פרק 12
”אהפוך אותם לאומה אחת”
במוקד: הבטחתו של יהוה לאחד את עמו; הנבואה על שני המקלות
1, 2. (א) מדוע הגולים אולי נבהלו? (ב) מדוע ציפתה להם הפתעה? (ג) באילו שאלות נדון?
בהכוונת אלוהים השתמש יחזקאל במעשים סמליים כדי למסור נבואות לגולים בבבל. הנבואה הראשונה שהמחיש כללה מסר של משפט. כך גם לגבי השנייה, השלישית וכן הלאה (יח׳ ג׳:24–26; ד׳:1–7; ה׳:1; י״ב:3–6). למעשה, כל מעשיו הסמליים של יחזקאל הכילו מסר נוקב של משפט נגד היהודים.
2 לכן תאר לעצמך כמה מבוהלים היו הגולים כאשר יחזקאל שוב התייצב מולם ונערך לבצע מעשה סמלי נוסף. הם ודאי חשבו לעצמם: ’איזה מסר איום ונורא נקבל הפעם?’ אך ציפתה להם הפתעה. הנבואה שיחזקאל מציג כעת לנגד עיניהם שונה בתכלית. היא אינה כוללת מסר קודר של משפט, אלא הבטחה מזהירה (יח׳ ל״ז:23). איזה מסר ניסה יחזקאל להעביר לגולים? איזו משמעות טמונה בו? וכיצד הוא משפיע על משרתי אלוהים כיום? נבחן זאת כעת.
”הם יהיו לאחד בידי”
3. (א) מה ייצג המקל ”ליהודה”? (ב) מדוע סימל ”מקל אפרים” את ממלכת ישראל בת עשרת השבטים?
3 יהוה הורה ליחזקאל לקחת שני מקלות ולכתוב על אחד מהם ”ליהודה” ועל השני ”ליוסף, מקל אפרים”. (קרא יחזקאל ל״ז:15, 16.) מה סימלו שני המקלות? המקל שעליו נכתב ”ליהודה” סימל את הממלכה בת שני השבטים שכללה את יהודה ובנימין. מלכים משושלת יהודה שלטו על שני השבטים; כמו כן, הכהונה נקשרה אליהם, שכן הכוהנים שירתו במקדש בירושלים (דה״ב י״א:13, 14; ל״ד:30). מכאן שממלכת יהודה כללה את שושלתו המלכותית של דוד ואת כהונת הלוויים. ”מקל אפרים” סימל את ממלכת ישראל בת עשרת השבטים. כיצד נקשר המקל לאפרים? מלכה הראשון של ממלכת עשרת השבטים היה ירובעם משבט אפרים. עם הזמן, הפך אפרים לבולט שבשבטי ממלכת ישראל (דב׳ ל״ג:17; מל״א י״א:26). שים לב שממלכת ישראל בת עשרת השבטים לא כללה מלכים מבית דוד או כוהנים משבט לוי.
4. מה ממחישה פעולתו הבאה של יחזקאל עם שני המקלות? (ראה תמונה בתחילת הפרק.)
4 עוד הורה יהוה ליחזקאל להצמיד את שני המקלות ”כדי שיהיו למקל אחד”. הגולים שצפו בו בחשש שאלו אותו: ”האם לא תגיד לנו מה פשר הדברים האלה?” הוא השיב להם שהמעשה הסמלי ממחיש את מה שיהוה עצמו יעשה. יהוה אמר בנוגע לשני המקלות: ”אהפוך אותם למקל אחד, והם יהיו לאחד בידי” (יח׳ ל״ז:17–19).
5. מה משמעות המעשה הסמלי של יחזקאל? (ראה התיבה ”איחוד שני המקלות”.)
5 לאחר מכן הסביר יהוה את משמעות חיבור שני המקלות. (קרא יחזקאל ל״ז:21, 22.) גולים מממלכת יהודה וגולים מממלכת ישראל (אפרים) ישובו לארץ המובטחת, שם יהפכו ”לאומה אחת” (יר׳ ל׳:1–3; ל״א:2–9; ל״ג:7).
6. אילו נבואות משלימות מצויות ביחזקאל פרק ל״ז?
6 מכאן שפרק ל״ז ביחזקאל מכיל שתי נבואות שיקום מרתקות המשלימות זו את זו. יהוה הוא לא רק אל היודע להשיב את המתים לחיים (פסוקים 1–14) אלא גם לשקם את האחדות (פסוקים 15–28). המסר המעודד הטמון בשתי הנבואות הללו הוא שניתן לבטל הן את המוות והן את הפילוגים.
כיצד ’קיבץ אותם’ יהוה?
