פרק ט״ז
התהלך עם אלוהים ו’עשה משפט’
1–3. (א) מדוע אנו אסירי תודה ליהוה? (ב) מה דורש מאיתנו מחלצנו האוהב?
שער בנפשך שאתה לכוד בספינה טובעת. נדמה שאפסו כל סיכוייך, ובדיוק באותו רגע מגיע מישהו ומחלץ אותך. תחושת הקלה מציפה אותך בשעה שהמחלץ מרחיק אותך מאיזור הסכנה ואומר: ”עכשיו הכול בסדר”. האם לא תהיה אסיר תודה לאדם שהצילך? אתה ממש חב לו את חייך.
2 משל לְמה הדבר דומה? דומה הדבר לְמה שיהוה עשה למעננו. אין ספק שאנו אסירי תודה לו. הרי הוא סיפק את הכופר המאפשר לנו להיחלץ מאחיזת החטא והמוות. אנו חשים ביטחון מעצם הידיעה שכל עוד נאמין בקורבן היקר, ייסלחו חטאינו ועתידנו הנצחי יהיה מובטח (יוחנן א׳. א׳:7; ד׳:9). כפי שראינו בפרק י״ד, הכופר הוא הביטוי העילאי לאהבתו ולצדקתו של יהוה. מהי התגובה הראויה מצדנו?
3 מן הראוי לבדוק מה מחלצנו האוהב דורש מאיתנו. ביד מיכה הנביא אומר יהוה: ”הִגִיד לך, אדם, מה טוב. ומה יהוה דורש ממך כי אם עשות משפט ואַהֲבַת חסד והצנע לכת עם אלוהיך” (מיכה ו׳:8). שים לב שאחד הדברים שיהוה דורש מאיתנו הוא ”עשות משפט”. כיצד ניתן לעשות כן?
רדוף ”צדקה... של אמת”
4. מניין לנו שיהוה מצפה מאיתנו לחיות על־פי אמות המידה הצודקות שלו?
4 יהוה מצפה מאיתנו לחיות על־פי אמות המידה שהוא קבע. הואיל ואמות המידה שלו הוגנות וצודקות, הרי שכדי לרדוף צדקה עלינו לפעול בהתאם להן. ”לימדו היטיב [להיטיב]; דירשו משפט”, אומר הכתוב בישעיהו א׳:17. דבר־אלוהים קורא לנו ’לבקש צדק’ (צפניה ב׳:3). הוא גם מאיץ בנו ”ללבוש את האדם החדש הנברא כדמות אלוהים בצדקה וקדושה של אמת” (אפסים ד׳:24). צדקה של אמת — צדק אמיתי — אינה מותירה מקום לאלימות, לטומאה ולאי־מוסריות שכן הללו מחללות כל דבר קדוש (תהלים י״א:5; אפסים ה׳:3–5).
5, 6. (א) מדוע אין זו מעמסה עבורנו לנהוג בהתאם לאמות המידה של יהוה? (ב) כיצד מראה המקרא שהתהליך לרדוף צדקה הוא תהליך מתמשך?
5 האם זו מעמסה עבורנו לנהוג בהתאם לאמות המידה הצודקות של יהוה? לא. אדם שלבו נמשך ליהוה אינו מתרעם על דרישותיו. הואיל ואנו אוהבים את אלוהים ואת כל מה שהוא מייצג, אנו חפצים לחיות באופן שיסב לו נחת (יוחנן א׳. ה׳:3). אל תשכח שיהוה ”צדקות אָהֵב” (תהלים י״א:7). אם אנו באמת מעוניינים לחקות את צדקת אלוהים, עלינו לאהוב את מה שאוהב יהוה ולשנוא את מה ששנוא עליו (תהלים צ״ז:10).
6 אין זה קל לבני אדם לא־מושלמים לרדוף צדקה. עלינו לפשוט את האדם הישן עם מעשיו החוטאים וללבוש את האדם החדש. המקרא מציין שהאישיות החדשה ’הולכת ומתחדשת’ בידע מדויק (קולוסים ג׳:9, 10). המילים ”הולך ומתחדש” מעידות שלבישת אישיות חדשה היא תהליך מתמשך הכרוך במאמצים חרוצים. למרות כל הניסיונות המאומצים לעשות את הנכון, יש פעמים שטבענו החוטא גורם לנו להיכשל במחשבה, במילה או במעשה (רומים ז׳:14–20; יעקב ג׳:2).
