פרק 14
”זאת תורת בית המקדש”
במוקד: חזון המקדש — לקחים מעשיים עבור עובדי אלוהים בימי יחזקאל ובימינו
1, 2. (א) מה למדנו על חזון המקדש של יחזקאל בפרק הקודם? (ב) על אילו שתי שאלות נשיב בפרק זה?
יחזקאל לא ראה בחזון את המקדש הרוחני הגדול שעליו דיבר השליח פאולוס כעבור מאות שנים. את זאת למדנו בפרק הקודם. למדנו גם שהחזון נועד ללמד את בני ישראל מהי חשיבות אמות המידה של אלוהים בנוגע לעבודתו הטהורה. כדי לשקם את יחסיהם עם יהוה, היה עליהם לעמוד באמות המידה הללו. זאת הסיבה שיהוה הדגיש את הרעיון המרכזי הזה פעמיים באותו הפסוק: ”זאת תורת בית המקדש” (קרא יחזקאל מ״ג:12).
2 כעת עלינו לבחון שתי שאלות נוספות. הראשונה: אילו לקחים ספציפיים על אמות המידה של יהוה באשר לעבודתו הטהורה יכלו היהודים בימי יחזקאל ללמוד מחזון המקדש? התשובה תעזור לנו להשיב על השאלה השנייה: מה משמעות החזון עבורנו בתקופה קשה זו של אחרית הימים?
אילו לקחים לימד החזון בימי קדם?
3. מדוע ההר הגבוה שבחזון הניע את ישרי הלב להתבייש בעצמם?
3 כדי להשיב על השאלה הראשונה, הבה נתמקד בכמה מאפיינים בולטים בחזון המקדש. ההר הגבוה. אותו הר גבוה ודאי הזכיר לבני ישראל את נבואת השיקום הנפלאה של ישעיהו (יש׳ ב׳:2). מה הם למדו מהעובדה שבית יהוה ניצב על הר כה נישא? הם למדו שעבודת אלוהים הטהורה צריכה להיות מרוממת ונעלית על כל צורות הפולחן האחרות. כמובן, עבודת אלוהים הטהורה מרוממת מטבעה, שכן מקורה ביהוה, אשר ”נעלה מאוד על כל שאר האלים” (תהל׳ צ״ז:9). אך העם לא מילא את חלקו. במשך מאות שנים הוא שוב ושוב ביזה את עבודת אלוהים הטהורה, טימא אותה וזנח אותה. המחשבה שמקדש אלוהים שוב ירומם ויזכה לפאר ולתהילה הראויים לו ודאי גרמה לישרי הלב להתבייש בעצמם.
4, 5. איזה לקח למדו מאזיניו של יחזקאל משערי המקדש הגבוהים?
4 השערים הגבוהים. בתחילת החזון צפה יחזקאל במלאך מודד את השערים. גובהם היה כ־30 מטר! (יח׳ מ׳:14) בנוסף, הם הכילו תאי שמירה. מה כל זה המחיש למי שלמדו את תוכנית המקדש? יהוה אמר ליחזקאל: ”שים לב היטב לכניסת בית המקדש”. מדוע? מפני שהעם הכניס ”ערלי לב וערלי בשר” היישר אל ביתו הקדוש של אלוהים. מה הייתה התוצאה? יהוה אמר: ”הם מחללים את בית מקדשי” (יח׳ מ״ד:5, 7).
5 ’ערלי הבשר’ הפרו מצווה ברורה של אלוהים שהייתה קיימת עוד מימי אברהם (בר׳ י״ז:9, 10; וי׳ י״ב:1–3). אך ל’ערלי הלב’ הייתה בעיה חמורה יותר. הם היו מורדים עקשנים שלא נענו להדרכותיו ולעצותיו של יהוה. אסור היה לאפשר לאנשים כאלה להיכנס למקדש! יהוה שונא צביעות. אלא שעמו אפשר לצביעות להשתלט על ביתו. השערים ותאי השמירה במקדש שבחזון לימדו לקח ברור: צריך לשים לכך סוף! מן ההכרח היה להקפיד שכל המבקש להיכנס לביתו של יהוה יעמוד בדרישותיו הגבוהות. רק אז הוא יברך את פולחן העם.
6, 7. (א) איזה מסר העביר יהוה לעמו באמצעות החומה החיצונית של מתחם המקדש? (ב) כיצד התייחס בעבר העם לביתו של יהוה? (ראה הערת שוליים.)
