מהי מטרת אלוהים כלפי האנושות?
1–4. (א) מה היתה מטרתו הראשונית של אלוהים כלפי האנושות? (ב) מדוע הימרה האדם את פי אלוהים? (ראה התיבה ” מיהו השטן?”.)
ההבטחה בדבר עולם ללא מלחמות, המופיעה בישעיהו ב’:2–4 ובמיכה ד’:1–4, לא רק מעניקה לנו תקווה איתנה לעתיד הקרוב, אלא גם מגלה עובדה חשובה ביותר על הבורא. הבורא הוא אל בעל מטרה. נבואת ישעיהו ב’ היא בעצם חוליה בשרשרת ארוכה של נבואות העוברות כחוט השני לאורך המקרא, מראשיתו ועד סופו. נבואות אלה מבהירות לנו כיצד יממש אלוהים את מטרתו המקורית.
2 כשברא אלוהים את הזוג האנושי הראשון, הבהיר להם מפורשות מהי מטרתו כלפיהם. בבראשית א’:28 נאמר: ”ויברך אותם אלוהים ויאמר להם אלוהים: ’פרו ורבו ומילאו את הארץ וכיבשוה, ורדו בדגת הים ובעוף השמים ובכל חיה הרומשת על הארץ’”. הקשר בין הצו הזה לבין הכתוב בפרק הבא של בראשית – ”ויקח יהוה אלוהים את האדם ויניחהו בגן־עדן לעבדה ולשמרה” – מבהיר שמגמת אלוהים היתה שהזוג הראשון וצאצאיהם, ירחיבו את גבולות גן־עדן עד אשר יהיה חובק־עולם * (בראשית ב’:15).
3 כמה זמן נועדו הם ליהנות ממשכן גן־העדן, שהיה מנת־חלקם? מן הכתוב אנו למדים שהאדם נברא כדי לחיות לנצח עלי־אדמות. המוות עתיד היה לבוא על האנושות רק אם ימרה האדם את פי בוראו, ככתוב בבראשית ב’:16, 17: ”ויצַו יהוה אלוהים על האדם לאמור: ’מכל עץ הגן אכול תאכל; ומעץ הדעת טוב ורע לא תאכל ממנו, כי ביום אכלך ממנו מות תמות’”. מן ההיגיון, אפוא, שצייתנותו היתה מקנה לו חיים נמשכים והולכים, חיי־נצח בתנאי גן־עדן (תהלים ל”ז:29; משלי ב’:21, 22).
4 אולם, מלאך – שמאוחר יותר נודע בשם ”השטן” (שמשמעו מתנגד) – השפיע על הזוג הראשון להשתמש לרעה בבחירה החופשית ולהפר את מצוַות אלוהים (איוב א’:6–12; השווה דברים ל’:19, 20). ביָצרו אשליה כאילו הנחש הוא המדבר, שכנע מלאך מורד זה את חוה, ובאמצעותה את אדם, כי יהיו חכמים יותר ושחייהם יהיו מלאים יותר אם לא ייכנעו לאלוהים כסמכות העליונה * (בראשית ג’:1–19). בגין מרדם הגלוי, נידונו הם למוות. האם משמע הדבר שמטרת אלוהים כלפי האנושות סוכלה או בוטלה? לא. משמעו היה, שנדרש אמצעי אחר כדי להגשים את מטרתו המקורית של אלוהים למלא את כדור־הארץ בבני־אנוש שישמעו בקולו וייהנו מחיי־נצח בגן־עדן חובק־עולם. כיצד נועד הדבר להתגשם?
ה”זרע” המובטח
5, 6. (א) מה הבטיח אלוהים כפתרון לבעיות שהתעוררו עלי־אדמות עקב מרדו של השטן? (ב) מה הבטיח אלוהים לאברהם?
