הכתוב ביחזקאל פרק כ״ג מגנה בחריפות את עם אלוהים בשל חוסר נאמנותו.‏ פרק זה מקביל במובנים רבים לפרק ט״ז‏.‏ גם בפרק כ״ג נעשה שימוש בדימוי של זנות.‏ נאמר על ירושלים שהיא האחות הצעירה ועל שומרון שהיא האחות המבוגרת.‏ שני הפרקים מראים שהאחות הצעירה הלכה בעקבות אחותה המבוגרת אך בהמשך התעלתה עליה ברשעתה ובחוסר מוסריותה.‏ בפרק כ״ג יהוה מכנה את שתי האחיות בשמות:‏ אוהלה היא האחות המבוגרת,‏ שומרון,‏ בירת ממלכת ישראל בת עשרת השבטים;‏ ואוהליבה היא האחות הצעירה,‏ ירושלים,‏ בירת יהודה (‏יח׳ כ״ג:‏1–4‏)‏.‏ *

ישנם קווי דמיון נוספים בין שני הפרקים.‏ הינה כמה מהבולטים שבהם:‏ הזונות מתחילות כנשותיו של יהוה אבל אז בוגדות בו.‏ כמו כן,‏ בשניהם יש מסר של תקווה.‏ אומנם בפרק כ״ג תקוות הגאולה פחות מפורשת,‏ אך ניתן למצוא הקבלה לכתוב בפרק ט״ז בדבריו של יהוה:‏ ”‏אשים קץ לזימתך ולזנותך”‏ (‏יח׳ ט״ז:‏16,‏ 20,‏ 21,‏ 37,‏ 38,‏ 41,‏ 42;‏ כ״ג:‏4,‏ 11,‏ 22,‏ 23,‏ 27,‏ 37‏)‏.‏

בעבר נאמר בפרסומינו ששתי האחיות,‏ אוהלה ואוהליבה,‏ הן סמל נבואי לנצרות ולפילוג שחל בין האמונה הקתולית והפרוטסטנטית.‏ אולם לאחר בחינה מעמיקה ותפילות התעוררו כמה שאלות נוקבות.‏ האם הנצרות הייתה אי פעם אשתו של יהוה במובן כלשהו?‏ האם היא אי פעם באה איתו בברית?‏ מובן שלא.‏ הנצרות אפילו לא הייתה קיימת כאשר ישוע שימש כמתווך ב”‏ברית החדשה”‏ עם עם ישראל הרוחני,‏ המשיחיים המשוחים;‏ והיא מעולם לא הייתה חלק מאותו עם (‏יר׳ ל״א:‏31;‏ לוקס כ״ב:‏20‏)‏.‏ הנצרות קמה רק שנים רבות לאחר מות השליחים.‏ היא החלה להתקיים במאה הרביעית לספירה כארגון כופר ומושחת המורכב מ”‏העשבים הרעים”‏ — המשיחיים המדומים — שהוזכרו בנבואתו של ישוע על החיטים והעשבים הרעים (‏מתי י״ג:‏24–30‏)‏.‏

הבדל מרכזי נוסף:‏ יהוה העניק תקוות גאולה לירושלים ולשומרון הבוגדניות (‏יח׳ ט״ז:‏41,‏ 42,‏ 53–55‏)‏.‏ האם המקרא מעניק תקווה דומה לנצרות?‏ לא!‏ היא חסרת כל תקווה,‏ בדיוק כמו יתר דתות בבל הגדולה.‏

מכאן שאוהלה ואוהליבה אינן סמל נבואי לנצרות.‏ עם זאת,‏ הן שופכות אור על דבר חשוב אף יותר.‏ הן מלמדות מה יהוה חושב על מי שאינם מייצגים כהלכה את שמו הקדוש ואת אמות המידה שקבע לעבודתו הטהורה.‏ הנצרות אשמה בכך במיוחד בגלל אינספור כנסיותיה המתיימרות לייצג את אלוהי המקרא.‏ זאת ועוד,‏ הן טוענות שמנהיגן הוא ישוע המשיח,‏ בנו יחידו האהוב של יהוה.‏ אך הן סותרות את עצמן בהציגן את ישוע כחלק משילוש אלוהי ובהפרת מצוותו הברורה שלא להיות ”‏חלק מן העולם”‏ (‏יוח׳ ט״ו:‏19‏)‏.‏ מעורבותה הבלתי פוסקת של הנצרות בעבודת אלילים ובתככים פוליטיים מוכיחה שהיא חלק ניכר מ”‏הזונה הגדולה”‏ (‏ההת׳ י״ז:‏1‏)‏.‏ אין כל ספק שסופה יהיה זהה לזה של המעצמה העולמית של דתות הכזב!‏