פרק כ״ח
”אתה לבדך נאמן”
1, 2. מדוע ניתן לומר שדוד המלך ידע טעמו של חוסר נאמנות?
דוד המלך ידע טעמו של חוסר נאמנות. בתקופת מלכותו קמו נגדו אנשים מבני עמו וזממו להדיחו מן השלטון. בנוסף לכך, כמה ממי שהיו אמורים להיות ידידי נפשו בגדו בו. תן דעתך למיכל, אשתו הראשונה. בהתחלה היא אהבה את דוד, ואין ספק שתמכה בו שעה שמילא את תפקידיו כמלך. אלא שעם הזמן החלה ”לבוז לו בלבה” ואף תיארה אותו כ”איש נבוב מוח” (שמואל א׳. י״ח:20; שמואל ב׳. ו׳:16, 20).
2 בהמשך מסופר על אחיתופל, יועצו האישי של דוד. עצותיו נודעו באיכותן כאילו היו דברו הישיר של יהוה (שמואל ב׳. ט״ז:23). אולם, איש סוד זה נעשה לבוגד ונתן ידו למרד מאורגן בדוד. ומי עמד בראש המרד? אבשלום, בנו של דוד! אותו אופורטוניסט רוקם מזימות ’גנב את לב אנשי ישראל’ והציג עצמו כמלך מתחרה. המרד צבר תאוצה ודוד נאלץ להימלט על נפשו (שמואל ב׳. ט״ו:1–6, 12–17).
3. איזה ביטחון היה לדוד?
3 האם אף לא אחד נותר נאמן לדוד? בכל צרותיו ידע דוד שיש מי שנותר לו נאמן. מי זה היה? יהוה אלוהים בכבודו ובעצמו. ”עם הנאמן אתה נוהג בנאמנות”, אמר דוד ליהוה (שמואל ב׳. כ״ב:26). מהי נאמנות, וכיצד מציב יהוה את הדוגמה הנעלה ביותר לתכונה זו?
מהי נאמנות?
4, 5. (א) מהי נאמנות במובן המקראי? (ב) מה מייחד את חסדו ונאמנותו של האדם?
4 המקרא מרבה להשתמש במילה ”חסד”, שמשמעה יחס של טוב לב ואהבה כלפי מישהו, ויחס זה נותר בעינו עד אשר מטרת החסד מתממשת. מדובר כאן בנאמנות הנובעת מאהבה, ולא מתוך רגש של חובה. a מעניין לציין שמחבר התהלים כינה את הירח ”עֵד נאמן” משום הופעתו הסדירה מדי לילה (תהלים פ״ט:37). אך נאמנותו של הירח שונה בתכלית מחסדו ונאמנותו של האדם. מדוע? משום שחסד הוא ביטוי של אהבה — תכונה שעצמים דוממים אינם יכולים לבטא.
הירח נקרא עֵד נאמן, אך רק יצורים תבוניים יכולים לשקף באמת את חסדו ונאמנותו של יהוה
5 הנאמנות במובנה המקראי מתאפיינת בחיבה. ביטויה מעיד על היחסים השוררים בין גומל החסד לבין מקבלו. אין זו נאמנות בלתי עקבית כגלי הים המושפעים מן הרוחות המשתנות. אדרבה, תכונת החסד — אהבה הכרוכה בנאמנות — יציבה ואיתנה דייה להתגבר על המכשולים הכבירים ביותר.
6. (א) עד כמה שכיחה האי־נאמנות בקרב בני האדם, ומה אומר על כך המקרא? (ב) מהי הדרך הטובה ביותר ללמוד מה כרוך בנאמנות, ומדוע?
