יואל ג׳:‏18 הנבואה מתארת מעיין היוצא מהיכל המקדש.‏ הוא ממשיך בזרימתו ומשקה את ”‏נחל השיטים”‏ היבש.‏ מכאן שגם יואל וגם יחזקאל רואים נהר המעניק חיים למקום צחיח.‏ בשני המקרים הנהר יוצא מבית יהוה,‏ או המקדש.‏

זכריה י״ד:‏8 הנביא זכריה רואה ”‏מים חיים”‏ זורמים מהעיר ירושלים.‏ חציים זורמים אל הים המזרחי,‏ ים המלח,‏ וחציים אל הים המערבי,‏ הים התיכון.‏ ירושלים הייתה ”‏עירו של המלך הגדול”‏,‏ יהוה אלוהים (‏מתי ה׳:‏35‏)‏.‏ אזכור העיר על־ידי זכריה מזכיר לנו את שלטונו העתידי של יהוה על כדור הארץ כולו.‏ זה זמן רב שאנו מבינים שהמים בנבואה מצביעים על כך שיהוה יברך שתי קבוצות של בני אדם נאמנים בגן עדן — אלו שיעברו את הצרה הגדולה ואלו שיוקמו לתחייה לאחריה.‏

ההתגלות כ״ב:‏1,‏ 2 השליח יוחנן רואה נהר סמלי הדומה מאוד לזה שראה יחזקאל.‏ אולם במקרה זה הנהר אינו נובע מהמקדש,‏ אלא מכיסאו של יהוה.‏ מכאן שנראה כי חזון זה,‏ בדומה לחזון זכריה,‏ מדגיש את הברכות של שלטון אלף השנים.‏

אומנם קיים הבדל דק בין הברכות הנובעות משלטון יהוה ובין אלו המסומלות על־ידי הנהר שראה יחזקאל בחזון,‏ אך בסופו של דבר כל הברכות הללו נובעות מיהוה וזורמות לכל האנשים הנאמנים.‏

תהלים מ״ו:‏4 שים לב כיצד פסוק אחד כולל את שני ההיבטים הללו:‏ עבודת אלוהים ושלטון אלוהים.‏ כאן מתואר נהר המשמח את ”‏עיר אלוהים”‏ (‏המסמלת את המלכות ואת השלטון)‏ ואת ”‏משכנו הגדול והקדוש של העליון”‏ (‏המסמל את עבודת אלוהים הטהורה)‏.‏

התמונה הכללית שמצטיירת מהפסוקים האלה היא שיהוה יברך את בני האדם הנאמנים בשתי דרכים.‏ נוכל להפיק תועלת נצחית (‏1)‏ משלטונו ו־(‏2)‏ מהסידור שקבע לעבודתו הטהורה.‏ לכן הבה נהיה נחושים כעת להמשיך לשתות מ’‏המים החיים’‏ שמספקים יהוה אלוהים ובנו ישוע,‏ מים אשר מסמלים את האמצעים האוהבים שיאפשרו לנו להשיג חיי נצח (‏יר׳ ב׳:‏13;‏ יוח׳ ד׳:‏10‏)‏.‏