5 בחרצו משפט נגד המורדים בסמכותו, הכריז יהוה אלוהים כי יקים ”זרע” שיתקן את הנזק שגרם מי שהסית למרד. אלוהים ניבא במונחים סמליים, כי ה”זרע” ימחץ את ראש הנחש, אשר ייצג את השטן, ובכך ישים קץ למרד השטן ולעצם קיומו. במהלך הזמן בואר פסוק זה שבבראשית בדרכים שונות וסותרות. אך מאחר שהמונח ”זרע” מופיע בנבואות רבות, הבטחות אחרות הקשורות אליו שופכות אור על משמעותו (בראשית ג’:15).
6 המונח ”זרע” קשור במקרים רבים בהגשמת מטרת אלוהים כלפי האנושות בכללותה. בבראשית כ”ב:18 הבטיח אלוהים לאברהם, עבדו הנאמן: ”והתברכו בזרעך כל גויי הארץ עקב אשר שמעת בקולי”. אלוהים גילה עניין מיוחד באברהם, כאדם שדרש אותו באמת. אך, אף־על־פי שגמל לאברהם במישרין, פסוק זה מלמד שאלוהים לא התעניין באברהם לבדו וגם לא רק בצאצאיו. אלוהים זכר היטב את מטרתו הראשונית ליצור גן־עדן עבור האנושות כולה, עבור ”כל גויי הארץ”. עתה גילה לאברהם, שעקב נאמנותו לו, יצא מחלציו ”זרע” שבו יתברכו כל העמים.
7, 8. כיצד נעשה הזרע המובטח קשור לנושא המלכות והמשיח?
7 אברהם היה אב המון גויים (בראשית י”ז:4, 5). אך, יהוה אלוהים הבהיר היטב דרך איזו שושלת־יוחסין יבוא ה”זרע” המובטח, לברכת האנושות כולה (בראשית י”ז:17, 21). הכתוב מזכיר הן את יצחק, בנו, והן את יעקב, נכדו, כשייכים לשושלת שתביא את ה”זרע”. אחד העמים שיצאו מאברהם היה עם־ישראל, שהיה מורכב משנים־עשר השבטים יוצאי־חלציו של יעקב, נכד אברהם. מתוך העם הזה נועד להופיע לבסוף ה”זרע” המובטח (בראשית כ”ו:1, 4; כ”ח:10, 13–15).
8 נבואה שניתנה אחר־כך מראה שזרע מיוחד, שליט, יצא משבט יהודה. בבראשית מ”ט:10 נאמר: ”לא יסור שבט מיהודה ומחוקק מבין רגליו, עד כי יבוא שילה, ולו יקהַת [כלומר, ציותם של] עמים”. הפרשן רש”י מבאר את הביטוי ”עד כי יבוא שילה”, עד כי יבוא ”מלך המשיח שהמלוכה שלו”.3 בדומה לרש”י, רבים מפרשני המקרא מצביעים על המסר המשיחי שנבואה זו נושאת בחובה.
9. (א) מה הבטיח אלוהים לדוד המלך בנוגע ל”זרע”? (ב) כיצד קשורה ההבטחה שבבראשית מ”ט:10 לזו שבתהלים ע”ב:7, 8?
9 אלוהים הבטיח לדוד המלך, השליט הראשון משושלת יהודה: ”ונאמן ביתך וממלכתך עד עולם לפניך; כיסאך יהיה נכון עד עולם” (שמואל ב’. ז’:16). ועוד הבטיחוֹ אלוהים: ”והקימותי את זרעך אחריך אשר יהיה מבניך, והכינותי את מלכותו. הוא יבנה לי בית וכוננתי את כיסאו עד עולם” (דברי הימים א’. י”ז:11, 12). בנו ויורשו של דוד, המלך שלמה, אכן בנה את בית יהוה, אך לא מָלך לעולם. אולם, מזרע דוד נועד לקום ”שילה” – הוא המשיח – שעליו נובא בבראשית מ”ט:10. בנבאו עליו, כתב המלך דוד: ”יפרח בימיו צדיק, ורוב שלום עד בלי ירח. ויֵרְד מיָם עד ים ומנהר עד אפסֵי ארץ” (תהלים ע”ב:7, 8).
