פרק י״ח
החוכמה שב”דבר אלוהים”
1, 2. איזה ”מכתב” כתב לנו יהוה, ומדוע?
האם אתה זוכר את הפעם האחרונה שבה קיבלת מכתב מאדם אהוב החי במקום רחוק? מעטים הדברים המסבים עונג כה רב כמו מכתב לבבי ממישהו היקר לנו. אנחנו שמחים לשמוע על מצבו, על חוויותיו ועל תוכניותיו. תקשורת זו מקרבת בין יקירים גם אם מרחק פיסי עצום מפריד ביניהם.
2 אם כן, מה יכול להעניק לנו שמחה רבה יותר מאשר מסר כתוב מאת האלוהים שאותו אנו אוהבים? יהוה במובן מסוים כתב לנו ”מכתב” — את דברו, המקרא, ובו הוא מספר לנו מי הוא, מה הוא עשה, מה הוא מתכוון לעשות ועוד דברים רבים אחרים. יהוה העניק לנו את דברו משום שהוא מעוניין שנהיה קרובים אליו. אלוהינו כליל החוכמה בחר בדרך הטובה ביותר לתַקשר איתנו. האופן שבו מנוסח המקרא ותכניו מעידים על חוכמה רבה לאין ערוך.
מדוע מסר כתוב?
3. כיצד מסר יהוה את התורה למשה?
3 יש מי שישאל, ’מדוע לא השתמש יהוה בשיטה דרמתית יותר — נניח, קול מן השמים — כדי לתַקשר עם בני האדם?’ לאמיתו של דבר, יהוה אכן דיבר לעתים מן השמים באמצעות מלאכים. למשל, הוא עשה כן בעת מתן התורה לעם ישראל (גלטים ג׳:19). הקול שבקע מן השמים היה מעורר יראה עד כדי כך שבני ישראל ביקשו שיהוה לא ידבר אליהם, אלא יתַקשר עימם דרך משה (שמות כ׳:18–20). התורה, המורכבת מ־600 חוקים בערך, הועברה למשה בעל פה, מילה במילה.
4. הסבר מדוע שיטת העברה מפה לאוזן אינה שיטה מהימנה למסירת חוקי אלוהים.
4 אך מה היה קורה אילו לא היו מעלים את התורה על הכתב? כלום היה בידי משה לזכור במדויק את אותו קובץ חוקים מפורט ולמוסרו בלי טעויות ליתר העם? ומה על הדורות הבאים? האם היה עליהם להישען על דברים שנמסרו מפה לאוזן? אין זו שיטה מהימנה להעברת חוקי אלוהים. תאר לעצמך מה היה קורה אילו היה עליך לספר סיפור לטור ארוך של אנשים, והשיטה היתה לספר לראשון ולבקש שהסיפור יועבר מאחד לאחד לאורך הטור. סביר להניח שמה שיגיע לאוזני האחרון יהיה שונה מאוד מן הסיפור המקורי. סכנה דומה לא נשקפה לתורת אלוהים.
5, 6. מה הורה יהוה למשה לעשות בדבריו, ומדוע זו ברכה עבורנו שדבר יהוה מצוי בכתב?
5 ברוב חוכמתו החליט יהוה שדבריו ייכתבו. הוא הורה למשה: ”כתוב את הדברים האלה, כי על־פי הדברים האלה אני כורת ברית איתך ועם ישראל” (שמות ל״ד:27). כך החלה בשנת 1513 לפה״ס כתיבתו של המקרא. במשך 610,1 שנים שחלפו מאז, דיבר יהוה ”פעמים רבות ובדרכים רבות” אל כ־40 כותבים שהעלו את המקרא על הכתב (עברים א׳:1). לאורך הדורות קמו מעתיקים מסורים שהוציאו מתחת ידם בחרדת קודש העתקים נאמנים למקור לצורך שימור המקרא (עזרא ז׳:6; תהלים מ״ה:1).
