פרק ט״ו
ישוע ’שׂם בארץ משפט’
1, 2. באיזה מקרה כעס ישוע, ומדוע?
ניכר היה על ישוע שהוא כועס — ובצדק. אולי אתה מתקשה לדמיין אותו במצב זה, שהרי הוא היה עניו מאוד מטבעו (מתי כ״א:5). הוא היה, כמובן, בשליטה מלאה, וכעסו היה מוצדק. a אך מה עורר את זעמו של אדם שוחר שלום זה? היה זה עוול משווע.
2 המקדש בירושלים היה יקר מאוד ללבו של ישוע. זה היה המקום הקדוש היחידי בעולם כולו שהוקדש לעבודת אביו השמימי. יהודים מארצות רבות הגיעו לשם ממרחקים גדולים כדי לעבוד את אלוהים. אפילו נוכרים יראי אלוהים באו ונכנסו לחצר המקדש שיוחדה להם. והנה, בשלב מוקדם בשירותו, נכנס ישוע למתחם המקדש ונתקל במחזה מחריד. המקום דמה יותר לשוק מאשר לבית תפילה! הוא היה הומה בסוחרים ובחלפני כספים. ובכל זאת, מדוע היה כאן עוול? משום שעבור אותם אנשים, היה מקדש אלוהים לא יותר מאשר מקום שבו אפשר לנצל את העם ואפילו לעשוק אותו. כיצד? (יוחנן ב׳:14).
3, 4. איזה ניצול חמדני שרר בבית יהוה, ומה עשה ישוע לתיקון המצב?
3 מנהיגי הדת פסקו כי את מס המקדש ניתן לשלם אך ורק במטבע מסוג אחד. מכאן שהמבקרים היו חייבים להמיר את כספם למטבעות המקובלים. חלפני הכספים הקימו את שולחנותיהם בתוך המקדש ודרשו עמלה. גם מכירת הבהמות היתה עסק רווחי מאוד. אורחים שרצו להקריב קורבנות יכלו אומנם לקנות את הבהמות מכל סוחר בעיר, אלא שפקידי המקדש יכולים היו לפסול את הבהמה. לעומת זאת, בעלי חיים שנקנו במקדש התקבלו ללא עכבות. מאחר שהציבור היה נתון לחסדיהם, תבעו הסוחרים מחירים מופקעים. b היה זה גרוע ממִסחור נתעב. התנהגותם היתה בחזקת גניבה.
”קחו את אלה מכאן”
4 ישוע לא יכול היה להשלים עם העוול שראו עיניו. זה היה בית אביו! הוא הכין שוט מחבלים וגירש את עדרי הבקר והצאן מבית המקדש. אחר כך פנה לעבר החלפנים והפך את שולחנותיהם. שווה בדמיונך את כל המטבעות מתפזרים על רצפת השיש! על מוכרי היונים ציווה בתוקף: ”קחו את אלה מכאן” (יוחנן ב׳:15, 16). דומה שאיש לא העז לעמוד בפני אדם אמיץ זה.
”מעשה אבות סימן לבנים”
5–7. (א) איזו השפעה היתה לקיומו הקדם־אנושי של ישוע על חוש הצדק שקינן בו, ומה ניתן ללמוד מניתוח דוגמתו? (ב) כיצד נאבק המשיח באי־צדק בהקשר לריבונות יהוה ולשמו?
5 מובן שהסוחרים חזרו. מקץ שלוש שנים בערך התייחס ישוע לאותו אי־צדק ובפעם הזאת ציטט את דברי הגינוי שהטיח יהוה במי שעשו את ביתו ”מערת פריצים” (מתי כ״א:13; ירמיהו ז׳:11). כשנוכח ישוע בניצול החמדני ובחילול מקדש אלוהים, חש בדיוק כמו אביו. והרי אין זה מפתיע! במשך מיליוני שנים לאינספור, למד ישוע מפי אביו שבשמים. בשל כך, הושרש בו חוש הצדק של יהוה. הוא נעשה לדוגמה חיה של האימרה: ”מעשה אבות סימן לבנים”. לכן, אם ברצוננו להבין בבירור את תכונת הצדק של יהוה, אין דרך טובה יותר מאשר להרהר בדוגמתו של ישוע המשיח (יוחנן י״ד:9, 10).
