פרק 9
”אתן להם לב מאוחד”
במוקד: נושא השיקום והתפתחותו בנבואות יחזקאל
1–3. כיצד לעגו הבבלים לעובדי יהוה, ומדוע?
תאר לעצמך שאתה יהודי נאמן החי בעיר בבל. כבר יובל שבני עמך שוהים בגלות. כמנהגך מדי שבת, אתה יוצא לפגוש את אחֶיך לאמונה כדי לעבוד יחד את יהוה. אתה מפלס את דרכך בין הרחובות הסואנים, וחולף על פני אינספור מקדשים והיכלים מרשימים. המונים נוהרים אליהם כדי להקריב קורבנות ולשיר מזמורים למַרְדוּך ולאלים אחרים.
2 הרחק מההמונים, אתה נפגש עם קבוצה קטנה של עובדי יהוה. * אתם מוצאים מקום שקט — אולי על גדת אחת מתעלות העיר — כדי להתפלל, לשיר מזמורי תהלים ולהרהר יחד בדבר־אלוהים. בזמן התפילה נשמע רחש החריקות של סירות העץ העוגנות על גדת התעלה. אתה שמח שמצאת כאן מידת מה של שלווה ומקווה שבני המקום לא ימצאו אתכם ויפריעו לכם, כפי שקורה לא פעם. מדוע הם מתנהגים כך?
3 לבבל יש היסטוריה ארוכה של ניצחונות צבאיים, ותושביה זוקפים את חוזקה של העיר לזכות אלי הכזב שלהם. בעיני הבבלים חורבנה המוחלט של ירושלים מוכיח שהאל מרדוך חזק מיהוה. לכן הם לועגים לאלוהיך ולעם הנושא את שמו. לעיתים הם מבקשים מכם בלעג: ”שירו לנו משירי ציון” (תהל׳ קל״ז:3). רבים ממזמורי התהלים מהללים את ניצחונותיה של ציון על אויבי יהוה. נראה שהבבלים נהנים במיוחד ללעוג למזמורים אלו. אך מזמורים אחרים מזכירים את הבבלים עצמם. באחד מהם נאמר שהם ”הפכו את ירושלים לעיי חורבות” ושהיהודים נהיו ל’לעג וקלס לסובביהם’ (תהל׳ ע״ט:1, 3, 4).
4, 5. איזו תקווה העניקו נבואות יחזקאל, ובמה נדון בפרק זה? (ראה תמונה בתחילת הפרק.)
4 אם לא די בכך, גם היהודים הכופרים לועגים בכל הזדמנות למי שמאמינים ביהוה ובנביאיו. אך אתה מתעלם מכל אלה, מפני שעבודת אלוהים הטהורה מסיבה לך ולמשפחתך נחמה רבה. זו תחושה נפלאה להתפלל ולשיר יחדיו. והקריאה בדבר־אלוהים מעניקה לך נחמה ומרגוע (תהל׳ צ״ד:19; רומ׳ ט״ו:4). תאר לעצמך שאחד הנוכחים הביא עימו היום משהו מיוחד — מגילה ובה נבואות יחזקאל. אתה כל כך אוהב לשמוע את הבטחת יהוה להשיב את עמו למולדתו. הקראת הנבואה ממלאת את ליבך שמחה ותקווה שביום מן הימים תשובו אתה ומשפחתך לארץ ההבטחה ותיקחו חלק בשיקום המרגש!
5 בספר יחזקאל שזורות הבטחות שיקום רבות. כעת נבחן יותר לעומק נושא מרגש זה. כיצד התגשמו נבואות השיקום במקרה של הגולים? איזו משמעות יש להן בימינו? נבחן גם בחלק מהמקרים את התגשמותן הסופית בעתיד.
”הם ילכו לגלות, יילקחו בשבי”
6. כיצד הזהיר אלוהים שוב ושוב את עמו הסורר?