6 יש להודות שנדיר להיתקל בנאמנות מן הסוג הזה. למרבה הצער, יש חברים ”המוכנים להרוס זה את זה”. יותר ויותר שומעים על אנשים העוזבים את בני זוגם (משלי י״ח:24; מלאכי ב׳:14–16). הבגידות נעשו כה שכיחות, עד כי נכון יהיה לומר את מילותיו של הנביא מיכה: ”אבד חסיד [נאמן] מן הארץ” (מיכה ז׳:2). תכונה יקרה זו לא תמיד ניכרת בבני האדם, אך היא מאפיין בולט באישיותו של יהוה. אם כן, הדרך הטובה ביותר ללמוד מה כרוך בנאמנות היא לבחון כיצד צד נפלא זה באהבתו של יהוה בא לידי ביטוי.
נאמנותו המיוחדת במינה של יהוה
7, 8. מדוע ניתן לומר שיהוה לבדו נאמן?
7 המקרא אומר אודות יהוה: ”אתה לבדך נאמן” (ההתגלות ט״ו:4). כיצד ייתכן הדבר? הרי גם בני אדם ומלאכים גילו לעתים נאמנות ראויה לציון (איוב א׳:1; ההתגלות ד׳:8). ומה באשר לישוע המשיח? האם הוא לא גילה נאמנות שאין שני לה? (תהלים ט״ז:10) אם כן, מדוע נאמר שיהוה לבדו נאמן?
8 ראשית, זכור שנאמנות היא פן של אהבה. מאחר ש”אלוהים הוא אהבה” — כלומר, התגלמותה של תכונה זו — מי יכול לגלות נאמנות באופן מוחלט יותר מיהוה? (יוחנן א׳. ד׳:8) מלאכים ובני אדם יכולים לשקף את תכונותיו, אך רק יהוה נאמן במידה העילאית ביותר. כ”עתיק יומין” נוהג הוא בנאמנות זמן רב יותר מכל יצור אחר, אם בשמים ואם בארץ (דניאל ז׳:9). לפיכך, יהוה נאמן במלוא מובן המילה. תכונה זו באה אצלו לידי ביטוי בצורה הנעלה על זו של כל ברואיו. תן דעתך למספר דוגמאות.
9. מדוע ניתן לומר שיהוה ”נאמן בכל מעשיו”?
9 יהוה ”נאמן בכל מעשיו” (תהלים קמ״ה:17). באיזה מובן? התשובה מצויה במזמור קל״ו. המזמור מונה כמה מישועותיו של יהוה, כולל חציית ים סוף. מעניין לציין שכל פסוק במזמור נחתם במילים ”כי לעולם חסדו” כדי להדגיש שאהבתו הנאמנה של יהוה עומדת לעולם. מזמור זה מוזכר ב” שאלות למחשבה” בעמוד 289. בשעה שקוראים את הפסוקים, קשה שלא להתרשם מן הדרכים הרבות שבהן נהג יהוה בנאמנות וחסד עם עמו. כביטוי לחסדו שומע יהוה את זעקות משרתיו הנאמנים ופועל למענם במועד הרצוי (תהלים ל״ד:6). אהבתו של יהוה כלפי משרתיו אינה מתערערת כל עוד הם שומרים לו אמונים.
10. כיצד מוכיח יהוה נאמנות באשר לאמות המידה שלו?
10 יהוה נאמן לאמות המידה שלו, וזו דרך נוספת שבה הוא נוהג בחסד עם משרתיו. להבדיל מבני אדם לא־יציבים, הפועלים מתוך קפריזות ורגשנות, אין עמדתו של יהוה בנושא הטוב והרע משתנה חדשות לבקרים. השקפתו בדבר ספיריטיזם, עבודת אלילים ורצח נותרה במרוצת אלפי השנים ללא כל שינוי. ביד נביאו ישעיהו אמר יהוה: ”עד אשר תזדקנו אהיה אותו אחד” (ישעיהו מ״ו:4). לפיכך, אנו סמוכים ובטוחים שיהיה זה לתועלתנו לנהוג על־פי עקרונות המוסר הברורים שבדבר־אלוהים (ישעיהו מ״ח:17–19).
