פרק ט׳
”משיח שהוא גבורת אלוהים”
1–3. (א) איזו חוויה מפחידה עברה על התלמידים בכינרת, ומה עשה ישוע? (ב) מדוע בצדק מכונה ישוע ”משיח שהוא גבורת אלוהים”?
פחד אחז בתלמידים. הם שטו בכינרת ולפתע פרצה סערה. אין ספק שהם כבר היו עדים לסערות בכינרת, שהרי חלקם היו דייגים מנוסים a (מתי ד׳:18, 19). אך הפעם היתה זו ”רוח סערה גדולה”, ועד מהרה הפך הים לגועש ביותר. הגברים ניסו נואשות לנווט את הסירה, אך הסערה היתה עזה מדי. גלים גבוהים ”שטפו את הסירה”, והיא החלה להתמלא מים. חרף המהומה שמסביבו, היה ישוע שקוע בשינה עמוקה בירכתי הסירה, תשוש לאחר יום שלם שבו לימד את ההמונים. התלמידים חששו לחייהם, לכן העירו אותו והתחננו: ”אדוננו, הצל אותנו, אנחנו טובעים!” (מרקוס ד׳:35–38; מתי ח׳:23–25).
2 ישוע לא פחד. בביטחון מלא גער ברוח ובים: ”דום! הירגע!” מייד נשמעו לו הרוח והים — הרוח פסקה, הים נרגע ”ונשתררה דממה עמוקה”. יראה גדולה אחזה לפתע בתלמידים. ”מי הוא זה”? מילמלו ושאלו זה את זה. ובאמת, איזה אדם יכול לגעור ברוח ובים כמי שגוער בילד לא־ממושמע? (מרקוס ד׳:39–41; מתי ח׳:26, 27).
3 ישוע לא היה אדם רגיל. יהוה הפעיל למענו ובאמצעותו את כוחו בדרכים מופלאות. לכן השליח פאולוס, שכתב בהשראת אלוהים, כינה אותו בצדק ”משיח שהוא גבורת אלוהים” (קורינתים א׳. א׳:24). באילו דרכים מתגלה כוח אלוהים בישוע? וכיצד יכול הכוח שבידי ישוע להשפיע על חיינו?
הכוח של בנו יחידו של אלוהים
4, 5. (א) איזה כוח ואיזו סמכות האציל יהוה על בנו יחידו? (ב) מה העניק האב לבן לביצוע תוכניות הבריאה שלו?
4 חשוב על העוצמה שהיתה לישוע בקיומו הקדם־אנושי. יהוה ניצל את ”כוחו הנצחי” כשברא את בנו יחידו, שנודע לימים בשם ישוע המשיח (רומים א׳:20; קולוסים א׳:15). לאחר מכן האציל יהוה על בנו סמכות רבה ונתן לו כוח רב כדי להוציא אל הפועל את מטרותיו. המקרא מציין לגבי הבן כי ”הכול נהיה על־ידיו, ומבלעדיו לא נהיה כל אשר נהיה” (יוחנן א׳:3).
5 נבצר מאיתנו להבין לחלוטין את גודל התפקיד הזה. נסה לדמיין את הכוח הדרוש להביא לידי קיום מיליוני מלאכים רבי און, את היקום הפיסי על מיליארדי הגלקסיות שבו ואת כדור־הארץ על מגוון צורות החיים שעליו. לביצוע מלאכות אלה, עמד לרשות בנו יחידו של אלוהים הכוח האדיר ביותר ביקום — רוח קודשו של אלוהים. הבן נהנה מאוד להיות אָמוֹן, כלומר אוּמן בקיא במלאכתו, ובאמצעותו ברא יהוה את כל יתר הדברים (משלי ח׳:22–31).
6. איזה כוח ואיזו סמכות ניתנו לישוע לאחר מותו ותחייתו?