6 בפי יחזקאל הבהיר יהוה לעמו כיצד יעניש אותם על מרדנותם. הוא אמר: ”הם ילכו לגלות, יילקחו בשבי” (יח׳ י״ב:11). כפי שראינו בפרק 6, יחזקאל אף המחיש את גזר הדין באמצעות מעשים סמליים. אך הוא לא היה הראשון שהשמיע אזהרות כאלה. עוד בימי משה, קרוב לאלף שנים קודם לכן, הזהיר יהוה את עמו שאם ימשיכו במרדנותם, הם יילקחו לגלות (דב׳ כ״ח:36, 37). גם הנביאים ישעיהו וירמיהו השמיעו אזהרות דומות (יש׳ ל״ט:5–7; יר׳ כ׳:3–6).
7. כיצד העניש יהוה את עמו?
7 אך למרבה הצער, האזהרות הללו נפלו לרוב על אוזניים ערלות. יהוה התעצב עד מאוד כשראה כיצד, בהשפעת רועים רעים, הידרדר העם למרדנות, עבודת אלילים, חוסר נאמנות ושחיתות. לכן הוא אפשר לעמו לסבול רעב. היה זה דבר נורא ומביש, שכן ארצם הייתה ארץ ”זבת חלב ודבש” (יח׳ כ׳:6, 7). ואז, כפי שניבא זה זמן רב, יהוה אפשר לעמו הסורר להילקח לגלות כעונש. ב־607 לפה״ס הנחית נבוכדנאצר מלך בבל מכה ניצחת על עם אלוהים כשהחריב את ירושלים ואת המקדש. אלפי ניצולים יהודים הוגלו לבבל. שם הם סבלו לעג והתנגדות, כפי שתואר בתחילת הפרק.
8, 9. כיצד הזהיר אלוהים את הקהילה המשיחית מפני כפירה?
8 האם הקהילה המשיחית חוותה דבר הדומה לגלות בבל? אכן כן. כמו היהודים בימי קדם, תלמידי המשיח הוזהרו מבעוד מועד. כבר בתחילת שירותו אמר ישוע: ”היזהרו מנביאי השקר הבאים אליכם בלבוש כבשים, אך בתוכם הם זאבים רעבתניים” (מתי ז׳:15). כעבור שנים הזהיר גם השליח פאולוס בהשראת אלוהים: ”אני יודע שאחרי לכתי יבואו בתוככם זאבים אכזריים שלא ינהגו בעדר בעדינות, ומקרבכם יקומו אנשים שילמדו דברים מסולפים כדי להדיח את התלמידים ולמשוך אותם אחריהם” (מה״ש כ׳:29, 30).
9 למשיחיים הוסבר כיצד לזהות ולדחות כופרים מסוכנים. הזקנים המשיחיים הונחו להרחיקם מהקהילה (טימ״א א׳:19; טימ״ב ב׳:16–19; פט״ב ב׳:1–3; יוח״ב 10). אולם כפי שקרה לפני כן בישראל וביהודה, משיחיים רבים חדלו בהדרגה להקשיב לאזהרותיו האוהבות של אלוהים. עד סוף המאה הראשונה הכפירה כבר הכתה שורש בקהילה. יוחנן, אחרון השליחים, ראה כיצד השחיתות והמרדנות קונות להן אחיזה בקרב האחים. הוא היה הגורם המרסן היחיד שנותר נגד אותה מגמה הרסנית (תסל״ב ב׳:6–8; יוח״א ב׳:18). מה קרה לאחר מותו של יוחנן?
10, 11. כיצד התגשם משלו של ישוע על החיטים והעשבים הרעים החל מהמאה השנייה לספירה?
10 לאחר מותו של יוחנן, החל להתגשם משלו של ישוע על החיטים והעשבים הרעים. (קרא מתי י״ג:24–30.) כפי שחזה ישוע, השטן זרע בקהילה ”עשבים רעים”, או משיחיים מדומים, והשחתת הקהילה צברה תאוצה. כמה ודאי התעצב יהוה לראות שהקהילה שייסד בנו זוהמה בעבודת אלילים, בחגים ומנהגים פגאניים ובתורות כוזבות שמקורן בפילוסופים חסרי אמונה ובדתות שטניות! מה עשה יהוה? כמו במקרה של בני ישראל הממרים, הוא אפשר לעמו להילקח לגלות. בשלב מסוים במאה השנייה לספירה, מרוב משיחיים מדומים כבר היה קשה לזהות את דמויי החיטה. הקהילה המשיחית האמיתית למעשה הוגלתה לבבל הגדולה, המעצמה העולמית של דתות הכזב. המשיחיים המדומים הפכו לחלק ממעצמה זו. עם פריחתם של המשיחיים המדומים, באה ליד קיום הנצרות.
