פרק י׳
”לכו בדרכי אלוהים” בנושא השימוש בכוח
1. באיזו מלכודת מסוכנת נופלים בנקל בני אדם לא־מושלמים?
”בכל כוח טמונה מלכודת סמויה”. דברים אלה מפי משוררת מן המאה ה־19 מסבים תשומת לב למלכודת המסוכנת של שימוש פסול בכוח. למרבה הצער, בני אדם לא־מושלמים נופלים בנקל בפח זה. לכל אורך ההיסטוריה ”עת אשר שלט האדם באדם לרע לו” (קהלת ח׳:9). הפעלת כוח ללא אהבה המיטה על האדם סבל כבד מנשוא.
2, 3. (א) מה כל כך מיוחד בדרך שבה יהוה משתמש בכוחו? (ב) במה כוחנו מתבטא, וכיצד עלינו לנצלו?
2 אך האין זה נפלא שיהוה אלוהים לעולם אינו מנצל לרעה את כוחו הבלתי מוגבל? כפי שראינו בפרקים הקודמים, הוא תמיד משתמש בכוחו — אם כדי לברוא, להשמיד או להגן ואם כדי להשיב דברים לתיקונם — למימוש מטרות המשקפות אהבה. כדי לקרוב אליו, מוטב שנהרהר בדרך שבה הוא מפעיל את כוחו. קִרבה זו עשויה להניע אותנו ’ללכת בדרכי אלוהים’ בנושא השימוש בכוח (אפסים ה׳:1). אך איזה כוח יש לנו, בני האדם הקטנים והחלשים?
3 זכור כי האדם נברא ”בצלם אלוהים” וכדמותו (בראשית א׳:26, 27). מכאן שגם לנו יש מידת מה של כוח. כוחנו מתבטא ביכולת לבצע דברים ולעבוד, בסמכות או במרות על אחרים, בכושר להשפיע על הזולת ובמיוחד על האוהבים אותנו, בעוצמתנו הפיסית ובמשאבינו החומריים. מחבר התהלים אמר על יהוה: ”עימך מקור חיים” (תהלים ל״ו:10). לפיכך, יהוה הוא המקור הישיר או העקיף לכל כוח סביר שיש ברשותנו. ולכן ברצוננו לנצל את כוחנו בדרכים הנושאות חן בעיניו. כיצד נוכל לעשות כן?
המפתח הוא אהבה
4, 5. (א) מהו המפתח לשימוש נכון בכוח, וכיצד דוגמתו של אלוהים ממחישה זאת? (ב) כיצד תעזור לנו האהבה להשתמש נכונה בכוח ובסמכות?
4 המפתח לשימוש נכון בכוח הוא אהבה. דוגמתו של אלוהים עצמו ממחישה זאת. היזכר בארבע התכונות העיקריות של אלוהים שנידונו בפרק א׳ — כוח, צדק, חוכמה ואהבה. איזו מן הארבע היא השלטת? אהבה. ”האלוהים הוא אהבה”, נאמר ביוחנן א׳. ד׳:8. ואכן יהוה הוא התגלמות האהבה; היא ניכרת בכל מעשיו. מתברר אפוא, שבכל פעם שיהוה משתמש בכוח הוא עושה כן מתוך אהבה ולטובת אוהביו.
5 אהבה תעזור גם לנו להשתמש נכונה בכוח ובסמכות. המקרא הרי מספר שהאהבה ”נדיבה” ו”לא תדרוש טובת עצמה” (קורינתים א׳. י״ג:4, 5). לפיכך, האהבה לא תניח לנו להחמיר עם הכפופים לנו או להתאכזר אליהם. להיפך, עלינו להתייחס לאחרים בכבוד ולדאוג קודם כול לצורכיהם ולרגשותיהם (פיליפים ב׳:3, 4).
6, 7. (א) מהי יראת אלוהים, ומדוע יש בה כדי לעזור לנו לא לנצל לרעה את כוחנו? (ב) הסבר מה הקשר בין הפחד לעורר את מורת רוחו של אלוהים ובין אהבה לאלוהים.
