פרק 13
”תאר את בית המקדש”
במוקד: משמעות חזון המקדש המרהיב שראה יחזקאל
1–3. (א) מדוע חזון המקדש המרשים יכול היה להעניק ליחזקאל נחמה? (ראה תמונה בתחילת הפרק.) (ב) מה נבחן בפרק זה?
יחזקאל כבר בן 50. הוא נזכר בחצי היובל שעבר עליו בגלות. המקדש בירושלים חרֵב זה זמן רב. אם היו לו אי פעם תקוות לשרת שם ככוהן, גם הן חרבו מזמן. כ־56 שנים נותרו לסיום הגלות, לכן יחזקאל יודע שקטנים הסיכויים שיזכה לראות את עם יהוה שב לארצו, כל שכן את בנייתו המחודשת של בית המקדש (יר׳ כ״ה:11). אך האם מחשבות אלה מסיבות לו מידה מסוימת של עצבות?
2 זה בדיוק הזמן שבו בוחר יהוה ברוב אהבתו להציג בפני יחזקאל חזון מפורט במיוחד, אשר ללא ספק יעניק לנביא הנאמן מידה רבה של נחמה ותקווה. יחזקאל נלקח בחזון בחזרה למולדתו ומוצב על הר גבוה מאוד, שם הוא פוגש ”איש אשר מראהו כמראה נחושת”. מדובר במלאך הלוקח אותו לסיור ברחבי מקדש מרשים. (קרא יחזקאל מ׳:1–4.) הכול נראה כה מוחשי! עבור יחזקאל ודאי מדובר בחוויה מחזקת אמונה, מדהימה ואולי מעט מבלבלת. אומנם המקדש שהוא רואה בעל מאפיינים מוכרים רבים, אך הוא גם שונה מאוד מבית המקדש שהכיר בירושלים.
3 החזון המסקרן נפרש על פני תשעת הפרקים האחרונים של ספר יחזקאל. הבה נדון כעת בגישה שעלינו לאמץ בבואנו להבין את החזון. לאחר מכן נבחן אם המקדש שראה יחזקאל הוא אותו מקדש רוחני גדול שעליו כתב השליח פאולוס בהרחבה כעבור מאות שנים. ולבסוף, נראה איזו משמעות הייתה לחזון עבור יחזקאל ואחיו הגולים.
הצורך בגישה שונה
4. איזו גישה ננקטה בעבר לגבי חזון המקדש, ומדוע יש צורך בגישה שונה?
4 בעבר צוין בפרסומינו שיחזקאל ראה את מקדשו הרוחני הגדול של יהוה, אותו מקדש שעליו כתב השליח פאולוס בהשראת אלוהים באיגרתו אל העברים. * בהתבסס על הנחה זו, נראה היה הגיוני לייחס משמעות סמלית לרבים ממאפייני המקדש שראה יחזקאל בחזון, או לראות בהם צללים נבואיים, תוך שימוש בהסברו של פאולוס על המשכן כנקודת התחלה. אולם לאחר מחקר נוסף, תפילות והרהורים בנושא, נראה כי יש צורך בגישה מפושטת על מנת להסביר את חזון המקדש של יחזקאל.
5, 6. (א) כיצד גילה השליח פאולוס ענווה כאשר דיבר על המשכן? (ב) מה אמר פאולוס על פריטים מסוימים במשכן, וכיצד נוכל להחיל את העיקרון הזה על הבנתנו באשר לחזון המקדש של יחזקאל?
5 נראה כי מוטב לא לחפש משמעות נבואית או סמלית בכל היבט והיבט בחזון המקדש של יחזקאל. מדוע? חשוב על הדוגמה המעניינת הבאה. כאשר פאולוס דיבר על המשכן והמקדש הרוחני, הוא הזכיר פריטים שהיו במשכן, כמו מחתת הזהב, הכפורת וכד הזהב שהכיל את המן. האם הוא ייחס משמעות נבואית לאותם פריטים? רוח הקודש לא הניעה אותו לעשות כן. במקום זאת, הוא כתב: ”אין זה הזמן כעת להרחיב על דברים אלה” (עב׳ ט׳:4, 5). פאולוס נכנע להדרכת רוח הקודש וחיכה בענווה שיהוה יחשוף זאת בזמן המתאים (עב׳ ט׳:8).