11 אולם במהלך מאות שנות השלטון החשוכות של הנצרות, עדיין נותרו כמה משיחיים אמיתיים, ה”חיטים” במשלו של ישוע. בדומה לגולים היהודים המוזכרים ביחזקאל ו׳:9, הם זכרו את האל האמיתי. היו שהתנגדו באומץ לתורות הכזב של הנצרות, ובשל כך סבלו מלעג ורדיפות. האם יהוה התכוון לזנוח את עמו ולהשאירו בחשיכה רוחנית לתמיד? לא! בדיוק כמו במקרה של עם ישראל הקדום, יהוה הביע את כעסו במידה הנכונה ולמשך פרק הזמן הנכון (יר׳ מ״ו:28). זאת ועוד, יהוה לא הותיר את עמו ללא תקווה. נשוב כעת לאותם גולים יהודים בבבל ונראה כיצד העניק להם יהוה תקווה להשתחרר מהשבי.
במשך מאות שנים חוו המשיחיים האמיתיים רדיפות מצד בבל הגדולה (ראה סעיפים 10, 11)
”יכלה כעסי”
12, 13. מדוע שכך בסופו של דבר כעסו של יהוה על עמו הגולה בימי יחזקאל?
12 יהוה לא הסתיר את הזעם שחש כלפי עמו, אך הוא גם הבטיח להם שכעסו המוצדק לא יימשך לנצח. למשל, שים לב למילים הבאות: ”יכלה כעסי, וחמתי נגדם תשכך, ואהיה שבע רצון. והם ידעו כי אני, יהוה, דיברתי בקנאתי, כאשר אסיים לכלות בהם את חמתי” (יח׳ ה׳:13). מדוע תשכך בסופו של דבר חמתו של יהוה?
13 בין השבויים היו גם יהודים נאמנים שהוגלו יחד עם בני עמם הסוררים. אלוהים גם ניבא בפי יחזקאל שחלק ממשרתיו יתחרטו במהלך הגלות. הם ייזכרו בדברים המבישים שעשו נגד יהוה אלוהיהם, ויתחננו שיסלח להם ויטה להם חסד (יח׳ ו׳:8–10; י״ב:16). יחזקאל נמנה עם אותם נאמנים, כמו גם הנביא דניאל ושלושת רעיו. למעשה, דניאל הספיק לראות הן את תחילתה והן את סופה של הגלות. תפילתו הכנה שבה התחרט על חטאי ישראל מתועדת בדניאל פרק ט׳. אין ספק שהוא ביטא את תחושותיהם של אלפים רבים מהגולים שהשתוקקו לקבל את סליחתו של יהוה וליהנות שוב מברכותיו. כמה הם ודאי התרגשו מהבטחות השחרור והשיקום שכתב יחזקאל ברוח אלוהים!
14. מדוע ישיב יהוה את עמו למולדתו?
14 אולם הייתה סיבה חשובה יותר לשחרורו ולשיקומו של עם יהוה. גלותם הארוכה תסתיים לא כי היו ראויים לשחרור, אלא כי שוב הגיע הזמן שיהוה יקדש את שמו בפני כל האומות (יח׳ ל״ו:22). הבבלים יֵדעו אחת ולתמיד שאליליהם הדמוניים, כמו מַרְדוּך, אינם יכולים להשתוות לריבון היקום יהוה! הבה נבחן חמש הבטחות שנתן יהוה לגולים בפי יחזקאל. תחילה נראה איזו משמעות הייתה לכל הבטחה עבור אותם נאמנים. לאחר מכן נראה את התגשמותן הגדולה יותר.
15. כיצד ישתנו המנהגים הדתיים של הגולים שישובו לארצם?
