פרק ל׳
”המשיכו להתהלך באהבה”
1–3. מדוע כדאי לחקות את יהוה בגילוי אהבה?
”גדול אושרו של הנותן מזה של המקבל” (מעשי השליחים כ׳:35). מילים אלו מפי ישוע מבליטות אמת חשובה: אהבה בלתי אנוכית שכרה בצדה. זו שמחה רבה לקבל אהבה, אך זו שמחה גדולה שבעתיים להעניק או לגלות אהבה לאחרים.
2 אין מי שיודע זאת טוב יותר מאבינו השמימי. כפי שראינו בפרקים הקודמים של חלק זה, יהוה הוא הדוגמה העילאית לאהבה. אף אחד לא הראה אהבה בדרכים נעלות יותר מדרכיו או בפרק זמן ארוך יותר. היש תימה בכך שיהוה נקרא ”האל המאושר”? (טימותיאוס א׳. א׳:11).
3 אלוהינו האוהב מעוניין שנשתדל להידמות לו, ובייחוד בגילוי אהבה. באפסים ה׳:1, 2 נאמר: ”חקו את אלוהים כילדים אהובים והמשיכו להתהלך באהבה”. כשאנו מחקים את דוגמת יהוה בגילוי אהבה, מציפה את לבנו שמחה גדולה שמקורה בנתינה. כמו כן, אנו מאושרים מעצם הידיעה שיהוה מרוצה מאיתנו, שכן דברו מאיץ בנו ’לאהוב את הזולת’ (רומים י״ג:8). עם זאת, קיימות סיבות נוספות לכך שעלינו ”להתהלך באהבה”.
תפקידה החיוני של האהבה
4, 5. מדוע חשוב שננהג באחינו לאמונה באהבה המלוּוה בהקרבה עצמית?
4 מדוע חשוב שנגלה אהבה לאחינו לאמונה? האהבה היא מהות הדת המשיחית האמיתית. בלעדיה לא נוכל לרקום קשרים הדוקים עם אחינו לאמונה, וחמור מכך, נהיה כאין וכאפס בעיני אלוהים. שים לב כיצד דבר־אלוהים מדגיש אמיתות אלה.
5 בלילה האחרון לחייו עלי אדמות, אמר ישוע לתלמידיו: ”מצווה חדשה אני נותן לכם: אהבו זה את זה; עליכם לאהוב זה את זה כפי שאני אהבתי אתכם. בזאת יֵדעו הכול שתלמידיי אתם — אם תהיה אהבה ביניכם” (יוחנן י״ג:34, 35). ”כפי שאני אהבתי אתכם” — אנו מצוּוים לגלות אהבה מן הסוג שגילה ישוע. בפרק כ״ט ראינו שישוע הציב דוגמה נעלה בגילוי אהבה המלוּוה בהקרבה עצמית, ודאג קודם כול לצורכי אחרים ולרווחתם. גם אנו חייבים לגלות אהבה בלתי אנוכית ולעשות כן באופן כל כך ברור, שגם אנשים מחוץ לקהילה המשיחית יבחינו בכך. אהבת אחים הכרוכה בהקרבה עצמית היא הסימן שלפיו אנו מזוהים כתלמידיו האמיתיים של המשיח.
6, 7. (א) מניין לנו שדבר יהוה מייחס חשיבות רבה לגילוי אהבה? (ב) באיזו אהבה מתמקדים דברי פאולוס בקורינתים א׳. י״ג:4–8?
6 ומה אם אין בנו אהבה? ”אם... לא תהיה בי אהבה”, אמר השליח פאולוס, ”אהיה כגונג מהדהד וכמצלתיים רועשות” (קורינתים א׳. י״ג:1). המצלתיים משמיעים קול חזק. ומה באשר ל”גונג מהדהד”? פאולוס השתמש כאן בדוגמאות טובות. אדם חסר אהבה משול לכלי נגינה שאינו מפיק צלילים נעימים לאוזן, אלא משמיע קול רם וצורם. כיצד יכול אדם כזה ליהנות מיחסים הדוקים עם אחרים? פאולוס הוסיף: ”אם תהיה לי כל האמונה עד כדי כך שאוכל להזיז הרים, ולא תהיה בי אהבה, אהיה כאין וכאפס” (קורינתים א׳. י״ג:2). תאר לעצמך, אדם נטול אהבה הוא ”כאין וכאפס” למרות כל המעשים שיעשה! האין זה ברור שדבר יהוה מייחס חשיבות רבה לגילוי אהבה?