7. כיצד עלינו להתייחס לכישלונותינו במאמצים לרדוף צדקה?
7 כיצד עלינו להתייחס לכישלונותינו במאמצים לרדוף צדקה? כמובן, לא יהיה זה מן הראוי להמעיט מחומרת החטא. עם זאת, אל לנו לומר נואש ולחוש שמפאת מגרעותינו אין אנו ראויים לשרת את יהוה. אלוהינו הרחום דאג לאמצעי שיאפשר לאנשים בעלי חרטה כנה לשוב וליהנות מחסדו. תן דעתך למילותיו המרגיעות של השליח יוחנן: ”כותב אני לכם את הדברים האלה למען לא תחטאו”. ואז הוסיף יוחנן באופן מציאותי: ”ואם יחטא איש [עקב האי־שלימות התורשתית] יש לנו מליץ לפני האב — ישוע המשיח, הצדיק” (יוחנן א׳. ב׳:1). כן, יהוה סיפק את קורבן הכופר של ישוע למען נשרת אותו כרצוי בעיניו חרף טבענו החוטא. האין בזה כדי לגרום לנו להשתדל ככל יכולתנו להשביע את רצון יהוה?
הבשורה הטובה וצדקת אלוהים
8, 9. כיצד הכרזת הבשורה הטובה מעידה על צדקת יהוה?
8 אחת הדרכים לעשות צדק ולחקות את צדקת אלוהים, היא להשתתף השתתפות מלאה בהטפת הבשורה הטובה של מלכות אלוהים. מה הקשר בין צדקת יהוה לבין הבשורה הטובה?
9 יהוה לא ישים קץ לסדר העולמי המרושע הזה ללא אזהרה מוקדמת. בנבואתו על מה שצפוי להתרחש בעת הקץ אמר ישוע: ”תחילה צריך שהבשורה תוכרז לכל הגויים” (מרקוס י״ג:10; מתי כ״ד:3). המילה ”תחילה” מרמזת שלאחר פעילות ההטפה הכלל עולמית צפויים מאורעות אחרים. הללו כוללים את הצרה הגדולה שתביא לידי השמדת הרשע ותסלול את הדרך לעולם חדש רב צדק (מתי כ״ד:14, 21, 22). ברור שאיש אינו יכול להאשים את יהוה בחוסר הגינות כלפי הרשעים. הוא דואג שהאזהרה תישמע, ובדרך זו נותן להם הזדמנות מספקת לשנות את דרכם ולהימלט מן ההשמדה (יונה ג׳:1–10).
10, 11. כיצד השתתפותנו אנו בהטפת הבשורה הטובה משקפת את צדקת אלוהים?
10 כיצד השתתפותנו אנו בהטפת הבשורה הטובה משקפת את צדקת אלוהים? ראשית, מן הצדק הוא שנעשה כל שביכולתנו לעזור לאחרים להגיע לישועה. נחזור שוב לאותו חילוץ מספינה טובעת. בעודך יושב לבטח בסירת ההצלה, אין ספק שבוער בך הרצון לעזור לאחרים שעודם במים. באותו אופן, יש לנו חובה כלפי מי שעדיין נאבקים ב”מימי” העולם הזה. נכון, רבים דוחים את המסר שבפינו. אך כל עוד יוסיף יהוה לנהוג באורך רוח, מוטלת עלינו האחריות להקנות להם את ההזדמנות ’לבוא לידי תשובה’ ולהיוושע (פטרוס ב׳. ג׳:9).
11 בהטיפנו את הבשורה הטובה לכל מי שאנו פוגשים, אנו עושים צדק בדרך חשובה נוספת: אנו מגלים אי משוא פנים. זכור, ”אלוהים איננו נושא פנים, אלא בכל עם ועם מי שירא אותו ועושה צדק רצוי לפניו” (מעשי השליחים י׳:34, 35). כדי לחקות את צדקתו, אל לנו לשפוט מראש את בני שיחנו. עלינו לחלוק את הבשורה הטובה עם אחרים בלי תלות בהבדלי גזע, במעמד חברתי או במצב כלכלי. בזאת אנו מעניקים לכל אדם את ההזדמנות לשמוע ולקבל את הבשורה הטובה (רומים י׳:11–13).