15 הבטחה 1. יבוא סוף לעבודת האלילים ולמעשים מתועבים אחרים הקשורים לדתות הכזב. (קרא יחזקאל י״א:18; י״ב:24.) כפי שהוסבר בפרק 5 בספר, ירושלים ומקדשה נטמאו בפולחן כזב כגון עבודת אלילים. האנשים היו מושחתים ומרוחקים מיהוה. יהוה ניבא באמצעות יחזקאל שיבוא יום שבו הגולים שוב יוכלו לעבדו בצורה טהורה ונקייה מטומאה. כל יתר הברכות הקשורות לשיקום יהיו תלויות בעניין המרכזי הבא: שיקום המסגרת שקבע אלוהים לעבודתו הטהורה.
16. מה הבטיח יהוה באשר למולדת עמו?
16 הבטחה 2. הגולים ישובו למולדתם. יהוה אמר לגולים: ”אתן לכם את אדמת ישראל” (יח׳ י״א:17). הייתה זו הבטחה יוצאת דופן, שכן הבבלים שלעגו לשבויים מעולם לא העניקו להם כל תקווה לשוב למולדתם האהובה (יש׳ י״ד:4, 17). בנוסף, כל עוד שבי ציון יישארו נאמנים, הארץ תהיה פורייה, תכלכל אותם ותספק להם שפע של עבודה. חרפת הרעב והסבל שנלווה לו יהפכו לנחלת העבר (קרא יחזקאל ל״ו:30).
17. מה הובטח באשר לקורבנות שיוקרבו ליהוה?
17 הבטחה 3. הקרבת המנחות על מזבח יהוה תחודש. כפי שצוין בפרק 2 בספר, תחת התורה היו הזבחים והמנחות חלק חיוני מעבודת אלוהים הטהורה. כל עוד הגולים שישובו למולדתם יישארו צייתנים וטהורים מבחינה רוחנית, מנחותיהם יהיו רצויות בעיני יהוה. הם יוכלו לזכות לכפרה על חטאיהם ולהישאר קרובים לאלוהים. יהוה הבטיח: ”שם יעבדוני כל בית ישראל, כולם, בארץ. שם אהיה שבע רצון מהם, ושם אדרוש את תרומותיכם ואת ראשית זבחיכם, את כל קודשיכם” (יח׳ כ׳:40). עבודת יהוה הטהורה אכן תשוקם ותניב לעם אלוהים ברכות רבות.
18. כיצד ירעה יהוה את עמו?
18 הבטחה 4. הרועים הרעים ינופו. אחת הסיבות המרכזיות שעם אלוהים הידרדר עד כדי כך הייתה השפעת האנשים המושחתים שעמדו בראשו. יהוה הבטיח לשנות זאת. הוא אמר באשר לאותם רועים רעים: ”אדיח אותם מלרעות את צאני... אציל את כבשיי מפיהם”. מנגד הבטיח יהוה למשרתיו הנאמנים: ”אדאג לכבשיי” (יח׳ ל״ד:10, 12). כיצד יעשה כן? הוא ימנה גברים מסורים ונאמנים לרעות את עמו.
19. מה הבטיח יהוה בנושא האחדות?
19 הבטחה 5. תשרור אחדות בקרב עובדי יהוה. תאר לעצמך כמה קשה היה לעובדיו הנאמנים של אלוהים לראות את חוסר האחדות של העם לפני הגלות. בהשפעת נביאי שקר ורועים מושחתים מרד העם בנביאיו הנאמנים של יהוה ואף התפלג לפלגים עוינים. לכן אין פלא שאחד ההיבטים המרגשים ביותר בנבואת השיקום שכתב יחזקאל היה: ”אתן להם לב מאוחד ואשים רוח חדשה בקרבם” (יח׳ י״א:19). כל עוד שבי ציון ישמרו על האחדות ביניהם ועל אחדותם עם יהוה אלוהים, אף מתנגד לא יוכל להם. הם שוב יוכלו לפאר את יהוה כאומה, במקום להמיט עליו חרפה וכלימה.