7 אם כן, כיצד ניתן לגלות תכונה זו ביחסינו עם אחרים? כדי להשיב על השאלה, נבחן את דברי פאולוס בקורינתים א׳. י״ג:4–8. הדגש בפסוקים אלו אינו על אהבת אלוהים כלפינו ולא על אהבתנו את אלוהים. בקטע זה הראה פאולוס כיצד עלינו לגלות אהבה איש לרעהו. הוא הציג מספר דברים המעידים על אהבה ומספר דברים שאינם מעידים על אהבה.
מה עושה האהבה
8. כיצד יכולה הסבלנות לעזור לנו ביחסינו עם אחרים?
8 ”האהבה סבלנית”. מכאן שאהבה משמעה שאנו מוכנים לסבול איש את רעהו באורך רוח (קולוסים ג׳:13). והרי כולנו רוצים שינהגו בנו בסבלנות. מאחר שאנו בלתי מושלמים ומשרתים את יהוה שכם אחד, טבעי הדבר שאחינו לאמונה מדי פעם מרגיזים אותנו, ואנו מרגיזים אותם. אך סבלנות ואיפוק יעזרו לנו להתמודד עם חיכוכים קלים, בלי להפר את שלום הקהילה.
9. באילו דרכים נוכל לנהוג בטוב לב?
9 ”האהבה... טובת לב”. טוב לב בא לידי ביטוי בעזרה מעשית ובמילים מתחשבות. האהבה מניעה אותנו לחפש דרכים לגלות טוב לב, ובייחוד לנזקקים. לדוגמה, אח קשיש לאמונה שחי בגפו אולי זקוק לביקור מעודד. אפשר שאֵם חד־הורית או אחות שחיה בבית מפולג צריכות עזרה. אדם שנפל למשכב או שנקלע לצרה כלשהי צמא למילים יפות מפי חבר נאמן (משלי י״ב:25; י״ז:17). היוזמה מצדנו לנהוג בטוב לב בדרכים אלו מעידה על אמיתות אהבתנו (קורינתים ב׳. ח׳:8).
10. כיצד האהבה עוזרת לנו לתמוך בָּאמת ולדבר אמת, גם כשקשה לנו לעשות זאת?
10 ”האהבה... תשמח בָּאמת”. בתרגום אחר נאמר: ”האהבה... מצדדת בָּאמת בשמחה”. האהבה דוחקת בנו לתמוך בָּאמת ’ולדבר אמת איש עם רעהו’ (זכריה ח׳:16). לדוגמה, אם אדם היקר ללבנו מעורב בחטא חמור, אהבתנו ליהוה — ולחוטא — תניע אותנו לדבוק באמות המידה של אלוהים ולא לנסות להסתיר את חטאו, לתרץ אותו או אפילו לשקר כדרך לחפות עליו. נכון, אולי קשה לנו להשלים עם המצב. אך לטובת יקירנו, כדאי שיקבל מוסר מאת אלוהינו האוהב ויפעל על־פיו (משלי ג׳:11, 12). בתור משיחיים אוהבים, חשוב לנו גם ”להתנהג ביושר בכל דבר” (עברים י״ג:18).
11. מה עלינו להשתדל לעשות בכל הקשור למגרעות של אחינו לאמונה בהתחשב בעובדה שהאהבה ”תישא את הכול”?
11 ”האהבה... תישא את הכול”. בפטרוס א׳. ד׳:8 נאמר: ”האהבה מכסה על חטאים רבים”. משיחי שהאהבה היא נר לרגליו אינו שש להבליט את כל המגרעות והחולשות של אחיו לאמונה. השגיאות והטעויות של אחינו לאמונה הן במקרים רבים שוליות, וניתן לכסותן באהבה (משלי י׳:12; י״ז:9).