כיצד אנו נוהגים באחרים
12, 13. (א) מדוע אל לנו למהר לשפוט אחרים? (ב) מה משמעות דברי ישוע ”חידלו לשפוט” ו”חידלו להרשיע”? (ראה הערת שוליים.)
12 עוד דרך לעשות צדק היא לנהוג באחרים כפי שיהוה נוהג בנו. קל מאוד לדון אחרים לחומרה, למתוח ביקורת על פגמיהם ולפקפק במניעיהם. אך מי מאיתנו היה מעוניין שיהוה יבחן בזכוכית מגדלת ובאופן חסר רחמים את מניעינו ואת חולשותינו? לא כך נוהג בנו יהוה. מחבר התהלים אמר: ”אם עווֹנות תשמור יה, אדני [יהוה] מי יעמוד?” (תהלים ק״ל:3) כלום אין אנו אסירי תודה על כך שאלוהינו הצודק והרחום מעדיף שלא להתמקד במגרעותינו? (תהלים ק״ג:8–10) אם כן, כיצד עלינו לנהוג באחרים?
13 אם אנו מבינים את טבעה הרחמני של צדקת אלוהים, לא נמהר לשפוט אחרים בעניינים שאינם נוגעים לנו או בנושאים שוליים. בדרשת ההר הזהיר ישוע: ”אל תשפטו למען לא תישפטו” (מתי ז׳:1). על־פי ספר הבשורה של לוקס, הוסיף ישוע ואמר: ”אל תרשיעו ולא תורשעו” a (לוקס ו׳:37). ישוע הראה בדבריו את מודעותו לכך שטבעם של בני אדם לא־מושלמים הוא להיות ביקורתיים. כל מי ממאזיניו שנהגו לשפוט את הזולת בחומרה היו חייבים לחדול מכך.
14. מאילו סיבות עלינו ’לחדול לשפוט’ אחרים?
14 מדוע עלינו ’לחדול לשפוט’ אחרים? קודם כול, סמכותנו מוגבלת. התלמיד יעקב מזכיר לנו: ”אחד הוא המחוקק ושופט” — יהוה. על כן שואל יעקב שאלה נוקבת: ”ומי אתה כי תשפוט את עמיתך?” (יעקב ד׳:12; רומים י״ד:1–4) בנוסף לכך, מפאת טבענו החוטא אנו עלולים בנקל לפסוק פסיקות בלתי הוגנות. גישות ומניעים רבים — כגון דעות קדומות, גאווה פגועה, קנאה וצדקנות — עלולים לגרום לנו לראות בראי עקום את רעינו. יש לנו מגבלות, ואם לא נשכח אותן לא נמהר למצוא פגמים באחרים. אין אנו מסוגלים לבחון לבבות, ואין בידינו לדעת את כל הנסיבות האישיות של הזולת. אם כן, מי אנו שנייחס מניעים שליליים לאחינו לאמונה ונמתח ביקורת על מאמציהם בשירות אלוהים? מוטב פי כמה וכמה לחקות את יהוה ולחפש את הטוב באחינו ובאחיותינו מאשר להתמקד בפגמים.
15. אילו מילים ודפוסי התנהגות מקומם לא יכירם בקרב עובדי אלוהים, ומדוע?
15 מה באשר לחוג המשפחה? למרבה הצער, בעולם של ימינו כמה מגזרי הדין הנוקשים ביותר נגזרים דווקא במקום שאמור להיות חממה של שלום — בבית. אין זה נדיר לשמוע על בעלים, נשים או הורים ה”דנים” את בני משפחותיהם למסכת של התעללות מילולית ופיסית בלתי פוסקת. אולם, מילים אכזריות, סרקזם מריר ואלימות פיסית מקומם לא יכירם בקרב עובדי אלוהים (אפסים ד׳:29, 31; ה׳:33; ו׳:4). דברי ישוע ”חידלו לשפוט” ו”חידלו להרשיע” אינם מאבדים מתוקפם בבית. אל תשכח שכדי לעשות צדק יש לנהוג באחרים כפי שיהוה נוהג בנו. והרי אלוהים לעולם אינו מתייחס אלינו ביד קשה או אכזרית. אדרבה, הוא ”רחום וחנון” עם אוהביו (יעקב ה׳:11). הדוגמה שהוא מציב לנו נפלאה מאין כמוה.
