פרק 11
”מיניתי אותך לצופה”
במוקד: יהוה ממנה צופים ומפרט מהי אחריותם
1. מה עשו במשך עשרות שנים הצופים שמינה יהוה, ומה קרה לאחר מכן לירושלים ולתושביה?
צופה עומד על חומות ירושלים ומסוכך על עיניו מפני סנוור השמש השוקעת. הוא סורק את האופק. לפתע הוא מרים את שופרו, ממלא את ריאותיו ומשמיע אזהרה — הצבא הבבלי מתקרב! אך תושבי העיר האדישים איחרו את המועד — כעת כבר מאוחר מכדי להיענות לתקיעת השופר. במשך עשרות שנים הזהירו הצופים, או הנביאים, שמינה יהוה כי יום זה יגיע; אך העם מיאן להקשיב. כעת הצבא הבבלי מקיף את העיר. לאחר מצור שנמשך חודשים רבים, החיילים פורצים את חומות העיר, מחריבים את המקדש ושוחטים או שובים את תושביה חסרי האמונה ועובדי האלילים.
2, 3. (א) באיזה מצב נמצאים תושבי כדור הארץ כיום? (ב) באילו שאלות נדון?
2 כיום צבאותיו השמימיים של יהוה צועדים לקראת עימות נגד תושבי כדור הארץ חסרי האמונה (ההת׳ י״ז:12–14). זו תהיה נקודת השיא של הצרה הגדולה ביותר שידעה האנושות (מתי כ״ד:21). אך עדיין לא מאוחר — רבים עדיין יכולים להיענות לאזהרה שמשמיעים הצופים שמינה יהוה.
3 מה הניע את יהוה למנות צופים? איזה מין מסר הם מכריזים? מי מילאו תפקיד זה לאורך ההיסטוריה, ואיזה חלק אנו ממלאים? נבחן כעת את התשובות לשאלות הללו.
”הזהר אותם ממני”
4. מדוע מינה יהוה צופים? (ראה תמונה בתחילת הפרק.)
4 קרא יחזקאל ל״ג:7. ברוב הערים הוצבו צופים על החומות במטרה לשמור על ביטחון התושבים. הם היו הוכחה ממשית לדאגתו של שליט העיר לנתיניו. תקיעת השופר הצורמת של הצופה הייתה עלולה אומנם להבהיל את תושבי העיר הישנים, אך היא גם הייתה יכולה להציל את החיים של מי שנענו לה. באופן דומה, יהוה מינה צופים לא מתוך כוונה להפחיד את בני ישראל בנבואות זעם, אלא מתוך דאגה לעמו ורצון להציל את חייהם.
5, 6. מהי אחת הדרכים שבהן ניכרת תכונת הצדק של יהוה?
5 כאשר מינה יהוה את יחזקאל לצופה, הוא חשף היבטים באישיותו הנוסכים בנו ביטחון. תן דעתך לשניים מהם.
6 צדק: תכונה זו ניכרת בעובדה שיהוה נוהג בכל אחד ואחד מאיתנו כפרט. לדוגמה, אף שקהלים גדולים שמעו את המסר שבפי יחזקאל ודחו אותו, יהוה לא החשיב את כל בני ישראל למרדנים — הוא רצה לראות כיצד כל אחד מהם מגיב כפרט. הוא דיבר שוב ושוב על ”רשע” ו”צדיק” בלשון יחיד. מכאן שיהוה שופט כל אדם ואדם על בסיס תגובתו האישית למסר (יח׳ ל״ג:8, 18–20).
7. על איזה בסיס יהוה שופט אנשים?