6 האם יכול היה בנו יחידו של אלוהים לקבל כוח וסמכות רבים עוד יותר? לאחר מות ישוע עלי אדמות ותחייתו, הוא אמר: ”ניתנה לי כל סמכות בשמים ובארץ” (מתי כ״ח:18). ניתנה לישוע היכולת והזכות להפעיל כוח בקנה מידה אוניברסלי. בהיותו ”מלך המלכים ואדון האדונים” הוא הוסמך ’לבטל כל ממשל וכל סמכות ושלטון’, אם גלויים ואם סמויים, העומדים בדרכו של אביו (ההתגלות י״ט:16; קורינתים א׳. ט״ו:24–26). יהוה ’השית הכול תחת’ ישוע, הכול מלבד יהוה עצמו (עברים ב׳:8; קורינתים א׳. ט״ו:27).
7. מדוע נוכל להיות סמוכים ובטוחים שישוע לעולם לא ינצל לרעה את הכוח שהפקיד בידיו יהוה?
7 האם יש סיבה לחשוש שמא ישוע ינצל לרעה את כוחו? לא ולא! ישוע אוהב את אביו ולעולם לא יעשה דבר שיכעיסוֹ (יוחנן ח׳:29; י״ד:31). ישוע יודע שיהוה אינו מנצל לרעה את כוחו האדיר. הוא ראה אישית כיצד ביקש אלוהים הזדמנויות להראות את כוחו או ”להתחזק עם [מי ש]לבבם שלם אליו” (דברי הימים ב׳. ט״ז:9). אין ספק שגם ישוע אוהב את האנושות, לכן נוכל להיות סמוכים ובטוחים שהוא תמיד יפעיל את כוחו אך ורק למטרות טובות (יוחנן י״ג:1). בעניין זה, עברו של ישוע נקי וללא רבב. הבה נבחן איזה כוח היה לו כאן עלי אדמות, וכיצד השתמש בכוחו.
”גיבור... באומר”
8. מה היה בכוחו של ישוע לעשות לאחר שנמשח, וכיצד ניצל את כוחו?
8 ישוע כנראה לא חולל נסים בשנות נעוריו בנצרת. אך המצב השתנה לאחר שנטבל ב־29 לספירה, והוא בערך בן 30 (לוקס ג׳:21–23). המקרא מספר כי ”אלוהים משח אותו ברוח הקודש ובגבורה, [והוא] התהלך בארץ כשהוא עושה חסד ומרפא את כל הנדכאים תחת יד השטן” (מעשי השליחים י׳:38). המילים ”עושה חסד” מעידות שישוע השתמש בכוחו לטובה. לאחר שנמשח, הפך ל”איש נביא, גיבור במעש ובאומר” (לוקס כ״ד:19).
9–11. (א) היכן לימד ישוע פעמים רבות, ואיזה אתגר ניצב בפניו? (ב) מדוע השתומם המון העם על תורתו של ישוע?
9 כיצד היה ישוע גיבור באומר? לא אחת לימד ישוע תחת כיפת השמים — בחופי הים ועל גבעות, ברחובות ובשווקים (מרקוס ו׳:53–56; לוקס ה׳:1–3; י״ג:26). מאזיניו יכלו פשוט להתפזר אילו דבריו לא היו מעניינים אותם. באותם ימים, לפני שהומצא מכבש הדפוס, היה על המאזינים שאהבו את תורתו לשמור את דבריו במוחם ובלבם. לכן ישוע הציג את תורתו בצורה מרתקת, פשוטה ומובנת כך שקל יהיה לזוכרה. הוא לא התקשה לעמוד באתגר זה. שים לב, למשל, לדרשת ההר.
10 בוקר אחד, בשנת 31 לספירה, התאסף קהל גדול על מעלה הר בקרבת הכינרת. חלק מהאנשים באו מיהודה וירושלים, ממרחק של כ־100 עד 110 קילומטר. אחרים באו מרצועת החוף הצפונית, מאיזור צור וצידון. חולים רבים התקרבו לישוע כדי לגעת בו, והוא ריפא את כולם. לאחר שלא נותרו ביניהם חולים הנגועים במחלה קשה, החל ישוע ללמד (לוקס ו׳:17–19). כשסיים את דבריו, השתומם ההמון ממה ששמע. מדוע?
