פרק 5
”ראה את התועבות הרעות אשר הם עושים”
במוקד: הידרדרותה הרוחנית והמוסרית של ממלכת יהודה הכופרת
1–3. מה רצה יהוה שיחזקאל יראה במקדש בירושלים, ומדוע? (ראה פתיח ליחידה ב׳.)
כבנו של כוהן, הנביא יחזקאל היה בקי בתורת משה. לכן הוא הכיר את המקדש בירושלים ואת עבודת יהוה הטהורה שהייתה אמורה להתקיים שם (יח׳ א׳:3; מל׳ ב׳:7). אך מה שקרה במקדש יהוה ב־612 לפה״ס היה מזעזע כל יהודי נאמן, ולא רק את יחזקאל.
2 יהוה רצה שיחזקאל יראה את מצבו הירוד של בית המקדש ויספר על כך ל”זקני יהודה” הגולים שהתאספו בביתו. (קרא יחזקאל ח׳:1–4; יח׳ י״א:24, 25; כ׳:1–3.) רוח קודשו של יהוה נשאה את יחזקאל (בחזון) מביתו בתל אביב שעל גדות נהר כבר לירושלים, ששכנה מאות קילומטרים מערבית לבבל. יהוה הניח את הנביא בבית המקדש, בשער הצפוני של החצר הפנימית. מכאן יצא הסיור שערך יהוה ליחזקאל בבית המקדש.
3 יחזקאל ראה ארבע תמונות מזעזעות המשקפות את קריסתו הרוחנית המוחלטת של העם. מה אירע לעבודת יהוה הטהורה? איזו משמעות יש לחזון עבורנו כיום? הבה נצטרף ליחזקאל בסיורו. אך תחילה עלינו לבחון מה יהוה דורש בצדק מעובדיו.
”כי אנוכי... אל הדורש מסירות בלעדית”
4. מה יהוה דורש מעובדיו?
4 כתשע מאות שנה לפני ימי יחזקאל הבהיר יהוה מה הוא דורש מעובדיו. בדיבר השני אמר לעם ישראל: * ”כי אנוכי, יהוה אלוהיך, אל הדורש מסירות בלעדית” (שמ׳ כ׳:5). הביטוי ”מסירות בלעדית” מצביע על כך שיהוה אינו מוכן לסבול כל סוג של עבודה זרה. כפי שראינו בפרק 2 בספר, הדרישה הראשונה של עבודת אלוהים הטהורה היא שמושא הפולחן יהיה יהוה. על עובדיו להציבו במקום הראשון בחייהם (שמ׳ כ׳:3). במילים פשוטות, יהוה מצפה מעובדיו לשמור על טוהר רוחני ולא לשלב עבודה זרה עם עבודת אלוהים האמיתית. בשנת 1513 לפה״ס קיבל עם ישראל ברצון את ברית התורה והתחייב להעניק ליהוה מסירות בלעדית (שמ׳ כ״ד:3–8). יהוה תמיד נאמן לבריתות שלו, והוא ציפה מעמו לנאמנות דומה (דב׳ ז׳:9, 10; שמ״ב כ״ב:26).
5, 6. מדוע יהוה היה ראוי למסירותם הבלעדית של בני ישראל?
5 האם היה זה סביר מצד יהוה לדרוש מבני ישראל מסירות בלעדית? בהחלט! הוא האל הכול יכול, ריבון היקום, מקור החיים ומכלכלם (תהל׳ ל״ו:9; מה״ש י״ז:28). יהוה היה גם מושיעם של בני ישראל. כשנתן להם את עשרת הדיברות, הוא הזכיר להם: ”אנוכי יהוה אלוהיך, אשר הוציאך מארץ מצרים, מבית העבדות” (שמ׳ כ׳:2). יהוה אכן היה ראוי למסירותם הבלעדית של בני ישראל.
6 יהוה אינו משתנה (מל׳ ג׳:6). הוא מעולם לא התפשר על דרישתו למסירות בלעדית. לכן תאר לעצמך איך הרגיש לגבי ארבע התמונות המחרידות שהראה ליחזקאל בחזון.
תמונה ראשונה: סמל הקנאה האלילי
7. (א) מה עשו היהודים הכופרים בשער הצפוני של המקדש, וכיצד הגיב יהוה? (ראה תמונה בתחילת הפרק.) (ב) באיזה מובן התעוררה קנאתו של יהוה? (ראה הערת שוליים 2.)