10. מה נועד לבצע ה”זרע” שהובטח בבראשית ג’:15, וכיצד תואם הדבר את ההבטחה שניתנה לאברהם?
10 אם נעקוב אחר ההתגלות ההדרגתית שבנבואות, נבין שהברכה שהובטחה לאברהם – ”והתברכו בזרעך כל גויי הארץ” – תתגשם למעשה באמצעות אותו מלך שמזרע דוד (בראשית כ”ב:18). כך חוברות יחד הנבואות על ה”זרע” המובטח עם ציפייתו של עם־ישראל למשיח, שבמהלך שלטונו ישרור שלום מוחלט, חובק־עולם. לאמיתו־של־דבר, הוא ה”זרע” הנזכר בבראשית ג’:15, אשר ישים קץ למרד הראשון נגד ריבונותו של אלוהים ויתקן את הנזק שנגרם בעטיוֹ (תהלים ב’:5, 8, 9). היבטים נוספים על המשיח המובטח יידוֹנו בחלק ”מי יוביל את העמים אלי שלום?”. עתה, הבה נתייחס להמשך מגעיו של אלוהים עם צאצאי אברהם.
מטרתה של ברית התורה
11–13. כיצד הועילה ברית התורה לעם, והאם נועדה להתקיים לנצח?
11 מאות שנים אחרי ימי אברהם הפכו בני־ישראל לעם. אלוהים שחרר את צאצאי אברהם משעבוד במצרים, ובהנהגת משה, איש־אמונה נוסף שבו בחר, כרת עימם ברית מיוחדת (שמות י”ט:5, 6; דברים ה’:2, 3). ברית התורה העניקה לעם־ישראל הדרכה ברורה לגבי האופן שבו חפץ אלוהים שיעבדוהו. היא ארגנה אותם לעבודה זו כעם.
12 ייתכן ששמת לב לכך, שברית זו היתה מותנית מלכתחילה. בטרם נתן אלוהים לישראל את עשרת הדיברות ואת כל יתר דרישות הברית, אמר להם: ”ועתה אם שמוע תשמעו בקולי ושמרתם את בריתי, והייתם לי סגולה מכל העמים, כי לי כל הארץ; ואתם תהיו לי ממלכת כוהנים וגוי קדוש” (שמות י”ט:5, 6). כדי להמשיך להיות עם סגולה, היה עליהם לציית לאלוהים בנאמנות. אלה היו תנאי הברית.
13 הגמול שהובטח להם על נאמנותם – לשמש ממלכת כוהנים – מראה שברית התורה לא היוותה מטרה כשלעצמה, אלא שלב ביניים לקראת הכשרת כהונה שתסייע לעמים האחרים לדעת את האל האמיתי. למן ההתחלה, מטרת אלוהים היתה שהאנושות בכללותה תתברך, ולא עם אחד בלבד (בראשית כ”ב:18).
14. איזו תועלת אחרת נבעה מברית התורה?
14 מאחר שברית התורה לא היוותה מטרה כשלעצמה, מה היתה מטרתה? היא חשפה והוקיעה חד־משמעית את כל התפישות הדתיות הכוזבות שהחל האדם לפתח באורח עצמאי מאז המרד בגן־עדן (דברים י”ח:9–13). כן הגנה היא על עם־ישראל מפני כל המנהגים והפולחנים הנתעבים של עמי הסביבה, בכך שהורתה להם לצמצם ככל האפשר את המגעים עימם (דברים ז’:1–6). כל עוד קיים עם־ישראל את התורה, היא שמרה על הטוהר הדתי שלו, דבר שנועד לאפשר לו בסופו־של־דבר לזהות את המשיח, הזרע המובטח, ולקדמו בברכה.