6 יהוה מברך אותנו באמצעות תקשורת כתובה זו. האם קיבלת אי פעם מכתב שהיה מאוד חשוב לך — אולי בגלל הנחמה ששאבת מתוכו — ולכן שמרת אותו וקראת בו שוב ושוב? הוא הדין לגבי ה”מכתב” ששלח לנו יהוה. מאחר שדברי יהוה כתובים, יש באפשרותנו לקרוא בהם דרך קבע ולהקדיש להם מחשבה (תהלים א׳:2). ’הנחמה שמתוך הכתובים’ עומדת לרשותנו בכל פעם שאנו זקוקים לה (רומים ט״ו:4).
מדוע כותבי אנוש?
7. מדוע העובדה שיהוה השתמש בבני אדם לכתיבת המקרא מעידה על חוכמתו?
7 בשל חוכמתו השתמש יהוה בבני אדם לכתיבת דברו. אילו השתמש יהוה במלאכים לכתיבת המקרא, האם היה לספר את אותו כוח משיכה? אמת, המלאכים יכולים היו לתאר את יהוה מנקודת מבטם הנעלה, לבטא את מסירותם אליו ולדווח על עובדי אל נאמנים מקרב בני האדם. אבל האם היינו יכולים ממש להזדהות עם נקודת המבט של יצורים רוחניים מושלמים, אשר ידיעותיהם, ניסיונם וכוחם עולים על שלנו באלפי מונים? (עברים ב׳:6, 7).
8. באיזה אופן הורשו כותבי המקרא להשתמש בכושרם השכלי? (ראה הערת שוליים.)
8 הואיל והשתמש בכותבי אנוש, סיפק לנו יהוה בדיוק את מה שנחוץ לנו — ספר שנכתב ”בהשראת אלוהים” אשר לא איבד את הגורם האנושי (טימותיאוס ב׳. ג׳:16). כיצד עשה זאת? ככל הנראה במקרים רבים הרשה לכותבים להשתמש בכושרם השכלי כדי לבחור ”מילים נעימות ולכתוב דברי אמת מדויקים” על־פי סגנונם הם (קהלת י״ב:10, 11). זה מסביר את מגוון הסגנונות שיש במקרא; הכתבים משקפים את הרקע ואת האישיות של כל כותב וכותב. a עם זאת, ”בני אדם דיברו מטעם אלוהים כפי שהניעה אותם רוח הקודש” (פטרוס ב׳. א׳:21). לפיכך, המוצר הסופי הוא אכן ”דבר אלוהים” (תסלוניקים א׳. ב׳:13).
”כל הכתוב נכתב בהשראת אלוהים”
9, 10. מדוע השימוש בכותבי אנוש תורם לחמימותו ולקסמו של המקרא?
9 השימוש בכותבי אנוש מקנה למקרא חמימות וקסם בל יתוארו. כותביו היו בני אדם בעלי רגשות כמונו. מפאת אי־שלימותם, התמודדו עם ניסיונות ולחצים דומים לשלנו. במקרים מסוימים עוררה אותם רוח יהוה לכתוב על רגשותיהם ומאבקיהם האישיים (קורינתים ב׳. י״ב:7–10). על כן, הם כתבו בגוף ראשון מילים ששום מלאך אינו יכול לבטא.
10 תן דעתך לדוד מלך ישראל. לאחר שביצע חטאים חמורים, חיבר דוד מזמור ובו שפך את לבו והתחנן למחילה מאלוהים. הוא כתב: ”מחטאי טהרני. כי אני מודע היטב לפשעיי, וחטאי תמיד לנגד עיניי. הן בעוון נולדתי, ובחטא הרתה אותי אימי. אל תשליכני מלפניך; ואת רוח קודשך אל תיקח ממני. הזבחים הרצויים לאלוהים הם רוח שבורה; לב שבור ונדכה, אלוהים, לא תדחה” (תהלים נ״א:2, 3, 5, 11, 17). האם אתה חש בייסורי הכותב? מי מלבד אדם בלתי מושלם מסוגל לבטא רגשות כאלו מעומק הלב?
מדוע ספר על בני אדם?
11. אילו דוגמאות מן החיים כלולות במקרא ”להדרכתנו”?