6 ניתן להחיל עיקרון דומה על חזון המקדש של יחזקאל. גם הוא עתיר פרטים, ונראה כי מוטב לחכות שיהוה יבהיר פרטים אלה אם יראה לנכון לעשות כן. (קרא מיכה ז׳:7.) אך האם זה אומר שרוח יהוה לא שפכה אור נוסף על החזון? נהפוך הוא!
האם יחזקאל ראה את המקדש הרוחני הגדול?
7, 8. (א) איזה שינוי חל בהבנתנו? (ב) כיצד המקדש שבחזון יחזקאל שונה מהמקדש הרוחני שתיאר פאולוס?
7 כפי שהוזכר קודם לכן, במשך שנים הסבירו פרסומינו שיחזקאל ראה את המקדש הרוחני הגדול של יהוה, אותו מקדש שעליו כתב השליח פאולוס בהשראת אלוהים באיגרתו אל העברים. אלא שמחקר נוסף מוביל אותנו למסקנה שלא ייתכן שיחזקאל ראה את המקדש הרוחני הגדול. מדוע?
8 תחילה, תיאור המקדש שראה יחזקאל אינו עולה בקנה אחד עם ההסבר שכתב פאולוס בהשראת אלוהים. למשל, השליח פאולוס הבהיר שהמשכן בימי משה היה צל נבואי וסמל לדבר גדול יותר. המשכן, בדומה למקדש שלמה ולמקדש זרובבל שנבנו על־פי אותה תבנית בסיסית, כלל מדור שנקרא ”קודש הקודשים”. פאולוס כינה את קודש הקודשים ”מקום קדוש מעשה ידי אדם” והסביר כי לא מדובר בדבר האמיתי, אלא ב”העתק של האמיתי”. מה היה הדבר האמיתי? פאולוס הסביר: ”השמיים עצמם” (עב׳ ט׳:3, 24). האם זה מה שראה יחזקאל? לא. אין בחזונו כל רמז לכך שהוא ראה דברים שמימיים (השווה דניאל ז׳:9, 10, 13, 14).
9, 10. כיצד המקדש שראה יחזקאל בחזון שונה מהמקדש הרוחני הגדול שתיאר פאולוס בכל הנוגע להקרבת הקורבנות?
9 הבדל משמעותי אף יותר בין חזון יחזקאל לבין תיאורו של פאולוס הוא הקורבנות. יחזקאל שמע הנחיות מפורטות שניתנו לעם, לנשיאים ולכוהנים לגבי הקרבת הקורבנות. היה עליהם להקריב קורבנות עבור החטאים שלהם. בנוסף, היה עליהם להקריב זבחי שלמים, שאותם גם יכלו לאכול, ככל הנראה בלשכות המקדש (יח׳ מ״ג:18, 19; מ״ד:11, 15, 27; מ״ה:15–20, 22–25). האם קורבנות חוזרים ונשנים מעין אלה מוקרבים במקדש הרוחני הגדול?
המקדש שראה יחזקאל בחזון אינו המקדש הרוחני הגדול
10 התשובה ברורה ופשוטה. פאולוס הסביר: ”המשיח, בבואו ככוהן גדול למען הדברים הטובים שכבר קיימים, עבר דרך האוהל הגדול יותר והמושלם יותר שאינו מעשה ידי אדם, כלומר שאינו שייך לבריאה זו. הוא נכנס אחת ולתמיד אל המקום הקדוש, לא עם דם עיזים ופרים צעירים אלא עם דמו שלו, והשיג גאולה נצחית עבורנו” (עב׳ ט׳:11, 12). מכאן שבמקדש הרוחני הגדול הוקרב רק קורבן אחד, אחת ולתמיד — קורבן הכופר. הוא הוקרב על־ידי הכוהן הגדול הנעלה ביותר, ישוע המשיח. אין ספק שהמקדש שבחזון יחזקאל, הכולל קורבנות רבים של עיזים ופרים, לא היה המקדש הרוחני הגדול.