מדוע ציווה אלוהים להקריב קורבנות על־פי התורה?
15, 16. אילו לקחים רוחניים חשובים, הגלומים בברית התורה, מצביעים גם הם על אופייה הארעי?
15 ברית התורה הדגישה, כמו־כן, את הצורך בכפרת חטאים. היא כללה מערכת קורבנות מוגדרת היטב, שהיוו חלק בלתי־נפרד מעבודת־האלוהים (ויקרא א’:1–17; ג’:1–17; ט”ז:1–34; במדבר ט”ו:22–29). למן המרד של אדם וחוה, אבדה לבני־אנוש השלימות שנועדה לאפשר להם לחיות לנצח, תוך בריאות מושלמת (בראשית ב’:17). כתוצאה מחטאם של אדם וחוה, ירשו צאצאיהם (שנולדו לאחר התמרדותם) אי־שלימות ונטייה לחטוא מלידה (בראשית ח’:21; תהלים נ”א:7; קהלת ז’:20). אי־השלימות הובילה לחולי, זיקנה ומוות, וכן ליצירת חיִץ בין האדם לאלוהים (מלכים א’. ח’:46; השווה איכה ג’:44). היה צורך בבסיס כלשהו כדי למגר את הנזק שנגרם, וכן להתגבר ולכפר על מצבו הלא־מושלם של האדם. אנשי אמונה היו תמיד מודעים היטב לצורך זה (איוב א’:4, 5; תהלים ל”ב:1–5).
16 ברית התורה הדגישה כי לאלוהים דרישות משפטיות שיש למלאן. כן העניקה היא יסוד להבנת הדרך בה יתממשו חוקי הצדק של אלוהים במלואם. * הקורבנות שעליהם ציוותה התורה, מעולם לא יכלו להשיב על כנה את מטרתו הראשונית של אלוהים כלפי האנושות, שכן תועלתם היתה זמנית בלבד. הם הצביעו על החטא, אך לא יכלו להסירו או למונעו. אי לכך, היוותה התורה אמצעי בר־חלוֹף, שנועד לסייע לעם המאורגן של עובדי־אלוהים לדעת בבוא העת כיצד לזהות את הזרע המובטח, וכיצד יתקן אותו ”זרע” את הנזק שגרם חטאו של אדם. היכן הצביעה על כך התורה?
הובטח נביא כמשה
17, 18. לְמה התכוון יהוה בהבטיחו בדברים י”ח:15, 18, 19, שיקים נביא?
17 בדברים י”ח:15, אמר משה לעם־ישראל: ”נביא מקרבך, מאחֶיך, כמוני, יקים לך יהוה אלוהיך – אליו תשמעון”. באותו פרק, בפסוקים 18 ו־19, פנה יהוה אל משה, האיש שאותו מינה כמתווך בינו לבין עמו, ואמר לו: ”נביא אקים להם מקרב אחיהם, כמוך; ונתתי דבריי בפיו ודיבר אליהם את כל אשר אצוונו. והיה האיש אשר לא ישמע אל דבריי אשר ידבר בשמי, אנוכי אדרוש מעימו”. כיצד יש להבין נבואה זו?
18 הנביא הנזכר כאן הוא בלי ספק אדם מסוים, מיוחד. ההקשר עצמו מבהיר, שאין מדובר בכוונתו הכללית של אלוהים להמשיך להקים נביאים לאומה, סברה שהועלתה על־ידי אחדים. המילה ”נביא” נזכרת כאן בלשון יחיד. הנביא מושווה למשה, שהיה איש־סגולה בתולדות עם־ישראל. יתר על כן, ספר דברים נחתם במילים: ”ולא קם נביא עוד בישראל כמשה, אשר ידָעוֹ יהוה פנים אל פנים” (דברים ל”ד:10–12). האיש שכתב מילים אלה היה, קרוב לוודאי, יהושע בן־נון, שהוא עצמו היה מנהיג דגול ונביא, שנתמנה בידי אלוהים. אך, מדבריו ברור שהוא לא ראה עצמו כמגשים דברי משה, שיקום נביא כמותו. אם כן, לְמה התכוון אלוהים כאשר הבטיח להקים נביא כמשה? מה היו הדברים שייחדו את משה?
