פרק ב׳
האם באמת תוכל ’לקרוב אל אלוהים’?
1, 2. (א) מה מוציאים רבים מכלל אפשרות, אך מה אומר המקרא? (ב) מאיזה סוג של יחסי קִרבה נהנה אברהם, ומדוע?
מה היית מרגיש אילו בורא השמים והארץ היה אומר עליך: ”זה ידידי”? רבים מוציאים זאת מכלל אפשרות. שהרי איך יכול אדם בשר ודם לקשור אי פעם קשרי ידידות עם יהוה אלוהים? עם זאת המקרא אומר שאנו אכן יכולים לקרוב לאלוהים.
2 בימי קדם היה אדם שנהנה מקִרבה כזו, אברהם שמו. יהוה כינה אותו ”ידידי” (ישעיהו מ״א:8). אלוהים החשיב את אברהם לידידו ולרעו. אברהם זכה ליחסי קִרבה אלה משום ש”האמין ביהוה” (יעקב ב׳:23). גם כיום מעוניין יהוה לרקום קשר קרוב עם משרתיו ו’להראות להם את אהבתו’ (דברים י׳:15). דברו מאיץ בנו: ”קרבו לאלוהים, והוא יקרב אליכם” (יעקב ד׳:8). יש במילים אלה משום הזמנה והבטחה.
3. איזו הזמנה מושיט לנו יהוה, ואיזו הבטחה כרוכה בה?
3 יהוה מזמין אותנו לקרוב אליו. הוא מוכן ומזומן לקבל אותנו כידידיו, ומבטיח שאם נקרב אליו, ינקוט במקביל צעדים דומים — הוא יקרב אלינו. כך נוכל ליהנות מדבר יקר מאוד — ’ידידות קרובה’ עם יהוה (תהלים כ״ה:14). המילה המקורית בפסוק זה היא ”סוד”, והיא נושאת את הרעיון של שיחה אישית עם ידיד מיוחד.
4. כיצד היית מתאר ידיד נפש, ובאיזה מובן יהוה הופך לידיד נפש למי שקרבים אליו?
4 האם יש לך ידיד נפש שלפניו אתה פותח את סגור לבך? ידיד זה הוא מישהו שאיכפת לו ממך. אתה בוטח בו, כי הוא הוכיח שהוא נאמן לך. שמחתך אינה שלמה מבלי לחלוק אותה עימו, ואתה חש הקלה כשאוזניו כרויות לצרותיך. אפילו כשנדמה לך שאיש אינו מבין ללבך, הוא מבין. בדומה לכך, כשאתה מתקרב אל אלוהים, אתה רוכש ידיד נפש שמעריך אותך, דואג לך מאוד ומבין ללבך (תהלים ק״ג:14; פטרוס א׳. ה׳:7). אינך חושש לספר לו את רגשותיך ומחשבותיך הכמוסים ביותר, כי ברור לך שהוא נאמן לנאמניו (תהלים י״ח:25). רק בזכותו מתאפשר לנו לרקום עימו יחסי קִרבה מיוחדים.
יהוה סלל את הדרך
5. מה עשה יהוה כדי לאפשר לנו לקרוב אליו?
5 לעולם לא היינו יכולים בכוחות עצמנו, אנו החוטאים, לקרוב אל אלוהים (תהלים ה׳:4). ”אולם אלוהים הראה את אהבתו אלינו בכך שהמשיח מת בעדנו עוד כשהיינו אנשים חוטאים”, כתב השליח פאולוס (רומים ה׳:8). אלוהים דאג שישוע ’יתן את חייו כופר בעד רבים’ (מתי כ׳:28). אמונתנו בקורבן הכופר היא שמאפשרת לנו לקרוב לאלוהים. מאחר שאלוהים ”אהב אותנו תחילה”, הוא הניח את היסוד לקשירת קשרי ידידות עימו (יוחנן א׳. ד׳:19).
6, 7. (א) מניין לנו שיהוה אינו אל נסתר ובלתי נודע? (ב) באילו דרכים מתגלה יהוה?