6 החומה ההיקפית. מאפיין בולט נוסף בחזון היה החומה שהקיפה את מתחם המקדש כולו. יחזקאל אומר שאורך כל אחת מצלעות החומה היה 500 קָנים, כלומר 555,1 מטרים! (יח׳ מ״ב:15–20) אך בית המקדש וחצרותיו יצרו ריבוע שאורך כל אחת מצלעותיו היה רק 500 אמות, כלומר 259 מטרים. מכאן ששטח גדול הקיף את בית המקדש ונתחם על־ידי אותה חומה חיצונית. * לאיזו מטרה?
7 יהוה אמר: ”כעת עליהם להרחיק את זנותם ואת פגרי מלכיהם ממני, ואשכון בקרבם לעולם” (יח׳ מ״ג:9). הביטוי ”פגרי מלכיהם” ככל הנראה מתייחס לעבודת אלילים. מכאן שיהוה השתמש בשטח הגדול שהקיף את המקדש שבחזון יחזקאל כדי להעביר את המסר הבא: ”הרחיקו מעליכם את כל הזוהמה הזו כמה שיותר רחוק, ואל תתקרבו אליה”. כל עוד ימשיכו לעבוד אותו בטוהר, יהוה יברך אותם בנוכחותו.
8, 9. מה יכלו האנשים ללמוד מעצותיו התקיפות של יהוה לבעלי התפקידים?
8 עצות תקיפות לבעלי תפקידים. יהוה גם נתן עצות תקיפות אך אוהבות לגברים שנשאו על כתפיהם אחריות רבה בקרב העם. הוא תיקן בחריפות את הלוויים שהתרחקו ממנו כאשר העם הידרדר לעבודת אלילים, אך גם שיבח את בני צדוק ’אשר מילאו את אחריותם לגבי מקדשו כאשר תעו ממנו בני ישראל’. הוא נהג בצדק וברחמים עם כל אחת מהקבוצות, וזאת על־פי מעשיהן (יח׳ מ״ד:10, 12–16). גם לנשיאי ישראל ניתן תיקון חריף (יח׳ מ״ה:9).
9 כך למעשה הבהיר יהוה שהגברים הנושאים בתפקידי אחריות והשגחה צריכים לתת לו דין וחשבון על הדרך שבה הם ממלאים את תפקידיהם. הם לא היו פטורים מקבלת עצות, תיקון ומוסר. להיפך, היה עליהם לשמש דוגמה ומופת ולצדד באמות המידה של יהוה!
10, 11. מה מעיד על כך שחלק משבי ציון למדו את הלקחים הטמונים בחזון יחזקאל?
10 האם שבי ציון יישמו את הלקחים מחזון יחזקאל? איננו יכולים לדעת בדיוק מה גברים ונשים נאמנים באותם ימים חשבו על החזון המרשים. אולם דבר־אלוהים מוסר לנו פרטים רבים על מעשיהם ועל גישתם בנוגע לעבודת יהוה הטהורה. האם הם יישמו את העקרונות שבבסיס חזון יחזקאל? במידה מסוימת כן — במיוחד בהשוואה לאבותיהם המרדנים לפני גלות בבל.
11 גברים נאמנים כגון הנביאים חגי וזכריה, הכוהן והסופר עזרא והמושל נחמיה פעלו במרץ כדי ללמד את העם עקרונות כמו אלו הטמונים בחזון המקדש של יחזקאל (עז׳ ה׳:1, 2). הם לימדו את העם שעבודת אלוהים הטהורה צריכה להיות מרוממת ושעליה לקבל עדיפות על פני עניינים חומריים או רדיפה אחר מטרות אנוכיות (חגי א׳:3, 4). הם עמדו על כך שכל מי שרוצה ליטול חלק בעבודתו הטהורה של אלוהים חייב לכבד את אמות המידה שקבע. למשל, עזרא ונחמיה הורו לעם בתוקף לסלק את נשותיהם הנוכריות, שהחלישו את רוחניותו. (קרא עזרא י׳:10, 11; נחמ׳ י״ג:23–27, 30.) ומה באשר לעבודת האלילים? נראה כי לאחר הגלות העם סוף כל סוף פיתח שנאה לחטא הזה, שהיה בעוכריו פעמים כה רבות לאורך ההיסטוריה. ומה בנוגע לכוהנים ולנשיאים, או לשרים? כפי שעולה מחזון יחזקאל, גם הם נמנו עם מי שקיבלו עצות ותיקון מיהוה (נחמ׳ י״ג:22, 28). רבים מהם קיבלו את התיקון בענווה (עז׳ י׳:7–9, 12–14; נחמ׳ ט׳:1–3, 38).