6 האהבה קשורה לתכונה נוספת שתעזור לנו לא לנצל לרעה את כוחנו, והיא יראת אלוהים. עד כמה חשובה תכונה זו? ”ביראת יהוה סור מרע”, נאמר במשלי ט״ז:6. אחת הרעות שמהן עלינו לסור היא שימוש לרעה בכוח ובסמכות. יראת אלוהים תמנע מאיתנו להתעמר בכפופים לנו. מדוע? ראשית, משום שברור לנו שנצטרך לתת את הדין לפני אלוהים על היחס שלנו כלפי הזולת (נחמיה ה׳:1–7, 15). אלא שיראת אלוהים אינה מסתכמת בכך. המילה יראה עניינה בכבוד עמוק והערצה לאלוהים. לכן פעמים רבות מוזכרת היראה במקרא בכפיפה אחת עם אהבה לאלוהים (דברים י׳:12, 13). יראת כבוד זו טומנת בחובה גם את הפחד הבריא שלא לעורר את מורת רוחו של אלוהים, לא רק משום שאנו חרדים מפני התוצאות אלא מפני שאנו אוהבים אותו בכל לבנו.
7 חשוב לדוגמה על הקשר הטוב בין ילד קטן לאביו. הילד מרגיש שאביו דואג לו ואוהב אותו. אך הוא גם יודע מה האב דורש ממנו, וברור לו שאם לא ינהג כשורה, ייענש. עם זאת, הילד אינו חי בחרדה חולנית מפני אביו. להיפך, הוא מאוד אוהב אותו. הוא נהנה לעשות דברים שישמחו את אביו. והוא הדין לגבי יראת אלוהים. אנו אוהבים את יהוה, אבינו השמימי, ולכן אנו חרדים פן נעשה דבר שבגללו הוא ”יתעצֵב אל לבו” (בראשית ו׳:6). ברצוננו לשמח את לבו (משלי כ״ז:11). משום כך אנו רוצים לנצל את כוחנו כראוי. הבה נבחן כיצד נוכל לעשות כן.
בחוג המשפחה
8. (א) איזו סמכות יש לבעלים במשפחה, וכיצד עליהם להפעיל את סמכותם? (ב) כיצד יכול בעל להוכיח שהוא מכבד את אשתו?
8 נבחן תחילה את חוג המשפחה. באפסים ה׳:23 נאמר ש”האיש הוא ראש האשה”. כיצד צריך הבעל לנצל את הסמכות שנתן לו אלוהים? המקרא מצווה על הבעלים לחיות עם נשיהם ”בידיעה שהאשה היא כלי חלש יותר”, ו’לתת להן כבוד’ (פטרוס א׳. ג׳:7). המילה שתורגמה מיוונית ל”כבוד” פירושה ”ערך, שווי, ... הוקרה”. היא מוזכרת בצירוף ”מחוות כבוד”, שפירושן מתנות, והיא תורגמה גם ל”יקר” (מעשי השליחים כ״ח:10; פטרוס א׳. ב׳:7). בעל המכבד את אשתו לעולם לא יפגע בה פיסית, לעולם לא ישפיל או יבזה אותה, ולא יגרום לה לחוש חסרת ערך. ההיפך הוא הנכון. הוא מכיר בערכה ונוהג בה כבוד. הוא מוכיח שהיא יקרה ללבו במילים ובמעש, ביחידות וברבים (משלי ל״א:28). בעל כזה זוכה לא רק לאהבה ולכבוד מצד אשתו, אלא גם לדבר חשוב בהרבה: למצפון נקי לפני אלוהים.
9. (א) מה כוחה של האשה במשפחה? (ב) מה יעזור לאשה לנצל את כישוריה כדי לתמוך בבעלה, ומה עשויה להיות התוצאה?