11 כעבור שנים, כתב אחד האנשים שהאזינו לדרשה זו: ”השתומם המון העם על תורתו, כי לימד אותם כבעל סמכות ולא כדרך שלימדו סופריהם” (מתי ז׳:28, 29). ישוע דיבר בעוצמה מורגשת. הוא דיבר בשם אלוהים, ותורתו היתה מעוגנת בסמכות שבדבר־אלוהים (יוחנן ז׳:16). דברי ישוע היו ברורים, הטפתו היתה משכנעת ואת טיעוניו לא ניתן היה לסתור. דבריו נגעו ללב העניין וחדרו ללב מאזיניו. הוא לימד אותם איך להיות מאושרים, איך להתפלל, איך לבקש את מלכות אלוהים ואיך לבנות עתיד בטוח (מתי ה׳:3 עד ז׳:27). אמירותיו עוררו את לבבם של הרעבים לאמת ולצדקה. אנשים אלה היו מוכנים ’להתכחש’ לעצמם ולעזוב הכול כדי ללכת אחריו (מתי ט״ז:24; לוקס ה׳:10, 11). זו היתה עדות מרשימה לעוצמה הגלומה בדברי ישוע.
”גיבור במעש”
12, 13. באיזה מובן היה ישוע ”גיבור במעש”, וכיצד היו נסיו מגוונים?
12 ישוע היה גם ”גיבור במעש” (לוקס כ״ד:19). ספרי הבשורה מספרים על לפחות 30 נסים שחולל ישוע, כולם ב”גבורת יהוה” b (לוקס ה׳:17). נסי ישוע השפיעו על חייהם של אלפי אנשים. בשני נסים בלבד, האכלת 000,5 איש ואחרי כן 000,4 איש, ”מלבד הנשים והטף”, היו מעורבים קרוב לוודאי כ־000,20 איש! (מתי י״ד:13–21; ט״ו:32–38).
הם ”ראו את ישוע הולך על הים”
13 הנסים שחולל ישוע היו מגוונים. היתה לו סמכות על השדים והוא גירש אותם בנקל (לוקס ט׳:37–43). היתה לו סמכות על היסודות הפיסיים — הוא הפך מים ליין (יוחנן ב׳:1–11). הוא התהלך על ים הכינרת הסוער לתדהמת תלמידיו (יוחנן ו׳:18, 19). הוא שלט במחלות — הוא ריפא מומים גופניים, מחלות כרוניות ומחלות סופניות (מרקוס ג׳:1–5; יוחנן ד׳:46–54). את נסי הריפוי חולל בדרכים שונות. היו שנרפאו ממרחקים, ואילו אחרים זכו למגעו האישי (מתי ח׳:2, 3, 5–13). היו שנרפאו מייד, אחרים בהדרגה (מרקוס ח׳:22–25; לוקס ח׳:43, 44).
14. באילו נסיבות הראה ישוע את כוחו לבטל את המוות?
14 ישוע ניחן בכוח יוצא מן הכלל לבטל את המוות. בשלושה מקרים המוזכרים במקרא, הוא הקים מתים: הוא השיב נערה בת 12 אל הוריה, בן יחיד לאמו האלמנה ואח אהוב לאחיותיו (לוקס ז׳:11–15; ח׳:49–56; יוחנן י״א:38–44). שום מצב לא היווה בפניו מכשול בלתי עביר. הוא הקים את הנערה בת ה־12 ממיטתה זמן קצר לאחר מותה. הוא הקים את בן האלמנה מהאלונקה שנשאה אותו לקברו, ביום מותו. והוא הקים את אלעזר מקברו לאחר שהיה מת ארבעה ימים.
שימוש בכוח בחוסר אנוכיות, בשיקול דעת ובהתחשבות
15, 16. מניין לנו שישוע לא השתמש בכוחו באנוכיות?
15 התוכל לשוות בנפשך כיצד עלול היה כוחו של ישוע להיות מנוצל לרעה אילו הופקד בידי שליט לא־מושלם? ישוע, לעומת זאת, לא עשה חטא (פטרוס א׳. ב׳:22). לאנוכיות, לשאפתנות ולחמדנות, המניעות בני אדם לא־מושלמים לנצל את כוחם כדי לפגוע באחרים, לא היתה כל נגיעה בישוע.
