פרק כ״ח
”אתה לבדך חסיד”
1, 2. מדוע ניתן לומר שדוד המלך ידע טעמו של חוסר נאמנות?
דוד המלך ידע טעמו של חוסר נאמנות. בתקופת מלכותו קמו נגדו אנשים מבני עמו וזממו להדיחו מן השלטון. בנוסף לכך, כמה ממי שהיו אמורים להיות ידידי נפשו בגדו בו. תן דעתך למיכל, אשתו הראשונה של דוד. בהתחלה ’אהבה’ את דוד, ואין ספק שתמכה בו שעה שמילא את תפקידיו כמלך. אלא שעם הזמן החלה ’לבוז לו בלבה’, וראתה בו כ”אחד הרֵקִים” (שמואל א׳. י״ח:20; שמואל ב׳. ו׳:16, 20).
2 בהמשך מסופר על אחיתופל, יועצו האישי של דוד. עצותיו נודעו באיכותן כאילו היו דברו הישיר של יהוה (שמואל ב׳. ט״ז:23). אולם, איש סוד זה נעשה לבוגד ונתן ידו למרד מאורגן בדוד. ומי עמד בראש המרד? אבשלום, בנו של דוד! אותו אופורטוניסט רוקם מזימות ’גנב את לב אנשי ישראל’ והציג עצמו כמלך מתחרה. המרד צבר תאוצה ודוד המלך נאלץ להימלט על נפשו (שמואל ב׳. ט״ו:1–6, 12–17).
3. איזה ביטחון היה לדוד?
3 האם אף לא אחד נותר נאמן לדוד? בכל צרותיו ידע דוד שיש מי שנותר לו נאמן. מי היה זה? היה זה יהוה אלוהים בכבודו ובעצמו. ”עִם חסיד תתחסד [תהיה נאמן]”, אמר דוד ליהוה (שמואל ב׳. כ״ב:26). מהי חסידות, וכיצד מציב יהוה את הדוגמה הנעלה ביותר לתכונה זו?
מהי חסידות?
4, 5. (א) מהי חסידות? (ב) במה שונה החסידות מהנאמנות?
4 חסידות בתנ״ך היא יחס של טוב לב ואהבה כלפי מישהו, ויחס זה נותר בעינו עד אשר מטרת החסד מתממשת. לא מדובר כאן אך ורק בנאמנות. הרי אדם יכול להיות נאמן מתוך רגש של חובה. לעומת זאת, החסידות נובעת מאהבה. a יתרה מזו, המילה ”נאמן” חלה גם על עצמים דוממים. למשל, מחבר התהלים כינה את הירח ’עֵד נאמן’ משום הופעתו הסדירה מדי לילה (תהלים פ״ט:38). אך לא ניתן לתאר את הירח כחסיד. מדוע? משום שחסידות היא ביטוי של אהבה — תכונה שעצמים דוממים אינם יכולים לבטא.
הירח נקרא עֵד נאמן, אך רק יצורים תבוניים יכולים לשקף את נאמנותו של יהוה
5 החסידות במובנה המקראי מתאפיינת בחיבה. ביטויה מעיד על היחסים השוררים בין גומל החסד לבין מקבלו. החסידות אינה נאמנות בלתי עקבית. אין היא כגלי הים המושפעים מן הרוחות המשתנות. אדרבה, החסידות — אהבה הכרוכה בנאמנות — יציבה ואיתנה דייה להתגבר על המכשולים הכבירים ביותר.
6. (א) עד כמה שכיחה האי־נאמנות בקרב בני האדם, ומה אומר על כך המקרא? (ב) מהי הדרך הטובה ביותר ללמוד מה כרוך בחסידות, ומדוע?
6 יש להודות שנדיר להיתקל בנאמנות מן הסוג הזה. לא אחת קורה ש”איש רעים להתרועע”, כלומר, חברים קרובים הורסים זה את זה. יותר ויותר שומעים על אנשים העוזבים את בני זוגם (משלי י״ח:24; מלאכי ב׳:14–16). הבגידות נעשו כה שכיחות, עד כי נכון יהיה לומר את מילותיו של הנביא מיכה: ”אבד חסיד מן הארץ” (מיכה ז׳:2). טוב לב שמתוך אהבה לא תמיד ניכר בבני האדם, אך אצל יהוה זהו מאפיין בולט. אם כן, הדרך הטובה ביותר ללמוד מה כרוך בחסידות היא לבחון כיצד צד נפלא זה של אהבת יהוה בא לידי ביטוי.
חסידותו המיוחדת במינה של יהוה
7, 8. מדוע ניתן לומר שיהוה לבדו חסיד?