זקני־קהילה משרתים ”למשפט”
16, 17. (א) מה מצפה יהוה מזקני־הקהילה? (ב) מה יש לעשות כאשר חוטא אינו מגלה חרטה אמיתית, ומדוע?
16 האחריות לעשות צדק מוטלת על כולנו, ובייחוד על זקני־הקהילה. שים לב כיצד מתוארים ה”שרים”, כלומר, זקני־הקהילה, בנבואת ישעיהו: ”הן לצדק ימלוך מלך, ולשרים למשפט [צדק] יָשׂורוּ” (ישעיהו ל״ב:1). יהוה מצפה מן הזקנים לשרת על־פי עקרונות הצדק. כיצד הם יכולים לעשות כן?
17 אחים כשירים אלו מבחינה רוחנית מבינים שמן הצדק לשמור על טוהר הקהילה. לעתים עליהם לשפוט מקרים של חטאים חמורים. בעשותם כן, הם זוכרים כי בהתאם לצדק האלוהי יש לנהוג ברחמים ככל האפשר. לפיכך, הם מנסים להביא את החוטא לידי חרטה. אך מה אם החוטא אינו מגלה חרטה אמיתית למרות מאמציהם לעזור לו? על־פי עקרונות הצדק המושלמים, דבר יהוה מורה להם לנקוט צעד החלטי: ”בערו את הרע מקרבכם”. משמע הדבר לגרש את החוטא מהקהילה (קורינתים א׳. ה׳:11–13; יוחנן ב׳. 9–11). זקני־הקהילה אינם נוקטים את הצעד הזה בשמחה, אך הם מבינים שזהו צעד הכרחי כדי להגן על טוהרה המוסרי והרוחני של הקהילה. גם לאחר הנידוי, הם מלאי תקווה שיום אחד יעשה החוטא חשבון נפש וישוב אל חיק הקהילה (לוקס ט״ו:17, 18).
18. מה על הזקנים לזכור בעת מתן תוכחה מקראית?
18 לפעמים מן הצדק הוא לתת תוכחות מקראיות כפי הצורך. כמובן, זקני־הקהילה אינם מחפשים פגמים באחרים, ואין הם מנצלים כל הזדמנות כדי לתקן ולהעיר. עם זאת, אח לאמונה עלול ’להיכשל באיזו עבירה’, ומתוך הכרה שצדקת אלוהים אינה אכזרית ואינה חסרת רגשות ינסה הזקן ’להקים אותו ברוח של ענווה’ (גלטים ו׳:1). יוצא מכך שאסור לזקני־קהילה לנזוף בחוטא או להטיח בו מילים קשות. תחת זאת, תיקון הניתן באהבה יעודד את מקבלה. גם אם נותנים תוכחה נוקבת — ומציגים בלא כחל וסרק את השלכותיו של קו פעולה טיפשי — אסור לזקנים לשכוח שהחוטא הוא כבש השייך לצאן יהוה b (לוקס ט״ו:7). כאשר התיקון או התוכחה נאמרים באהבה, קיים סיכוי רב יותר שהחוטא ישוב למוטב.
19. אילו החלטות נדרשים הזקנים להחליט, ועל מה עליהם לבסס את החלטותיהם?
19 לא אחת נדרשים הזקנים להחליט החלטות המשפיעות על אחיהם לאמונה. לדוגמה, הזקנים מקיימים ישיבות תקופתיות כדי לדון בשאלה אם להמליץ על מינויים של אחים מסוימים בקהילה לזקני־קהילה או למשרתים עוזרים. הזקנים מבינים שאל להם לנהוג במשוא פנים. אין הם מסתמכים על תחושות אישיות אלא מקבלים החלטות על סמך הדרישות שקבע יהוה. בדרך זו הם פועלים ’בלי לחרוץ משפט מראש ובלי לעשות דבר במשוא פנים’ (טימותיאוס א׳. ה׳:21).