7 תכונת הצדק של יהוה ניכרת גם בדרך שבה הוא שופט אנשים. הוא שופט כל אדם לא על־פי מה שעשה בעבר, אלא על־פי תגובתו לאזהרה הנוכחית. יהוה אמר ליחזקאל: ”באמרי לרשע: ’מות תמות’, והוא שב מחטאו ועושה משפט וצדקה... חיֹה יחיה”. ואז הוסיף את ההצהרה הנפלאה הבאה: ”כל חטאיו אשר חטא לא ייזקפו לחובתו” (יח׳ ל״ג:14–16). מנגד, מי שהתהלך בעבר בדרך הישר אינו יכול לצפות שהדבר יצדיק כעת מרדנות מצידו. יהוה ציין שאם אדם ”בוטח בצדקותיו ועושה את הרע, כל צדקותיו לא ייזכרו, והוא ימות בגלל הרע אשר עשה” (יח׳ ל״ג:13).
8. מה אנו לומדים על הצדק של יהוה מאזהרותיו הנבואיות?
8 חוש הצדק של יהוה ניכר גם בעובדה שהוא מזהיר מספיק זמן מראש לפני שהוא נוקט פעולה. יחזקאל החל בפעילותו כשש שנים לפני שהצבא הבבלי החריב את ירושלים. אך הוא לא היה הראשון שהזהיר את עם אלוהים מפני השלכות מעשיהם. במשך יותר ממאה שנה לפני חורבן ירושלים, שלח יהוה צופים — את הנביאים הושע, ישעיהו, מיכה, עודד וירמיהו. יהוה הורה לירמיהו להזכיר לבני ישראל: ”מיניתי צופים אשר אמרו, ’הקשיבו לקול השופר!’” (יר׳ ו׳:17) כאשר הבבלים הוציאו לבסוף לפועל את משפטו של יהוה, לא ניתן היה להאשים את יהוה או את הצופים באובדן החיים.
9. כיצד גילה יהוה חסד?
9 אהבה: יהוה גילה חסד כששלח את צופיו להזהיר לא רק את הצדיקים, אלא גם את הרשעים — אותם אנשים ששברו את ליבו והכתימו את המוניטין שלו. חשוב על כך: בני ישראל נודעו כעמו של יהוה, אך פעם אחר פעם הפנו לו עורף ופנו לאלילי כזב! יהוה המחיש את עומק הכאב הרגשי שחש כתוצאה מבגידתם כשהשווה את האומה לאישה נואפת (יח׳ ט״ז:32). אבל יהוה לא מיהר לוותר על עמו. הוא לא ביקש נקמה, אלא ניסה לאחות את הקרעים. הוא הניף את חרב המשפט כמוצא אחרון, ולא כתגובה ראשונית. מדוע? הוא אמר ליחזקאל: ”אינני חפץ במות הרשע, אלא שישוב רשע מדרכו וימשיך לחיות” (יח׳ ל״ג:11). כך חש יהוה אז, וכך הוא מרגיש גם היום (מל׳ ג׳:6).
10, 11. אילו לקחים נוכל ללמוד מיחסו של יהוה לעמו?
10 מה נוכל ללמוד מהצדק ומהאהבה שגילה יהוה כלפי בני ישראל? אחד הלקחים הוא שעלינו להתייחס לאנשים שלהם אנו מבשרים לא כאל קהל נטול פנים, אלא כאל יחידים. איזו טעות תהיה זו לקבוע מראש שאדם אינו ראוי לשמוע את המסר שבפינו רק בגלל עברו או בגלל הרקע האתני, השבטי, הכלכלי או הלשוני שלו! יהוה לימד את השליח פטרוס לקח המהדהד עד היום באוזנינו: ”אלוהים אינו נושא פנים, אלא בכל עם ועם מי שירא אותו ועושה את הטוב והישר רצוי לפניו” (מה״ש י׳:34, 35).