6 בנו יחידו של יהוה ראה כיצד השטן מכנה את יהוה אלוהים שקרן ומפקפק בצדקת שלטונו. איזו השמצה! עוד שמע הבן את טענתו של השטן לפיה כל מי שמשרת את יהוה עושה כן מטעמים אנוכיים ולא מתוך אהבה. האשמות כזב אלו ודאי הכאיבו ללבו שוחר הצדק של הבן. אין ספק ששמח מאוד כשהוטל עליו למלא תפקיד מכריע בתיקון המצב (קורינתים ב׳. א׳:20). מה היה תפקידו?
7 כפי שלמדנו בפרק י״ד, ישוע המשיח סיפק מענה מוחלט ונחרץ לספק שהטיל השטן ביושרתם של ברואי יהוה. בכך הניח ישוע את היסוד להצדקתה הסופית של ריבונות יהוה ולקידוש שם אלוהים. בתור השר שמינה יהוה, יכונן ישוע את צדקת אלוהים ביקום כולו (מעשי השליחים ה׳:31). גם חייו עלי אדמות שיקפו את צדקת אלוהים. עליו אמר יהוה: ”נתתי רוחי עליו, משפט לגויים יוציא”, כלומר, הוא יפרסם את צדקת יהוה (מתי י״ב:18). כיצד הגשים ישוע את המילים הללו?
ישוע מראה מהו ”משפט”
8–10. (א) כיצד המסורות של מנהיגי הדת היהודים עודדו את העם לבוז לנוכרים ולנשים? (ב) באילו דרכים הפכה התורה שבעל פה את חוק השבת שקבע יהוה למעמסה?
8 ישוע אהב את תורת יהוה וחי על־פיה. מנהיגי הדת בימיו, לעומת זאת, סילפו אותה ולא יישמו אותה כהלכה. ישוע אמר להם: ’אוי לכם סופרים ופרושים צבועים. ... [אתם] מזניחים את הדברים החשובים יותר שבתורה — את המשפט, את החסד ואת האמונה’ (מתי כ״ג:23). אותם מורי תורת אלוהים לא הבהירו כלל ועיקר מהו ”משפט”. הם למעשה טשטשו את צדקת אלוהים. כיצד? לפניך מספר דוגמאות.
9 יהוה הורה לעמו להיבדל מעמי הסביבה עובדי האלילים (מלכים א׳. י״א:1, 2). אולם, היו מנהיגי דת פנאטיים שעודדו את העם לבוז לנוכרים. אחד מחוקי המשנה הוא: ”אין מעמידין בהמה בפונדקאות של גויים, מפני שחשודין על הרביעה [בעילת בהמה]”. דעה קדומה כוללנית זו כנגד הנוכרים היתה בלתי הוגנת ומנוגדת לרוח התורה (ויקרא י״ט:34). חוקים נוספים שהגו בני אדם השפילו את הנשים. התורה שבעל פה פסקה שעל האשה ללכת אחרי בעלה ולא לצדו. הגברים הוזהרו לבל ישוחחו עם אשה בציבור, אפילו לא עם רעיותיהם. נשים הורדו לדרגת שפחות ולא הורשו להעיד בבתי משפט. בנוסף לכך, נוסחה תפילה רשמית שבה מודים הגברים לאלוהים על שלא עשה אותם אשה.
10 ראשי הדת קברו את תורת אלוהים תחת תילי תילים של כללים ותקנות פרי מחשבות אנוש. לדוגמה, בתורה נאמר שאסור לעבוד בשבת ושיש להקדיש את היום לעבודת אלוהים, לרענון רוחני ולמנוחה. אלא שהפרושים הפכו את המצווה למעמסה. הם נטלו לעצמם את הזכות לקבוע מה נחשב ל”עבודה” ומנו ל״ט מלאכות אסורות, כגון קציר וציד. קביעה זו עוררה אינספור שאלות. האם מי שהורג פרעוש בשבת כמוהו כמי שצד? האם מי שקוטף שיבולים מלוא היד דינו כדין קוצר? האם זה בגדר עבודה לרפא חולה בשבת? בתגובה לשאלות כאלו נקבעו כללים נוקשים ומפורטים.