20, 21. (א) מה משתדלים הזקנים לעשות, ומדוע? (ב) מה יכולים הזקנים לעשות כדי לעזור ל”נכאים”?
20 הזקנים מיישמים את צדקת אלוהים גם בדרכים אחרות. לאחר שניבא כי הזקנים ישרתו ”למשפט”, הוסיף ישעיהו: ”והיה איש כמחבא רוח וסתר זרם, כפלגי מים בצָיון, כצל סלע כבד בארץ עייפה” (ישעיהו ל״ב:2). אם כן, זקני־הקהילה משתדלים להיות מקור של נחמה ורענון עבור אחיהם לאמונה.
21 כיום יש בעיות רבות העלולות לגרום לנו רפיון ידיים, ורבים זקוקים לעידוד. זקני־קהילה, מה אתם יכולים לעשות כדי לעזור ל”נכאים”? (תסלוניקים א׳. ה׳:14) הקשיבו להם באמפתיה (יעקב א׳:19). אולי ניעור בהם הצורך לחלוק את ’דאגתם’ עם מישהו שהם בוטחים בו (משלי י״ב:25). הראו להם שהם רצויים, יקרים ואהובים בעיני יהוה ובעיני אחיהם ואחיותיהם (פטרוס א׳. א׳:22; ה׳:6, 7). בנוסף לכך, אתם יכולים להתפלל איתם ולמענם. תפילה מעומק הלב מפי זקן־קהילה עשויה לחזק את ידי השומע (יעקב ה׳:14, 15). מאמציכם האוהבים לעזור לנכאים לא ייעלמו מעיני אלוהי הצדק.
זקני־הקהילה המחזקים את ידי הנכאים משקפים את צדקת יהוה
22. באילו דרכים ניתן לחקות את צדקת יהוה, ומה התוצאות?
22 ככל שנחקה את צדקת יהוה כך נהיה קרובים אליו. הדרך לגלות את צדקת אלוהים היא להעלות על נס את אמות המידה הצודקות שלו, לחלוק את הבשורה מצילת החיים עם אחרים ולהתמקד במעלותיו של הזולת ולא לחפש את פגמיו. זקני־קהילה, כדי לשקף את צדקת אלוהים עליכם להגן על טוהר הקהילה, לתת הדרכות מקראיות בונות, לקבל החלטות בלא משוא פנים ולחזק את ידי הנכאים. אין ספק שבהביטו מטה מן השמים שמח יהוה בראותו את משרתיו משתדלים כמיטב יכולתם להתהלך עימו ו’לעשות משפט’.
a המילים ”אל תשפטו” ו”אל תרשיעו” משמען ’אל תתחילו לשפוט’ ו’אל תתחילו להרשיע’. אולם, בשפה המקורית, השתמשו כאן כותבי המקרא במילות ציווי שליליות בזמן הווה (ממושך). לפיכך, הכוונה היא שנהוג היה לעשות את אותם מעשים ושיש צורך לחדול מהם, והתרגום הנכון הוא ”חידלו לשפוט” ו”חידלו להרשיע”.
b בטימותיאוס ב׳. ד׳:2 נאמר כי על הזקנים לעתים ’להוכיח, לגעור, להפציר’. המילה היוונית המיתרגמת ל”להפציר” (פַּרַקַלֶאוֹ) משמעה בין השאר ”לעודד”. אחת המילים היווניות הנגזרות ממנה, פַּרַקַלֶטוֹס, עניינה בפרקליט בבית משפט. לפיכך, גם כאשר הזקנים נותנים תוכחה תקיפה, עליהם להיות לעזר לאותם אחים הזקוקים לסיוע רוחני.
אולי יעניין אותך גם
המצפה — מהדורה לימודית
מדוע יש המנודים מן הקהילה?
כיצד קבלת מוסר אוהב מאת אלוהים מועילה לחוטא שמתחרט?
המצפה — מהדורה לימודית
זקני־הקהילה המשיחיים — ’שותפינו לעבודה למען שמחתנו’
באילו דרכים עוזרים הזקנים לאחים ולאחיות להיות שמחים בשירות אלוהים?