האם אנו רואים את האנשים כפי שיהוה רואה אותם? (ראה סעיף 10)
11 לקח חשוב נוסף הוא שעלינו לשים לב היטב להתנהגותנו. מעשי צדקה שעשינו בעבר אינם מצדיקים כעת מעשים פסולים. עלינו לזכור שגם בנו טבועות הנטיות השליליות הטבועות באנשים אשר להם אנו מבשרים. העצה שנתן השליח פאולוס לקהילה בקורינתוס תקפה באותה מידה גם לגבינו: ”מי שחושב שעמידתו איתנה ייזהר פן ייפול. שום פיתוי אינו בא עליכם מלבד פיתויים הבאים על כלל בני האדם” (קור״א י׳:12, 13). לעולם אל לנו להיות כמי ש”בוטח בצדקותיו” וחושב שהוא יכול לעשות את הרע ולחמוק מעונש כיוון שהוא גם עושה את הטוב (יח׳ ל״ג:13). לא משנה כמה זמן אנו משרתים את יהוה, חיוני שנמשיך לגלות ענווה וצייתנות.
12. מה עלינו לזכור אם ביצענו חטאים חמורים בעבר?
12 אך מה אם ביצענו חטאים חמורים בעבר ואנו חשים כעת נקיפות מצפון? מהמסר של יחזקאל אנו לומדים שיהוה יעניש חוטאים חסרי חרטה. אך אנו גם לומדים שיהוה הוא בראש ובראשונה אל של אהבה, ולא אל נקם (יוח״א ד׳:8). כל עוד אנו מוכיחים חרטה אמיתית במעשינו, לעולם אל לנו לחשוב שחטאינו מתעלים על רחמיו של אלוהים (יעקב ה׳:14, 15). יהוה היה מוכן לסלוח לבני ישראל על בגידתם, והוא מוכן לסלוח גם לנו (תהל׳ פ״ו:5).
”דבר אל בני עמך”
13, 14. (א) איזה מין מסר היה על הצופים להכריז? (ב) מה הכריז ישעיהו?
13 קרא יחזקאל ל״ג:2, 3. איזה מין מסר היה על צופיו של יהוה להכריז? חלק חשוב ממשימתם היה להשמיע אזהרות. אך הם גם בישרו בשורות טובות. תן דעתך לכמה דוגמאות.
14 ישעיהו, ששירת בין השנים 778–732 לפה״ס, הזהיר שהבבלים יכבשו את ירושלים ויגלו את תושביה (יש׳ ל״ט:5–7). אך הוא גם כתב בהשראת אלוהים: ”הקשיבי! צופייך נושאים קולם. יחדיו הם מריעים בשמחה, כי הם יראו זאת בבירור כאשר יאסוף יהוה את ציון” (יש׳ נ״ב:8). ישעיהו נשא בשורות נפלאות — עבודת אלוהים האמיתית תשוקם!
15. איזה מסר הכריז ירמיהו?
15 ירמיהו, ששירת בין השנים 647–580 לפה״ס, מתויג שלא בצדק כ”נביא זעם”. אין ספק שהוא עשה עבודה מצוינת בהזהירו את בני ישראל הרעים מפני האסונות שיהוה עתיד להביא עליהם. * אך הוא גם בישר חדשות טובות וניבא שעם אלוהים ישוב לארצו ושעבודת אלוהים הטהורה תשוקם שם (יר׳ כ״ט:10–14; ל״ג:10, 11).
16. כיצד המסר שהכריז יחזקאל הועיל לשבויים בבבל?
16 יחזקאל התמנה לצופה ב־613 לפה״ס והמשיך בתפקידו לפחות עד 591 לפה״ס. כפי שהוסבר בפרקים 5 ו־6 בספר, יחזקאל הזהיר בקנאות את עם ישראל מפני החורבן שיבוא עליהם. לכן הוא היה נקי מכל דם שעתיד היה להישפך. אך הוא לא רק הזהיר את הגולים שיהוה יעניש את הכופרים בירושלים, אלא גם עזר להם להישאר חיים מבחינה רוחנית כך שיהיו כשירים לפעילות עתידית. בתום 70 שנות הגלות, יהוה עתיד היה לשתול שארית באדמת ישראל המשוקמת (יח׳ ל״ו:7–11). אותה שארית תורכב בעיקר מילדיהם ונכדיהם של מי שהטו אוזן ליחזקאל. כפי שמובלט בפרקים האחרים ביחידה ג׳, יחזקאל הרבה לבשר בשורות טובות ונתן משנה תוקף להבטחה שעבודת אלוהים הטהורה תשוקם בירושלים.