7 קרא יחזקאל ח׳:5, 6. יחזקאל ודאי היה מזועזע! בשער הצפוני של המקדש עבדו היהודים הכופרים סמל אלילי. היה זה אולי עמוד מקודש שייצג את האשרה, אלה כנענית שנחשבה לאשתו של האל בעל. כך או אחרת, בני ישראל עובדי האלילים הפרו את תנאי הברית שכרתו עם יהוה. במקום להעניק ליהוה את המסירות הבלעדית אשר לה הוא ראוי, הם עבדו צלם ועוררו את קנאתו של אלוהים ואת כעסו המוצדק (דב׳ ל״ב:16; ). יח׳ ה׳:13 * חשוב על כך: במשך למעלה מ־400 שנה נקשר ההיכל שבירושלים לנוכחות יהוה (מל״א ח׳:10–13). אך כעת, בהכניסם את עבודת האלילים אל תוך מתחם המקדש, הם ’הרחיקו את יהוה ממקדשו’.
8. איזו משמעות יש בימינו לחזון יחזקאל על סמל הקנאה?
8 איזו משמעות יש בימינו לחזון יחזקאל על סמל הקנאה? ממלכת יהודה הכופרת מזכירה לנו את הנצרות. עבודת האלילים נפוצה בכנסיות הנצרות, ולכן מסירותם של באי הכנסיות היא רק למראית עין. מאחר שיהוה אינו משתנה, נוכל להיות בטוחים שגם הנצרות, בדומה לממלכת יהודה הכופרת, מעוררת את כעסו המוצדק (יעקב א׳:17). יהוה רחוק מאוד ממשיחיות מעוותת זו!
9, 10. איזו אזהרה טמונה בדוגמתם של עובדי האלילים במקדש?
9 איזו אזהרה טמונה בדוגמתם של עובדי האלילים במקדש? ובכן, כדי להעניק מסירות בלעדית ליהוה, אנו חייבים ’לנוס מעבודת אלילים’ (קור״א י׳:14). אולי נחשוב: ’מעולם לא הייתי מעלה על דעתי להשתמש בצלמים או סמלים כחלק מעבודת יהוה!’ אך האמת היא שעבודת אלילים באה לידי ביטוי בצורות שונות, חלקן סמויות יותר מאחרות. ספר עיון מקראי מסביר: ”ניתן לומר שעבודת אלילים היא למעשה מטפורה לדברים רבים — כל דבר בעל ערך, חשיבות או כוח שדוחק הצידה את אלוהים”. מכאן שעבודת אלילים עשויה לכלול נכסים חומריים, כסף, מין, בידור — כל דבר העלול לתפוס את המקום הראשון בחיינו ולגרוע ממסירותנו הבלעדית ליהוה (מתי ו׳:19–21, 24; אפ׳ ה׳:5; קול׳ ג׳:5). עלינו להישמר מפני עבודת אלילים על כל צורותיה משום שיהוה הוא היחיד הראוי למסירותנו ולעבודתנו (יוח״א ה׳:21).
10 התמונה הראשונה שהראה יהוה ליחזקאל כללה ”תועבות גדולות”. אך יהוה אמר לנביאו הנאמן: ”עוד תראה תועבות גדולות מאלה”. מה יכול להיות יותר מתועב מאשר עבודת סמל הקנאה האלילי במתחם המקדש?
תמונה שניה: 70 זקנים מקטירים קטורת לאלי כזב
11. אילו דברים מחרידים ראה יחזקאל בחצר הפנימית של המקדש, ליד המזבח?
11 קרא יחזקאל ח׳:7–12. יחזקאל חופר פתח בקיר ונכנס אל החצר הפנימית של המקדש, ליד המזבח. הוא רואה ציורי קיר מחרידים של ”רמשים ובהמות משוקצות וכל האלילים המתועבים”. * אותם ציורים מסמלים אלילי כזב. אך הדבר הבא שיחזקאל רואה מחריד אף יותר: ”שבעים איש מזקני בית ישראל” עומדים ”בחושך” ומקטירים קטורת לאלילי כזב. לפי התורה הקטרת קטורת בעלת ריח ניחוח סימלה את תפילותיהם הרצויות של עובדי יהוה הנאמנים (תהל׳ קמ״א:2). אלא שהקטורת שהקטירו 70 הזקנים לאלילי הכזב הייתה עבור יהוה כצחנה טמאה. תפילותיהם היו עבורו כריח דוחה (מש׳ ט״ו:8). אותם זקנים אמרו לעצמם: ”יהוה אינו רואה אותנו”. אלא שהם השלו את עצמם; יהוה אכן ראה אותם והראה ליחזקאל בדיוק את שעשו במקדשו!