7 המקרא אומר אודות יהוה: ”אתה לבדך קדוש [”חסיד”, ע״ח]” (ההתגלות ט״ו:4). כיצד ייתכן הדבר? הרי גם בני אדם ומלאכים גילו לעתים חסד ראוי לציון (איוב א׳:1; ההתגלות ד׳:8). ומה באשר לישוע המשיח? האין הוא ’חסידו’ העיקרי של אלוהים? (תהלים ט״ז:10) אם כן, מדוע נאמר שיהוה לבדו חסיד?
8 ראשית, זכור שחסידות היא פן של אהבה. מאחר ש”האלוהים הוא אהבה” — כלומר, התגלמותה של תכונה זו — מי יכול לגלות חסידות באופן מוחלט יותר מיהוה? (יוחנן א׳. ד׳:8) מלאכים ובני אדם יכולים לשקף את תכונותיו, אך רק יהוה הוא חסיד במידה העילאית ביותר. כ”עתיק יומין” נוהג הוא בחסד זמן רב יותר מכל יצור אחר, אם בשמים ואם בארץ (דניאל ז׳:9). לפיכך, יהוה חסיד במלוא מובן המילה. תכונה זו באה אצלו לידי ביטוי באופן ששום יצור אינו משתווה לו. תן דעתך למספר דוגמאות.
9. מדוע ניתן לומר שיהוה ”חסיד בכל מעשיו”?
9 יהוה ”חסיד בכל מעשיו” (תהלים קמ״ה:17). באיזה מובן? התשובה מצויה במזמור קל״ו. המזמור מונה כמה מישועותיו של יהוה, כולל חציית ים סוף. מעניין לציין שכל פסוק במזמור נחתם במילים ”כי לעולם חסדו”. מזמור זה מוזכר בשאלות למחשבה בעמוד 289. בשעה שקוראים את הפסוקים קשה שלא להתרשם מן הדרכים הרבות שבהן עשה יהוה חסד עם עמו. כביטוי לחסדו שומע יהוה את זעקות משרתיו הנאמנים ופועל למענם במועד הרצוי (תהלים ל״ד:7). אהבתו של יהוה כלפי משרתיו אינה מתערערת כל עוד הם שומרים לו אמונים.
10. כיצד מוכיח יהוה חסידות באשר לאמות המידה שלו?
10 יהוה נאמן לאמות המידה שלו, וזו דרך נוספת מצדו לנהוג בחסידות עם משרתיו. להבדיל מבני אדם לא־יציבים, הפועלים מתוך קפריזות ורגשנות, אין עמדתו של יהוה בנושא הטוב והרע משתנה חדשות לבקרים. השקפתו בדבר ספיריטיזם, עבודת אלילים ורצח נותרה במרוצת אלפי השנים ללא כל שינוי. ביד נביאו ישעיהו אמר יהוה: ”ועד זִקנה אני הוא”, כלומר, אני אותו אחד (ישעיהו מ״ו:4). לפיכך, אנו סמוכים ובטוחים שיהיה זה לתועלתנו לנהוג על־פי עקרונות המוסר הברורים שבדבר־אלוהים (ישעיהו מ״ח:17–19).
11. הבא דוגמאות המראות שיהוה עומד בדיבורו.
11 יהוה עומד בדיבורו וזוהי ראיה נוספת לכך שהוא חסיד. כל נבואותיו מתגשמות. וכך אמר יהוה: ’דברי אשר יצא מפי לא ישוב אלי ריקם, כי אם עשה את אשר חפצתי והצליח אשר שלחתיו’ (ישעיהו נ״ה:11). יהוה מקיים את הבטחותיו ובזאת נוהג בחסד עם משרתיו. אין הוא מותיר להם לצפות בדאגה לדבר שאין בכוונתו להביא. שמו של יהוה בעניין זה נקי מכל רבב, עד כדי כך שיהושע משרתו אמר בפה מלא: ”לא נפל דבר מכל הדבר הטוב אשר דיבר יהוה אל בית ישראל, הכול בא” (יהושע כ״א:45). יש לנו ביטחון מלא שיהוה לעולם לא יאכזב אותנו אלא יקיים את הבטחותיו (ישעיהו מ״ט:23; רומים ה׳:5).
12, 13. באילו מובנים חסדו של יהוה הוא ”לעולם”?
12 כאמור, המקרא מציין שחסדו של יהוה הוא ”לעולם” (תהלים קל״ו:1). הכיצד? במובן אחד, מחילתו על חטאים היא מחילה תמידית. כפי שלמדנו בפרק כ״ו, אין יהוה מעלה בזיכרונו חטאים שכבר נסלחו. הואיל ו”הכול חטאו ומחוסרי כבוד אלוהים המה”, ראוי שכל אחד מאיתנו יהיה אסיר תודה ליהוה על כך שלעולם חסדו (רומים ג׳:23).