11. מדוע בימי יחזקאל עדיין לא הגיעה העת עבור אלוהים לחשוף אמיתות על מקדשו הרוחני הגדול?
11 זה מוביל אותנו לסיבה השנייה מדוע לא ייתכן שיחזקאל ראה את המקדש הרוחני הגדול: עדיין לא הגיעה העת עבור אלוהים לחשוף את האמיתות הללו. זכור שחזון יחזקאל הופנה תחילה לגולים היהודים בבבל, שהיו כפופים לתורת משה. בתום הגלות היה עליהם לשוב לירושלים ולבנות מחדש את בית המקדש ואת המזבח על־פי הכתוב בתורה בנוגע לעבודת אלוהים הטהורה. כפי שהתברר מאוחר יותר, הם המשיכו להקריב שם קורבנות במשך קרוב ל־600 שנה. נניח שחזון יחזקאל אכן היה מציג לגולים היהודים את המקדש הרוחני — מקדש שבו הכוהן הגדול הקריב את חייו כקורבן ששם קץ לכל יתר הקורבנות. איך זה היה משפיע עליהם? איך הם היו יכולים להבין חזון שכזה? האם הדבר היה פוגע בנחישותם לקיים את תורת משה? כמו תמיד, יהוה חושף אמיתות רק בזמן הנכון ורק כאשר משרתיו מוכנים לכך.
12–14. מה הקשר בין חזון המקדש של יחזקאל לבין ההסבר של פאולוס על המקדש הרוחני? (ראה התיבה ”מקדשים שונים, לקחים שונים”.)
12 אם כן, מה הקשר בין חזון המקדש של יחזקאל לבין ההסבר של פאולוס על המקדש הרוחני? זכור שפאולוס לא ביסס את הסברו על חזון המקדש של יחזקאל, אלא על המשכן בימי משה. אמת, פאולוס הזכיר מספר מאפיינים שהיו קיימים במקדש שלמה ומקדש זרובבל וכן בחזון המקדש של יחזקאל. אך באופן כללי, יחזקאל ופאולוס התמקדו בנושאים שונים. * הדברים שכתבו אינם זהים, אבל הם משלימים זה את זה. באיזה מובן?
13 נוכל להסביר את הקשר שבין שני התיאורים המקראיים באופן הבא: מפאולוס אנחנו לומדים על המסגרת שקבע יהוה לעבודתו, ומיחזקאל אנחנו לומדים על אמות המידה שקבע יהוה לעבודתו. כדי ללמד אותנו על המסגרת שקבע יהוה לעבודתו הטהורה, פאולוס מסביר מאפיינים מסוימים של המקדש הרוחני, כגון הכוהן הגדול, הקורבנות, המזבח וקודש הקודשים. אך כדי להדגיש את אמות המידה הנעלות שקבע יהוה לעבודתו הטהורה, חזון המקדש של יחזקאל מצייר תמונה מפורטת החורטת על לוח ליבנו לקחים רבים הנוגעים לסטנדרטים של יהוה.
14 כיצד משפיעה עלינו הבנתנו המתוקנת? אין זה אומר בשום אופן שחזון יחזקאל פחות רלוונטי עבורנו כיום. כדי להבין כיצד מועיל לנו החזון, הבה נבחן יותר מקרוב כיצד הוא הועיל ליהודים הנאמנים בימיו של יחזקאל ולאחר מכן.
משמעות החזון עבור הגולים היהודים
15. (א) מה היה המסר הנבואי הכללי של חזון יחזקאל? (ב) איזה ניגוד אנו מוצאים בין פרק ח׳ לבין פרקים מ׳ עד מ״ח בספר יחזקאל?