11 קיים דבר נוסף התורם לקסמו של המקרא. זהו ספר העוסק ברובו בבני אדם — בדמויות של ממש — אשר שירתו או לא שירתו את אלוהים. אנו קוראים על החוויות, הקשיים וההנאות שהיו להם. אנו רואים לאן הובילו הבחירות שבחרו בחיים. סיפורים אלו נכתבו ”להדרכתנו” (רומים ט״ו:4). על־ידי תיאורים מן החיים מלמד אותנו יהוה בדרכים החודרות ללבנו. להלן כמה דוגמאות.
12. באיזו דרך עוזרים לנו הסיפורים המקראיים אודות אנשים בלתי נאמנים?
12 המקרא מספר על אנשים בלתי נאמנים ומרושעים ועל מה שעלה בגורלם. בסיפורים הללו באות לידי ביטוי תכונות בלתי רצויות, והדבר מקל עלינו להבינן. למשל, איזה צו נגד בוגדנות יהיה מוחשי יותר מאשר הביטוי החי של תכונה זו ביהודה אשר בגד בישוע? (מתי כ״ו:14–16, 46–50; כ״ז:3–10) סיפורים כאלו מטביעים את חותמם על לבנו ביתר יעילות ומסייעים לנו לזהות ולדחות תכונות מתועבות.
13. כיצד עוזר לנו המקרא להבין תכונות רצויות?
13 המקרא מגולל גם את סיפורם של משרתי אלוהים נאמנים רבים. אנו קוראים על מסירותם ונאמנותם. אנו רואים ביטויים חיים של תכונות שעלינו לטפח כדי לקרוב אל אלוהים, ואחת מהן היא האמונה. המקרא מגדיר מהי אמונה ומבהיר לנו עד כמה חיונית היא כדי להיות רצוי בעיני אלוהים (עברים י״א:1, 6). בנוסף לכך, המקרא מכיל דוגמאות חיות של אמונה בפועל. חשוב על האמונה שגילה אברהם כשעמד להעלות את בנו יצחק לעולה (בראשית פרק כ״ב; עברים י״א:17–19). באמצעות תיאורים אלו, לובשת האמונה משמעות נוספת וקל יותר להבינה. זו אכן חוכמה מצד יהוה לא רק לדרוש מאיתנו לטפח תכונות רצויות, אלא גם לספק לנו דוגמאות המקנות להן המחשה מעשית!
14, 15. מה מספר לנו המקרא על אשה אחת שבאה לבית המקדש, ומה אנו לומדים מכך על יהוה?
14 הסיפורים האמיתיים במקרא מלמדים אותנו במקרים רבים על טיבו של יהוה. שים לב למסופר על אשה אחת שראה ישוע בבית המקדש. בעודו יושב מול תיבת האוצר ראה ישוע את העם משלשלים את תרומותיהם לתוך התיבה. עשירים רבים באו ו”נתנו מעודפיהם” לפתע נח מבטו על אלמנה ענייה. היא תרמה ”שתי פרוטות”. b זה היה כל הכסף שנותר לה. ישוע, ששיקף באופן מושלם את אורח חשיבתו של יהוה, ציין: ”האלמנה הענייה הזאת נתנה יותר ממה שכל אלה שמו בתיבות האוצר”. במילים אחרות, תרומתה עלתה על כל התרומות האחרות גם יחד (מרקוס י״ב:41–44; לוקס כ״א:1–4; יוחנן ח׳:28).
15 האין זה משמעותי שמכל מי שפקדו את בית המקדש באותו יום, המקרא בוחר להבליט דווקא את אותה אלמנה? בדוגמה זו מלמד אותנו יהוה שהוא אל היודע להעריך. הוא שמח לקבל מאיתנו תרומות הניתנות מכל הלב, ואין זה משנה לו מה ערכן בהשוואה לתרומות שאחרים מסוגלים לתת. יהוה מצא ללא ספק את הדרך הטובה ביותר ללמדנו אמת מחממת לב זו.
מה אין במקרא
16, 17. כיצד חוכמת יהוה ניכרת גם בפרטים שבחר להשמיט מדברו?
