במהלך הצרה הגדולה ייתכן מאוד שנתחיל להכריז מסר של משפט שיהיה דומה למכת ברד.‏ יהיה זה סימן ברור שסופו של העולם המרושע הגיע (‏ההת׳ ט״ז:‏21‏)‏.‏

13.‏ מדוע הנחה יהוה את יחזקאל לשכב על צידו השמאלי ואז על צידו הימני?‏

¹³ יחזקאל לא רק המחיש כיצד תושמד ירושלים,‏ אלא גם מתי יקרה הדבר.‏ יהוה הנחה את יחזקאל לשכב על צידו השמאלי במשך 390 יום ועל צידו הימני במשך 40 יום,‏ כשכל יום מייצג שנה.‏ ‏(‏קרא יחזקאל ד׳:‏4–6;‏ במ׳ י״ד:‏34‏.‏)‏ המעשה הסמלי שביצע יחזקאל ככל הנראה במשך כמה שעות מדי יום  הצביע על השנה המדויקת שבה תושמד ירושלים.‏ נראה כי 390 שנות העוון של ישראל החלו ב־997 לפה״ס,‏ השנה שבה ממלכת 12 השבטים חולקה לשתי ממלכות (‏מל״א י״ב:‏12–20‏)‏.‏ ונראה כי 40 שנות העוון של יהודה החלו ב־647 לפה״ס,‏ השנה שבה התמנה ירמיהו לנביא ונשלח להזהיר את יהודה באופן חד וחלק מפני השמדתה הקרובה (‏יר׳ א׳:‏1,‏ 2,‏ 17–19;‏ י״ט:‏3,‏ 4‏)‏.‏ מכאן ששתי התקופות עתידות היו להסתיים ב־607 לפה״ס,‏ השנה שבה נפלה ירושלים ונחרבה,‏ בדיוק כפי שניבא יהוה.‏ *

14.‏ (‏א)‏ כיצד הראה יחזקאל שהוא בטוח שיהוה יעמוד בדייקנות בלוח הזמנים שקבע?‏ (‏ב)‏ מה יקרה לפני חורבן ירושלים?‏

¹⁴ כאשר קיבל יחזקאל את הנבואה על 390 הימים ו־40 הימים,‏ ייתכן שלא הבחין בשנה המדויקת שבה תיחרב ירושלים.‏ יחד עם זאת,‏ בשנים שהובילו לחורבן,‏ הוא הזהיר  שוב ושוב את היהודים שמשפטו של יהוה קרב ובא.‏ הוא הכריז:‏ ‏”‏כעת הקץ עלייך”‏.‏ ‏(‏קרא יחזקאל ז׳:‏3,‏ 5–10‏.‏)‏ ליחזקאל לא היה כל ספק שיהוה יעמוד בדייקנות בלוח הזמנים שקבע (‏יש׳ מ״ו:‏10‏)‏.‏ הוא גם ניבא מה יקרה לפני חורבן ירושלים:‏ ”‏אסון על אסון יבוא”‏.‏ הדבר יוביל להתמוטטות חברתית,‏ דתית ופוליטית (‏יח׳ ז׳:‏11–13,‏ 25–27‏)‏.‏

15.‏ אילו חלקים מנבואת יחזקאל החלו להתגשם ב־609 לפה״ס?‏

¹⁵ שנים ספורות אחרי שהכריז יחזקאל על נפילתה של ירושלים,‏ החלה הנבואה להתגשם.‏ בשנת 609 לפה״ס נודע ליחזקאל שהמתקפה נגד ירושלים החלה.‏ באותה עת קראה תקיעת החצוצרה לתושבים להגן על עירם,‏ אך כפי שיחזקאל ניבא ’‏איש לא הלך לקרב’‏ (‏יח׳ ז׳:‏14‏)‏.‏ תושבי ירושלים לא התאחדו להגנת העיר מפני הפולשים הבבלים.‏ חלק מהיהודים אולי חשבו שיהוה יבוא להגנתם,‏ כשם שקרה כאשר האשורים איימו לכבוש את ירושלים,‏ ומלאך יהוה השמיד את רוב צבאם (‏מל״ב י״ט:‏32‏)‏.‏ אך הפעם שום מלאך לא נחלץ לעזרתם.‏ תוך זמן קצר העיר הנצורה דמתה ל”‏סיר”‏ שהונח על האש,‏ ותושביה היו כ”‏נתחי בשר”‏ בתוך הסיר (‏יח׳ כ״ד:‏1–10‏)‏.‏ בתום מצור מייסר שנמשך 18 חודשים,‏ ירושלים הוחרבה.‏

