1–3.‏ מה רצה יהוה שיחזקאל יראה במקדש בירושלים,‏ ומדוע?‏ (‏ראה פתיח ליחידה ב׳‏‏.‏)‏

 כבנו של כוהן,‏ הנביא יחזקאל היה בקי בתורת משה.‏ לכן הוא הכיר את המקדש בירושלים ואת עבודת יהוה הטהורה שהייתה אמורה להתקיים שם (‏יח׳ א׳:‏3;‏ מל׳ ב׳:‏7‏)‏.‏ אך מה שקרה במקדש יהוה ב־612 לפה״ס היה מזעזע כל יהודי נאמן,‏ ולא רק את יחזקאל.‏

² יהוה רצה שיחזקאל יראה את מצבו הירוד של בית המקדש ויספר על כך ל”‏זקני יהודה”‏ הגולים שהתאספו בביתו.‏ ‏(‏קרא יחזקאל ח׳:‏1–4;‏ יח׳ י״א:‏24,‏ 25;‏ כ׳:‏1–3‏.‏)‏ רוח קודשו של יהוה נשאה את יחזקאל (‏בחזון)‏ מביתו בתל אביב שעל גדות נהר כבר לירושלים,‏ ששכנה מאות קילומטרים מערבית לבבל.‏ יהוה הניח את הנביא בבית המקדש,‏ בשער הצפוני של החצר הפנימית.‏ מכאן יצא הסיור שערך יהוה ליחזקאל בבית המקדש.‏

³ יחזקאל ראה ארבע תמונות מזעזעות המשקפות את קריסתו הרוחנית המוחלטת של העם.‏ מה אירע לעבודת יהוה  הטהורה?‏ איזו משמעות יש לחזון עבורנו כיום?‏ הבה נצטרף ליחזקאל בסיורו.‏ אך תחילה עלינו לבחון מה יהוה דורש בצדק מעובדיו.‏

4.‏ מה יהוה דורש מעובדיו?‏

⁴ כתשע מאות שנה לפני ימי יחזקאל הבהיר יהוה מה הוא דורש מעובדיו.‏ בדיבר השני אמר לעם ישראל:‏ * ”‏כי אנוכי,‏ יהוה אלוהיך,‏ אל הדורש מסירות בלעדית”‏ (‏שמ׳ כ׳:‏5‏)‏.‏ הביטוי ”‏מסירות בלעדית”‏ מצביע על כך שיהוה אינו מוכן לסבול כל סוג של עבודה זרה.‏ כפי שראינו בפרק 2 בספר,‏ הדרישה הראשונה של עבודת אלוהים הטהורה היא שמושא הפולחן יהיה יהוה.‏ על עובדיו להציבו במקום הראשון בחייהם (‏שמ׳ כ׳:‏3‏)‏.‏ במילים פשוטות,‏ יהוה מצפה מעובדיו לשמור על טוהר רוחני ולא לשלב עבודה זרה עם עבודת אלוהים האמיתית.‏ בשנת 1513 לפה״ס קיבל עם ישראל ברצון את ברית התורה והתחייב להעניק ליהוה מסירות בלעדית (‏שמ׳ כ״ד:‏3–8‏)‏.‏ יהוה תמיד נאמן לבריתות שלו,‏ והוא ציפה מעמו לנאמנות דומה (‏דב׳ ז׳:‏9,‏ 10;‏ שמ״ב כ״ב:‏26‏)‏.‏

5,‏ 6.‏ מדוע יהוה היה ראוי למסירותם הבלעדית של בני ישראל?‏

⁵ האם היה זה סביר מצד יהוה לדרוש מבני ישראל מסירות בלעדית?‏ בהחלט!‏ הוא האל הכול יכול,‏ ריבון היקום,‏ מקור החיים ומכלכלם (‏תהל׳ ל״ו:‏9;‏ מה״ש י״ז:‏28‏)‏.‏ יהוה היה גם מושיעם של בני ישראל.‏ כשנתן להם את עשרת הדיברות,‏ הוא הזכיר להם:‏ ”‏אנוכי יהוה אלוהיך,‏ אשר הוציאך מארץ מצרים,‏ מבית העבדות”‏ (‏שמ׳ כ׳:‏2‏)‏.‏ יהוה אכן היה ראוי למסירותם הבלעדית של בני ישראל.‏

