תיבת לימוד 14א
לקחים מחזון המקדש של יחזקאל
עבודת אלוהים הטהורה מרוממת ומוגנת
המקדש שבחזון נישא ”על הר גבוה מאוד” (1). האם גם אנו רוממנו את עבודת אלוהים הטהורה למקום הראשון בחיינו?
החומה ההיקפית (2), שתחמה את מתחם המקדש ויצרה סביבו מרחב גדול (3), מזכירה לנו שאל לנו לעולם לאפשר לדבר להשחית את עבודתנו את יהוה. אם צריך להרחיק אפילו דברי ”חול” הרחק מעבודת אלוהים הטהורה, על אחת כמה וכמה חשוב שעובדי יהוה כיום ירחיקו מחייהם התנהגות טמאה או לא־מוסרית (יח׳ מ״ב:20).
ברכות נצחיות
מהיכל המקדש נובע נחל ההולך ומתרחב ומעניק לארץ חיים ופוריות (4). פרק 19 ידון בברכות הללו.
אותן אמות מידה עבור כולם
השערים הגבוהים, החיצוניים (5) והפנימיים (9), מזכירים לנו שיהוה דורש מכל מי שמשתתפים בעבודתו הטהורה לנהוג על־פי אמות המידה הגבוהות שקבע. שים לב שהשערים החיצוניים והפנימיים זהים במידותיהם הכלליות. הדבר הולם מפני שדרישותיו הצודקות של יהוה זהות עבור כל משרתיו, ללא תלות במעמדם או בתפקידם.
ארוחה בשולחן יהוה
הלשכות (8) מזכירות לנו שבימי קדם בני ישראל יכלו להשתתף באכילת חלק מהקורבנות שהביאו למקדש, ולמעשה ליהנות מארוחה משותפת עם יהוה. אין זה כך במקדש הרוחני שבו המשיחיים עובדים כיום את אלוהים, שכן ’הקורבן האחד’ כבר הוקרב (עב׳ י׳:12). בכל זאת, אנו ממשיכים להקריב קורבן הלל (עב׳ י״ג:15).
ערובה מאלוהים
אולי אתה תוהה מדוע יש צורך בכל כך הרבה מדידות מפורטות בחזון. אך זכור שהן מלמדות נקודה חשובה: הן מהוות ערובה לכך שמטרת יהוה לשקם את עבודתו הטהורה תתגשם בוודאות מוחלטת. מטרתו לא ניתנת לשינוי והיא תתגשם בצורה דקדקנית — כמו אותן מדידות. אף שיחזקאל אינו מציין שראה בני אדם בחזון, הוא תיעד את העצות הנוקבות שנתן יהוה לכוהנים, לנשיאים ולעם. כל משרתי אלוהים חייבים לצדד באמות המידה הצודקות שלו.