7. כיצד הכתוב בדברי הימים א׳. ט׳:2, 3 מאשר כי ”לאלוהים הכול אפשרי”?
7 מנקודת מבט אנושית, נראה היה כי שחרור ואיחוד הגולים הוא משימה בלתי אפשרית. * אולם ”לאלוהים הכול אפשרי” (מתי י״ט:26). יהוה הגשים את נבואתו. השבי הבבלי הסתיים ב־537 לפה״ס, ולאחר מכן יחידים משתי הממלכות שבו לירושלים כדי לסייע בשיקום עבודת אלוהים הטהורה. התיעוד המקראי מאשר כי ”כמה מצאצאי יהודה, בנימין, אפרים ומנשה התיישבו בירושלים” (דה״א ט׳:2, 3; עז׳ ו׳:17). בדיוק כפי שניבא יהוה, צאצאי ממלכת ישראל וצאצאי ממלכת יהודה קובצו יחדיו, או אוחדו מחדש.
8. (א) מה ניבא ישעיהו? (ב) אילו שני היבטים משמעותיים מצויים ביחזקאל ל״ז:21?
8 כ־200 שנה קודם לכן ניבא הנביא ישעיהו מה יקרה לישראל וליהודה בתום תקופת השבי. הוא ניבא שיהוה יחל לקבץ ’את נידחי ישראל ואת תפוצות יהודה מארבע כנפות הארץ’ — גם ”מאשור” (יש׳ י״א:12, 13, 16). ואכן, כפי שהבטיח יהוה, הוא לקח ”את בני ישראל מקרב האומות” (יח׳ ל״ז:21). תן דעתך לשני היבטים משמעותיים: בשלב זה יהוה כבר לא התייחס לגולים כאל ”יהודה” ו”אפרים”, אלא כאל קבוצה אחת — ”בני ישראל”. בנוסף, בני ישראל לא תוארו כמי שקובצו רק מאומה אחת, מבבל, אלא ”מסביב” — מכמה אומות.
9. כיצד עזר יהוה לגולים ששבו לאדמת ישראל להיות מאוחדים?
9 לאחר שהגולים שבו לאדמת ישראל, כיצד עזר להם יהוה להיות מאוחדים? הוא העניק להם רועים רוחניים כדוגמת זרובבל, הכוהן הגדול יהושע, עזרא ונחמיה. אלוהים גם הקים את הנביאים חגי, זכריה ומלאכי. כל אותם גברים נאמנים התאמצו בכל מאודם לעודד את האומה למלא אחר הנחיותיו של אלוהים (נחמ׳ ח׳:2, 3). בנוסף, יהוה הגן על עמו וסיכל את המזימות שרקמו אויביהם (אס׳ ט׳:24, 25; זכ׳ ד׳:6).
יהוה סיפק רועים רוחניים כדי לעזור למשרתיו להיות מאוחדים (ראה סעיף 9)
10. מה לבסוף הצליח השטן לעשות?
10 יחד עם זאת, חרף כל האמצעים האוהבים שסיפק יהוה, מרבית בני ישראל לא דבקו בעבודתו הטהורה. מעשיהם מתועדים בספרי המקרא שנכתבו לאחר שובם של הגולים (עז׳ ט׳:1–3; נחמ׳ י״ג:1, 2, 15). למעשה, פחות ממאה שנה לאחר שיבתם, בני ישראל סטו כל כך מעבודת אלוהים הטהורה עד כי יהוה הפציר בהם: ”שובו אליי” (מל׳ ג׳:7). כשישוע בא לכדור הארץ, היהדות כבר התפלגה למספר כיתות שבראשן עמדו רועים חסרי נאמנות (מתי ט״ז:6; מר׳ ז׳:5–8). השטן הצליח למנוע אחדות מלאה. ובכל זאת, נבואת האיחוד של יהוה הייתה עתידה להתגשם בוודאות. אך כיצד?
”עבדי דוד יהיה מלכם”
11. (א) מה חשף יהוה בנוגע לנבואת האיחוד? (ב) מה ניסה השטן לעשות אחרי שסולק מהשמיים?
11 קרא יחזקאל ל״ז:24. יהוה חשף שנבואת האיחוד שלו תתגשם במלואה בקרב עמו רק אחרי ש’עבדו דוד’, הלוא הוא ישוע, יחל למלוך — מה שקרה ב־1914 (שמ״ב ז׳:16; לוקס א׳:32). * עד אז כבר הוחלף עם ישראל הגשמי בעם ישראל הרוחני, המשוחים (יר׳ ל״א:33; גל׳ ג׳:29). השטן, במיוחד לאחר שסולק מהשמיים, שוב ניסה להרוס את אחדותם של משרתי אלוהים (ההת׳ י״ב:7–10). לדוגמה, לאחר מותו של ראסל ב־1916, זיהה השטן הזדמנות פז לגרום לפילוג בקרב המשוחים באמצעות מי שהפכו לכופרים. אולם תוך זמן קצר עזבו הכופרים את הארגון. בנוסף, השטן הצליח במזימתו להשליך לכלא את האחים שעמדו בזמנו בראש הפעילות, אך גם זה לא הכחיד את עם יהוה. האחים המשוחים שנותרו נאמנים ליהוה שמרו על אחדותם.