11. הבא דוגמאות המראות שיהוה עומד בדיבורו.
11 יהוה עומד בדיבורו, וזוהי ראיה נוספת לנאמנותו. כל נבואותיו מתגשמות. ’דברי אשר יצא מפי לא ישוב אלי ריקם’, מכריז יהוה, ”אלא ישלים את חפצי, ויצליח בכל אשר אשלחהו לעשות” (ישעיהו נ״ה:11). יהוה מקיים את הבטחותיו ובזאת נוהג בחסד עם משרתיו. אין הוא מותיר להם לצפות בדאגה לדבר שאין בכוונתו להביא. שמו של יהוה בעניין זה נקי מכל רבב, עד כדי כך שיהושע משרתו אמר בפה מלא: ”שום הבטחה מכל ההבטחות הטובות שהבטיח יהוה לבית ישראל לא הכזיבה; כולן התקיימו” (יהושע כ״א:45). יש לנו ביטחון מלא שיהוה לעולם לא יאכזב אותנו אלא יקיים את הבטחותיו (ישעיהו מ״ט:23; רומים ה׳:5).
12, 13. באילו מובנים חסדו של יהוה הוא ”לעולם”?
12 כאמור, המקרא מציין שחסדו של יהוה הוא ”לעולם” (תהלים קל״ו:1). הכיצד? במובן אחד, מחילתו על חטאים היא מחילה תמידית. כפי שלמדנו בפרק כ״ו, אין יהוה מעלה בזיכרונו חטאים שכבר נסלחו. הואיל ו”הכול חטאו ואין הם מגיעים לרמת כבודו של אלוהים”, ראוי שכל אחד מאיתנו יהיה אסיר תודה ליהוה על כך שלעולם חסדו (רומים ג׳:23).
13 חסדו של יהוה הוא לעולם גם במובן אחר. מחבר התהלים המשיל את הצדיק ל”עץ שתול ליד פלגי מים, אשר נותן פריו בעיתו, ועליו אינם נובלים. וכל אשר יעשה יצליח” (תהלים א׳:3). שווה בדמיונך עץ שופע פרי אשר עלהו אינו נובל! אם נחפוץ בדבר־אלוהים יהיו לנו חיים ארוכים, שלווים ופוריים. הברכות שמעניק יהוה למשרתיו מתוך חסדו ונאמנותו הן ברכות נצחיות. בעולם החדש רב הצדק שיכונן יהוה, ייהנו עושי רצונו מחסדו לעולמי עולמים (ההתגלות כ״א:3, 4).
יהוה ”לא יעזוב את נאמניו”
14. כיצד מביע יהוה את הערכתו לנאמנות מצד משרתיו?
14 יהוה מגלה נאמנות שוב ושוב. מאחר שהוא עקבי באופן מושלם, הנאמנות שהוא מגלה למשרתיו המסורים לעולם אינה מאבדת מעוצמתה. מחבר התהלים כתב: ”נער הייתי וכעת זקנתי, אך לא ראיתי צדיק נעזב או את ילדיו מחפשים לחם. כי יהוה אוהב צדק, ולא יעזוב את נאמניו” (תהלים ל״ז:25, 28). אמת, בתור הבורא, ראוי יהוה שנעבוד אותו (ההתגלות ד׳:11). ועם זאת, בשל נאמנותו מוקיר יהוה את מסירותנו (מלאכי ג׳:16, 17).
15. הראה כיצד מגעיו של יהוה עם בני ישראל מבליטים את נאמנותו ואהבתו.