16 ישוע השתמש בכוחו בחוסר אנוכיות, ומעולם לא ניצל אותו לתועלתו האישית. הוא סירב להפוך אבנים ללחם כדי להשביע את רעבונו (מתי ד׳:1–4). אמצעיו הדלים היו עדות לכך שהוא לא הפיק רווחים אישיים מניצול כוחו (מתי ח׳:20). קיימת הוכחה נוספת לכך שמעשיו רבי־העוצמה לא נעשו מתוך מניעים אנוכיים. כשישוע חולל נסים, הוא הקריב מעצמו. כשריפא חולים, יצאה ממנו גבורה. הוא חש שיצא ממנו כוח, אפילו במקרה של מעשה ריפוי אחד ויחיד (מרקוס ה׳:25–34). למרות זאת, הניח להמון לגעת בו, והאנשים נרפאו (לוקס ו׳:19). חוסר אנוכיות בהתגלמותו!
17. כיצד גילה ישוע שיקול דעת בשימוש בכוחותיו?
17 ישוע השתמש בכוחו בשיקול דעת. הוא מעולם לא חולל נסים לצורך מפגני ראווה חסרי תכלית (מתי ד׳:5–7). הוא לא רצה לחולל נס רק כדי להשביע את סקרנותו של הורדוס, שנבעה ממניעים פסולים (לוקס כ״ג:8, 9). במקום לפרסם את כוחו, לא אחת ציווה ישוע על הנרפאים שלא יספרו על כך לאיש (מרקוס ה׳:43; ז׳:36). הוא לא רצה שיסיקו מסקנות לגביו על סמך דיווחים סנסציוניים (מתי י״ב:15–19).
18–20. (א) מה השפיע על הדרך שבה ניצל ישוע את כוחו? (ב) מה דעתך על האופן שבו ריפא ישוע אדם חירש?
18 איש רב און זה, ישוע, היה שונה בתכלית משליטים המפעילים את כוחם ביד קשה ומתעלמים מצורכי הזולת ומסבלותיו. ישוע דאג לבני אדם. רחמיו נכמרו למראה החולים, והוא לא יכול היה שלא להקל את סבלם (מתי י״ד:14). הוא התחשב ברגשותיהם ובצורכיהם, וניצל את כוחו בדאגה וברכות. דוגמה מרגשת במיוחד מופיעה במרקוס ז׳:31–37.
19 במקרה זה המון עם רב איתר את ישוע, והובאו אליו חולים רבים. ישוע ריפא את כולם (מתי ט״ו:29, 30). אם זאת, לאיש אחד החליט ישוע לתת תשומת לב אישית. האיש היה חירש והתקשה בדיבור. ייתכן שישוע הבחין בעצבנותו ובמבוכתו של האיש. מתוך התחשבות רבה, לקח אותו ישוע אל מחוץ להמון ביחידות. שם עשה ישוע כמה סימנים כדי להסביר לאיש מה בכוונתו לעשות. הוא ”שם את אצבעותיו באוזניו ולאחר שירק נגע בלשונו” c (מרקוס ז׳:33). לאחר מכן הביט ישוע השמיימה ונאנח בתחינה. פעולות אלו נועדו לומר לאיש, ’מה שאני עומד לעשות למענך, ייעשה בכוחו של אלוהים’. לבסוף קרא ישוע: ”היפתח!” (מרקוס ז׳:34) לאחר כל זאת שב אל האיש כושר השמיעה שלו, והוא יכול היה לדבר באופן תקין.
20 עד כמה מרגש לראות שגם כשריפא חולים בכוחו של אלוהים, התחשב ישוע ברגשותיהם! האין זה מרגיע שיהוה הפקיד את מלכותו בידי שליט איכפתי ומתחשב?
אות לבאות
21, 22. (א) אות לְמה מהווים הנסים שחולל ישוע? (ב) מה נוכל לצפות שיעשה ישוע במלכותו לאור שליטתו באיתני הטבע?