12. כיצד בירך יהוה את שבי ציון?
12 בתגובה לכך, יהוה בירך את עמו. תושבי הארץ נהנו ממידה מסוימת של שגשוג רוחני, בריאות וסדר שלא נראו זה זמן רב (עז׳ ו׳:19–22; נחמ׳ ח׳:9–12; י״ב:27–30, 43). ומדוע? משום שהעם החל סוף כל סוף לכבד את אמות המידה הצודקות של יהוה באשר לעבודתו הטהורה. הלקחים הטמונים בחזון המקדש חדרו לליבם של רבים מהם. נוכל לסכם ולומר שחזון המקדש של יחזקאל הועיל לגולים בשתי דרכים חשובות: (1) הוא לימד אותם לקחים מעשיים על אמות המידה שקבע אלוהים באשר לעבודתו הטהורה ועל הדרך שבה הם צריכים לצדד בהן. (2) הוא הכיל הבטחה נבואית — עבודת אלוהים הטהורה תשוקם, ויהוה יברך את עמו כל עוד ידבק בה. אך חשוב לנו לדעת: האם לחזון יש התגשמות בימינו?
מה אנו לומדים כיום מחזון יחזקאל
13, 14. (א) מניין לנו שחזון המקדש של יחזקאל מתגשם גם בימינו? (ב) באילו שתי דרכים מועיל לנו החזון כיום? (ראה גם תיבה 13א, ”מקדשים שונים, לקחים שונים”.)
13 האם אנו יכולים להיות בטוחים שחזון המקדש של יחזקאל נוגע גם אלינו כיום? כן! היזכר בקווי הדמיון שבין חזון יחזקאל, שבו מקדש אלוהים ניצב ”על הר גבוה מאוד”, לבין נבואת ישעיהו, שבה ”הר בית יהוה נכון מעל ראשי ההרים”. ישעיהו מציין מפורשות שנבואתו תתגשם במהלך ”אחרית הימים”. (יח׳ מ׳:2; יש׳ ב׳:2–4; ראה גם מיכה ד׳:1–4.) נבואות אלה החלו להתגשם ב־1919, במהלך אחרית הימים, כאשר החל שיקום עבודת אלוהים הטהורה, הניצבת מאז על הר גבוה. *
14 אם כן, אין ספק שחזון יחזקאל חל גם על עבודת אלוהים הטהורה כיום. כפי שהועיל לגולים היהודים בימי קדם, החזון מועיל גם לנו כיום בשתי דרכים: (1) הוא כולל לקחים מעשיים על הדרך שבה נוכל לצדד באמות המידה שקבע יהוה באשר לעבודתו הטהורה. (2) הוא כולל הבטחה נבואית בדבר שיקום עבודת אלוהים הטהורה והברכות שירעיף עלינו יהוה בעתיד.
אמות המידה לעבודת אלוהים הטהורה כיום
15. מה עלינו לזכור בבואנו להפיק לקחים מחזון המקדש של יחזקאל?
15 נבחן כעת כמה מאפיינים ספציפיים בחזון יחזקאל. הבה נצטרף לסיורו של יחזקאל במקדש המרשים שבחזון. זכור שאין מדובר במקדש הרוחני הגדול. מטרתנו היא להפיק לקחים הנוגעים לעבודת אלוהים כיום. מה הם חלק מהלקחים שנוכל להפיק?
16. מה נוכל ללמוד מכל המדידות המתבצעות בחזון יחזקאל? (ראה תמונה בתחילת הפרק.)