⁶ יהוה אינו משתנה (‏מל׳ ג׳:‏6‏)‏.‏ הוא מעולם לא התפשר על דרישתו למסירות בלעדית.‏ לכן תאר לעצמך איך הרגיש לגבי ארבע התמונות המחרידות שהראה ליחזקאל בחזון.‏

7.‏ (‏א)‏ מה עשו היהודים הכופרים בשער הצפוני של המקדש,‏ וכיצד הגיב יהוה?‏ (‏ראה תמונה בתחילת הפרק.‏)‏ (‏ב)‏ באיזה מובן התעוררה קנאתו של יהוה?‏ (‏ראה הערת שוליים 2.‏)‏

⁷ קרא יחזקאל ח׳:‏5,‏ 6‏.‏ יחזקאל ודאי היה מזועזע!‏ בשער הצפוני של המקדש עבדו היהודים הכופרים סמל אלילי.‏ היה זה אולי עמוד מקודש שייצג את האשרה,‏ אלה כנענית שנחשבה לאשתו של האל בעל.‏ כך או אחרת,‏ בני ישראל עובדי האלילים הפרו את תנאי הברית שכרתו עם יהוה.‏ במקום להעניק ליהוה את המסירות הבלעדית אשר לה הוא ראוי,‏ הם עבדו צלם ועוררו את קנאתו של אלוהים ואת כעסו המוצדק (‏דב׳ ל״ב:‏16;‏  יח׳ ה׳:‏13‏)‏.‏ * חשוב על כך:‏ במשך למעלה מ־400 שנה נקשר ההיכל שבירושלים לנוכחות יהוה (‏מל״א ח׳:‏10–13‏)‏.‏ אך כעת,‏ בהכניסם את עבודת האלילים אל תוך מתחם המקדש,‏ הם ’‏הרחיקו את יהוה ממקדשו’‏.‏

8.‏ איזו משמעות יש בימינו לחזון יחזקאל על סמל הקנאה?‏

⁸ איזו משמעות יש בימינו לחזון יחזקאל על סמל הקנאה?‏ ממלכת יהודה הכופרת מזכירה לנו את הנצרות.‏ עבודת האלילים נפוצה בכנסיות הנצרות,‏ ולכן מסירותם של באי הכנסיות היא רק למראית עין.‏ מאחר שיהוה אינו משתנה,‏ נוכל להיות בטוחים שגם הנצרות,‏ בדומה לממלכת יהודה הכופרת,‏ מעוררת את כעסו המוצדק (‏יעקב א׳:‏17‏)‏.‏ יהוה רחוק מאוד ממשיחיות מעוותת זו!‏