9 גם לנשים יש כוח והשפעה במשפחה. המקרא מספר על נשים יראות אלוהים, שמבלי לערער על ראשות הבעל, נקטו יוזמה והשפיעו עליו בדרכים חיוביות או עזרו לו להימנע מטעויות (בראשית כ״א:9–12; כ״ז:46 עד כ״ח:2). ייתכן שהאשה חריפה יותר מבעלה או שהיא ניחנה בכישורים שאין לו. למרות זאת, עליה לרחוש לו ”כבוד רב” ו’להיכנע לבעלה כמו לאדוננו’ (אפסים ה׳:22, 33, ע״ח). אם האשה תשים לה למטרה לשאת חן בעיני אלוהים, היא תנצל את כישוריה כדי לתמוך בבעלה ולא כדי להמעיט בערכו או לשלוט בו. אשה חכמה משתפת פעולה עם בעלה ובונה את משפחתה. כך היא שומרת על יחסי שלום עם אלוהים (משלי י״ד:1).
10. (א) איזו סמכות הפקיד אלוהים בידי ההורים? (ב) מהי משמעות המילה ”מוסר”, וכיצד יש להטילו? (עיין גם בהערת השוליים.)
10 גם בידי ההורים הפקיד אלוהים סמכות. המקרא מורה: ”האבות, אל תכעיסו את בניכם, אלא גדלו אותם במוסר יהוה ובתוכחתו” (אפסים ו׳:4). המילה המקראית ”מוסר” נושאת את המשמעות של ”חינוך, הכשרה, הנחיה”. ילדים זקוקים למוסר. הם עולים כפורחים כשמקנים להם קווים מנחים וגבולות ברורים. המקרא קושר את המוסר לאהבה (משלי י״ג:24). לכן לעולם אין להשתמש ב”שבט מוסר” כדי לפגוע בילדים רגשית או גופנית a (משלי כ״ב:15; כ״ט:15). מוסר נוקשה ומחמיר שאין בו אהבה הוא ניצול לרעה של סמכות ההורים, והוא עלול לשבור את רוחו של הילד (קולוסים ג׳:21). מאידך, הטלת מוסר כראוי ובאיזון מראה לילדים שהוריהם אוהבים אותם ושאיכפת להם איזו אישיות הם מגבשים לעצמם.
11. כיצד יכולים הילדים להשתמש בכוחם כהלכה?
11 ומה לגבי הילדים? כיצד יכולים הם להשתמש בכוחם כהלכה? ”תפארת בחורים כוחם” נאמר במשלי כ׳:29. אין ספק שהדרך הטובה ביותר שבה יכולים הצעירים להשקיע את כוחם ומרצם היא בשירות בוראנו האדיר (קהלת י״ב:1). על הצעירים לזכור כי יש במעשיהם כדי להשפיע על רגשות הוריהם (משלי כ״ג:24, 25). כאשר הילדים מצייתים להוריהם יראי האלוהים ודבקים בדרך הישרה, הם משמחים אותם (אפסים ו׳:1). התנהגות זו היא ”לרצון בעיני יהוה” (קולוסים ג׳:20).
במסגרת הקהילה
12, 13. (א) כיצד צריכים הזקנים להתייחס לסמכותם בקהילה? (ב) הבא דוגמה הממחישה מדוע על זקני־הקהילה להתייחס לעדר ברכות.
12 יהוה מינה משגיחים שינהיגו את העדר במסגרת הקהילה המשיחית (עברים י״ג:17). גברים כשירים אלה צריכים לנצל את הסמכות שהפקיד בידם אלוהים כדי להושיט את העזרה הדרושה ולפעול לטובת העדר. האם מעמדם מקנה להם את הזכות לרדות באחיהם לאמונה? חלילה! על זקני־הקהילה להתייחס לתפקידם בקהילה בענווה ובאיזון (פטרוס א׳. ה׳:2, 3). המקרא אומר למשגיחים ”לרעות את קהילת אלוהים אשר קנה בדמו [”של בנו”, ע״ח]” (מעשי השליחים כ׳:28). בשל סיבה כבדת משקל זו יש להתייחס ברכות לכל חבר בצאן.