20, 21. כיצד התגשמו הבטחות אלוהים לגבי שבי ציון?
20 האם חמש ההבטחות הללו התגשמו ביהודים ששבו מהגלות? זכור את דבריו של יהושע הנאמן: ”לא הכזיבה מילה אחת מכל ההבטחות הטובות שהבטיח לכם יהוה אלוהיכם. כולן התקיימו עבורכם. מילה אחת מהן לא הכזיבה” (יהו׳ כ״ג:14). כשם שהיה בימי יהושע, כך היה גם בימי הגולים ששבו למולדתם.
21 היהודים חדלו מעבודת האלילים ומהמנהגים המתועבים של דתות הכזב אשר הרחיקו אותם מיהוה. כנגד כל הסיכויים הם שבו לחיות במולדתם, לפתח אותה וליהנות בה מחיים פוריים. אחד הדברים הראשונים שעשו היה לשקם את מזבח יהוה בירושלים ולהקריב עליו זבחים רצויים (עז׳ ג׳:2–6). יהוה בירך אותם ברועים רוחניים טובים כגון הסופר והכוהן הנאמן עזרא, המושלים נחמיה וזרובבל, הכוהן הגדול יהושע, והנביאים האמיצים חגי, זכריה ומלאכי. כל עוד העם נענה להדרכה וההכוונה הרוחנית שקיבל, הוא נהנה מאחדות שכמוה לא ידע זה זמן רב (יש׳ ס״א:1–4; קרא ירמיהו ג׳:15).
22. מניין לנו שההתגשמות הראשונית של נבואות השיקום הייתה רק הצצה למשהו גדול פי כמה וכמה?
22 אין ספק שההתגשמות הראשונית של הבטחות השיקום של יהוה הייתה מעודדת! ועדיין, זו הייתה רק הצצה למשהו גדול בהרבה. מניין לנו זאת? ובכן, יהוה התנה את קיום הבטחותיו בכך שעמו יישאר צייתן וקשוב. עם הזמן שוב הפכו היהודים לסוררים ומרדנים. אך כפי שציין יהושע, דברו של יהוה תמיד מתקיים. מכאן שהבטחותיו עתידות היו להתגשם בקנה מידה נרחב יותר ולתקופת זמן ארוכה יותר. הבה נראה כיצד.
”אהיה שבע רצון מכם”
23, 24. מתי וכיצד החלו ”העיתות שבהן יושב הכול לתיקונו”?
23 תלמידי המקרא יודעים שהסדר העולמי המרושע של השטן נכנס בשנת 1914 לשלבו הסופי, לימיו האחרונים. אך עבור משרתי יהוה אין מדובר בתקופת שפל עצובה. למעשה, המקרא מציין שבשנת 1914 החלה תקופה מרגשת — ”העיתות שבהן יושב הכול לתיקונו” (מה״ש ג׳:21). מניין לנו זאת? ובכן, מה קרה בשמיים ב־1914? ישוע המשיח הומלך כמלך! מדוע מדובר בשיקום? זכור כי יהוה הבטיח למלך דוד ששושלתו המלכותית תתקיים לעולם (דה״א י״ז:11–14). השושלת נקטעה ב־607 לפה״ס כאשר החריבו הבבלים את ירושלים ושמו קץ לשלטון בית דוד.
24 בתור ”בן האדם”, ישוע היה צאצא של דוד ובזכות כך הפך ליורש החוקי של שושלתו המלכותית (מתי א׳:1; ט״ז:13–16; לוקס א׳:32, 33). ב־1914, כשיהוה העניק לישוע סמכות מלכותית בשמיים, החלו ”העיתות שבהן יושב הכול לתיקונו”. כעת נפתחה בפני יהוה האפשרות להשתמש במלך המושלם כדי להמשיך במלאכת השיקום.
25, 26. (א) מתי באה אל קיצה הגלות הארוכה בבבל הגדולה, ומניין לנו זאת? (ראה גם התיבה ”למה 1919?”) (ב) מה החל להתגשם ב־1919?