6 יהוה נקט צעד נוסף: הוא נחשף בפנינו. בכל קשר של ידידות, מבוססת הקִרבה על היכרות מעמיקה ועל הערכת תכונותיו ודרכיו של הפרט. מכאן שאם יהוה היה אל נסתר ובלתי נודע, לעולם לא יכולנו לקרוב אליו. אך יהוה אינו מעלים את זהותו, אלא חפץ שנכיר אותו (ישעיהו מ״ה:19). כמו כן, הפרטים שהוא מגלה על עצמו נמצאים לכל דורש, גם למי מאיתנו שנחשבים לאנשים פשוטים לפי הסטנדרטים של העולם (מתי י״א:25).
יהוה מתגלה בפנינו באמצעות פעלי הבריאה שלו ודברו הכתוב
7 כיצד מתגלה יהוה? פעלי הבריאה שלו חושפים צדדים מסוימים באישיותו — את עוצמת כוחו, את עומק חוכמתו ואת רוב אהבתו (רומים א׳:20). אך יהוה אינו מתגלה לנו רק באמצעות הדברים שברא. מאז ומתמיד תקשר יהוה עם ברואיו, ועל כן ראה לנכון להעיד על עצמו בדברו הכתוב, המקרא.
יהוה מתגלה בפנינו דרך דברו
8. מדוע ניתן לומר שהמקרא כשלעצמו הוא עדות לאהבת יהוה כלפינו?
8 המקרא כשלעצמו הוא עדות לאהבת יהוה כלפינו. בו מגולל בפנינו יהוה פרטים על אישיותו במונחים שנוכל להבין — הוכחה לכך שהוא אוהב אותנו ומעוניין שנכיר ונאהב אותו. בזכות מה שאנו קוראים בספרו היקר, אנו יכולים לקרוב אליו (תהלים א׳:1–3). הבה נדון בכמה מן הדרכים המרגשות שבהן יהוה נחשף בפנינו במקרא.
9. ציין כמה הצהרות מקראיות ישירות המזהות את תכונות אלוהים.
9 יש בכתבי־הקודש הצהרות ישירות רבות המזהות את תכונות אלוהים. שים לב לכמה דוגמאות. ”כי יהוה אוהב צדק” (תהלים ל״ז:28). אלוהים ”נשגב הוא בכוח” (איוב ל״ז:23). ”’כי נאמן אני’, מכריז יהוה” (ירמיהו ג׳:12). הוא ”חכם לבב” (איוב ט׳:4). הוא ”אל רחום וחנון, ארך אפיים ורב חסד ואמת” (שמות ל״ד:6). ”כי אתה, יהוה, טוב וסלחן” (תהלים פ״ו:5). וכפי שהוזכר בפרק הקודם, ”אלוהים הוא אהבה” וזו הבולטת בתכונותיו (יוחנן א׳. ד׳:8). האין בתכונות יפות אלה כדי לעורר בך רצון לקרוב לאל נפלא זה?
10, 11. (א) מה כלל יהוה בדברו כדי לצייר לנו תמונה ברורה יותר של אישיותו? (ב) איזו דוגמה מקראית עוזרת לנו לדמיין את כוחו של יהוה בפועל?
10 יהוה סיפר לנו בדברו על תכונותיו, וברוב אהבתו גם המחיש בעזרת דוגמאות כיצד תכונותיו באות בפועל לידי ביטוי. בזכות תיאורים אלה מצטיירת בעיני רוחנו תמונה ברורה יותר של אישיותו של יהוה על צדדיה השונים. תמונה זו עוזרת לנו לקרוב אליו. תן דעתך לדוגמה הבאה.
המקרא עוזר לנו לקרוב ליהוה
11 אפשר לקרוא על ”כוחו מעורר היראה” של אלוהים (ישעיהו מ׳:26). אך אין זה כמו לקרוא כיצד קרע את ים סוף והציל את עם ישראל, ולאחר מכן כלכל אותם 40 שנה במדבר! תוכל לדמיין את המים הגועשים נחצים לשניים, ולראות בעיני רוחך את העם — אולי שלושה מיליון איש — צועדים בקרקעית הים החרבה כשהמים, שקפאו על מקומם, ניצבים כחומה מימינם ומשמאלם (שמות י״ד:21; ט״ו:8). לעיניך נגלות עדויות לדאגתו ולהגנתו במדבר. מים שנבעו מסלע. מזון שהופיע על הארץ ומראהו כזרעים לבנים (שמות ט״ז:31; במדבר כ׳:11). בזאת מראה יהוה שיש לו כוח, ושהוא משתמש בו למען עמו. אנו רגועים מעצם הידיעה שתפילותינו עולות לאל רב און אשר הוא ”לנו מחסה ועוז, עזרה אשר קל למצאה בעיתות צרה” (תהלים מ״ו:1).