15 כדי למצוא את תשובת המקרא לשאלה הזאת, הבה נבחן סדרת שאלות הקשורות לנושא שיעזרו לנו לקבל תמונה מלאה. ראשית, מה המסר הנבואי הכללי של החזון? במילים פשוטות, המסר הכללי הוא שעבודת אלוהים הטהורה תשוקם! זה היה ברור מאוד ליחזקאל. הוא הרי העלה על הכתב את התיאור המוחשי שהראה לו יהוה לגבי מצבו העגום של המקדש בירושלים, תיאור המופיע כיום בפרק ח׳ בספר הנושא את שמו. לכן, כמה הוא ודאי נהנה לתאר בפרטי פרטים את הניגוד החד שאנו מוצאים כעת בפרקים מ׳ עד מ״ח. כאן אין מדובר בהשחתת עבודת אלוהים, אלא בעבודת אלוהים הטהורה כפי שהיא צריכה להיראות — אידיאל מזהיר שבו העם עובד את יהוה על־פי תורת משה.
16. כיצד חזון המקדש של יחזקאל אישר את מה שניבא ישעיהו מאה שנים קודם לכן?
16 על מנת להשיב את עבודת יהוה על כנה, צריך היה לרומם אותה. יותר ממאה שנים קודם לכן כתב הנביא ישעיהו בהשראת אלוהים: ”באחרית הימים יהיה הר בית יהוה נכון מעל ראשי ההרים, ונישא מגבעות” (יש׳ ב׳:2). ישעיהו ניבא בבירור שעבודת יהוה הטהורה תשוקם ותרומם, כשהיא כביכול ניצבת על ההר הגבוה ביותר. והיכן ניצב יחזקאל בחזון שקיבל כעת מאלוהים? הוא היה ”על הר גבוה מאוד” והביט בבית יהוה (יח׳ מ׳:2). מכאן שחזון יחזקאל נתן משנה תוקף להבטחה שעבודת אלוהים הטהורה תשוקם.
17. תאר בקצרה את הכתוב בפרקים מ׳ עד מ״ח בספר יחזקאל.
17 הינה סקירה קצרה של מה שיחזקאל ראה ושמע, ככתוב בפרקים מ׳ עד מ״ח בספר יחזקאל. הוא ראה כיצד המלאך מודד את השערים, את החומה, את החצרות ואת היכל המקדש (יח׳ מ׳ עד מ״ב). אז הגיע רגע מרגש: יהוה נכנס ברוב תפארת למקדש! הוא תיקן את עמו הסורר, את הכוהנים ואת הנשיאים (יח׳ מ״ג:1–12; מ״ד:10–31; מ״ה:9–12). יחזקאל ראה נהר היוצא מההיכל וזורם לים המלח, כשהוא מעניק חיים וברכות לכל אורכו (יח׳ מ״ז:1–12). והוא ראה את הארץ עצמה מחולקת לחלקות מדויקות, כשעבודת אלוהים הטהורה ניצבת במרכזה (יח׳ מ״ה:1–8; מ״ז:13 עד מ״ח:35). מה היה המסר הכללי של החזון? הייתה זו למעשה הבטחה מיהוה לעמו שעבודתו הטהורה תשוקם ותרומם. הוא יברך את מקדשו בעצם נוכחותו, ויוציא ממנו זרם של ברכות אשר יעניקו לארץ המשוקמת מרפא, חיים וסדר.
18. האם היה צריך להבין את חזון המקדש פשוטו כמשמעו? הסבר.