9,‏ 10.‏ איזו אזהרה טמונה בדוגמתם של עובדי האלילים במקדש?‏

⁹ איזו אזהרה טמונה בדוגמתם של עובדי האלילים במקדש?‏ ובכן,‏ כדי להעניק מסירות בלעדית ליהוה,‏ אנו חייבים ’‏לנוס מעבודת אלילים’‏ (‏קור״א י׳:‏14‏)‏.‏ אולי נחשוב:‏ ’‏מעולם לא הייתי מעלה על דעתי להשתמש בצלמים או סמלים כחלק מעבודת יהוה!‏’‏ אך האמת היא שעבודת אלילים באה לידי ביטוי בצורות שונות,‏ חלקן סמויות יותר מאחרות.‏ ספר עיון מקראי מסביר:‏ ”‏ניתן לומר שעבודת אלילים היא למעשה מטפורה לדברים רבים — כל דבר בעל ערך,‏ חשיבות או כוח שדוחק הצידה את אלוהים”‏.‏ מכאן שעבודת אלילים עשויה לכלול נכסים חומריים,‏ כסף,‏ מין,‏ בידור — כל דבר העלול לתפוס את המקום הראשון בחיינו ולגרוע ממסירותנו הבלעדית ליהוה (‏מתי ו׳:‏19–21,‏ 24;‏ אפ׳ ה׳:‏5;‏ קול׳ ג׳:‏5‏)‏.‏ עלינו להישמר מפני עבודת אלילים על כל צורותיה משום שיהוה הוא היחיד הראוי למסירותנו ולעבודתנו (‏יוח״א ה׳:‏21‏)‏.‏

¹⁰ התמונה הראשונה שהראה יהוה ליחזקאל כללה ”‏תועבות גדולות”‏.‏ אך יהוה אמר לנביאו הנאמן:‏ ”‏עוד תראה תועבות גדולות מאלה”‏.‏ מה יכול להיות יותר מתועב מאשר עבודת סמל הקנאה האלילי במתחם המקדש?‏

11.‏ אילו דברים מחרידים ראה יחזקאל בחצר הפנימית של המקדש,‏ ליד המזבח?‏

¹¹ קרא יחזקאל ח׳:‏7–12‏.‏ יחזקאל חופר פתח בקיר ונכנס אל החצר הפנימית של המקדש,‏ ליד המזבח.‏ הוא רואה ציורי קיר מחרידים של ”‏רמשים ובהמות משוקצות וכל האלילים המתועבים”‏.‏ * אותם ציורים מסמלים אלילי כזב.‏ אך הדבר הבא שיחזקאל רואה מחריד אף יותר:‏ ”‏שבעים איש מזקני  בית ישראל”‏ עומדים ”‏בחושך”‏ ומקטירים קטורת לאלילי כזב.‏ לפי התורה הקטרת קטורת בעלת ריח ניחוח סימלה את תפילותיהם הרצויות של עובדי יהוה הנאמנים (‏תהל׳ קמ״א:‏2‏)‏.‏ אלא שהקטורת שהקטירו 70 הזקנים לאלילי הכזב הייתה עבור יהוה כצחנה טמאה.‏ תפילותיהם היו עבורו כריח דוחה (‏מש׳ ט״ו:‏8‏)‏.‏ אותם זקנים אמרו לעצמם:‏ ”‏יהוה אינו רואה אותנו”‏.‏ אלא שהם השלו את עצמם;‏ יהוה אכן ראה אותם והראה ליחזקאל בדיוק את שעשו במקדשו!‏

12.‏ מדוע עלינו להישאר נאמנים גם ”‏בחושך”‏,‏ ומי במיוחד צריכים להיות מופת בנושא?‏

¹² מה נוכל ללמוד מהחזון שראה יחזקאל על 70 זקני ישראל שהקטירו קטורת לאלילי כזב?‏ כדי שאלוהים ישמע את תפילותינו — וכדי שעבודתנו אותו תישאר טהורה בעיניו — אנו חייבים להישאר נאמנים אפילו ”‏בחושך”‏ (‏מש׳ ט״ו:‏29‏)‏.‏ הבה נזכור שעיניו של יהוה רואות הכול ושהוא תמיד מתבונן בנו.‏ אם יהוה יהיה ממשי עבורנו,‏ לעולם לא נעשה משהו שיעורר את מורת רוחו,‏ גם אם איש אינו רואה אותנו (‏עב׳ ד׳:‏13‏)‏.‏  חשוב במיוחד שזקני־קהילה יהיו משיחיים למופת (‏פט״א ה׳:‏2,‏ 3‏)‏.‏ האחים בקהילה מצפים ובצדק שהזקנים המדריכים אותם באסיפות ומנהיגים אותם בעבודת אלוהים יחיו על־פי עקרונות המקרא גם ”‏בחושך”‏,‏ כלומר,‏ גם כשהם רחוקים מעיני אחרים (‏תהל׳ ק״א:‏2,‏ 3‏)‏.‏