15 בשל נאמנותו כלפי משרתיו בא יהוה פעמים רבות לעזרתם בשעת מצוקה. מחבר התהלים אומר: ”שומר על חיי נאמניו; מיד רשעים מצילם” (תהלים צ״ז:10). תן דעתך למגעיו עם בני ישראל. לאחר שחצו בדרך נס את ים סוף, שרו בני ישראל שיר הלל ליהוה: ”הנחית בחסדך את העם אשר גאלת” (שמות ט״ו:13). המעשה שעשה יהוה בים סוף היה בהחלט ביטוי לאהבה הכרוכה בנאמנות. זו הסיבה שמשה אמר לבני ישראל: ”לא בשל היותכם הגדולים ביותר מכל העמים חשק יהוה בכם ובחר בכם, כי הייתם הקטנים מכל העמים; אלא מאהבת יהוה אתכם ומכיוון ששמר את השבועה אשר נשבע לאבותיכם הוציא יהוה אתכם ביד חזקה, לפדות אותך מבית העבדות, מיד פרעה מלך מצרים” (דברים ז׳:7, 8).
16, 17. (א) כיצד גילו בני ישראל חוסר הערכה משווע, וכיצד נהג עימם יהוה בחמלה? (ב) כיצד הראו רוב בני ישראל ש”לא ניתן היה לרפאם”, ואיזה לקח אנו לומדים מכך?
16 בני ישראל כאומה לא הביעו הכרת טובה על נאמנותו של יהוה, שכן לאחר שחרורם ”הם הוסיפו לחטוא לו כאשר מרדו נגד העליון” (תהלים ע״ח:17). במרוצת הדורות מרדו פעם אחר פעם ודחו את יהוה לטובת אלילי כזב ומנהגים אליליים טמאים. למרות הכול, יהוה לא הפר את בריתו. אדרבה, ביד נביאו ירמיהו האיץ בעמו: ”שובי, ישראל המרדנית... לא אביט מטה בכעס עליכם, כי נאמן אני” (ירמיהו ג׳:12). אלא שכפי שראינו בפרק כ״ה, רוב בני ישראל לא נענו לקריאה זו. ”הם המשיכו ללגלג על שליחי האלוהים ובזו לדבריו ולעגו לנביאיו”. ולאן זה הוביל? בסופו של דבר ’עלתה חמת יהוה נגד עמו עד כי לא ניתן היה לרפאם’ (דברי הימים ב׳. ל״ו:15, 16).
17 מה אנו למדים מכך? מכאן עולה שנאמנותו של יהוה אינה לוקה בעיוורון או בפתיוּת. נכון, יהוה הוא אל ”רב חסד”, והוא נהנה לנהוג במידת הרחמים כשיש בסיס מוצדק לכך. אך מה עולה בגורלו של חוטא מרושע חסר תקנה? יהוה דבק באמות המידה הצודקות שלו ושופט אותו לכף חובה. כפי שנאמר פעם למשה, יהוה ”כלל לא יפטור מעונש את האשם” (שמות ל״ד:6, 7).
18, 19. (א) כיצד ענישת הרשעים היא כשלעצמה מעשה של נאמנות מצד יהוה? (ב) כיצד יעשה יהוה חסד עם משרתיו שנרדפו עד מוות?
18 ענישת הרשעים היא כשלעצמה מעשה של נאמנות. מדוע? אחד הרמזים לכך מופיע בספר ההתגלות במצוותיו של יהוה לשבעה מלאכים: ”לכו ושיפכו על הארץ את שבע קערות זעם אלוהים”. השלישי שפך את קערתו ”אל הנהרות ואל מעיינות המים”, והללו נהיו לדם. ואז אומר המלאך ליהוה: ”צדיק אתה, הנאמן, אשר קיים ואשר היה, כי כך שפטת, שכן את דם הקדושים והנביאים הם שפכו, ודם נתת להם לשתות; כך ראוי להם” (ההתגלות ט״ז:1–6).