הנבואה על כריתת ברית חדשה
19. (א) מה יִיחד את משה? (ב) באיזה תפקיד נוסף נועד לשמש הנביא כמשה?
19 משה היה מנהיג דגול; הוא היה נביא, מחוקק, מחולל־נסים, מורה ושופט. כן שימש הוא כמתווך, הנביא היחידי שתיווך לברית בין אלוהים ובני־אדם (במקרה זה, עם־ישראל). נביא בשיעור־קומתו של משה יצטרך לשאת תפקיד דומה. האם משמע הדבר, אפוא, שאלוהים התכוון שברית התורה תוחלף בברית אחרת? כן. בפי נביאו ירמיהו, הצהיר אלוהים בבירור על כוונתו לכרות ברית חדשה. לשם כך יידרש מתווך חדש. רק אדם כמשה יצלַח לתפקיד נכבד זה. אם נבחן מה כרוך בברית החדשה, ניטיב להבין את תפקידו של המתווך.
20, 21. (א) מה הובטח בירמיהו ל”א:31–34? (ב) מה היתה מטרתה המוצהרת של הברית החדשה? (ג) כתוצאה מכך, מה נועד לקרות לברית התורה?
20 כתשע־מאות שנה לאחר ימי משה, מסר ירמיהו לעם־ישראל את דבר אלוהים לאמור: ”’הנה ימים באים’, נאום יהוה, ’וכרתי את בית ישראל ואת בית יהודה ברית חדשה; לא כברית אשר כרתי את אבותם ביום החזיקי בידם להוציאם מארץ מצרים, אשר המה הפֵרו את בריתי’... , נאום יהוה. ’כי זאת הברית אשר אכרות את בית ישראל אחרי הימים ההם, ... כי אסלח לעוונם ולחטָאתם לא אזכור עוד’” * (ירמיהו ל”א:31–34).
21 אם הנביא כמשה נועד לשמש מתווך חדש לברית חדשה, כי אז ברור שהדרכים שבהן ציוותה תורת משה לעבוד את אלוהים, לא יהיו בתוקף עד אין־קץ, אלא רק עד שתיכרת הברית החדשה. כמובן, משיספק אלוהים בסיס ’לסלוח לעוונם ולא לזכור עוד את חטָאתם’, שוב לא יהיה צורך בכל הקורבנות שהוקרבו בבית־המקדש, שהביאו לסליחה ארעית בלבד. עם כריתת הברית החדשה, לא עוד תהיה אותה משמעות להיבטים הטקסיים של ברית התורה, כגון שמירת השבת והחגים. במועד שקבע אלוהים, הוא יגלה ללא ספק מה יידרש מאלה שיהיו שותפים לברית החדשה המובטחת (עמוס ג’:7).
”והתברכו... כל גויי הארץ”
22, 23. (א) מה היתה מטרת הברית החדשה כלפי עמי־הגויים? (ב) כיצד שופכות נבואות אחרות אור על מטרת אלוהים כלפי העמים כולם?
22 הידיעה כי ה’נביא כמשה’ ו’זרע אברהם’ הם היינו הך, עוזרת לנו להבין היבט חשוב נוסף של הברית החדשה; היא תהווה את האמצעי החוקי שיאפשר לאנשי כל העמים לעבוד את האל האמיתי. מאחר שבבראשית כ”ב:18 נאמר כי באמצעות אותו זרע ’יתברכו כל גויי הארץ’, ברור שבמועד מסוים בתולדות האנושות, שוב לא ינהיג אלוהים עם אחד ויחיד, המורכב מצאצאי אברהם בלבד. לאחר שעם־ישראל ימלא את ייעודו החשוב ויספק את הזרע המובטח ולאחר שתיכרת הברית החדשה, תיפתח בפני כל העמים והגזעים הדרך לעבוד את האל האמיתי.