25 אחת הפעולות הראשונות שביצע המשיח כמלך הייתה לבחון עם אביו את המסגרת שקבע אלוהים לעבודתו הטהורה על כדור הארץ (מל׳ ג׳:1–5). כפי שניבא ישוע במשלו על החיטים והעשבים הרעים, במשך זמן רב לא ניתן היה להבדיל בין החיטים לבין העשבים הרעים, בין המשיחיים המשוחים האמיתיים לבין המתחזים. * אך ב־1914 החלה עונת הקציר, וההבדל כבר היה ברור. בעשורים שהובילו ל־1914 חשפו תלמידי המקרא הנאמנים את השגיאות החמורות של הנצרות המושחתת והחלו להיבדל ממנה. יהוה החליט שהגיעה העת לשיקומם המוחלט. לכן בתחילת 1919, שנים ספורות מאז החלה ”עת הקציר”, שוחרר עם אלוהים בצורה מלאה מהשבי בבבל הגדולה (מתי י״ג:30). הגלות באה סוף סוף אל קיצה!
26 נבואות השיקום של יחזקאל החלו לראות התגשמות גדולה פי כמה וכמה ממה שחווה עם אלוהים בימי קדם. הבה נבחן כעת כיצד חמש ההבטחות שזה עתה ניתחנו התגשמו בקנה מידה נרחב יותר.
27. כיצד טיהר אלוהים את עמו מעבודת אלילים?
27 הבטחה 1. יבוא סוף לעבודת האלילים ולמנהגים דתיים מתועבים אחרים. בסוף המאה ה־19 ובתחילת המאה ה־20 משיחיים נאמנים התאספו יחד והחלו להיפטר ממנהגים דתיים כוזבים. האמונות בשילוש, בנצחיות נפש האדם ובאש הגיהינום זוהו כולן כתורות המנוגדות למקרא שמקורן בדתות כזב ונדחו. משרתי אלוהים זיהו בבירור שהשימוש בצלמים כחלק מפולחן הוא למעשה עבודת אלילים, וכך הבינו בהמשך גם לגבי הצלב (יח׳ י״ד:6).
28. באיזה מובן שבו משרתי יהוה לארצם?
28 הבטחה 2. עם אלוהים ישוב לארצו הרוחנית. לאחר שהותירו מאחור את הדתות הבבליות, שבו המשיחיים הנאמנים לארצם הרוחנית — מצב מבורך שבו לא יסבלו עוד מרעב רוחני. (קרא יחזקאל ל״ד:13, 14.) כפי שנראה בהמשך בפרק 19, יהוה בירך ארץ זו בשפע חסר תקדים של מזון רוחני (יח׳ י״א:17).
29. איזו זריקת מרץ קיבלה פעילות הבישור ב־1919?
29 הבטחה 3. הקרבת המנחות על מזבח יהוה תחודש. במאה הראשונה לספירה למדו המשיחיים שעליהם להקריב לאלוהים מנחות יקרות בהרבה מאשר קורבנות בעלי חיים — את המילים שבעזרתן היללו את יהוה ובישרו לאחרים על אודותיו (עב׳ י״ג:15). לאורך מאות שנות הגלות לא היה סידור מאורגן שאפשר להקריב מנחות כאלו. אך לקראת סיום הגלות משרתי אלוהים כבר הקריבו קורבנות הלל. הם היו עסוקים בפעילות הבישור והיללו את אלוהים בשמחה באסיפותיהם. החל משנת 1919 ”העבד הנאמן והנבון” שם דגש רב יותר בפעילות הבישור וארגן אותה ביסודיות רבה יותר (מתי כ״ד:45–47). מאז שופע מזבחו של יהוה קורבנות שמוקרבים על־ידי צבא הולך וגדל של אנשים המהללים את שמו הקדוש!
30. כיצד מילא ישוע את הצורך של כבשיו ברועים טובים?