16.‏ כיצד נוכל להראות כיום שאנו בטוחים שיהוה יעמוד בדייקנות בלוח הזמנים שקבע?‏

¹⁶ מה נוכל ללמוד מחלק זה של נבואת יחזקאל?‏ האם היא נוגעת למסר שאנחנו מכריזים ולתגובת האנשים שלהם אנו מבשרים?‏ יהוה קבע את המועד המדויק שבו תתרחש השמדת דתות הכזב,‏ וגם הפעם הוא יעמוד בדייקנות בלוח הזמנים שקבע (‏פט״ב ג׳:‏9,‏ 10;‏ ההת׳ ז׳:‏1–3‏)‏.‏ אין אנו יודעים את המועד המדויק שבו זה יקרה.‏ אך בדומה ליחזקאל אנחנו נשמעים להנחיית יהוה וממשיכים להזהיר את האנשים:‏ ’‏כעת הקץ עליכם’‏.‏ מדוע אנו שבים וחוזרים על אותו המסר?‏ מאותה הסיבה שיחזקאל עשה כן.‏ * רוב האנשים שלהם הכריז את נבואתו של אלוהים על נפילת ירושלים לא האמינו לו (‏יח׳ י״ב:‏27,‏ 28‏)‏.‏ אולם בהמשך חלק מהגולים היהודים בבבל גילו נטיית לב נכונה ושבו למולדתם (‏יש׳ מ״ט:‏8‏)‏.‏ בדומה לכך,‏ רבים כיום דוחים את הרעיון שהעולם הזה יגיע לקיצו (‏פט״ב ג׳:‏3,‏ 4‏)‏.‏ למרות זאת,‏ עד שייסגר חלון ההזדמנויות עבור בני האדם לקבל את המסר שמטעם אלוהים,‏ עלינו לעזור לישרי  הלב למצוא את הדרך המובילה לחיים (‏מתי ז׳:‏13,‏ 14;‏ קור״ב ו׳:‏2‏)‏.‏

17.‏ לאילו תנאים ומאורעות נהיה עדים במהלך הצרה הגדולה המתקרבת?‏

¹⁷ נבואתו של יחזקאל גם מזכירה לנו שכאשר תפרוץ בקרוב המתקפה נגד הארגונים הדתיים,‏ המאמינים ’‏לא ילכו לקרב’‏ כדי להגן על דתם.‏ כאשר יבינו שזעקתם לעזרה ”‏אדוני,‏ אדוני”‏ נופלת על אוזניים ערלות,‏ ”‏ידיהם ירפו”‏ ו’‏רעדה תאחז בהם’‏ (‏יח׳ ז׳:‏3,‏ 14,‏ 17,‏ 18;‏ מתי ז׳:‏21–23‏)‏.‏ מה עוד הם יעשו?‏ ‏(‏קרא יחזקאל ז׳:‏19–21‏.‏)‏ יהוה אמר:‏ ”‏את כספם בחוצות ישליכו”‏.‏ הצהרתו של יהוה לא רק מתארת את מה שקרה לתושבי ירושלים הקדומה,‏ אלא גם ממחישה היטב את מה שיקרה במהלך הצרה הגדולה.‏ באותה עת אנשים יבינו שכספם לא יוכל להצילם מהאסון שניחת עליהם.‏

18.‏ מה אנו לומדים מנבואת יחזקאל על קביעת סדר עדיפויות נכון?‏

 ¹⁸ מה נוכל ללמוד מחלק זה של נבואת יחזקאל?‏ עלינו לקבוע סדר עדיפויות נכון.‏ חשוב על כך:‏ רק אחרי שתושבי ירושלים הבינו שעירם עומדת להיחרב,‏ שקץ חייהם קרוב ושנכסיהם החומריים לא יוכלו להצילם — רק אז הם שינו לחלוטין את סדר העדיפויות שלהם.‏ הם השליכו את רכושם והחלו ’‏לחפש חזון מנביא’‏,‏ אך הם איחרו את המועד (‏יח׳ ז׳:‏26‏)‏.‏ בניגוד אליהם,‏ אנו מודעים לגמרי לעובדה שאנו עומדים בפני קץ העולם המרושע הזה.‏ אמונתנו בהבטחות אלוהים הניעה אותנו להציב לעצמנו סדר עדיפויות נכון בחיים.‏ לכן אנו עסוקים ברדיפה אחר אוצרות רוחניים בעלי ערך נצחי אשר לעולם לא ’‏יושלכו בחוצות’‏ ‏(‏קרא מתי ו׳:‏19–21,‏ 24‏)‏.‏

19.‏ כיצד מסריו הנבואיים של יחזקאל משפיעים עלינו כיום?‏

¹⁹ לסיכום,‏ מה הן כמה מהדרכים שבהן נבואות יחזקאל על נפילת ירושלים משפיעות עלינו כיום?‏ הן מזכירות לנו שלא נותר עוד זמן רב לעזור לאחרים להפוך למשרתי אלוהים.‏ לכן אנחנו מבצעים את מלאכת עשיית התלמידים בתחושת דחיפות.‏ אנו חשים שמחה אדירה כאשר אנשים ישרי לב מתחילים לעבוד את אבינו יהוה.‏ אך אנו גם ממשיכים להזהיר את מי שאינם נוקטים צעד זה ולומר להם את מה שאמר יחזקאל לאנשים בזמנו:‏ ’‏כעת הקץ עליכם’‏ (‏יח׳ ג׳:‏19,‏ 21;‏ ז׳:‏3‏)‏.‏ זאת ועוד,‏ אנחנו נחושים להמשיך לבטוח ביהוה ולהציב את עבודתו הטהורה במקום הראשון בחיינו (‏תהל׳ נ״ב:‏7,‏ 8;‏ מש׳ י״א:‏28;‏ מתי ו׳:‏33‏)‏.‏