13 חסדו של יהוה הוא לעולם גם במובן אחר. מחבר התהלים המשיל את הצדיק ל”עץ שתול על פַלגי מים, אשר פריו יתן בעִתו ועלהו לא יבול, וכל אשר יעשה יצליח” (תהלים א׳:3). שווה בדמיונך עץ שופע פרי אשר עלהו אינו נובל! אם נחפוץ בדבר־אלוהים יהיו לנו חיים ארוכים, שלווים ופוריים. הברכות שמעניק יהוה מתוך חסדו למשרתיו הנאמנים הן ברכות נצחיות. בעולם החדש רב הצדק שיכונן יהוה, ייהנו עושי רצונו מחסדו לעולמי עולמים (ההתגלות כ״א:3, 4).
יהוה ”לא יעזוב את חסידיו”
14. כיצד מביע יהוה את הערכתו לנאמנות מצד משרתיו?
14 יהוה מגלה חסידות שוב ושוב. מאחר שהוא עקבי באופן מושלם, החסידות שהוא מגלה למשרתיו הנאמנים לעולם אינה מאבדת מעוצמתה. מחבר התהלים כתב: ”נער הייתי, גם זקנתי, ולא ראיתי צדיק נעזב, וזרעו מבקש לחם. כי יהוה אוהב משפט, ולא יעזוב את חסידיו” (תהלים ל״ז:25, 28). אמת, בתור הבורא, ראוי יהוה שנעבוד אותו (ההתגלות ד׳:11). ועם זאת, בשל חסידותו מוקיר יהוה את נאמנותנו (מלאכי ג׳:16, 17).
15. הראה כיצד מגעיו של יהוה עם בני ישראל מבליטים את חסידותו.
15 ברוב חסדו בא יהוה פעמים רבות לעזרת משרתיו בשעת מצוקה. מחבר התהלים אומר: ”שומר נפשות חסידיו; מיד רשעים יצילם” (תהלים צ״ז:10). תן דעתך למגעיו עם בני ישראל. לאחר שחצו בדרך נס את ים סוף, שרו בני ישראל שיר הלל ליהוה: ”נחית בחסדך עַם־זוּ גאלתָ” (שמות ט״ו:13). המעשה שעשה יהוה בים סוף היה בהחלט ביטוי לאהבה הכרוכה בנאמנות. זו הסיבה שמשה אמר לבני ישראל: ”לא מרובכם מכל העמים חשק יהוה בכם ויבחר בכם, כי אתם המעט מכל העמים. כי מאהבת יהוה אתכם, וּמִשָמְרוֹ את השבועה אשר נשבע לאבותיכם, הוציא יהוה אתכם ביד חזקה, ויפדך מבית עבדים, מיד פרעה מלך מצרים” (דברים ז׳:7, 8).
16, 17. (א) כיצד גילו בני ישראל חוסר הערכה משווע, וכיצד נהג עימם יהוה בחמלה? (ב) כיצד הראו רוב בני ישראל שמצבם היה ”לאין מרפא”, ואיזה לקח אנו לומדים מכך?
16 בני ישראל כאומה לא הביעו הכרת טובה על חסדו של יהוה, שכן לאחר שחרורם ”ויוסיפו עוד לחטוא לו, לַמְרות עליון” (תהלים ע״ח:17). במרוצת הדורות מרדו פעם אחר פעם ודחו את יהוה לטובת אלילי כזב ומנהגים אליליים טמאים. למרות הכול, יהוה לא הפר את בריתו. אדרבה, ביד נביאו ירמיהו האיץ בעמו: ”שובה משובה ישראל... לוא אפיל פניי בכם, כי חסיד אני” (ירמיהו ג׳:12). אלא שכפי שראינו בפרק כ״ה, רוב בני ישראל לא נענו לקריאה. הם היו ”מלעיבים במלאכי האלוהים ובוזים דבריו וּמִתַּעְתְּעִים בנביאיו”. ולאן זה הוביל? בסופו של דבר ’עלתה חמת יהוה בעמו עד לאין מרפא’ (דברי הימים ב׳. ל״ו:15, 16).
17 מה אנו למדים מכך? מכאן עולה שנאמנותו של יהוה אינה לוקה בעיוורון או בפתיוּת. נכון, יהוה הוא אל ”רב חסד”, והוא נהנה לנהוג במידת הרחמים כשיש בסיס מוצדק לכך. אך מה עולה בגורלו של חוטא מרושע חסר תקנה? יהוה דבק באמות המידה הצודקות שלו ושופט אותו לכף חובה. כפי שאמר משה, ”[יהוה] נקה לא ינקה”, כלומר, לא יפטור מעונש (שמות ל״ד:6, 7).