12. כיצד הראה השליח פאולוס כי הוא מאמין בטוב מכול לגבי פילימון, ומה נוכל ללמוד מכך?
12 ”האהבה... תאמין בכול”. בתרגום מופאט (אנג׳) נאמר שהאהבה ”להוטה תמיד להאמין בטוב מכול”. אין אנו חשדנים מדי לגבי אחינו ואין אנו מפקפקים בטוהר מניעיהם. האהבה מסייעת לנו ”להאמין בטוב מכול” לגבי אחינו ולבטוח בהם. a ראה דוגמה לכך באיגרתו של פאולוס אל פילימון. פאולוס שלח את האיגרת כדי שפילימון יקבל בסבר פנים יפות את עבדו הנמלט אוניסימוס שנעשה למשיחי. במקום לכפות עליו לעשות כן, פנה אליו פאולוס ברוח של אהבה. הוא הביע ביטחון שפילימון ינהג כשורה ואמר: ”כיוון שאני בטוח בהיענותך, אני כותב לך בידיעה שתעשה אפילו יותר ממה שאני מבקש” (פסוק 21). אם נביע מתוך אהבה ביטחון דומה באחינו, נוציא מהם את מיטבם.
13. כיצד נוכל להראות שאנו מקווים לטוב ביותר עבור אחינו?
13 ”האהבה... תקווה לכול”. האהבה לא רק נוטעת בלבנו ביטחון באחרים, אלא גם ממלאת אותנו תקווה. מתוך אהבה אנו מקווים לטוב ביותר עבור אחינו. למשל, אם אח ”נוקט צעד מוטעה מבלי שהוא מודע לכך”, אנו תקווה שהמאמצים לתקנו ישאו פרי (גלטים ו׳:1). כמו כן, תקוותנו היא שהחלשים באמונה יעמדו על רגליהם. אנו נוהגים עימם בסבלנות, ועושים כל שביכולתנו כדי לעזור להם להתחזק באמונה (רומים ט״ו:1; תסלוניקים א׳. ה׳:14). וגם אם יקירנו סוטה מדרך הישר, אין אנו מאבדים תקווה שיום אחד הוא יעשה חשבון נפש וישוב ליהוה, כמו הבן האובד במשלו של ישוע (לוקס ט״ו:17, 18).
14. באילו דרכים עשוי כוח עמידתנו להיבחן בקהילה, וכיצד תעזור לנו האהבה במצבים אלו?
14 ”האהבה... תחזיק מעמד בכול”. כוח עמידה מאפשר לנו לעמוד איתן לנוכח אכזבות או קשיים. ניסיונות הבוחנים את כוח עמידתנו אינם באים אך ורק מחוץ לקהילה, אלא לעתים אף מתוכה. בשל חוסר שלימותם, אחינו מדי פעם מאכזבים אותנו. הערה חסרת התחשבות עלולה לפגוע ברגשותינו (משלי י״ב:18). ייתכן שמנקודת מבטנו עניין קהילתי כלשהו אינו מטופל כראוי. אח שכולם רוחשים לו כבוד מתנהג בצורה בלתי ראויה, ואנו תוהים, ’איך משיחי יכול להרשות לעצמו להתנהג כך?’ האם במצבים אלו נתרחק מן הקהילה ונפסיק לשרת את יהוה? לא כך ינהג אדם שיש בו אהבה! בזכות האהבה, מגרעותיו של האח לא יסתירו מאיתנו את הטוב שבו או את הטוב שבקהילה ככלל. האהבה מסייעת לנו לשמור אמונים לאלוהים ולתמוך בקהילה, בלי תלות במה שאומר או עושה אדם לא־מושלם זה או אחר (תהלים קי״ט:165).
מה לא תעשה האהבה
15. מהי קנאה פסולה, וכיצד האהבה עוזרת לנו להימנע מרגש הרסני זה?