16 למה היה צורך בכל כך הרבה מדידות? יחזקאל צפה במלאך בעל מראה הנחושת מודד בקפדנות את בית המקדש, לרבות החומות, השערים, תאי השמירה, החצרות והמזבח. כמות הפרטים האדירה עלולה להכביד על הקורא (יח׳ מ׳:1 עד מ״ב:20; מ״ג:13, 14). אך חשוב על הלקחים החיוניים שנוכל להפיק מאותם פרטים. באמצעותם ממחיש יהוה באופן ברור את חשיבות אמות המידה שלו. הוא זה שקובע אותן, ולא בני אדם בשר ודם. מי שטוענים שאין זה משנה כיצד יש לעבוד את אלוהים טועים טעות מרה. בנוסף, המדידות הקפדניות של בית המקדש הן ערובה מיהוה ששיקום עבודתו הטהורה יתרחש בוודאות. כל הבטחותיו יתגשמו בצורה מדויקת, בדיוק כמו אותן מדידות מדויקות. מכאן שיחזקאל מאשר ששיקום עבודת אלוהים הטהורה באחרית הימים הוא עניין ודאי!
17. מה מזכירה לנו כיום החומה ההיקפית של המקדש?
17 החומה ההיקפית. כפי שהוסבר קודם לכן, יחזקאל ראה חומה שהקיפה את כל מתחם המקדש שבחזון. הייתה זאת תזכורת רבת־עוצמה שעל משרתי אלוהים להרחיק כמה שאפשר כל טומאה דתית מעבודת אלוהים הטהורה, ולעולם לא לטמא את בית אלוהים. (קרא יחזקאל מ״ג:7–9.) כמה עצה זו רלוונטית בימינו! לאחר שעם אלוהים שוחרר ממאות שנות שבי רוחני בבבל הגדולה, מינה המשיח את עבדו הנאמן והנבון ב־1919. מאז הגבירו משרתי אלוהים את מאמציהם להיפטר מאמונות ומנהגים כוזבים המקפלים בתוכם עבודת אלילים ותפיסות פגאניות. אנו מקפידים להרחיק מעבודת אלוהים הטהורה כל טומאה רוחנית. אנחנו אף מקפידים להימנע מכל פעילות עסקית באולמי המלכות שלנו ומפרידים בין עניינים חילוניים לבין עבודת אלוהים (מר׳ י״א:15, 16).
18, 19. (א) מה נוכל ללמוד משעריו הגבוהים של המקדש שבחזון יחזקאל? (ב) כיצד עלינו להגיב למי שמנסים להנמיך את אמות המידה הגבוהות של יהוה? הבא דוגמה.
18 השערים הגבוהים. אילו לקחים אנו לומדים מהשערים הענקיים שראה יחזקאל? הם ללא ספק לימדו את הגולים היהודים שיהוה קבע אמות מוסר גבוהות מאוד. כפי שהיה נכון בימי קדם, כך גם בימינו. הואיל ואנו משרתים כיום במקדש הרוחני הגדול של יהוה, חשוב פי כמה וכמה שנקפיד על התנהגות טהורה ונטולת צביעות (רומ׳ י״ב:9; פט״א א׳:14, 15). במהלך אחרית הימים יהוה מלמד בהדרגה את משרתיו לדבוק באמות המוסר שקבע. * לדוגמה, חוטאים חסרי חרטה מסולקים מהקהילה (קור״א ה׳:11–13). זאת ועוד, תאי השמירה בשערים מזכירים לנו שכיום אך ורק מי שעומד בדרישותיו של יהוה מורשה להצטרף לעבודתו. למשל, אדם החי חיים כפולים אומנם יכול להיכנס לאולם המלכות, אך הוא אינו יכול להשביע את רצונו של יהוה אם לא יישר עימו תחילה את ההדורים (יעקב ד׳:8). איזו הגנה נפלאה עבור עבודת אלוהים הטהורה לנוכח ההידרדרות החדה שחלה כיום בנורמות המוסר!
19 המקרא ניבא שלקראת סופו ילך העולם הזה מדחי אל דחי. אנו קוראים ש”אנשים רשעים ומתחזים יגבירו את רעתם, ובתוך כך יתעו ויותעו” (טימ״ב ג׳:13). יותר ויותר אנשים נשבים בחשיבה שאמות המידה הגבוהות של יהוה נוקשות מדי, מיושנות או פשוט שגויות. האם גם אתה תולך שולל? לדוגמה, אם מישהו ינסה לשכנע אותך שאמות המידה של אלוהים לגבי מעשים הומוסקסואליים שגויות, האם תסכים איתו? או האם תסכים עם יהוה אלוהים, שציין בבירור בדברו שמי שמבצעים מעשים כאלה ’עושים מעשי תועבה’? אלוהים מזהיר אותנו פן נסכים עם מעשים לא־מוסריים (רומ׳ א׳:24–27, 32). כאשר אנו ניצבים בפני סוגיות כאלה, טוב נעשה אם נדמיין את המקדש שבחזון יחזקאל ואת שעריו הגבוהים ונזכור: יהוה אינו מנמיך את אמות המידה הצודקות שלו, גם לנוכח לחצי העולם המרושע הזה. האם אנו מצדדים באבינו השמימי ודבקים בטוב?