17. מתי מינה יהוה צופים?
17 האם הנביאים שדיברו אל עם אלוהים סביב חורבן ירושלים ב־607 לפה״ס היו היחידים שבהם השתמש יהוה כצופים? התשובה היא לא. בכל צומת מרכזי בדרך למימוש מטרתו, מינה יהוה צופים שהזהירו את הרשעים ובישרו בשורות טובות.
צופים במאה הראשונה
18. איזו מלאכה ביצע יוחנן המטביל?
18 במאה הראשונה שירת יוחנן המטביל כצופה. הוא הזהיר את השייכים לעם ישראל הגשמי שבקרוב הם עתידים להידחות (מתי ג׳:1, 2, 9–11). אך זה לא היה הדבר היחיד שעשה. ישוע אמר שיוחנן היה השליח המובטח שהכין את הדרך למשיח (מל׳ ג׳:1; מתי י״א:7–10). חלק מתפקידו היה להכריז בשורה טובה — ישוע, ”שה אלוהים”, הגיע והוא עתיד להסיר ”את חטא העולם” (יוח׳ א׳:29, 30).
19, 20. כיצד ישוע ותלמידיו פעלו כצופים?
19 ישוע היה הצופה הגדול מכולם. בדומה ליחזקאל, הוא נשלח על־ידי יהוה אל ”בית ישראל” (יח׳ ג׳:17; מתי ט״ו:24). ישוע הזהיר שעם ישראל הגשמי יידחה בקרוב ושירושלים תושמד (מתי כ״ג:37, 38; כ״ד:1, 2; לוקס כ״א:20–24). אולם מלאכתו העיקרית הייתה להכריז בשורה טובה (לוקס ד׳:17–21).
20 כאשר היה על כדור הארץ, אמר ישוע לתלמידיו מפורשות: ”עמדו על המשמר” (מתי כ״ד:42). הם צייתו למצוותו ופעלו כצופים אשר הזהירו כי יהוה דחה את בית ישראל הגשמי ואת ירושלים הארצית (רומ׳ ט׳:6–8; גל׳ ד׳:25, 26). אך בדומה לצופים שקדמו להם, היה עליהם לבשר גם בשורה טובה. המסר שהכריזו כלל את ההצהרה המרגשת שהגויים יוכלו מעתה להיכלל בעם ישראל הרוחני — ישראל השייכים לאלוהים — וליהנות מהזכות לעזור למשיח לשקם את עבודת אלוהים הטהורה בכדור הארץ (מה״ש ט״ו:14; גל׳ ו׳:15, 16; ההת׳ ה׳:9, 10).
21. איזו דוגמה הציב פאולוס?
21 מבין הצופים במאה הראשונה, הציב השליח פאולוס דוגמה יוצאת דופן. הוא התייחס לאחריותו בכובד ראש. כמו יחזקאל, הוא ידע שתרבץ עליו אשמת דמים אם לא ימלא נאמנה את תפקידו (מה״ש כ׳:26, 27). בדומה לצופים האחרים שהזכרנו, פאולוס לא רק הזהיר אחרים, אלא גם בישר בשורה טובה (מה״ש ט״ו:35; רומ׳ א׳:1–4). למשל, בהשראת רוח הקודש הוא ציטט את נבואתו של ישעיהו, ”מה יפות על ההרים רגלי מבשר בשורה טובה”, והחיל אותה על פעילותם של תלמידי המשיח המבשרים על מלכות אלוהים (יש׳ נ״ב:7, 8; רומ׳ י׳:13–15).
22. מה קרה לאחר מות השליחים?