13.‏ מה עשו הנשים הכופרות באחד משערי המקדש?‏

¹³ קרא יחזקאל ח׳:‏13,‏ 14‏.‏ לאחר שתי התמונות הראשונות אשר הציגו מעשים מתועבים,‏ יהוה שוב אומר ליחזקאל:‏ ”‏עוד תראה תועבות גדולות מאלה אשר הם עושים”‏.‏ מה הדבר הבא שרואה הנביא?‏ ב”‏פתח השער הצפוני בבית יהוה”‏ הוא רואה ”‏נשים יושבות ומבכות את האל תמוז”‏.‏ האל המסופוטמי תמוז מכונה בכתבים שוּמֵריים דֻּמֻּזִי,‏ והוא נחשב לבעלה של אלת הפריון אִשתַר.‏ * הנשים בחזון ככל הנראה ביכו את מות תמוז כחלק מטקס דתי כלשהו.‏ בעשותן כן,‏ הן עסקו בעבודה זרה במקדש יהוה — מרכז עבודת אלוהים הטהורה.‏ אך העובדה שקיימו טקס פגאני בתוך מקדש אלוהים לא קידשה את הטקס.‏ בעיני יהוה מעשיהן היו ’‏מתועבים’‏!‏

14.‏ איזה לקח נוכל להפיק מהשקפת יהוה על מעשיהן של הנשים הכופרות?‏

¹⁴ מה נוכל ללמוד מהשקפתו של יהוה על מעשיהן של אותן נשים כופרות?‏ אל לנו לעולם לשלב בין מנהגים פגאניים טמאים לבין עבודת אלוהים הטהורה.‏ עלינו לדחות מכול וכול טקסים וחגיגות בעלי שורשים אליליים.‏ אך האם באמת משנה מה הם שורשי המנהגים?‏ בהחלט!‏ המנהגים הקשורים כיום לחגיגות כגון חג המולד,‏ פסחא וימי הולדת אולי נראים בלתי מזיקים.‏ אך אל לנו לשכוח שיהוה ראה במו עיניו את הטקסים האליליים שברבות הימים הפכו למנהגים הנהוגים בימינו.‏ בעיני יהוה מנהגים פגאניים אינם נעשים פחות מתועבים עם חלוף הזמן או ברגע שמשלבים אותם בעבודת אלוהים הטהורה (‏קור״ב ו׳:‏17;‏ ההת׳ י״ח:‏2,‏ 4‏)‏.‏

15,‏ 16.‏ מה עשו 25 איש בחצר הפנימית של המקדש,‏ ומדוע מעשיהם היו עלבון צורב ליהוה?‏

¹⁵ קרא יחזקאל ח׳:‏15–18‏.‏ את התמונה הרביעית והאחרונה שוב הציג יהוה במילים:‏ ”‏עוד תראה תועבות גדולות מאלה”‏.‏ ייתכן שהנביא תהה:‏ ’‏מה יכול להיות מתועב יותר מהדברים שכבר ראיתי?‏’‏ יחזקאל ניצב כעת בחצר הפנימית של בית המקדש.‏ שם,‏ בפתח המקדש,‏ ראה 25 איש משתחווים ”‏מזרחה לשמש”‏.‏ קשה לתאר עלבון צורב יותר ליהוה.‏ מדוע?‏