30 הבטחה 4. הרועים הרעים ינופו. המשיח שחרר את משרתי אלוהים מאחיזתם של רועי הכזב האנוכיים וחסרי המצפון של הנצרות. בקהילה המשיחית, רועים שנהגו בעדר כמו אותם רועי כזב הוסרו מתפקידם (יח׳ כ׳:38). ישוע, הרועה הטוב, דאג שכבשיו יזכו לטיפול מסור. ב־1919 הוא מינה את העבד הנאמן והנבון. אותה קבוצה קטנה של משיחיים משוחים נאמנים עומדת מאז בראש חלוקת המזון הרוחני למשרתי אלוהים ומוודאת שלא יחסר להם דבר. עם הזמן הוכשרו זקנים לעזור ברעיית ”עדר אלוהים” (פט״א ה׳:1, 2). התיאור שנכתב בהשראת אלוהים ביחזקאל ל״ד:15, 16 מזכיר לא אחת לרועים המשיחיים את אמות המידה שקבעו יהוה אלוהים וישוע המשיח.
31. כיצד הגשים יהוה את הנבואה שביחזקאל י״א:19?
31 הבטחה 5. תשרור אחדות בקרב עובדי יהוה. לאורך השנים התפלגה הנצרות לעשרות אלפי זרמים שונים, ובתוכם אינספור כיתות ופלגים יריבים. בניגוד לכך, יהוה חולל בעמו המשוקם דבר פלאי. הבטחתו ’לתת להם לב מאוחד’ זכתה להתגשמות מדהימה (יח׳ י״א:19). ברחבי העולם יש למשיח מיליוני תלמידים מאינספור רקעים אתניים, דתיים, כלכליים וחברתיים. אך כולם לומדים את אותן האמיתות ומבצעים את אותה המלאכה בהרמוניה מופלאה. בלילה האחרון לחייו עלי אדמות, התפלל ישוע מעומק ליבו שתלמידיו יהיו מאוחדים. (קרא יוחנן י״ז:11, 20–23.) בימינו יהוה מקיים את בקשתו בצורה יוצאת מן הכלל.
32. כיצד אתה מרגיש לנוכח התגשמות נבואות השיקום? (ראה גם התיבה ”נבואות על שבי ושיקום”.)
32 כמה נפלא לחיות בתקופת שיקום כה מרגשת! אנו רואים כיום את התגשמות נבואות יחזקאל בכל היבט והיבט של עבודת אלוהים. בפי יחזקאל ניבא יהוה על משרתיו: ”אהיה שבע רצון מכם”. אין ספק שמילים אלו מתגשמות בימינו (יח׳ כ׳:41). האם אתה מעריך את הזכות שנפלה בחלקך להיות חלק מעם מאוחד המקבל שפע של מזון רוחני ומהלל את יהוה ברחבי העולם — עם ששוחרר אחרי מאות שנים של גלות רוחנית? אך חלק מנבואות השיקום של יחזקאל עוד יזכו להתגשמות גדולה יותר.
”כגן עדן”
33–35. (א) איזו משמעות נשאה הנבואה ביחזקאל ל״ו:35 עבור הגולים היהודים? (ב) איזו משמעות נושאת הנבואה עבור משרתי יהוה כיום? (ראה גם התיבה ”העיתות שבהן יושב הכול לתיקונו”.)
33 כפי שראינו, ”העיתות שבהן יושב הכול לתיקונו” החלו ב־1914 עם המלכתו של ישוע. אז הושבה על כנה שושלתו המלכותית של דוד (יח׳ ל״ז:24). בהמשך יהוה העניק למשיח את הסמכות לשקם את עבודתו הטהורה בקרב משרתיו לאחר מאות שנים של גלות רוחנית. אולם האם בכך מסתכמת מלאכת השיקום של המשיח? לא ולא! מלאכתו תימשך בעתיד בדרך נפלאה, ונבואותיו של יחזקאל חושפות פרטים מרגשים בנושא.
34 תן דעתך, לדוגמה, לנבואה הבאה: ”אנשים יאמרו: ’הארץ השוממה נהייתה כגן עדן’” (יח׳ ל״ו:35). איזו משמעות נשאה ההבטחה הזאת עבור יחזקאל ואחיו הגולים? הם ודאי לא ציפו להתגשמות מילולית מלאה — הם לא ציפו שארצם המשוקמת תזוהה בטעות כגן העדן המקורי שנטע יהוה בעצמו (בר׳ ב׳:8). הם הבינו שיהוה למעשה מבטיח להם שארצם המשוקמת תהיה יפה ופורה כמו גן עדן.