13 ניתן להמחיש זאת כך. ידיד קרוב מבקש ממך לשמור לו על חפץ בעל ערך. אתה יודע שידידך שילם מחיר יקר עבורו. האם לא תתייחס אליו בעדינות רבה ובמשנה זהירות? באופן דומה הפקיד אלוהים בידי זקני־הקהילה את האחריות לדאוג לנחלה יקרה ביותר: הקהילה, שחבריה משולים לצאן (יוחנן כ״א:16, 17). צאנו של יהוה יקר מאוד ללבו. הוא כה יקר עד כי קנה אותו בדמו רב הערך של בנו יחידו, ישוע המשיח. אין מחיר גבוה מזה שיכול היה יהוה לשלם עבור צאנו. זקני־קהילה ענווים זוכרים זאת ונוהגים בצאן בהתאם.
כוחה של הלשון
14. מהו כוחה של הלשון?
14 ”מוות וחיים ביד לשון”, מציין המקרא (משלי י״ח:21). אין ספק שבכוחה של הלשון להסב נזק רב. מי מאיתנו לא חש מימיו את הכאב הצורב הנובע מהערה חסרת התחשבות או מאמירה משפילה? אלא שבידי הלשון גם הכוח לתקן. במשלי י״ב:18 נאמר כי ”לשון חכמים מרפא”. מילים בונות ומעודדות יכולות להיות כתרופה המרגיעה את הלב. תן דעתך לכמה דוגמאות.
15, 16. באילו דרכים נוכל להשתמש בלשוננו כדי לעודד את הזולת?
15 ”עודדו את הנכאים”, מאיץ בנו הכתוב בתסלוניקים א׳. ה׳:14. אפילו משרתי יהוה נאמנים מתמודדים לעתים עם דיכאון. כיצד נוכל לעזור להם? ניתן לשבח אותם בכנות על דברים ספציפיים כדי לעזור להם להבין שהם יקרים ליהוה. נצטט להם פסוקי מקרא רבי עוצמה המצביעים על כך שיהוה דואג ל’נשברי הלב’ ול־’דכאי הרוח’ ואוהב אותם (תהלים ל״ד:19). כאשר אנו משתמשים בכוחה של לשוננו כדי לנחם את הזולת, אנו מחקים את אלוהינו הרחמן, ”המנחם את הנדכאים” (קורינתים ב׳. ז׳:6).
16 נוכל לנצל את כוחה של הלשון גם כדי לרומם את רוחם של הזקוקים לעידוד. האם אחד מיקיריו של אחינו לאמונה נפטר? דברי תנחומים המעידים על דאגתנו עשויים לנחם לב אבל. האם אח או אחות קשישים חשים חסרי ערך? לשון רכה ומתחשבת יכולה להבטיח לקשישים שהם יקרים ללבנו ומוערכים. האם מישהו מתמודד עם מחלה כרונית? מילים טובות הנאמרות אם בטלפון ואם פנים אל פנים עשויות לשפר את מצב רוחו של החולה. אין ספק שבוראנו מאושר כשפינו מפיק ”דבר שהוא טוב בעִתו ויש בו כדי לבנות”! (אפסים ד׳:29).
הפצת הבשורה הטובה היא דרך נפלאה להשתמש בכוחנו
17. באיזו דרך חשובה נוכל לנצל את לשוננו למען הזולת, ומדוע עלינו לעשות כן?
17 הפצת הבשורה הטובה על מלכות אלוהים היא הדרך החשובה ביותר שבה נוכל לנצל את כוחה של הלשון לטובת הזולת. ”אל תמנע טוב מבעליו, בהיות לאל ידך לעשות”, נאמר במשלי ג׳:27. מוטלת עלינו החובה לחלוק עם הזולת את הבשורה הטובה מצילת החיים. לא יהא זה הוגן לשמור לעצמנו את המסר הדחוף שהעניק לנו יהוה ברוב נדיבותו (קורינתים א׳. ט׳:16, 22). אך עד לאיזו מידה מצפה מאיתנו יהוה שנשתתף בפעילות זו?
לשרת את יהוה ’בכל מאודנו’
18. מה מצפה מאיתנו יהוה?