 ¹⁶ דמיין את התמונה:‏ הכניסה למקדש אלוהים הייתה ממזרח.‏ עובדי יהוה נכנסו למקדש כשפניהם מערבה,‏ וגבם אל השמש העולה ממזרח.‏ אך 25 האנשים שבחזון הפנו את גבם להיכל יהוה ופנו לכיוון מזרח כדי לעבוד את השמש.‏ הם למעשה הפנו עורף לאלוהים,‏ שכן המקדש היה ”‏בית יהוה”‏ (‏מל״א ח׳:‏10–13‏)‏.‏ אותם אנשים היו כופרים.‏ הם התעלמו מיהוה והפרו את המצווה הכתובה בדברים ד׳:‏15–19‏.‏ איזה עלבון כלפי האל הראוי למסירות בלעדית!‏

17,‏ 18.‏ (‏א)‏ מה נוכל ללמוד מהכתוב על עובדי השמש במקדש?‏ (‏ב)‏ באילו יחסים פגעו בני ישראל הכופרים,‏ וכיצד?‏

¹⁷ מה נוכל ללמוד מהכתוב על עובדי השמש?‏ כדי שעבודתנו את אלוהים תישאר טהורה,‏ אנו חייבים למקד את מבטנו באורו הרוחני של יהוה.‏ זכור כי ”‏יהוה אלוהים הוא שמש”‏ ודברו ”‏אור”‏ לנתיבתנו (‏תהל׳ פ״ד:‏11;‏ קי״ט:‏105‏)‏.‏ באמצעות דברו ופרסומים מקראיים מטעם ארגונו,‏ הוא מאיר את ליבנו ואת שכלנו ומראה לנו כיצד להתהלך בדרך המובילה לחיים מלאי סיפוק כבר עכשיו ולחיי נצח בעתיד.‏ אם במקום זאת נִפנה לעולם הזה כדי שיאיר את דרכנו,‏ נפנה עורף ליהוה.‏ הדבר יפגע בו עמוקות ויסב לו כאב רב.‏ לעולם לא נרצה לפגוע כך באלוהינו!‏ חזון יחזקאל הוא גם אזהרה עבורנו להתרחק מכופרים המפנים עורף לאמת (‏מש׳ י״א:‏9‏)‏.‏

¹⁸ כפי שראינו עד כה,‏ יחזקאל היה עד לארבע תמונות מזעזעות של עבודת אלילים שחשפו את עומק השחיתות הרוחנית של יהודה.‏ טומאתם הרוחנית של בני ישראל פגעה ביחסיהם עם אלוהים.‏ אך טומאה רוחנית הולכת יד ביד עם שחיתות מוסרית.‏ לכן אין זה מפתיע שבני ישראל ביצעו שלל עוולות מוסריות שפגעו לא רק ביחסיהם עם אלוהים אלא גם ביחסים שבין אדם לחברו.‏ הבה נראה כיצד תיאר הנביא יחזקאל בהשראת אלוהים את ההידרדרות המוסרית בממלכת יהודה הכופרת.‏

19.‏ כיצד תיאר יחזקאל את פשיטת הרגל המוסרית של עם בריתו של יהוה?‏

¹⁹ קרא יחזקאל כ״ב:‏3–12‏.‏ האומה כולה סבלה מריקבון מוסרי,‏ מהשליטים ועד פשוטי העם.‏ ”‏נשיאי ישראל”‏,‏ או המנהיגים,‏ ניצלו את סמכותם כדי לשפוך דם נקי.‏ העם ככלל הלך בעקבות המנהיגים והפר את תורת אלוהים.‏ בחוג המשפחה ילדים בזו להוריהם,‏ וגילוי עריות נעשה נפוץ.‏ ברחבי הארץ עשקו בני ישראל המרדנים את התושבים הזרים והתעמרו ביתומים  ובאלמנות.‏ גברים שכבו עם נשות רעיהם.‏ אנשים פיתחו חמדנות בלתי נשלטת — הם לקחו שוחד,‏ סחטו אחרים והלוו בריבית קצוצה.‏ כמה כאב ליהוה לראות שעם בריתו רומס את תורתו ומתעלם מהרוח האוהבת שעמדה בבסיסה.‏ פשיטת הרגל המוסרית של העם פגעה ביהוה אישית.‏ הוא הורה ליחזקאל לומר להם:‏ ’‏שכחתם אותי לגמרי’‏.‏