12. כיצד עוזר לנו יהוה ”לראות” אותו במונחים שנוכל להבין?
12 אך יהוה עשה מעבר לכך כדי לעזור לנו להכיר אותו כישות רוחנית. מאחר שאנו, בני האדם, מסוגלים לראות רק את הגלוי לעין, כל התחום הרוחני סמוי מעינינו. אילו אלוהים היה מספר לנו על עצמו במונחים רוחניים, היה זה כמו לנסות להסביר לעיוור מבטן ומלידה כיצד אתה נראה, מה צבע עיניך ואולי איך נראים הנמשים שלך. אולם יהוה עזר לנו ברוב טובו ”לראות” אותו במונחים שנוכל להבין. לפעמים הוא משתמש במטפורות ובדימויים, ומדמה את עצמו לדברים המוכרים לנו. הוא אפילו מתאר את עצמו כבעל איברים מסוימים כבני האדם. a
13. איזו תמונה מצייר במוחנו הכתוב בישעיהו מ׳:11, וכיצד היא משפיעה עליך?
13 שים לב כיצד מתואר יהוה בישעיהו מ׳:11: ”כרועה יטפל בעדרו. בזרועו יקבץ טלאים, ובחיקו יישא אותם”. כאן מדומה יהוה לרועה הנושא ”בזרועו” טלאים. הדבר מצביע על יכולתו של אלוהים לתמוך במשרתיו ולהגן עליהם, גם על החלשים שבהם. נוכל לחוש ביטחון בזרועותיו החזקות, שהרי אם נהיה נאמנים לו הוא לעולם לא יעזבנו (רומים ח׳:38, 39). הרועה הגדול נושא את טלאיו ”בחיקו”. המילה ”חיק” מתייחסת לקפליו העליונים של בגד הרועה, שם נהגו הרועים לשאת את הטלאים הרכים. כך מחזק יהוה את ביטחוננו שאנו יקרים ללבו ושהוא ידאג לנו. אין זה אלא טבעי שנרצה לקרוב אליו.
”הבן רוצה לגלות לו”
14. מדוע ניתן לומר שיהוה התגלה בפנינו בצורה הברורה ביותר באמצעות ישוע?
14 יהוה התגלה בפנינו בצורה הברורה ביותר באמצעות ישוע, בנו האהוב. אין מי שיוכל לשקף טוב יותר מישוע את אורח חשיבתו ואת רגשותיו של אלוהים, ואין מי שיוכל להסביר עליו בלשון חיה יותר. ככלות הכול, בנו בכורו של אלוהים חי לצד אביו לפני שנבראו יתר היצורים הרוחניים והיקום הפיסי (קולוסים א׳:15). ישוע הכיר מקרוב את יהוה, ולכן יכול היה לומר: ”איש אינו יודע מיהו הבן מלבד האב; גם איש אינו יודע מיהו האב מלבד הבן וכל מי שהבן רוצה לגלות לו” (לוקס י׳:22). בתקופת חייו עלי אדמות גילה לנו ישוע את אישיותו של אביו בשתי דרכים חשובות.
15, 16. באילו שתי דרכים גילה לנו ישוע את אביו?