15 ”האהבה לא תקנא”. מתוך צרות עין עלולים אנו לקנא במה שיש לאחרים — ברכושם, בברכותיהם או ביכולותיהם. קנאה מסוג זה היא רגש אנוכיי והרסני שאם לא מרסנים אותו עלול הוא להפר את שלום הקהילה. מה יעזור לנו להתגבר על ”רוח הקנאה השוכנת בתוכנו”? (יעקב ד׳:5) במילה אחת: אהבה. תכונה יקרה זו תאפשר לנו לשמוח עם מי שנהנים מיתרונות מסוימים שלנו אין (רומים י״ב:15). האהבה תעזור לנו לא לראות בכך פגיעה אישית אם מישהו זוכה לשבחים על שום יכולת מיוחדת במינה או הישג יוצא מן הכלל.
16. מדוע לא נתרברב במה שאנו עושים בשירות יהוה אם אנו אוהבים את אחינו באמת ובתמים?
16 ”האהבה... לא תתרברב ולא תתייהר”. האהבה תמנע מאיתנו להתהדר בכישרונותינו או בהישגינו. אם אנו אוהבים את אחינו באמת ובתמים, איך נעז להתרברב ללא הפסק על הצלחתנו בשירות או על הזכויות שיש לנו בקהילה? דברי רהב עלולים לרפות את ידי השומעים ולגרום להם להרגיש נחותים בהשוואה אלינו. האהבה לא תרשה לנו להתפאר במה שאלוהים מאפשר לנו לעשות בשירותו (קורינתים א׳. ג׳:5–9). הרי האהבה ”לא תתייהר”, או על־פי תרגום אחר ”לא תוקיר רעיונות המנופחים בחשיבות עצמית”. האהבה לא תיתן לנו להפריז בחשיבותנו (רומים י״ב:3).
17. מה יעיד על התחשבות באחרים, ומאילו דפוסי התנהגות נימנע?
17 ”האהבה... לא תנהג בגסות”. אדם הנוהג בגסות פועל באופן בלתי הולם ופוגע ברעהו. התנהגות זו אינה מעידה על אהבה, משום שהיא מביעה זלזול גמור ברגשות הזולת וברווחתו. בניגוד לכך, אהבה המניעה אותנו להתחשב באחרים היא אהבה מלאת חן. אהבה זו מולידה נימוסים, התנהגות רצויה בעיני אלוהים וכבוד כלפי אחינו לאמונה. אם כן, האהבה לא תרשה לנו ’להתנהג בצורה מבישה’ או לעשות כל מעשה שיש בו כדי לזעזע את אחינו לאמונה או לפגוע בהם (אפסים ה׳:3, 4).
18. מדוע אדם אוהב אינו עומד על כך שהכול ייעשה בדרכו?
18 ”האהבה... לא תחפש טובת עצמה”. בתרגום אחר נאמר: ”האהבה אינה עומדת על דעתה”. אדם אוהב אינו תובע שהכול ייעשה בדרכו, מתוך הנחה שהוא תמיד צודק. אין הוא נוקט מניפולציות כדי להשפיע על אחרים ואין הוא מנצל את כושר השכנוע שלו כדי לכופף את ידם של מי שחולקים עליו. עקשנות זו מסגירה מידה מסוימת של גאווה, והמקרא מציין: ”לפני מפלה ישנה גאווה” (משלי ט״ז:18). אם אנו אוהבים את אחינו אהבת אמת, נכבד את דעותיהם, ואם אפשר נהיה מוכנים לוותר. רוח הוותרנות עולה בקנה אחד עם דברי פאולוס: ”איש איש ידאג תמיד לא לטובתו האישית אלא לטובת רעהו” (קורינתים א׳. י׳:24).
19. כיצד האהבה מסייעת לנו להגיב נכונה כשפוגעים בנו?
19 ”האהבה... לא תתרגז ולא תרשום את הפגיעות”. האהבה אינה מתרגזת בנקל ממה שאחרים אומרים או עושים. אין זה אלא טבעי לכעוס כשפוגעים בנו. אבל גם אם כעסנו מוצדק, האהבה אינה מרשה לנו להישאר כעוסים (אפסים ד׳:26, 27). לא נחשוב רעה במובן זה שלא ’נרשום’ את המילים או המעשים הפוגעים ב”ספר חשבונות” כדי שלא יישכחו. אדרבה, האהבה מניעה אותנו ללכת בדרכי אלוהינו האוהב. כפי שראינו בפרק כ״ו, יהוה סולח כשיש בסיס מוצדק לעשות כן. וכאשר הוא סולח, הוא שוכח. כלומר, הוא לא יזקוף לחובתנו בעתיד את החטאים שכבר נסלחו לנו. אנו מלאי הודיה שיהוה אינו חושב רעה.