22 לאחר מות השליחים, הציפה הכפירה המנובאת את הקהילה המשיחית (מה״ש כ׳:29, 30; תסל״ב ב׳:3–8). במשך תקופה ארוכה הלך וגבר מספרם של המשיחיים המדומים, דמויי העשבים הרעים, לעומת מספרם של תלמידי המשיח הנאמנים, דמויי החיטים, ותורות כזב ערפלו את המסר הברור על מלכות אלוהים (מתי י״ג:36–43). אולם עם התקרב מועד התערבותו של יהוה במצב העניינים, הוא שוב גילה אהבה וצדק כשמינה צופים שהשמיעו אזהרה ברורה ובישרו בשורה טובה. מי היו אותם צופים?
יהוה שוב ממנה צופים להזהיר את הרשעים
23. איזה תפקיד מילאו צ׳. ט. ראסל ועמיתיו?
23 במהלך השנים שהובילו ל־1914 שימשו צ׳ארלס טייז ראסל ועמיתיו בתור השליח אשר ’פינה את הדרך’ לקראת ייסודה של מלכות המשיח (מל׳ ג׳:1). * קבוצה זו גם שימשה כצופה ובעזרת כתב העת המצפה של ציון המכריז על נוכחות המשיח הזהירה מפני משפטו של אלוהים והפיצה את הבשורה הטובה על מלכותו.
24. (א) כיצד העבד הנאמן משמש כצופה? (ב) מה למדת מדוגמתם של הצופים בעבר? (ראה התרשים ”צופים למופת”.)
24 לאחר שנוסדה המלכות, מינה ישוע קבוצה קטנה של גברים לשרת בתור העבד הנאמן (מתי כ״ד:45–47). מאז ועד היום העבד הנאמן, הנודע כעת בתור הגוף המנהל, משמש כצופה. הוא לא רק אחראי להזהיר מפני ”יום הנקם”, אלא גם להכריז על ”שנת רצונו של יהוה” (יש׳ ס״א:2; ראה גם קורינתים ב׳. ו׳:1, 2).
25, 26. (א) איזה מלאכה מוטלת על כל תלמידי המשיח, וכיצד היא מתבצעת? (ב) במה נדון בפרק הבא?
25 אף שתפקיד הצופה מוטל בראש ובראשונה על העבד הנאמן, ישוע הורה לכל תלמידיו ’לעמוד על המשמר’ (מר׳ י״ג:33–37). אנו מצייתים למצוות ישוע. אנו שומרים על ערנות רוחנית ותומכים בנאמנות במי שמשמש כיום כצופה. אנו מוכיחים שאנו ערניים כאשר אנו ממלאים את אחריותנו לבשר (טימ״ב ד׳:2). מה המניע שלנו? בין היתר, אנו רוצים להציל חיים (טימ״א ד׳:16). בקרוב המוני אנשים יאבדו את חייהם בגלל התעלמותם מקריאת האזהרה של הצופה בימינו (יח׳ ג׳:19). אך המניע העיקרי שלנו הוא רצוננו לחלוק את הבשורה הטובה מכול — עבודת אלוהים הטהורה שוקמה! כעת, במהלך ”שנת רצונו של יהוה”, רבים עדיין יכולים להצטרף אלינו ולעבוד איתנו את אלוהינו הצודק והאוהב, יהוה. בקרוב כל תושבי כדור הארץ אשר יינצלו מקיצו של הסדר העולמי המרושע הזה ייהנו משלטונו הרחום של בן אלוהים, המשיח ישוע. איך אפשר שלא לסייע לצופה בתקופתנו לבשר בשורה כה טובה? (מתי כ״ד:14).
אנו חולקים את הבשורה הטובה וכך מסייעים בשמחה לצופה בימינו (ראה סעיף 25)
26 עוד לפני קיצו של העולם המרושע הזה, איחד יהוה את משרתיו באורח פלא. הפרק הבא ידון בנבואה על שני מקלות הממחישה כיצד קרה הדבר.
^ המילים ”רעה” ו”אסון” מופיעות יחד כ־60 פעם בספר ירמיהו.
^ לדיון בנבואה ובהתגשמותה, ראה פרק 2, ”לידת המלכות בשמיים”, בספר מלכות אלוהים מולכת!