12. מדוע עלינו להישאר נאמנים גם ”בחושך”, ומי במיוחד צריכים להיות מופת בנושא?
12 מה נוכל ללמוד מהחזון שראה יחזקאל על 70 זקני ישראל שהקטירו קטורת לאלילי כזב? כדי שאלוהים ישמע את תפילותינו — וכדי שעבודתנו אותו תישאר טהורה בעיניו — אנו חייבים להישאר נאמנים אפילו ”בחושך” (מש׳ ט״ו:29). הבה נזכור שעיניו של יהוה רואות הכול ושהוא תמיד מתבונן בנו. אם יהוה יהיה ממשי עבורנו, לעולם לא נעשה משהו שיעורר את מורת רוחו, גם אם איש אינו רואה אותנו (עב׳ ד׳:13). חשוב במיוחד שזקני־קהילה יהיו משיחיים למופת (פט״א ה׳:2, 3). האחים בקהילה מצפים ובצדק שהזקנים המדריכים אותם באסיפות ומנהיגים אותם בעבודת אלוהים יחיו על־פי עקרונות המקרא גם ”בחושך”, כלומר, גם כשהם רחוקים מעיני אחרים (תהל׳ ק״א:2, 3).
תמונה שלישית: ”נשים... מבכות את האל תמוז”
13. מה עשו הנשים הכופרות באחד משערי המקדש?
13 קרא יחזקאל ח׳:13, 14. לאחר שתי התמונות הראשונות אשר הציגו מעשים מתועבים, יהוה שוב אומר ליחזקאל: ”עוד תראה תועבות גדולות מאלה אשר הם עושים”. מה הדבר הבא שרואה הנביא? ב”פתח השער הצפוני בבית יהוה” הוא רואה ”נשים יושבות ומבכות את האל תמוז”. האל המסופוטמי תמוז מכונה בכתבים שוּמֵריים דֻּמֻּזִי, והוא נחשב לבעלה של אלת הפריון אִשתַר. * הנשים בחזון ככל הנראה ביכו את מות תמוז כחלק מטקס דתי כלשהו. בעשותן כן, הן עסקו בעבודה זרה במקדש יהוה — מרכז עבודת אלוהים הטהורה. אך העובדה שקיימו טקס פגאני בתוך מקדש אלוהים לא קידשה את הטקס. בעיני יהוה מעשיהן היו ’מתועבים’!
14. איזה לקח נוכל להפיק מהשקפת יהוה על מעשיהן של הנשים הכופרות?
14 מה נוכל ללמוד מהשקפתו של יהוה על מעשיהן של אותן נשים כופרות? אל לנו לעולם לשלב בין מנהגים פגאניים טמאים לבין עבודת אלוהים הטהורה. עלינו לדחות מכול וכול טקסים וחגיגות בעלי שורשים אליליים. אך האם באמת משנה מה הם שורשי המנהגים? בהחלט! המנהגים הקשורים כיום לחגיגות כגון חג המולד, פסחא וימי הולדת אולי נראים בלתי מזיקים. אך אל לנו לשכוח שיהוה ראה במו עיניו את הטקסים האליליים שברבות הימים הפכו למנהגים הנהוגים בימינו. בעיני יהוה מנהגים פגאניים אינם נעשים פחות מתועבים עם חלוף הזמן או ברגע שמשלבים אותם בעבודת אלוהים הטהורה (קור״ב ו׳:17; ההת׳ י״ח:2, 4).
תמונה רביעית: 25 איש ’משתחווים מזרחה לשמש’
15, 16. מה עשו 25 איש בחצר הפנימית של המקדש, ומדוע מעשיהם היו עלבון צורב ליהוה?