20.‏ איזו משמעות יש בימינו לדברי יחזקאל על טומאתה המוסרית של יהודה?‏

²⁰ איזו משמעות יש בימינו לדברי יחזקאל על טומאתה המוסרית של יהודה?‏ השחיתות ביהודה מזכירה לנו את פשיטת הרגל המוסרית של העולם שבו אנו חיים.‏ השליטים הפוליטיים מנצלים לרעה את כוחם ומדכאים את פשוטי העם.‏ מנהיגי הדת — ובמיוחד כמורת הנצרות — נותנים את ברכתם למלחמות הגובות את חייהם של מיליונים.‏ בנוסף,‏ הכמורה מרככת את אמות המידה הטהורות והברורות של המקרא בנוגע למוסריות מינית.‏ כתוצאה מכך,‏ נורמות המוסר של העולם הסובב אותנו רק הולכות ומידרדרות.‏ יהוה כביכול אומר לנצרות את מה שאמר לממלכת יהודה הכופרת:‏ ”‏שכחת אותי לגמרי”‏.‏

21.‏ מה נוכל ללמוד מטומאתה המוסרית של יהודה?‏

 ²¹ מה אנחנו כמשרתי יהוה נוכל ללמוד מטומאתה הרוחנית של ממלכת יהודה הקדומה?‏ כדי לעבוד את יהוה כרצוי בעיניו,‏ עלינו לשמור על התנהגות טהורה בכל היבטי חיינו.‏ אין זו משימה קלה בעולם כה רקוב מבחינה מוסרית (‏טימ״ב ג׳:‏1–5‏)‏.‏ אך אנו יודעים מה יהוה חושב בנוגע לשחיתות מוסרית,‏ על כל צורותיה המתועבות (‏קור״א ו׳:‏9,‏ 10‏)‏.‏ אנו חיים על־פי אמות המוסר של יהוה מפני שאנו אוהבים אותו ואת חוקיו (‏תהל׳ קי״ט:‏97;‏ יוח״א ה׳:‏3‏)‏.‏ לכן טומאה מוסרית מצידנו תעיד על חוסר אהבה כלפי אלוהינו הקדוש והטהור.‏ אל לנו לעולם לתת ליהוה סיבה מוצדקת לומר לנו:‏ ’‏שכחתם אותי לגמרי’‏.‏

22.‏ (‏א)‏ מה אתה נחוש לעשות לאחר בחינת החזון שהראה יהוה ליחזקאל על ממלכת יהודה הקדומה?‏ (‏ב)‏ מה נבחן בפרק הבא?‏

²² למדנו לקחים יקרי ערך מבחינת התמונות שהציג יהוה ליחזקאל באשר להידרדרותה הרוחנית והמוסרית של ממלכת יהודה הקדומה.‏ אין ספק שפרק זה חיזק את נחישותנו להעניק ליהוה את המסירות הבלעדית שהוא כה ראוי לה.‏ לשם כך עלינו להישמר מפני עבודת אלילים על כל צורותיה ולהישאר טהורים מבחינה מוסרית.‏ אך כיצד נהג יהוה בעמו הסורר?‏ בסיום סיורו של יחזקאל במקדש,‏ יהוה אמר לו בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים:‏ ”‏אפעל בחֵמה”‏ (‏יח׳ ח׳:‏17,‏ 18‏)‏.‏ חשוב לנו לדעת איך פעל יהוה נגד ממלכת יהודה הסוררת,‏ שכן לעולם המרושע שבו אנו חיים צפוי משפט דומה.‏ הפרק הבא יסביר כיצד יהוה הוציא לפועל את משפטיו נגד יהודה.‏