18, 19. (א) כיצד ענישת הרשעים היא כשלעצמה מעשה של חסד מצד יהוה? (ב) כיצד יעשה יהוה חסד עם משרתיו שנרדפו עד מוות?
18 ענישת הרשעים היא כשלעצמה מעשה של חסד. מדוע? אחד הרמזים לכך מופיע בספר ההתגלות במצוותיו של יהוה לשבעה מלאכים: ”לכו ושיפכו על הארץ את שבע קערות זעם אלוהים”. שפך השלישי את קערתו ”בנהרות ובמעיינות המים”, ונהיו לדם. ואז אומר המלאך ליהוה: ”צדיק אתה ההווה והיה, הקדוש [”החסיד”, ע״ח] — שכך שפטת; כי דם קדושים ונביאים שפכו, ודם נתת להם לשתות; ראויים הם” (ההתגלות ט״ז:1–6).
יהוה נאמן והוא יזכור את מי שהיו נאמנים לו עד מוות ויקימם לתחייה
19 שים לב שבעיצומה של הכרזת המשפט פונה המלאך אל יהוה כאל ”חסיד”. מדוע? מפני שבהשמדת הרֶשע נוהג יהוה בחסד עם משרתיו, אשר רבים מהם נרדפו עד מוות. יהוה נאמן להם, והם חיים בזיכרונו. הוא נכסף לראות שוב את נאמניו שמתו, והמקרא מראה שמטרתו היא לגמול להם בתחיית המתים (איוב י״ד:14, 15). אין יהוה שוכח את נאמניו לאחר מותם. נהפוך הוא, כולם ”חיים לו” (לוקס כ׳:37, 38). מטרת יהוה להקים לתחייה את השוכנים בזיכרונו היא עדות רבת עוצמה לחסידותו.
חסדו של יהוה סולל את הדרך לישועה
20. מי הם ’כלי החנינה’, וכיצד נוהג עימם יהוה בחסידות?
20 במהלך ההיסטוריה הראה יהוה חסד יוצא מגדר הרגיל לנאמניו. במשך אלפי שנים ”סבל באורך רוח רב כלי זעם מוכנים להרס”. מדוע? ”כדי לגלות את עושר כבודו בכלי חנינה שמראש הכין אותם לכבוד” (רומים ט׳:22, 23). אותם ”כלי חנינה”, שלבם רצוי לפני יהוה, נמשחו ברוח הקודש כדי להיות יורשים שותפים למשיח במלכותו (מתי י״ט:28). יהוה סלל בפני כלי החנינה את הדרך לישועה ובזאת היה נאמן לאברהם, אשר עימו כרת ברית ובה ההבטחה: ”והתברכו בזרעך כל גויי הארץ עקב אשר שמעת בקולי” (בראשית כ״ב:18).
21. (א) כיצד מראה יהוה את חסדו ל”המון רב” שתוחלתם לצאת מן ”הצרה הגדולה”? (ב) מה חסידותו של יהוה מניעה אותך לעשות?
21 נאמנות דומה מראה יהוה ל”המון רב” שתוחלתם היא לצאת מן ”הצרה הגדולה” ולחיות לנצח בגן־עדן עלי אדמות (ההתגלות ז׳:9, 10, 14). אף־על־פי שמשרתיו לא־מושלמים, מושיט להם יהוה בחסדו את האפשרות לחיות חיי עולם בארץ גן־עדנית. כיצד הוא עושה כן? באמצעות הכופר — הביטוי הגדול ביותר לחסדו של יהוה (יוחנן ג׳:16; רומים ה׳:8). חסידותו של יהוה מושכת את הרעבים לצדקה (ירמיהו ל״א:3). האינך חש קרוב יותר ליהוה תודות לחסדו הרב שאותו הוא מגלה כיום ויגלה גם בעתיד? מאחר שחשוב לנו לקרוב לאלוהים, מי יתן ובתגובה לאהבתו נחזק את נחישותנו לשרתו בנאמנות.
a מעניין לציין שהמילה ”תתחסד” בשמואל ב׳. כ״ב:26 מתורגמת בתרגומי מקרא מסוימים למונחים ”טוב לב שמתוך אהבה” או ”אהבה הכרוכה בנאמנות”.
אולי יעניין אותך גם
המצפה — מהדורה לימודית
העמק את הערכתך לתכונותיו של יהוה
מה משמע הדבר להיות נגיש ולנהוג באי־משוא פנים? אם נבחן את דוגמתו של יהוה אלוהים הדבר יעזור לנו לשקף תכונות אלו.