אנו מקריבים ”קורבן הלל” כאשר אנו משתתפים בעבודת אלוהים הטהורה
20. אילו תזכורות מעודדות יכולים חברי ’ההמון הרב’ למצוא בחזון יחזקאל?
20 החצרות. כאשר יחזקאל ראה את החצר החיצונית הגדולה של בית המקדש, הוא ודאי דמיין בהתרגשות את אינספור עובדי יהוה המאושרים שיוכלו להתאסף בה. כיום המשיחיים עובדים את יהוה במקום קדוש פי כמה וכמה. חברי ’ההמון הרב’ העובדים את יהוה בחצר החיצונית של מקדשו הרוחני מוצאים בחזון יחזקאל תזכורות מעודדות (ההת׳ ז׳:9, 10, 14, 15). יחזקאל ראה שמסביב לחצרות היו לשכות שבהן עובדי אלוהים יכלו להשתתף באכילת הקורבנות שהביאו (יח׳ מ׳:17). במובן מסוים, הם יכלו ליהנות מארוחה עם יהוה אלוהים — אות ליחסי ידידות ושלום! כיום איננו מקריבים קורבנות כפי שעשו היהודים שהיו כפופים לתורת משה. אך אנו מקריבים ”קורבן הלל” כאשר אנו משתתפים בעבודת אלוהים הטהורה, למשל כשאנו מבטאים את אמונתנו באסיפות ובשירות השדה (עב׳ י״ג:15). אנחנו גם ניזונים מהמזון הרוחני שיהוה מספק לנו. אין פלא שאנו חשים כפי שחשו בני קורח ששרו ליהוה: ”טוב יום בחצרותיך מאלף ימים במקום אחר!” (תהל׳ פ״ד:10).
21. מה יכולים ללמוד המשיחיים המשוחים מהכוהנים בחזון יחזקאל?
21 הכהונה. יחזקאל ראה שלכוהנים וללוויים הייתה גישה לחצר הפנימית דרך שערים הדומים לאלו שאפשרו לבני השבטים האחרים להיכנס לחצר החיצונית. הייתה זו דרך טובה להזכיר לחברי כיתת הכהונה שגם הם חייבים לעמוד באמות המידה שקבע יהוה לעבודתו הטהורה. ומה לגבי ימינו? הכהונה אינה עוברת כיום בירושה בקרב משרתי אלוהים, אך למשיחיים המשוחים נאמר: ”אתם ’עם נבחר, כהונה מלכותית’” (פט״א ב׳:9). הכוהנים בישראל הקדומה שירתו בחצר נפרדת. כיום המשיחיים המשוחים אינם מופרדים מאחיהם לאמונה במובן פיזי, אך הם נהנים מיחסים מיוחדים עם יהוה בתור ילדיו המאומצים (גל׳ ד׳:4–6). עם זאת, חזון יחזקאל מכיל תזכורות טובות עבור המשוחים. למשל, הוא מזכיר להם שהכוהנים קיבלו עצות ומוסר. מכל מקום, כל המשיחיים צריכים לזכור שהם חלק מ”עדר אחד” המשרת ”תחת רועה אחד” (קרא יוחנן י׳:16).
22, 23. (א) אילו לקחים יכולים זקני־הקהילה ללמוד מדמות הנשיא שבחזון יחזקאל? (ב) מה עשוי לקרות בעתיד?