23 איש לא יוכל לערער בצדק על הגינותו של אלוהים, בהרשותו לאנשים כנים בני כל העמים והגזעים לעובדו. זו היתה כוונתו מלכתחילה, ונבואות רבות במקרא מאשרות כי אנשים בני כל העמים יתברכו באמצעות זרע אברהם (זכריה ח’:20–23). דוגמה אחת לכך נמצאת בצפניה ג’:9, שם מכריז אלוהים: ”כי אז אהפוך אל עמים שפה ברורה, לקרוא כולם בשם יהוה, לעובדו שכם אחד”. נבואת ישעיהו ב’, שהוזכרה בפתח החוברת, מדגישה היבט מאחֵד זה של עבודת־אלוהים, כשאנשים בני כל העמים יפנו לשרתו באמת, בלמדם דרכי שלום; כן מציינת היא מתי יתרחש הדבר, במילים: ”והיה באחרית הימים” (ישעיהו ב’:2). מהי משמעות הביטוי ”אחרית הימים”?
24. (א) מהי משמעות הביטוי ”אחרית הימים”? (ב) מה מתואר ביחזקאל פרקים ל”ח, ל”ט?
24 המקרא חוזר ומנבא על היום בו ישפוט אלוהים את כל העמים (ישעיהו ל”ד:2, 8; ירמיהו כ”ה:31–35; יואל ד’:2; חבקוק ג’:12; צפניה א’:18; ג’:8). מאז נדחתה ריבונותו של אלוהים בגן־עדן, נעשה יותר ויותר ברור שהאדם אינו מסוגל לשלוט על עצמו בהצלחה. ממשלות־אנוש נחלו כישלון חרוץ, בגרמן סבל כבד מנשוא. אם יורשו הן להמשיך בכך בעידן זה של נשק גרעיני וזיהום־הסביבה, עלול יהיה האדם להשמיד את עצמו ואת משכנו, כדור־הארץ. לפיכך, אלוהים יתערב במצב באמצעות המשיח, ה”זרע” המובטח (תהלים ב’:1–11; ק”י:1–6). הנביא יחזקאל חזה מראש את מלחמתו הסופית של אלוהים נגד ממשלות־אנוש. בפרקים ל”ח, ל”ט, מתאר יחזקאל את מלחמתו של אלוהים נגד ”גוג ארץ המגוג” (יחזקאל ל”ח:2). קיימת תמימות־דעים שנבואה זו מתייחסת ל”אחרית הימים”. עיון מעמיק בכתבי־הקודש חושף ש”גוג” יהיה קואליציה של אומות שתתקוף באכזריות את משרתי אלוהים ברחבי העולם. מי שיתכנן מתקפה זו וינהל אותה מאחורי הקלעים יהיה השטן. הדבר יוביל להשמדה מוחלטת של הכוחות השטניים הללו בידי כוחו האדיר של אלוהים (יחזקאל ל”ח:18–22).
25. על־פי הנבואות, מה יקרה לאחר השמדת כוחותיו של השטן?
25 לאחר השמדת כוחותיו של השטן יחזרו לשרור תנאי גן־עדן כבתחילה. אך, הפעם תציית האנושות לאלוהים, תחת תנאי הברית החדשה (ישעיהו י”א:1–9; ל”ה:1–10). לא זו בלבד שהחטאים ייסלחו, אלא בני־אנוש כולם יוחזרו אלי שלימות (ישעיהו כ”ו:9). כתוצאה מכך, יוענקו להם חיי־נצח (תהלים ל”ז:29; ישעיהו כ”ה:8). בעת ההיא אפילו המתים, הן אלה שמתו נאמנים לאלוהים ומיליארדים שמעולם לא זכו להזדמנות מלאה ללמוד עליו באמת, יוקמו לתחייה! (דניאל י”ב:2, 13; ישעיהו כ”ו:19) האין תקווה נפלאה זו מקרבת אותנו אל האל שהגה דברים אלה?