11, 12. כיצד הביע ישוע את התנגדותו למסורות הלא־מקראיות של הפרושים?
11 כיצד יוכל ישוע באווירה כזו לעזור לעם להבין מהו צדק? בתורתו ובאורח חייו התייצב באומץ לב נגד מנהיגי הדת. תן דעתך לחלק מתורותיו. הוא מתח ביקורת נוקבת על המוני הכללים שקבעו ואמר: ”מפירים אתם את דבר אלוהים על־ידי המסורת שלכם אשר מסרתם” (מרקוס ז׳:13).
12 ישוע לימד שהפרושים טועים בהבנת חוק השבת — שהם בעצם החמיצו את מטרת החוק. הוא הסביר שהמשיח הוא ”אדון השבת”, ועל כן זכותו לרפא בשבת (מתי י״ב:8). להדגשת הנקודה חולל נסי ריפוי בשבת לעיני כול (לוקס ו׳:7–10). נסים אלו הצביעו על הריפוי שיביא בעולם כולו במהלך אלף שנות שלטונו. אלף השנים יהיו השבת העיקרית, שבמהלכה כל הנאמנים ינוחו סוף סוף ממאות שנות עמל תחת מעמסת החטא והמוות.
13. איזו תורה נכנסה לתוקפה כתוצאה משירותו הארצי של המשיח, ובמה שונה היא מקודמתה?
13 כדרך נוספת להבהיר מהו צדק אמיתי, נכנסה לתוקפה, לאחר השלמת שירותו הארצי של ישוע, תורה חדשה, ”תורת המשיח” (גלטים ו׳:2). להבדיל מתורת משה שקדמה לה, תורה חדשה זו מושתתת בעיקרה על עקרונות ולא על שורה ארוכה של חוקים כתובים. עם זאת, היא כוללת גם מספר חוקים מוגדרים. אחד מהם כונה בפי ישוע ”מצווה חדשה”. ישוע לימד את תלמידיו לאהוב זה את זה כמו שאהב אותם (יוחנן י״ג:34, 35). אהבה המלוּוה בהקרבה עצמית היא ממאפייניו של כל מי שחי על־פי ”תורת המשיח”.
דוגמה חיה של צדק
14, 15. כיצד הראה ישוע שהוא מכיר בגבולות סמכותו, ומדוע הדבר נוסך בנו ביטחון?
14 ישוע לא רק לימד על אהבה. הוא חי את ”תורת המשיח”. היא באה לידי המחשה באורח חייו. להלן שלוש דרכים שבהן דוגמתו של ישוע הבהירה מהו צדק.
15 ראשית, ישוע הקפיד להימנע מאי־צדק. אולי שמת לב שעוולות רבות נוצרות כאשר בני אדם לא־מושלמים נעשים יהירים וחורגים מגבולות סמכותם. לא כך עשה ישוע. פעם אחת ניגש אליו אדם ושאל: ”רבי, הגד נא לאחי שיחלק איתי את הירושה”. מה השיב לו ישוע? ”בן־אדם, מי שם אותי לשופט עליכם או למחלק?” (לוקס י״ב:13, 14) האין זה מרשים? בינתו של ישוע, כושר שיפוטו והסמכות שהפקיד בידיו אביו היו גבוהים ברמתם משל כל אדם אחר עלי אדמות, ובכל זאת, מיאן להתערב בנושא משום שלא ניתנה לו הסמכות המיוחדת לעשות כן. תמיד נהג ישוע בצניעות, גם באלפי שנות קיומו הקדם־אנושי (יהודה 9). הביטחון שנתן ישוע ביהוה, שהוא אשר יקבע מה הצודק והנכון, מעיד רבות על אישיותו.
16, 17. (א) כיצד גילה ישוע צדק בהטפת בשורת המלכות? (ב) כיצד הראה ישוע שחוש הצדק שלו כרוך ברחמים?