21 הנפלאות שעשה ישוע עלי אדמות מאפשרות לנו לטעום מן הברכות הנאדרות בהרבה להן נזכה תחת מלכותו. גם בעולם החדש שיכונן אלוהים יחולל ישוע נסים, אלא שהפעם בקנה מידה כל עולמי! תן דעתך לכמה מן הדברים המרגשים הטמונים בחיק העתיד.
22 ישוע ישיב את המערכת האקולוגית של כדור־הארץ לאיזון מושלם. זכור שהוא שלט באיתני הטבע והשקיט סערה. אין ספק אפוא, שתחת מלכות המשיח לא תצטרך האנושות לחשוש מסופות טייפון, רעידות אדמה, התפרצויות הרי געש ואסונות טבע אחרים. מאחר שישוע היה האוּמן המיומן שבאמצעותו ברא יהוה את הארץ ואת החיים אשר עליה, הוא מכיר את מבנה כדור־הארץ לפני ולפנים, ויודע כיצד להשתמש כראוי במשאביו. תחת שלטונו תהפוך הארץ כולה לגן־עדן (לוקס כ״ג:43, ע״ח).
23. כיצד ימלא ישוע כמלך את צורכי האנושות?
23 ומה לגבי צורכי האנושות? היכולת של ישוע להאכיל אלפים בשפע באמצעות מעט מזון מוכיחה לנו שבמרוצת שלטונו ישוחרר האדם מן הרעב. שפע המזון שיחולק בצורה הוגנת ישים קץ לרעב (תהלים ע״ב:16). משליטתו במחלות אנו למדים כי החולים, העיוורים, החירשים, בעלי המום והפיסחים יירפאו לחלוטין (ישעיהו ל״ג:24; ל״ה:5, 6). יכולתו להקים מתים נוטעת בנו את הביטחון כי גבורתו כמלך שמימי תאפשר לו להקים את מיליוני המתים שאביו שמח לזכור (יוחנן ה׳:28, 29).
24. מה עלינו לזכור בשעה שאנו חושבים על כוחו של ישוע, ומדוע?
24 בשעה שאנו חושבים על כוחו של ישוע, הבה נזכור שבן זה מחקה את אביו במלוא מובן המילה (יוחנן י״ד:9). מכאן שישוע משתמש בכוח בדיוק כמו יהוה. חשוב, למשל, על העדינות שבה ריפא ישוע מצורע אחד. ברוב רחמיו נגע ישוע באיש ואמר: ”רוצה אני!” (מרקוס א׳:40–42) על־ידי תיאורים אלה יהוה בעצם אומר, ’ככה אני משתמש בכוחי!’ אין ספק שבוער בך הרצון להלל את האל הכול יכול ולהודות לו על האהבה הרבה שהוא מגלה בשימוש בכוחו!
a הכינרת מאופיינת בסערות פתאומיות. היא נמוכה (כ־200 מטר מתחת לפני הים) ועל כן האוויר שם חם יותר מן האוויר באיזור שמסביב. עקב כך, נוצרות הפרעות אטמוספיריות. רוחות עזות נושבות מהר החרמון אל עמק הירדן. מזג אוויר רגוע עלול להפוך בִּן רגע לסער משתולל.
b זאת ועוד, ספרי הבשורה כורכים לעתים כמה נסים בתיאור אחד כולל. למשל, מסופר שיום אחד נאספה ”כל העיר” כדי לראותו, והוא ריפא ”רבים” שהיו חולים (מרקוס א׳:32–34).
c היריקה היתה אמצעי או אות לריפוי אשר היה מקובל על היהודים והנוכרים כאחד, ובכתבי רבנים מוזכר השימוש ברוק לצורכי ריפוי. ייתכן שישוע ירק רק כדי להסביר לאיש שהוא עומד להירפא. בכל מקרה, הרוק של ישוע לא שימש כתרופה טבעית.
אולי יעניין אותך גם
המצפה — מהדורה לימודית
”תבוא מלכותך” — מתי?
מדוע נוכל להיות בטוחים שמלכו המשוח של אלוהים יפעל בקרוב למימושו המלא של רצון אלוהים עלי אדמות?