18 אהבתנו ליהוה מניעה אותנו לעשות את מיטבנו בשירות המשיחי. ומה יהוה מצפה מאיתנו בנידון? דבר שכולנו יכולים לעשות ויהא אשר יהא מצבנו: ”כל מה שאתם עושים, עשו בכל נפשכם, כעושים למען יהוה ולא למען בני אדם” (קולוסים ג׳:23). ישוע אמר כי המצווה הראשונה במעלה היא: ”ואהבת את יהוה אלוהיך בכל לבבך ובכל־נפשך ובכל שכלך ובכל־מאודך [כוחך]” (מרקוס י״ב:30). יהוה מצפה מכל אחד מאיתנו לאהוב אותו ולשרתו בכל נפשנו.
19, 20. (א) מדוע מוזכרים גם הלב, השכל והכוח במרקוס י״ב:30, אם הנפש כבר כוללת אותם? (ב) מה משמע הדבר לשרת את יהוה בכל נפשנו?
19 מה פירוש הדבר לשרת את אלוהים בכל נפשנו? הנפש היא האדם כולו, על כל יכולותיו הגופניות והרוחניות. אז מדוע מוזכרים גם הלב, השכל והכוח במרקוס י״ב:30 אם הנפש כבר כוללת אותם? הנה דוגמה שתבהיר זאת. בימי המקרא אדם יכול היה למכור את עצמו (את נפשו) לעבדות. עם זאת, אין זה אומר בהכרח שהעבד שירת את אדונו בכל לבו, והשקיע את מלוא כוחו או את כל יכולתו השכלית לטובת ענייני אדונו (קולוסים ג׳:22). לכן ישוע הזכיר את הלב, השכל והכוח והדגיש בזאת שמחובתנו להקדיש את כל כולנו לשירות אלוהים. לשרת את יהוה בכל נפשנו פירושו לתת מעצמנו, לנצל את מלוא כוחנו ומרצנו בשירותו.
20 האם שירות בלב ונפש פירושו שעל כולנו להקדיש לשירות בדיוק את אותו מספר שעות או את אותם כוחות? זה כמובן בלתי אפשרי, משום שכל אדם ונסיבותיו וכישוריו הוא. למשל, אדם צעיר ובריא בעל סבולת גופנית יכול לבשר שעות רבות יותר מזה שכוחו תש עקב גילו המתקדם. רווק שלא מוטלת עליו אחריות משפחתית עשוי להקדיש שעות רבות יותר ממי שצריך לדאוג למשפחתו. אם יש לנו הכוח והנסיבות לעשות רבות בשירות, עלינו להיות אסירי תודה על כך. מובן שאין אנו מעוניינים לפתח גישה ביקורתית ולערוך השוואות בינינו לבין אחרים (רומים י״ד:10–12). להיפך, חשוב לנו לנצל את כוחנו לעידוד הזולת.
21. מהי הדרך הטובה והחשובה ביותר לניצול כוחנו?
21 יהוה הציב דוגמה מושלמת לשימוש נכון בכוח. אנו רוצים לחקותו כמיטב יכולתנו כבני אדם לא־מושלמים. אחת הדרכים לנצל את כוחנו כראוי היא לכבד את הכפופים לנו. כמו כן, ברצוננו לבצע בכל נפשנו את פעילות ההטפה מצילת החיים שהטיל עלינו יהוה (רומים י׳:13, 14). זכור שיהוה יהיה מרוצה ממך בתנאי שתיתן לו את מיטבך. האם מקנן בך הרצון לעשות את כל שביכולתך בשירותו של אל כה מבין ואוהב? אין דרך טובה או חשובה מזו לניצול כוחך.
a בימי המקרא התייחסה המילה ”שבט” למקל או מטה, כגון זה ששימש את הרועה להכוונת צאנו (תהלים כ״ג:4). בדומה לכך, ”שבט” הסמכות שבידי ההורים מרמז על הדרכה אוהבת ולא על ענישה אכזרית ומחמירה.