16 כשאתה שולח מכתב לאדם יקר, יש גבול לְמה שתוכל להכיל במכתב. לכן, אתה בורר את מילותיך בתבונה. באותו אופן, בחר יהוה להזכיר דמויות ואירועים מסוימים בדברו. וגם באותם תיאורים אין המקרא מציג את כל הפרטים (יוחנן כ״א:25). לדוגמה, כאשר המקרא מספר על משפטי אלוהים, המידע שנמסר אינו משיב על כל שאלה ושאלה. חוכמת יהוה ניכרת גם בפרטים שבחר להשמיט מדברו. הכיצד?
17 האופן שבו מנוסח המקרא בוחן את צפונות לבנו. בעברים ד׳:12 נאמר: ”דבר אלוהים חי ורב־עוצמה, וחד הוא מכל חרב פיפיות וחודר עד כדי כך שהוא מפריד בין נפש לרוח... ובכוחו להבחין במחשבות הלב וכוונותיו”. המסר המצוי במקרא חודר עמוק פנימה וחושף את אורח חשיבתנו ואת מניעינו האמיתיים. סיפורי המקרא מהווים לא אחת אבן נגף למי שקוראים אותם בעין ביקורתית וחשים שאין בהם מספיק פרטים. אותם אנשים עלולים אף להטיל ספק באהבתו, בחוכמתו ובצדקתו של יהוה.
18, 19. (א) מדוע אין לנו סיבה להיות מוטרדים במקרה שסיפור מסוים במקרא מעורר שאלות שאין בכוחנו למצוא תשובות מיידיות עליהן? (ב) מה דרוש כדי להבין את דבר־אלוהים, וכיצד מהווה הדבר עדות לחוכמתו האדירה של יהוה?
18 לעומת זאת, כשאנו חוקרים בשקדנות את המקרא מתוך מניעים כנים, עולה לנגד עינינו דמותו של יהוה בהקשר המקראי כולו. לפיכך, אין אנו מוטרדים במקרה שסיפור מסוים מעורר שאלות שאין בכוחנו למצוא תשובות מיידיות עליהן. הנה דוגמה להמחשת הנקודה: כאשר מרכיבים פאזל גדול, לא תמיד מוצאים בתחילה חלק כלשהו או לא תמיד רואים כיצד חלקים מסוימים משתלבים. למרות זאת, ייתכן שהרכבנו מספיק חלקים כדי לתפוס את התמונה הכללית. מן המשל אל הנמשל: ככל שאנו לומדים את המקרא, מתברר לנו בהדרגה מה טיבו של יהוה, ומצטיירת בפנינו תמונה ברורה. גם אם אין אנו מבינים בתחילה פרשה כלשהי או מתקשים לראות כיצד היא מתיישבת עם אישיותו של אלוהים, הרי שעקב לימוד המקרא נחשפנו כבר לדברים רבים על יהוה המאפשרים לנו לראות שהוא תמיד אל אוהב, הוגן וצודק.
19 אם כן, כדי להבין את דבר־אלוהים, יש לקרוא וללמוד אותו מתוך מניעים כנים, בלי להיות שבוי בדעות קדומות. האין זו עדות לחוכמתו האדירה של יהוה? בני אדם משכילים מסוגלים לכתוב ספרים שרק ”החכמים והנבונים” יכולים להבין. אולם, כדי לחבר ספר שרק בעלי המניעים הנכונים יכולים להבינו יש צורך בחוכמת אלוהים! (מתי י״א:25).
ספר של ”תושייה”
20. מדוע רק יהוה מסוגל להתוות בפנינו את דרך החיים הטובה מכול, ומה מכיל המקרא לעזרתנו?
20 בדברו מתווה בפנינו יהוה את דרך החיים הטובה מכול. כבוראנו הוא מכיר את צורכינו יותר מאיתנו. והרי צורכי אנוש בסיסיים — כולל הרצון למצוא אהבה, להיות מאושר וליהנות מיחסי אנוש טובים — נותרו בעינם. המקרא מכיל שפע של ”תושייה”, כלומר, חוכמה מעשית, שיש בה כדי לעזור לנו לחיות חיים מלאי תוכן (משלי ב׳:7). כל חלק בספר העזר שבידך מראה כיצד ניתן ליישם את הדרכתו הנבונה של המקרא. נדון כעת בדוגמה אחת בלבד.