22 הנשיא. בחזון יחזקאל הנשיא הוא דמות בולטת למדי. הוא אינו משתייך לשבט הכהונה, לכן בתחום המקדש עליו להיכנע להדרכת הכוהנים. אולם ניכר שהוא פועל כמשגיח בקרב העם ומסייע להם לספק קורבנות (יח׳ מ״ד:2, 3; מ״ה:16, 17; מ״ו:2). מכאן שהוא דוגמה עבור הגברים המשיחיים הנושאים כיום במידה מסוימת של אחריות בקהילה. אחרי הכול, הזקנים המשיחיים, לרבות המשגיחים הנודדים, צריכים להמשיך להיכנע לעבד הנאמן והנבון (עב׳ י״ג:17). הם עמלים כדי לעזור למשרתי אלוהים להקריב קורבנות הלל באסיפות ובשירות (אפ׳ ד׳:11, 12). הם גם יכולים ללמוד מהדרך שבה יהוה גער בנשיאי ישראל שניצלו לרעה את כוחם (יח׳ מ״ה:9). זאת ועוד, זקני־הקהילה יודעים שהם אינם פטורים מעצות ותיקון. להיפך, הם מוקירים כל הזדמנות לאפשר ליהוה לצרוף אותם כך שיהיו רועים ומשגיחים יעילים יותר. (קרא פטרוס א׳. ה׳:1–3.)
23 יהוה ימשיך לספק לנו משגיחים כשירים ואוהבים בגן העדן הארצי העתיד לבוא. זקני־קהילה רבים כיום למעשה מקבלים הכשרה שתעזור להם להיות רועים מועילים וכשירים בגן עדן (תהל׳ מ״ה:16). גברים אלו ללא ספק יהיו ברכה של ממש בעולם החדש! הבנתנו בנוגע לחזון יחזקאל, כמו בנוגע לנבואות שיקום אחרות, אולי תתבהר עוד יותר במועד עתידי שקבע יהוה. ייתכן שהיבטים מסוימים יזכו בעתיד להתגשמות מדהימה שאיננו מעלים על הדעת כיום. נצטרך לחכות ולראות.
יהוה מברך את עבודתו הטהורה
24, 25. כיצד חזון יחזקאל תיאר את הברכות שירעיף אלוהים על עמו כל עוד ידבקו בעבודתו הטהורה?
24 לסיום, הבה ניזכר באירוע החשוב ביותר בחזון יחזקאל. יהוה נכנס למקדשו ומבטיח לעמו שיישאר שם כל עוד ידבקו בנאמנות באמות המידה שקבע לעבודתו הטהורה (יח׳ מ״ג:4–9). איזו השפעה תהיה לנוכחותו של יהוה על עמו ועל אדמתם?
25 החזון כולל שתי תמונות נבואיות מעודדות המתארות כיצד יברך יהוה את עמו: (1) נהר זורם מהיכל המקדש ומעניק לארץ חיים ופוריות. (2) הארץ מחולקת בצורה מסודרת ומדויקת, כשהמקדש ומתחמו עומדים במרכזה. כיצד אנו מבינים את הפסוקים הללו כיום? אחרי הכול, אנחנו חיים בתקופה שבה יהוה צרף וכונן מערכת פולחן קדושה בהרבה — המקדש הרוחני הגדול (מל׳ ג׳:1–4). בפרקים 19 עד 21 נדון בשתי התמונות הנבואיות האלו.
^ תיאור זה עמד בניגוד לדרך שבה העם התייחס בעבר לביתו הקדוש של יהוה: ”בשימם את סיפם ליד סיפי ואת מזוזתם ליד מזוזתי, כאשר רק קיר מפריד ביני וביניהם, הם טימאו את שמי הקדוש בתועבות אשר עשו” (יח׳ מ״ג:8). בירושלים הקדומה רק קיר הפריד בין מקדש יהוה לבין בתי התושבים. כאשר בני ישראל סטו מאמות המידה הצודקות של יהוה, הם קירבו את טומאתם, או את עבודת האלילים, אל קירות בית יהוה. היה זה מצב בלתי נסבל!
^ חזון המקדש של יחזקאל גם מתקשר עם נבואות שיקום אחרות המתגשמות באחרית הימים. תן דעתך, למשל, לקווי הדמיון בין יחזקאל מ״ג:1–9 לבין מלאכי ג׳:1–5 ובין יחזקאל מ״ז:1–12 לבין יואל ג׳:18.
^ המקדש הרוחני בא לידי קיום ב־29 לספירה, כאשר ישוע נטבל והחל לשרת ככוהן גדול. אולם במשך מאות השנים שלאחר מות שליחיו של ישוע עבודת אלוהים הטהורה על כדור הארץ הוזנחה כמעט לגמרי. אך בימינו, ובמיוחד מאז 1919, עבודת אלוהים האמיתית מרוממת.