35 איזו משמעות יש לנבואה עבורנו כיום? איננו מצפים להתגשמות ממשית כעת, כל עוד עולמו המרושע של השטן ממשיך להתקיים. אנו מבינים שמילים אלו מתגשמות כיום באופן רוחני. בתור משרתי יהוה אנו שוכנים בארץ רוחנית משוקמת — סביבה רוחנית פורייה שבה שירותנו המקודש עומד במרכז חיינו. עם הזמן ארצנו הרוחנית נעשית יותר ויותר דומה לגן עדן. אך מה באשר לעתיד?
36, 37. אילו הבטחות יתגשמו בגן העדן העתיד לבוא?
36 אחרי מלחמת הר מגידון הגדולה ירחיב ישוע את מלאכת השיקום גם לכדור הארץ עצמו. במהלך אלף שנות שלטונו, הוא ידריך את האנושות איך להפוך את העולם כולו לגן עדן, כפי שתכנן יהוה מלכתחילה (לוקס כ״ג:43). אז יחיו כל בני האדם בהרמוניה זה עם זה ועם ביתם הארצי. בשום מקום לא יהיו עוד סכנות או איומים. תאר לעצמך את העת שבה תתגשם ההבטחה הבאה: ”אכרות איתם ברית שלום, ואסיר חיות פרא אכזריות מן הארץ, למען ישבו לבטח במדבר ויישנו ביערות” (יח׳ ל״ד:25).
37 תאר לעצמך! תוכל לבקר ללא כל פחד בכל מקום בעולמנו העצום. אף בעל חיים לא יפגע בך. שום איום לא יפר את שלוותך. תוכל לצעוד לבד אל מעמקי היערות, ליהנות מיופיים המרהיב ואף לישון שם בביטחון מלא שתקום רענן וללא כל פגע!
בעתיד נוכל אפילו ’לישון ביערות’ בבטחה (ראה סעיפים 36, 37)
38. מדוע אתה מצפה להבטחה הכתובה ביחזקאל כ״ח:26?
38 אנו נחזה גם בהתגשמות הנבואה הבאה: ”הם ישבו [על הארץ] לבטח ויבנו בתים וייטעו כרמים, וישבו לבטח כאשר אעשה שפטים בכל הסובבים אותם הנוהגים בהם בבוז; וידעו כי אני יהוה אלוהיהם” (יח׳ כ״ח:26). לאחר שימוגרו כל אויביו של יהוה, ניהנה משלום וביטחון כלל־עולמיים. נוכל לטפח את כדור הארץ, וגם לדאוג לעצמנו וליקירינו — לבנות בתים נוחים שבהם נוכל לגור וכן לנטוע כרמים שיניבו פרי רב.
39. מדוע אתה יכול להיות בטוח שנבואות יחזקאל לגבי גן העדן יתגשמו?
39 האם הבטחות אלה נשמעות לך כמו חלום ותו לא? אם כן, זכור את כל הנבואות שכבר מתגשמות במהלך עת השיקום הנוכחית. חרף התנגדות חריפה ביותר מצד השטן, ניתנה לישוע הסמכות להשיב את עבודת אלוהים הטהורה על כנה במהלך התקופה החשוכה ביותר שידע העולם. איזו הוכחה ניצחת שכל הבטחות אלוהים בפי יחזקאל אכן יתגשמו!
^ רוב הגולים היהודים חיו ביישובים במרחק מה מהעיר בבל. יחזקאל, לדוגמה, חי בקרב היהודים על גדות נהר כבר (יח׳ ג׳:15). אך כמה מהגולים היהודים, לרבות ”אלה מזרע המלוכה ומן הנכבדים”, חיו בעיר עצמה (דנ׳ א׳:3, 6; מל״ב כ״ד:15).
^ למשל, לא ניתן לומר בוודאות אם חלק מהרפורמאטורים במאה ה־16 היו משיחיים משוחים.