15 קרא יחזקאל ח׳:15–18. את התמונה הרביעית והאחרונה שוב הציג יהוה במילים: ”עוד תראה תועבות גדולות מאלה”. ייתכן שהנביא תהה: ’מה יכול להיות מתועב יותר מהדברים שכבר ראיתי?’ יחזקאל ניצב כעת בחצר הפנימית של בית המקדש. שם, בפתח המקדש, ראה 25 איש משתחווים ”מזרחה לשמש”. קשה לתאר עלבון צורב יותר ליהוה. מדוע?
16 דמיין את התמונה: הכניסה למקדש אלוהים הייתה ממזרח. עובדי יהוה נכנסו למקדש כשפניהם מערבה, וגבם אל השמש העולה ממזרח. אך 25 האנשים שבחזון הפנו את גבם להיכל יהוה ופנו לכיוון מזרח כדי לעבוד את השמש. הם למעשה הפנו עורף לאלוהים, שכן המקדש היה ”בית יהוה” (מל״א ח׳:10–13). אותם אנשים היו כופרים. הם התעלמו מיהוה והפרו את המצווה הכתובה בדברים ד׳:15–19. איזה עלבון כלפי האל הראוי למסירות בלעדית!
יהוה ראוי למסירות בלעדית מצד משרתיו
17, 18. (א) מה נוכל ללמוד מהכתוב על עובדי השמש במקדש? (ב) באילו יחסים פגעו בני ישראל הכופרים, וכיצד?
17 מה נוכל ללמוד מהכתוב על עובדי השמש? כדי שעבודתנו את אלוהים תישאר טהורה, אנו חייבים למקד את מבטנו באורו הרוחני של יהוה. זכור כי ”יהוה אלוהים הוא שמש” ודברו ”אור” לנתיבתנו (תהל׳ פ״ד:11; קי״ט:105). באמצעות דברו ופרסומים מקראיים מטעם ארגונו, הוא מאיר את ליבנו ואת שכלנו ומראה לנו כיצד להתהלך בדרך המובילה לחיים מלאי סיפוק כבר עכשיו ולחיי נצח בעתיד. אם במקום זאת נִפנה לעולם הזה כדי שיאיר את דרכנו, נפנה עורף ליהוה. הדבר יפגע בו עמוקות ויסב לו כאב רב. לעולם לא נרצה לפגוע כך באלוהינו! חזון יחזקאל הוא גם אזהרה עבורנו להתרחק מכופרים המפנים עורף לאמת (מש׳ י״א:9).
18 כפי שראינו עד כה, יחזקאל היה עד לארבע תמונות מזעזעות של עבודת אלילים שחשפו את עומק השחיתות הרוחנית של יהודה. טומאתם הרוחנית של בני ישראל פגעה ביחסיהם עם אלוהים. אך טומאה רוחנית הולכת יד ביד עם שחיתות מוסרית. לכן אין זה מפתיע שבני ישראל ביצעו שלל עוולות מוסריות שפגעו לא רק ביחסיהם עם אלוהים אלא גם ביחסים שבין אדם לחברו. הבה נראה כיצד תיאר הנביא יחזקאל בהשראת אלוהים את ההידרדרות המוסרית בממלכת יהודה הכופרת.
טומאה מוסרית — ”זימה בקרבך”
19. כיצד תיאר יחזקאל את פשיטת הרגל המוסרית של עם בריתו של יהוה?
19 קרא יחזקאל כ״ב:3–12. האומה כולה סבלה מריקבון מוסרי, מהשליטים ועד פשוטי העם. ”נשיאי ישראל”, או המנהיגים, ניצלו את סמכותם כדי לשפוך דם נקי. העם ככלל הלך בעקבות המנהיגים והפר את תורת אלוהים. בחוג המשפחה ילדים בזו להוריהם, וגילוי עריות נעשה נפוץ. ברחבי הארץ עשקו בני ישראל המרדנים את התושבים הזרים והתעמרו ביתומים ובאלמנות. גברים שכבו עם נשות רעיהם. אנשים פיתחו חמדנות בלתי נשלטת — הם לקחו שוחד, סחטו אחרים והלוו בריבית קצוצה. כמה כאב ליהוה לראות שעם בריתו רומס את תורתו ומתעלם מהרוח האוהבת שעמדה בבסיסה. פשיטת הרגל המוסרית של העם פגעה ביהוה אישית. הוא הורה ליחזקאל לומר להם: ’שכחתם אותי לגמרי’.