12. מדוע כשלו מאמציו של השטן לפלג את עם ישראל הרוחני?
12 לכן בניגוד למה שקרה לעם ישראל הגשמי, עם ישראל הרוחני עמד בניסיונות השטן לפלגו. מדוע כשלו מאמצי השטן? מפני שהמשוחים עושים כל מאמץ לדבוק באמות המידה של יהוה. בזכות כך הם זוכים להגנתו של מלכם, ישוע המשיח, הממשיך לנצח את השטן (ההת׳ ו׳:2).
משרתי יהוה יהפכו ”לאחד” בידו
13. איזו אמת חשובה מלמדת אותנו הנבואה על איחוד שני המקלות?
13 איזו משמעות יש לנבואת איחוד שני המקלות בימינו? זכור שמטרת הנבואה הייתה להמחיש כיצד יאוחדו שתי קבוצות. מעל לכול, הנבואה מבליטה שיהוה הוא הגורם לאחדותן. לכן איזו אמת חשובה בנוגע לעבודת אלוהים הטהורה מבליט חיבור שני המקלות הסמליים? במילים פשוטות: יהוה עצמו יגרום למשרתיו להפוך ”לאחד” (יח׳ ל״ז:19).
14. כיצד הנבואה על איחוד שני המקלות זכתה להתגשמות גדולה יותר מאז 1919?
14 לאחר 1919, בעקבות טיהורו של עם אלוהים וכניסתו לגן העדן הרוחני, החלה נבואת חיבור המקלות להתגשם בצורה גדולה יותר. בתקופה ההיא מרבית האנשים שנאספו לקהילה המאוחדת היו בעלי תקווה להפוך למלכים וכוהנים בשמיים (ההת׳ כ׳:6). באופן סמלי, המשוחים היו כמו מקל ”יהודה” — אומה שכללה מלכים מבית דוד וכוהנים משבט לוי. אולם עם חלוף הזמן לאותם יהודים רוחניים הצטרפו עוד ועוד אנשים בעלי תקווה ארצית. הללו היו כמו ”מקל אפרים” — אומה שלא כללה מלכים מבית דוד וכוהנים משבט לוי. שתי הקבוצות משרתות יחד באחדות כעמו של יהוה תחת מלך אחד, ישוע המשיח (יח׳ ל״ז:24).
”הם יהיו לי לעם”
15. כיצד הנבואה שביחזקאל ל״ז:26, 27 מתגשמת כיום?
15 נבואת יחזקאל עצמה רומזת שאנשים רבים יחליטו להצטרף למשוחים בעבודת אלוהים הטהורה. יהוה ציין באשר לעמו: ”ארבה אותם” ו”אוהלי יהיה עליהם” (יח׳ ל״ז:26, 27; הערת שוליים). הצהרות אלו מזכירות את מה שניבא השליח יוחנן כ־700 שנה אחרי ימי יחזקאל: ’היושב על הכיסא יפרוש על ההמון הרב את אוהלו’ (ההת׳ ז׳:9, 15). כיום המשוחים וההמון הרב מהווים אומה אחת, עמו של אלוהים, השוכנת תחת אוהלו המגונן.
16. מה ניבא זכריה לגבי האחדות שתשרור בין עם ישראל הרוחני ובין בעלי התקווה הארצית?
16 איחוד היהודים הרוחניים עם בעלי התקווה הארצית נובא גם על־ידי זכריה, שהיה בעצמו אחד משבי ציון. הוא הכריז ש”עשרה אנשים מכל... האומות... יחזיקו היטב בכנף בגדו של איש יהודי ויאמרו: ’נלך נא עימכם, כי שמענו שאלוהים עימכם’” (זכ׳ ח׳:23). הביטוי ”איש יהודי” אינו מתייחס לאדם יחיד, אלא לקבוצה (”עימכם”) המסמלת כיום את השארית המשוחה, או היהודים הרוחניים (רומ׳ ב׳:28, 29). ’עשרת האנשים’ מסמלים את בעלי התקווה הארצית. הם ’מחזיקים היטב’ במשוחים ו’הולכים עימם’ (יש׳ ב׳:2, 3; מתי כ״ה:40). הביטויים ’מחזיקים היטב’ ו’הולכים עימם’ מבליטים את האחדות המלאה בין שתי הקבוצות.