15 ראשית, תורתו של ישוע עוזרת לנו להכיר את אביו. ישוע תיאר את יהוה במילים נוגעות ללב. למשל, כדי להסביר שאלוהים רחמן ושהוא מקבל בברכה את החוטאים המתחרטים, דימה ישוע את יהוה לאב סלחן המתרגש למראה בנו האובד השב הביתה, והוא רץ לקראתו, מחבק אותו ונושק לו (לוקס ט״ו:11–24). ישוע גם מתאר את יהוה כאל ה’מושך’ אליו את ברי הלבב משום שהוא אוהב כל אחד מהם (יוחנן ו׳:44). הוא אפילו יודע מתי ציפור דרור קטנה נופלת ארצה. ”לכן אל תפחדו”, הסביר ישוע, ”יקרים אתם מציפורי דרור רבות” (מתי י׳:29, 31). אי אפשר שלא להימשך לאל אוהב זה!
16 שנית, דוגמתו של ישוע מעידה על אופיו של יהוה. ישוע שיקף את אביו בצורה כה מלאה, שלא חטא לאמת כשאמר: ”מי שראה אותי ראה גם את האב” (יוחנן י״ד:9). לכן כשאנו קוראים בספרי הבשורה על ישוע, על רגשותיו ועל יחסו לזולת, במובן מסוים מצטיירת לנגד עינינו דמותו החיה של אביו. יהוה לא יכול היה לבחור בדרך טובה מזו לחשוף בפנינו את תכונותיו. מדוע?
17. הסבר מה עשה יהוה כדי לעזור לנו להכירו.
17 תאר לך, למשל, שאתה מעוניין להסביר מהו טוב לב. תוכל להגדיר זאת במילים. אך אם תצביע על מישהו שעושה מעשה טוב ותאמר: ’זו דוגמה לטוב לב’, או אז קורם המונח עור וגידים ומתבהר בנקל. יהוה עשה דבר דומה כדי לעזור לנו להכירו. הוא תיאר את עצמו במילים, ובנוסף לכך שלח את בנו כדוגמה חיה. תכונות אלוהים נראו בפועל בישוע. בספרי הבשורה, המתארים את ישוע, יהוה כאילו אומר: ’כזה אני’. כיצד תיאר דבר־אלוהים את ישוע בתקופת חייו עלי אדמות?
18. כיצד גילה ישוע את התכונות כוח, צדק וחוכמה?
18 ארבע תכונותיו העיקריות של אלוהים מצאו ביטוי נפלא בישוע. היה לישוע הכוח לרפא מחלות, להשביע רעב ואפילו להקים מתים. אך שלא כבני אדם אנוכיים המנצלים את כוחם לרעה, הוא מעולם לא עשה שימוש בכוח כדי לחולל נסים למען עצמו או כדי לפגוע בזולת (מתי ד׳:2–4). הוא אהב צדק. לבו נמלא כעס מוצדק כשראה כיצד סוחרים רמאים עושקים את העם (מתי כ״א:12, 13). הוא נהג בעניים ובנדכאים ללא משוא פנים, ועזר להם ’למצוא מרגוע לנפשותיהם’ (מתי י״א:4, 5, 28–30). בתורתו של ישוע טמונה חוכמה עילאית, והוא היה ”גדול משלמה” (מתי י״ב:42). אך ישוע מעולם לא התרברב בחוכמתו. דבריו מצאו מסילות ללבם של פשוטי העם, משום שתורתו היתה ברורה, פשוטה ומעשית.
19, 20. (א) באיזה מובן היה ישוע דוגמה ומופת לאהבה? (ב) מה אל לנו לשכוח כאשר אנו קוראים על דוגמתו החיה של ישוע ומהרהרים בה?
19 ישוע היה דוגמה ומופת בגילוי אהבה. פניה השונות של האהבה, כגון הזדהות וחמלה, באו לידי ביטוי לכל אורך שירותו. הוא לא יכול היה לראות בסבל הזולת ולא לרחם עליהם. רגישותו לצורכי הזולת הניעה אותו לא אחת לפעולה (מתי י״ד:14). הוא אומנם ריפא חולים והאכיל רעבים, אך חמלתו של ישוע התבטאה במשהו חשוב בהרבה. הוא עזר לאנשים להכיר, לקבל ולאהוב את האמת על מלכות אלוהים, מלכות אשר תביא לאנושות ברכות נצחיות (מרקוס ו׳:34; לוקס ד׳:43). מעל לכול, גילה ישוע אהבה המלוּוה בהקרבה עצמית ומסר את נפשו בעד אחרים (יוחנן ט״ו:13).