19 שים לב שבעיצומה של הכרזת המשפט פונה המלאך אל יהוה בתואר ”הנאמן”. מדוע? מפני שבהשמדת הרֶשע נוהג יהוה בנאמנות עם משרתיו, אשר רבים מהם נרדפו עד מוות. יהוה נאמן להם, והם חיים בזיכרונו. הוא נכסף לראות שוב את נאמניו שמתו, והמקרא מראה שמטרתו היא לגמול להם בתחיית המתים (איוב י״ד:14, 15). אין הוא שוכח את נאמניו לאחר מותם. נהפוך הוא, כולם ”חיים בעיניו” (לוקס כ׳:37, 38). מטרת יהוה, להקים לתחייה את השוכנים בזיכרונו, היא עדות רבת עוצמה לנאמנותו וחסדו.
יהוה נאמן והוא יזכור את מי שהיו נאמנים לו עד מוות ויקימם לתחייה
ברנרט לוימס (משמאל) וקוסרו וולפגנג (במרכז) הוצאו להורג בידי הנאצים
מוזס ניאמוסואה (מימין) נדקר למוות בידי קבוצה פוליטית
חסדו של יהוה סולל את הדרך לישועה
20. מי הם ’כלי הרחמים’, וכיצד נוהג עימם יהוה בנאמנות?
20 במהלך ההיסטוריה הראה יהוה נאמנות יוצאת מגדר הרגיל למשרתיו המסורים. במשך אלפי שנים ”סבל באורך רוח רב כלי זעם הראויים להשמדה”. מדוע? ”על מנת לגלות את עושר כבודו לכלי רחמים אשר הכין מראש לכבוד” (רומים ט׳:22, 23). אותם ”כלי רחמים”, שלבם רצוי לפני יהוה, נמשחו ברוח הקודש כדי להיות יורשים שותפים למשיח במלכותו (מתי י״ט:28). יהוה סלל בפני כלי החנינה את הדרך לישועה ובזאת היה נאמן לאברהם, אשר עימו כרת ברית ובה ההבטחה: ”יתברכו באמצעות זרעך כל אומות הארץ כי שמעת בקולי” (בראשית כ״ב:18).
תודות לנאמנותו של יהוה, כל משרתיו המסורים מחזיקים בתקווה ודאית לעתיד
21. (א) כיצד מראה יהוה את נאמנותו וחסדו ל”המון רב” שתוחלתם לצאת מן ”הצרה הגדולה”? (ב) מה נאמנותו של יהוה מניעה אותך לעשות?
21 יהוה מראה נאמנות דומה גם כלפי ”המון רב” שתוחלתם היא לצאת מן ”הצרה הגדולה” ולחיות לנצח בגן־עדן עלי אדמות (ההתגלות ז׳:9, 10, 14). אף־על־פי שמשרתיו לא־מושלמים, מושיט להם יהוה בחסדו את האפשרות לחיות חיי עולם בארץ גן־עדנית. כיצד הוא עושה כן? באמצעות הכופר — הביטוי הגדול ביותר לנאמנותו וחסדו של יהוה (יוחנן ג׳:16; רומים ה׳:8). נאמנותו של יהוה מושכת את הרעבים לצדקה (ירמיהו ל״א:3). האינך חש קרוב יותר ליהוה תודות לנאמנות הרבה שהוא מגלה כיום ויגלה גם בעתיד? מאחר שחשוב לנו לקרוב לאלוהים, מי יתן ובתגובה לאהבתו נחזק את נחישותנו לשרתו בנאמנות.
a המילים ”אתה נוהג בנאמנות” בשמואל ב׳. כ״ב:26 הן תרגום של הפועל ”תתחסד”, כלומר ”תנהג באהבה הכרוכה בנאמנות”.
אולי יעניין אותך גם
המצפה — מהדורה לימודית
העמק את הערכתך לתכונותיו של יהוה
מה משמע הדבר להיות נגיש ולנהוג באי־משוא פנים? אם נבחן את דוגמתו של יהוה אלוהים הדבר יעזור לנו לשקף תכונות אלו.