26. מה דורש מאיתנו בואו של הנביא כמשה?
26 אלה הן רק מעט מן הברכות שיהיו מנת־חלקם של אנשים בני כל העמים, אשר יזהו ויישָמעו לנביא כמשה, ה”זרע” שישב על כיסא דוד ”עד בלי ירח”, כלומר, לנצח (תהלים ע”ב:7). באשר לנביא כמשה, מוסיף הכתוב בדברים י”ח:19 ואומר: ”והיה האיש אשר לא ישמע אל דברי אשר ידבר בשמי, אנוכי אדרוש מעימו”. האם תקדיש את הזמן והמאמץ הדרושים כדי לזהות את הנביא כמשה, את המשיח, ובתוך כך ללמוד את כל אשר דורש אלוהים? התלמד אתה אישית להכיר את אל האמת?
^ ס' 2 תיאור גן־עדן על־פי בראשית איננו אלגוריה או משל. ’עדן’ היווה איזור גיאוגרפי ממשי רחב־ידיים. הכתוב מציין כי השתרע מצפון למישור של מסופוטמיה – מקור נהרות הפרת והחידקל (בראשית ב’:7–14). הוא נועד לשמש דגם, על־פיו יטפח האדם את שאר כדור־הארץ.
^ ס' 4 למידע נוסף על השלכותיו של מרד זה, ראה התיבה ” מדוע מרשה אלוהים את הרשע?”.
^ ס' 16 התקדים החוקי שנכלל בתורת משה לגבי העונש על הפרת התורה – ”נפש בנפש, עין בעין, שן בשן” – משקף את העיקרון־המנחה שיישם אלוהים עצמו בפתרון השאלה הנוגעת לישועת האנושות (דברים י”ט:21). האיש המושלם, אדם, היה אחראי להרשעת המין האנושי, כך שדרוש היה איש מושלם אחר כדי לכפר על כך על־ידי הקרבת חייו הוא. מותו נועד לכפר באורח מושלם על חטאו של אדם ועל השלכותיו כלפי האנושות. רק בואו של ה”זרע” המובטח, שנועד להקריב את חייו כקורבן־כופר חוקי, עתיד היה לשחרר כליל את האנושות מכבלי החטא והמוות (בראשית ג’:15). לפרטים מלאים יותר על תפקידו של ה”זרע” במטרת אלוהים, ראה עמודים 28, 29, סעיפים 17–20.
^ ס' 20 הפירוש המקובל כיום ביהדות הוא שירמיהו ניבא על חידוש או אישור־מחדש של ברית התורה עִם ישראל, כשם שאירע לאחר שחזרו מגלות־בבל ב־537 לפה”ס (עזרא י’:1–14). אך, הנבואה עצמה סותרת פירוש זה. אלוהים הצהיר בבירור כי תהיה זו ”ברית חדשה”, ולא ברית מחודשת. יתרה מזו, הוא מדגיש שהיא איננה כברית שכרת עימם כשהוציאם מארץ מצרים. יש הגורסים כי היתה זו ברית ”חדשה”, כי מאז ואילך נועדו הם לקיים ברית זו נאמנה. אך, ההיסטוריה מראה שלא כך אירע. נהפוך הוא, אי־נאמנותם הביאה לחורבן בית שני (דברים י”ח:19; כ”ח:45–48).
אולי יעניין אותך גם
תשובות לשאלות מקראיות
איפה היה אלוהים בשואה?
רבים תוהים למה אל אוהב מניח לכל כך הרבה סבל להתקיים. המקרא מספק תשובות משביעות רצון!