16 שנית, ישוע גילה צדק בהטפת בשורת מלכות האלוהים. הוא היה חסר פניות, והשתדל במלוא הכנות לעזור לכל מיני אנשים, אם עשירים ואם עניים. הפרושים, לעומתו, התייחסו אל פשוטי העם בביטול והדביקו להם את כינוי הגנאי ”עם הארץ”. באומץ לבו פעל ישוע לתיקון העוול. כשלימד את הבשורה הטובה — או כשסעד עם אחרים, כשסיפק להם מזון, כשריפא ואפילו כשהקים מתים לתחייה — העלה על נס את צדקתו של אלוהים החפץ לעזור ל”כל בני אדם” c (טימותיאוס א׳. ב׳:4).
17 שלישית, חוש הצדק של ישוע היה כרוך ברחמים עמוקים. הוא לא חסך במאמצים כדי לעזור לחוטאים (מתי ט׳:11–13). הוא נרתם בנפש חפצה לעזרת החלשים ולהגנתם. לדוגמה, ישוע לא תמך במאמציהם של מנהיגי הדת ליצור חוסר אמון בכל הנוכרים. ברוב רחמיו עזר לכמה מהנוכרים ולימדם, וזאת למרות ששליחותו היתה בעיקר אל העם היהודי. הוא הסכים לחולל נס ריפוי עבור שר צבא רומי ואמר: ”אצל שום איש בישראל לא מצאתי אמונה כזאת” (מתי ח׳:5–13).
18, 19. (א) באילו דרכים שמר ישוע על כבודן של הנשים? (ב) כיצד דוגמתו של ישוע מראה לנו את הקשר בין אומץ לב לבין צדק?
18 בדומה לכך, ישוע לא תמך ביחס שנתנו אז לנשים. תחת זאת, עשה את הצודק בעוז רוח. נשים שומרוניות נחשבו לטמאות כמו הנוכרים. למרות זאת, ישוע לא היסס לבשר לאשה השומרונית סמוך לבאר יעקב. לאמיתו של דבר, בפני האשה הזו הזדהה ישוע לראשונה בגלוי כמשיח המובטח (יוחנן ד׳:6, 25, 26). הפרושים קבעו שאסור ללמד נשים את תורת אלוהים, אבל ישוע לימד נשים בחלק ניכר מזמנו וממרצו (לוקס י׳:38–42). ובשעה שהמסורת קבעה כי עדותה של אשה אינה עדות מהימנה, זכו מספר נשים להיות הראשונות לראותו לאחר תקומתו. הוא אף ביקש מהן ללכת ולספר לתלמידיו על אותו מאורע חשוב מאין כמוהו (מתי כ״ח:1–10).
19 כן, ישוע הוציא משפט לגויים, כלומר, הבהיר להם את צדקת יהוה. במקרים רבים עשה כן בחירוף נפש. דוגמתו מלמדת אותנו שיש צורך באומץ לב כדי לתמוך בצדק אמיתי. ישוע בהחלט ראוי לכינוי ”האריה משבט יהודה” (ההתגלות ה׳:5). אריה הוא סמל לצדק הכרוך באומץ לב. עם זאת, בעתיד הקרוב יכונן ישוע צדק רב יותר. הוא ישים ”בארץ משפט” במלוא מובן המילה (ישעיהו מ״ב:4).
המלך המשיח ’שׂם בארץ משפט’
20, 21. כיצד פועל המלך המשיח בימינו להשלטת הצדק בעולם כולו ובקהילה המשיחית?
20 מאז שנעשה למלך המשיח ב־1914, פועל ישוע להשלטת הצדק בארץ. כיצד? הוא נותן את חסותו על הגשמת הנבואה במתי כ״ד:14. תלמידיו מלמדים אנשים מכל הארצות את האמת על מלכות יהוה. הם מבשרים כדוגמת ישוע ללא משוא פנים ובאופן צודק מתוך כוונה לתת לכל אדם — צעיר או מבוגר, עשיר או עני, גבר או אשה — את ההזדמנות להכיר את יהוה, אלוהי הצדק.