20 אין פלא אפוא, שאנשים מרקעים שונים ומכל הגילים חשו קִרבה לאיש חם ואוהב זה! (מרקוס י׳:13–16) אך כאשר אנו קוראים על דוגמתו החיה של ישוע ומהרהרים בה, בל נשכח שהבן הוא בעצם השתקפות ברורה של אביו (עברים א׳:3).
ספר עזר
21, 22. מה עלינו לעשות כדי לדרוש את יהוה, וכיצד ספר עזר זה יכול לעזור לנו בכך?
21 יהוה מגלה את אישיותו בצורה כה ברורה בדברו, שאין אפילו צל של ספק לגבי רצונו — הוא חפץ שנקרב אליו. עם זאת, אין הוא כופה עלינו לטפח עימו יחסים תקינים. עלינו מוטלת האחריות לדרוש את יהוה ”בהימצאו” (ישעיהו נ״ה:6). כדי לדרוש את יהוה עלינו להכיר, בין היתר, את תכונותיו ודרכיו המוזכרות במקרא. ספר העזר שבידך נועד לסייע לך בכך.
22 הספר מחולק לארבעה חלקים בהתאם לארבע תכונותיו העיקריות של יהוה: כוח, צדק, חוכמה ואהבה. כל חלק נפתח בסקירה כללית של התכונה הנידונה. הפרקים שלאחר מכן דנים בדרך שבה יהוה מגלה תכונה זו על צדדיה השונים. בכל חלק יש פרק העוסק באופן שבו ישוע גילם תכונה זו, ופרק המסביר כיצד נוכל לשקף אותה בחיינו.
23, 24. (א) הסבר את אופי המסגרות המיוחדות ”שאלות למחשבה”. (ב) כיצד יעזרו לנו ההרהורים לקרוב לאלוהים?
23 החל מפרק זה יופיעו מסגרות מיוחדות הנקראות ”שאלות למחשבה”. תוכל לראות לדוגמה את המסגרת שבעמוד 24. הפסוקים והשאלות לא נועדו לשמש כסקירה של הפרק. תכליתם לעזור לך להרהר בהיבטים חשובים נוספים הקשורים לנושא. כיצד תוכל להיעזר במסגרות ביעילות? פתח את כל הפסוקים המוזכרים וקרא אותם בעיון. לאחר מכן חשוב על השאלה שלצד כל פסוק, והרהר בתשובות. אולי תמצא לנכון לערוך מחקר. שאל את עצמך כמה שאלות: ’מה אני לומד מכך על יהוה? כיצד מידע זה נוגע לחיי? כיצד אוכל להשתמש בו כדי לעזור לאחרים?’
24 ההרהורים יכולים לעזור לנו לקרוב מאוד ליהוה. מדוע? משום שהמקרא כורך את ההרהורים עם הלב (תהלים י״ט:14). בשעה שאנו מהרהרים בהערכה במה שאנו לומדים על אלוהים, המידע מחלחל לתוך לבנו, והלב משפיע על מחשבותינו, מעורר בנו רגשות ולבסוף מניע אותנו לפעולה. אהבתנו לאלוהים הולכת וגוברת, ועם הזמן היא דוחקת בנו להשביע את רצונו של ידידנו היקר מכול (יוחנן א׳. ה׳:3). כדי שיהיה לנו קשר כזה עם יהוה, עלינו להכיר את תכונותיו ואת דרכיו. אך קודם כול, הבה נדון באחד הצדדים של אישיותו של אלוהים שיש בו כדי לעודד אותנו לקרוב אליו — קדושתו.
a המקרא מדבר, למשל, על פני יהוה, על עיניו, אוזניו, אפו, פיו, זרועותיו ורגליו (תהלים י״ח:15; כ״ז:8; מ״ד:3; ישעיהו ס׳:13; מתי ד׳:4; פטרוס א׳. ג׳:12). אין להתייחס לביטויים ציוריים אלה כפשוטם, כמו שלא היינו מתייחסים לתיאור יהוה כ”צור” וכ”מגן” כפשוטו (דברים ל״ב:4; תהלים פ״ד:11).