17. כיצד תיאר ישוע את האחדות שממנה אנו נהנים כיום?
17 ייתכן שישוע חשב על נבואת האיחוד של יחזקאל כשתיאר את עצמו בתור הרועה שיאחד את כבשיו (המשוחים) ואת ’הכבשים האחרים’ (בעלי התקווה הארצית) לכדי ”עדר אחד” (יוח׳ י׳:16; יח׳ ל״ד:23; ל״ז:24, 25). דבריהם של ישוע ושל הנביאים מימי קדם מתארים היטב את האחדות הרוחנית המדהימה שממנה אנו נהנים כיום, ללא תלות בתקוותנו העתידית. בעוד דתות הכזב מפוצלות לאינספור קבוצות, אנו חווים אחדות יוצאת דופן!
המשוחים ו’הכבשים האחרים’ עובדים כיום את יהוה באחדות כ”עדר אחד” (ראה סעיף 17)
”מקדשי בקרבם לעולם”
18. מדוע כה חשוב שמשרתי אלוהים לא יהיו ”חלק מן העולם” לפי יחזקאל ל״ז:28?
18 המילים האחרונות בנבואת האיחוד של יחזקאל מבליטות מה מבטיח שאחדותנו לא תופר לעולם. (קרא יחזקאל ל״ז:28.) משרתיו של יהוה מאוחדים כי מקדשו, או עבודתו הטהורה, ”בקרבם”. וכל עוד יישארו מקודשים, או נבדלים מעולמו של השטן, מקדשו יישאר בקרבם (קור״א ו׳:11; ההת׳ ז׳:14). ישוע הדגיש כמה חשוב שתלמידיו לא יהיו חלק מן העולם. הוא התפלל מעומק ליבו למענם ואמר: ”אבי הקדוש, שמור עליהם... כדי שיהיו אחד... אין הם חלק מן העולם... קדש אותם באמצעות האמת” (יוח׳ י״ז:11, 16, 17). שים לב שישוע קישר בין אחדות לבין היבדלות מן העולם.
19. (א) כיצד אנו מוכיחים שאנו ’מחקים את אלוהים’? (ב) איזו אמת חשובה באשר לאחדות הדגיש ישוע בערב האחרון לפני מותו?
19 זהו המקרה המתועד היחיד שבו פנה ישוע לאלוהים בתואר ”אבי הקדוש”. יהוה טהור וישר באופן מוחלט. הוא ציווה על עם ישראל הקדום: ”היו קדושים, כי קדוש אני” (וי׳ י״א:45). כמי ש’מחקים את אלוהים’, עלינו לציית למצווה זו בכל התנהגותנו (אפ׳ ה׳:1; פט״א א׳:14, 15). בהתייחס לבני אדם, משמעות המילה ”קדוש” היא ”נבדל”. בערב האחרון לפני מותו הדגיש ישוע שתלמידיו יישארו מאוחדים כל עוד יקפידו להיבדל מעולם מפולג זה.
’שמור עליהם מפני הרָשע’
20, 21. (א) מה מחזק את ביטחוננו בהגנתו של יהוה? (ב) מה אתה נחוש לעשות?
20 האחדות יוצאת הדופן הניכרת כיום בקרב עדי־יהוה ברחבי העולם מוכיחה שיהוה נענה לבקשתו של ישוע: ’שמור עליהם מפני הרָשע’. (קרא יוחנן י״ז:14, 15.) ביטחוננו בהגנת אלוהים גובר כשאנו רואים כיצד נכשל השטן במאמציו להפר את אחדותו של עם אלוהים. בנבואת יחזקאל ציין יהוה ששני המקלות יהיו לאחד בידו. מכאן שיהוה הוא שאיחד בדרך נס את משרתיו תחת ידו המגוננת — הרחק מהישג ידו של השטן.
21 אם כן, מה עלינו להיות נחושים לעשות? עלינו להמשיך לעשות כל מאמץ לתרום את חלקנו לאחדות היקרה שממנה אנו נהנים כיום. מהי אחת הדרכים העיקריות שבה כל אחד מאיתנו יכול לעשות כן? עלינו להשתתף דרך קבע בעבודת אלוהים הטהורה במקדשו הרוחני של יהוה. בפרקים הבאים נלמד במה כרוך הדבר.
^ כ־200 שנה לפני שיחזקאל קיבל את נבואתו, תושבי ממלכת עשרת השבטים (”מקל אפרים”) הוגלו על־ידי האשורים (מל״ב י״ז:23).