20. איזו משמעות יש בימינו לדברי יחזקאל על טומאתה המוסרית של יהודה?
20 איזו משמעות יש בימינו לדברי יחזקאל על טומאתה המוסרית של יהודה? השחיתות ביהודה מזכירה לנו את פשיטת הרגל המוסרית של העולם שבו אנו חיים. השליטים הפוליטיים מנצלים לרעה את כוחם ומדכאים את פשוטי העם. מנהיגי הדת — ובמיוחד כמורת הנצרות — נותנים את ברכתם למלחמות הגובות את חייהם של מיליונים. בנוסף, הכמורה מרככת את אמות המידה הטהורות והברורות של המקרא בנוגע למוסריות מינית. כתוצאה מכך, נורמות המוסר של העולם הסובב אותנו רק הולכות ומידרדרות. יהוה כביכול אומר לנצרות את מה שאמר לממלכת יהודה הכופרת: ”שכחת אותי לגמרי”.
21. מה נוכל ללמוד מטומאתה המוסרית של יהודה?
21 מה אנחנו כמשרתי יהוה נוכל ללמוד מטומאתה הרוחנית של ממלכת יהודה הקדומה? כדי לעבוד את יהוה כרצוי בעיניו, עלינו לשמור על התנהגות טהורה בכל היבטי חיינו. אין זו משימה קלה בעולם כה רקוב מבחינה מוסרית (טימ״ב ג׳:1–5). אך אנו יודעים מה יהוה חושב בנוגע לשחיתות מוסרית, על כל צורותיה המתועבות (קור״א ו׳:9, 10). אנו חיים על־פי אמות המוסר של יהוה מפני שאנו אוהבים אותו ואת חוקיו (תהל׳ קי״ט:97; יוח״א ה׳:3). לכן טומאה מוסרית מצידנו תעיד על חוסר אהבה כלפי אלוהינו הקדוש והטהור. אל לנו לעולם לתת ליהוה סיבה מוצדקת לומר לנו: ’שכחתם אותי לגמרי’.
22. (א) מה אתה נחוש לעשות לאחר בחינת החזון שהראה יהוה ליחזקאל על ממלכת יהודה הקדומה? (ב) מה נבחן בפרק הבא?
22 למדנו לקחים יקרי ערך מבחינת התמונות שהציג יהוה ליחזקאל באשר להידרדרותה הרוחנית והמוסרית של ממלכת יהודה הקדומה. אין ספק שפרק זה חיזק את נחישותנו להעניק ליהוה את המסירות הבלעדית שהוא כה ראוי לה. לשם כך עלינו להישמר מפני עבודת אלילים על כל צורותיה ולהישאר טהורים מבחינה מוסרית. אך כיצד נהג יהוה בעמו הסורר? בסיום סיורו של יחזקאל במקדש, יהוה אמר לו בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים: ”אפעל בחֵמה” (יח׳ ח׳:17, 18). חשוב לנו לדעת איך פעל יהוה נגד ממלכת יהודה הסוררת, שכן לעולם המרושע שבו אנו חיים צפוי משפט דומה. הפרק הבא יסביר כיצד יהוה הוציא לפועל את משפטיו נגד יהודה.
^ בספר יחזקאל המונח ”ישראל” מתייחס לעיתים קרובות לתושבי יהודה וירושלים (יח׳ י״ב:19, 22; י״ח:2; כ״א:2, 3).
^ השימוש במילה ”קנאה” מראה עד כמה נושא הנאמנות חשוב ליהוה. ניתן להשוות זאת לקנאה ולכעס שבעל יחוש במקרה שאשתו תבגוד בו (מש׳ ו׳:34). בדומה לכך, יהוה כעס ובצדק כאשר העם שאיתו בא בברית בגד בו והחל לעבוד אלילים. בספר אחד נאמר: ”קנאתו של אלוהים... נובעת מקדושתו. הואיל והוא האל הקדוש היחיד... הוא אינו מוכן לסבול אף יריב” (שמ׳ ל״ד:14).
^ ”האלילים המתועבים”: על־פי נוסח המסורה ”גילולֵי”, אולי מן המילה ”גללים”. המילה משמשת ככינוי גנאי.
^ אין כל בסיס עובדתי לטענה שתמוז הוא שם נוסף לנמרוד.