21–23. איזו הדרכה נבונה תעזור לנו להימנע משמירת טינה?
21 האם שמת לב שמי שנוטר טינה בסופו של דבר פוגע בעצמו? טינה היא מעמסה כבדה בחיים. אם אנו שומרים אותה בלבנו, היא משתלטת על מחשבותינו, גוזלת את שלוותנו וחונקת את אושרנו. מחקרים מדעיים מעלים כי הכעס עלול להגביר את הסיכון לחלות במחלות לב ובשורה ארוכה של מחלות כרוניות אחרות. זמן רב לפני שנערכו מחקרים מדעיים בנושא, אמר המקרא בחוכמה: ”הרפה מכעס ועזוב חימה” (תהלים ל״ז:8). אך כיצד ניתן לעשות כן?
22 לפניך עצתו הנבונה של דבר־אלוהים: ”תובנתו של האדם משככת את כעסו, ותפארתו היא להתעלם מפגיעה” (משלי י״ט:11). התובנה היא היכולת לראות מתחת לפני השטח, מעבר לְמה שנראה לעין. התובנה מובילה להבנה, ובעזרתה ניתן להבחין מדוע האחר דיבר או התנהג בצורה מסוימת. המאמץ להבין את מניעיו, רגשותיו ונסיבותיו מסייע לנו לסלק מחשבות ורגשות שליליים כלפיו.
23 והנה עוד עצה מתוך המקרא: ”סיבלו תמיד איש את רעהו וסילחו זה לזה ברוחב לב” (קולוסים ג׳:13). המילים ”סיבלו תמיד איש עם רעהו” מצביעות על הנכונות לסבול את התכונות של רעינו המרגיזות אותנו. אורך רוח יחסוך מאיתנו טינה קטנונית. המילה ”סילחו” מקפלת בתוכה את הצורך להסיר את הכעס. אלוהינו החכם יודע כי עלינו לסלוח כשיש בסיס מוצדק לעשות כן. אין זה רק לטובת רעינו, אלא גם למען שלוות הנפש שלנו (לוקס י״ז:3, 4). מה עומק החוכמה שבדבר־אלוהים!
24. מה תהיינה התוצאות אם נתאים את חיינו לחוכמת אלוהים?
24 מתוך אהבה אין קץ רצה יהוה לתַקשר איתנו, ולשם כך בחר בדרך האפשרית הטובה ביותר — ”מכתב” שנכתב בידי כותבי אנוש בהכוונת רוח הקודש. לכן, נכון יהיה לומר שחוכמת יהוה מצויה בדפי המקרא, וחוכמה זו ’מהימנה מאוד’ (תהלים צ״ג:5). ככל שאנו מתאימים את חיינו אליה וחולקים אותה עם אחרים, אנו מתקרבים לאלוהינו כליל החוכמה. בפרק הבא נדון בדוגמה מופלאה נוספת של חוכמתו מרחיקת הראות של יהוה: יכולתו לחזות את העתיד ולהגשים את מטרתו.
a לדוגמה, דוד, שהיה רועה צאן, השתמש בדוגמאות השאובות מחיי הרועים (תהלים כ״ג). מתי, שהיה מוכס, הזכיר פעמים רבות מספרים וערכים כספיים (מתי י״ז:27; כ״ו:15; כ״ז:3). לוקס הרופא התנסח במילים המעידות על הרקע הרפואי שלו (לוקס ד׳:38; י״ד:2; ט״ז:20).
b שני המטבעות היו מסוג לֶפְּטוֹן, המטבע היהודי הקטן ביותר דאז. שני לפטונים היו שווים בערכם לחלק השישים וארבעה משכר יום עבודה. לא היה בהם די כדי לקנות ציפור דרור אחת, הציפור הזולה ביותר ששימשה מאכל לעניים.
אולי יעניין אותך גם
המצפה — מהדורה לימודית
הפק את מלוא התועלת מקריאת המקרא
נוכל להפיק תועלת מן המקרא רק אם נלמד אותו וניישם את הדרכותיו. ראה כיצד תוכל להפיק תועלת רבה יותר מהקריאה במקרא.