21 ישוע משליט צדק גם בתוך הקהילה המשיחית, אשר הוא עומד בראשה. הוא נותן ”מתנות באדם”, כלשון הנבואה, כלומר, זקני־קהילה משיחיים נאמנים המנהיגים את הקהילה (אפסים ד׳:8–12, ע״ח). גברים אלו רועים את עדרו היקר של אלוהים ומחקים את דוגמתו של ישוע המשיח בעשיית צדק. הם לעולם לא שוכחים שישוע מעוניין שצאנו יקבל יחס הוגן — בלי קשר למעמדו של הפרט, חשיבותו ומצבו הכלכלי.
22. מה חש יהוה עקב העוולות המשתוללות בעולמנו, ואיזו משימה הטיל על בנו?
22 בעתיד הקרוב ישים ישוע צדק בארץ באופן חסר תקדים. האי־צדק משתולל בעולמנו המושחת. כל ילד שמת מרעב הוא קורבן של עוול בלתי מוצדק, בייחוד אם חושבים על הכסף ועל הזמן שמשקיעים בייצור כלי מלחמה ובסיפוק גחמות אנוכיות של רודפי תענוגות. מיליוני מקרי מוות מיותרים המתרחשים שנה בשנה הם עוול אחד מני רבים, המעוררים את זעמו המוצדק של יהוה. הוא מינה את בנו לצאת למלחמה צודקת בכל הסדר העולמי המרושע ולשים קץ לאי־צדק אחת ולתמיד (ההתגלות ט״ז:14, 16; י״ט:11–15).
23. כיצד יכונן המשיח את הצדק לנצח נצחים אחרי הר מגידון?
23 אולם, אין די בהשמדת הרשע לכינונה של צדקת יהוה. אלוהים מינה את בנו למלוך כ”שר שלום”. לאחר מלחמת הר מגידון, יביא שלטון ישוע שלום בכל רחבי תבל, והוא ימלוך ”במשפט” (ישעיהו ט׳:5, 6). אז יהיה לישוע העונג לבטל את כל העוולות שהובילו לאומללות ולסבל כה רבים. הוא יעלה על נס את צדקתו המושלמת של יהוה לנצח נצחים. מן ההכרח אפוא להשתדל לחקות את צדקת יהוה כבר עכשיו. הבה נראה כיצד ניתן לעשות כן.
a בהבעת כעס מוצדק נהג ישוע כדוגמת יהוה, המתואר כ”בעל חימה” כנגד כל רשעה (נחום א׳:2). למשל, לאחר שגינה את עמו על שהפכו את ביתו ל”מערת פריצים”, הוסיף יהוה ואמר: ”אפי וחמתי נִתֶּכֶת אל המקום הזה” (ירמיהו ז׳:11, 20).
b המשנה מספרת ששנים ספורות לאחר מכן התעוררה מחאה על מחירן הגבוה של היונים שנמכרו במקדש. מייד הורד המחיר ב־99 אחוז בערך! מי נהנו בעיקר מן הסחר הרווחי? יש היסטוריונים הסבורים שהשווקים במקדש היו בבעלותו של בית הכהן הגדול חנן, והיו המקור העיקרי לעושרה הרב של אותה משפחת כוהנים (יוחנן י״ח:13).
c הפרושים טענו שבני השכבות הנמוכות, שלא ידעו את התורה, היו ”ארורים” (יוחנן ז׳:49). הם פסקו שאסור ללמדם, אסור לבוא עימם בקשרים עסקיים, אסור לסעוד איתם ואסור להתפלל עימם. הם אמרו שכל המשיא בתו לאחד מהם כאילו הניחה לפני חיית טרף. הם טענו שאין לעם הארץ חלק בתחיית המתים.
אולי יעניין אותך גם
המצפה — מהדורה לימודית
100 שנות שלטון מלכות אלוהים — מה השפעתן עליך?
איזו תועלת צומחת לנו משלטון המלכות? למד כיצד המלך המשיח צורף, מחנך ומארגן את נתיניו.