20. כיצד עלינו להגיב אם אח לאמונה נופל במלכודת החטא ומשלם מחיר כבד?
20 ”האהבה... לא תשמח בעוולה”. בתרגום אחר נאמר: ”האהבה לא תתענג מחטאי אחרים”. בתרגום מופאט (אנג׳) נאמר: ”האהבה לעולם אינה שמחה כשאחרים עושים את הרע”. האהבה אינה נהנית מעוולה, ועל כן אין אנו מקלים ראש באי־מוסריות על כל צורותיה. כיצד אנו מגיבים אם אח לאמונה נופל במלכודת החטא ומשלם מחיר כבד? האהבה לא תרשה לנו לשמוח ולומר, ’יופי! מגיע לו!’ (משלי י״ז:5) לעומת זאת, נשמח רק אם אחינו התועה ינקוט צעדים חיוביים וישתקם מבחינה רוחנית.
”דרך נעלה ביותר”
21–23. (א) לְמה התכוון פאולוס במילים ”האהבה לא תימוט לעולם”? (ב) במה יעסוק הפרק האחרון?
21 ”האהבה לא תימוט לעולם”. לְמה התכוון פאולוס? על־פי ההקשר, הוא דיבר על מתנות הרוח בקרב המשיחיים דאז. אותן מתנות היו אות לכך שאלוהים תומך בקהילה המשיחית שהיתה אז עוד בחיתוליה. עם זאת, לא כל המשיחיים ניחנו ביכולת לרפא, להתנבא או לדבר בלשונות. אך זה לא היה כל כך חשוב, כי המתנות הפלאיות ממילא נועדו לחלוף. ואולם היה דבר אחר שנועד להישאר, דבר שכל משיחי יכול לטפח — דבר בולט יותר ויציב יותר מכל מתנה פלאית. פאולוס כינה זאת ”דרך נעלה ביותר” (קורינתים א׳. י״ב:31). מהי ’הדרך הנעלה ביותר’? ובכן, זוהי דרך האהבה.
22 ואכן, האהבה המשיחית שתיאר פאולוס ”לא תימוט לעולם”, היא לעולם לא תִכְבה. אהבת אחים המלוּוה בהקרבה עצמית משמשת עד היום כסימן הזיהוי של תלמידיו האמיתיים של ישוע. האין אנו רואים הוכחה לאהבה זו בקהילותיהם של עובדי יהוה ברחבי תבל? אהבה זו תתקיים לעד, שכן יהוה מבטיח חיי־נצח למשרתיו הנאמנים (תהלים ל״ז:9–11, 29). הבה נעשה כל שביכולתנו ”להתהלך באהבה”. בדרך זו נהנה מחדוות הנתינה — שמחה גדולה מאין כמוה. כך גם נמשיך לחיות — ולאהוב — לנצח נצחים כדוגמת יהוה, אלוהינו האוהב.
משרתי אלוהים מזוהים על־ידי אהבתם איש את רעהו
23 בפרק זה, המסיים את החלק בנושא האהבה, ראינו כיצד אנו יכולים לאהוב איש את רעהו. אך לאור היתרונות הרבים שאנו מפיקים מאהבתו של יהוה וכן גם מכוחו, צדקתו וחוכמתו, מוטב שנשאל את עצמנו: ’כיצד אוכל להראות ליהוה שאני אוהב אותו באמת ובתמים?’ בשאלה זו יעסוק הפרק האחרון.
a כמובן, אהבה משיחית אינה שקולה לפתיוּת. המקרא קורא לנו ”לפקוח עין על אלה שגורמים פילוגים ומכשולים... ולהתרחק מהם” (רומים ט״ז:17).