בשנת 1919 התגשמו שתי נבואות הקשורות זו לזו:‏ הנבואה על ’‏העצמות היבשות’‏ והנבואה על ’‏שני העדים’‏.‏ החזון על ’‏העצמות היבשות’‏ מנבא על תקופה ארוכה מאוד (‏שהתבררה כתקופה בת מאות שנים)‏ המסתיימת עם שובה לחיים של קבוצה גדולה של משרתי אלוהים (‏יח׳ ל״ז:‏2–4;‏ ההת׳ י״א:‏1–3,‏ 7–13‏)‏.‏ הנבואה על ’‏שני העדים’‏ מתארת תקופה קצרה (‏משלהי 1914 ועד תחילת 1919)‏ המסתיימת עם שובה לחיים של קבוצה קטנה של משרתי אלוהים.‏ שתי הנבואות מתארות תחייה סמלית,‏ ושתיהן התגשמו בעת המודרנית ב־1919,‏ כאשר יהוה עזר למשרתיו המשוחים ”‏לעמוד על רגליהם”‏,‏ שחרר אותם מהשבי בבבל הגדולה ואסף אותם אל הקהילה המשוקמת (‏יח׳ ל״ז:‏10‏)‏.‏

אולם שים לב להבדל חשוב בהתגשמות שתי הנבואות.‏ הנבואה על ’‏העצמות היבשות’‏ מנבאת על שובם לחיים של כל חברי השארית המשוחה.‏ אך הנבואה על ’‏שני העדים’‏ מנבאת על שובם לחיים של חלק מהשארית המשוחה — אלו שעמדו בראש הארגון והתמנו להיות ”‏העבד הנאמן והנבון”‏ (‏מתי כ״ד:‏45;‏ ההת׳ י״א:‏6‏)‏.‏ *

1. אחרי 100 לספירה

   מהמאה השנייה לספירה ואילך ’‏הבקעה התמלאה עצמות’‏ כאשר קהילת המשיחיים המשוחים נהרגה מבחינה סמלית

2. תחילת 1919

   1919:‏ ’‏העצמות היבשות’‏ שבו לחיים כאשר יהוה שחרר את כל המשוחים מבבל הגדולה ואסף אותם אל הקהילה המשוקמת

1. שלהי 1914

   מבשרים ”‏בלבוש שק”‏

   1914:‏ ’‏שני העדים’‏ בישרו ”‏בלבוש שק”‏ במשך שלוש וחצי שנים.‏ בסוף התקופה הם נהרגו מבחינה סמלית

2. מוות סמלי

3. תחילת 1919

   1919:‏ ’‏שני העדים’‏ שבו לחיים כאשר קבוצה קטנה של אחים משוחים שעמדה בראש הארגון התמנתה לשרת בתור ”‏העבד הנאמן והנבון”‏