18 שנית, האם היה צריך להבין את החזון פשוטו כמשמעו? לא. יחזקאל והגולים שבפניהם תיאר את החזון ודאי הבינו מייד שהחזון לא יתממש באופן מילולי. מדוע? זכור שיחזקאל ראה את המקדש ”על הר גבוה מאוד”. אומנם זה עלה בקנה אחד עם נבואתו של ישעיהו, אך זה לא תאם את מיקומו הפיזי של בית המקדש. מקדש שלמה שכן על הר המוריה בירושלים, ושם הוא נועד להיבנות מחדש ביום מן הימים. אך האם המקום נחשב ל”הר גבוה מאוד”? לא. הר המוריה מוקף הרים הזהים לו בגובהם או גבוהים ממנו. בנוסף, מתחם המקדש שראה יחזקאל היה עצום. הר המוריה היה קטן מכדי להכיל את מלוא היקף החומה שסבבה את המתחם. למעשה, כל שטח העיר של ירושלים בימי שלמה לא יכול היה להכילו! כמו כן, הגולים ודאי לא ציפו שנהר ממשי יזרום מהיכל המקדש כל הדרך לים המלח וירפא את מימיו חסרי החיים. זאת ועוד, תוואי השטח ההררי של הארץ המובטחת לא אפשר למתוח גבולות ישרים ומקבילים בין השבטים כמתואר בחזון. מכאן שהחזון לא נועד להיות מובן פשוטו כמשמעו.
19–21. איזו השפעה הייתה אמורה להיות לחזון יחזקאל על עם יהוה, ומדוע?
19 שלישית, איזו השפעה הייתה צריכה להיות לחזון על בני עמו של יחזקאל? המחשבה על אמות המידה הנעלות של יהוה באשר לעבודתו הטהורה הייתה צריכה לגרום לאנשים להתמלא בושה. יהוה אמר ליחזקאל: ”תאר את בית המקדש לבית ישראל”. על תיאורו של יחזקאל היה להיות יסודי מספיק כדי שבני ישראל יוכלו ”ללמוד את תוכניתו”. מדוע היה עליהם ללמוד לעומק את תוכנית המקדש? כאמור, הם לא היו אמורים לבנות אותו. כפי שהצהיר יהוה, המטרה הייתה שהם ”יתביישו בעוונותיהם” (קרא יחזקאל מ״ג:10–12).
20 מדוע החזון היה אמור לעורר בישרי הלב נקיפות מצפון ולגרום להם לחוש בושה? ראה מה נאמר ליחזקאל: ”בן אדם, שים לב, התבונן והקשב היטב לכל אשר אני אומר לך על חוקות בית מקדש יהוה ותורותיו” (יח׳ מ״ד:5). יחזקאל שמע את אותן חוקות ותורות פעם אחר פעם (יח׳ מ״ג:11, 12; מ״ד:24; מ״ו:14). הוא גם קיבל תזכורות רבות באשר לאמות המידה של יהוה — אפילו באשר לאמות המידה הנוגעות ליחידות האורך והמשקל. (יח׳ מ׳:5; מ״ה:10–12; השווה משלי ט״ז:11.) בחזון זה לבדו השתמש יחזקאל בשורש ”מדד” יותר מ־50 פעם!
21 מדוע הדגיש יהוה את המידות, המשקלים, התורות והחוקות? מה הוא ניסה לומר לעמו? נראה כי מטרתו הייתה להזכיר להם בשפה מוחשית את האמת החיונית הבאה: רק הוא קובע את אמות המידה לעבודתו הטהורה. מי שסטו מאמות המידה הללו היו צריכים להתבייש בעצמם! אך כיצד החזון עזר ליהודים להבין זאת? בפרק הבא נבחן כמה דוגמאות ספציפיות. הדבר יעזור לנו להבין טוב יותר כיצד החזון המדהים הזה נוגע לנו כיום.
^ המקדש הרוחני הוא המסגרת שקבע יהוה לעבודתו הטהורה על בסיס קורבן הכופר של ישוע המשיח. על־פי הבנתנו, הוא בא לידי קיום ב־29 לספירה.
^ למשל, פאולוס התמקד בכוהן הגדול ובתפקידו ביום הכיפורים (עב׳ ב׳:17; ג׳:1; ד׳:14–16; ה׳:1–10; ז׳:1–17, 26–28; ח׳:1–6; ט׳:6–28). אך בחזון יחזקאל אין כל אזכור לכוהן הגדול או ליום הכיפורים.