1,‏ 2.‏ מדוע רבים מזלזלים בחוק,‏ וכיצד יכולים אנו לטפח אהבה לחוקי אלוהים?‏

 ‏”‏החוק הוא שוחה ללא קרקעית,‏ הוא.‏.‏.‏ בולע הכול”‏.‏ אמירה זו הופיעה בספר שיצא לאור ב־1712.‏ מחברו מתח ביקורת נוקבת על הסחבת הננקטת לעתים לאורך שנים בתביעות משפטיות בבתי המשפט,‏ סחבת הפושטת את עורם של שוחרי הצדק.‏ מערכות המשפט בארצות רבות מסובכות מאוד ונגועות באי־צדק,‏ בדעות קדומות ובחוסר עקביות במידה כזו שהבוז כלפי החוק הולך ומתפשט.‏

² בניגוד לכך,‏ תן דעתך למילים אלו שנכתבו לפני כ־700,‏2 שנה:‏ ”‏עד כמה אוהב אני את תורתך!‏”‏ [‏או חוקיך]‏ (‏תהלים קי״ט:‏97‏)‏.‏ מדוע כה אהב מחבר התהלים את התורה?‏ משום שהתורה שאותה הילל לא נבעה מרשויות חילוניות אלא מיהוה אלוהים.‏ ככל שתִלמד את חוקי יהוה,‏ תלך ותיבנה בך אהבה דומה.‏ לימוד זה יאפשר לך להכיר לעומק את המוח המשפטי הגדול ביותר ביקום.‏

3,‏ 4.‏ באילו דרכים הראה יהוה שהוא מחוקק?‏

³ ”‏אחד הוא המחוקק והשופט”‏,‏ אומר המקרא (‏יעקב ד׳:‏12‏)‏.‏ ואכן,‏ יהוה הוא המחוקק האמיתי היחיד.‏ אפילו תנועת הגרמים השמימיים כפופה ל”‏חוקי השמים”‏ שחוקק (‏איוב ל״ח:‏33‏)‏.‏ רבבות מלאכיו הקדושים כפופים אף הם לחוקיו,‏ שהרי הם מאורגנים על־פי דרגות מוגדרות ומשרתים תחת פיקודו של יהוה (‏תהלים ק״ד:‏4;‏ עברים א׳:‏7,‏ 14‏)‏.‏

 ⁴ יהוה נתן חוקים גם לבני האדם.‏ לכל אחד מאיתנו יש מצפון,‏ שהוא בבואה של חוש הצדק של יהוה.‏ המצפון,‏ המשמש מעין חוק פנימי,‏ יכול לעזור לנו להבחין בין טוב לרע (‏רומים ב׳:‏14‏)‏.‏ הורינו הראשונים בורכו במצפון מושלם,‏ ועל כן לא היו דרושים להם חוקים רבים (‏בראשית ב׳:‏15–17‏)‏.‏ לעומת זאת,‏ בני אדם לא־מושלמים זקוקים לחוקים שינחו אותם בעשיית רצון אלוהים.‏ נוח,‏ אברהם ויעקב קיבלו חוקים מיהוה אלוהים והעבירו אותם למשפחותיהם (‏בראשית ו׳:‏22;‏ ט׳:‏3–6;‏ י״ח:‏19;‏ כ״ו:‏4,‏ 5‏)‏.‏ יהוה נעשה למחוקק באופן חסר תקדים בתיתו לעם ישראל ביד משה את חוקי התורה.‏ קובץ חוקים זה מקנה לנו תובנה מעמיקה באשר לחוש הצדק של יהוה.‏

 5.‏ האם היתה תורת משה קובץ חוקים מכביד ומסובך?‏ נמק.‏

⁵ רבים סבורים שתורת משה היתה קובץ חוקים מכביד ומסובך.‏ דעה זו רחוקה מאוד מן האמת.‏ בתורה כולה קיימים יותר מ־600 חוקים.‏ זה אולי נשמע הרבה,‏ אך שים לב לנתון הבא:‏ נכון לסוף המאה ה־20,‏ מילאו החוקים הפדרליים של ארצות־הברית יותר מ־000,‏150 עמודים בספרי חוק.‏ מדי שנתיים מתווספים כ־600 חוקים!‏ אם כן,‏ מבחינת הכמות,‏ תורת משה היא כטיפה בים לעומת תילי התילים של חוקי אנוש.‏ עם זאת,‏ תורת אלוהים הדריכה את בני ישראל בתחומי חיים שחוקים מודרניים אפילו אינם נוגעים בהם.‏ להלן סקירה כללית.‏

6,‏ 7.‏ (‏א)‏ מה ההבדל בין תורת משה לבין כל קובץ חוקים אחר,‏ ומהי מצוותה הראשונה במעלה?‏ (‏ב)‏ כיצד ביטאו בני ישראל את הכרתם בריבונות יהוה?‏

⁶ התורה רוממה את ריבונות יהוה.‏ בזאת עולה התורה לאין שיעור על כל קובץ חוקים אחר.‏ מצוותה הראשונה במעלה היא:‏ ”‏שמע,‏ ישראל:‏ יהוה אלוהינו יהוה אחד.‏ אהוֹב את יהוה אלוהיך  בכל לבבך ובכל נפשך ובכל כוחך”‏.‏ כיצד היה על העם להביע את אהבתו כלפי אלוהים?‏ היה עליו לשרתו ולהיכנע לריבונותו (‏דברים ו׳:‏4,‏ 5;‏ י״א:‏13‏)‏.‏

⁷ כביטוי להכרה בריבונות יהוה היה על כל אחד מבני ישראל להיכנע לבעלי הסמכות.‏ הורים,‏ נשיאים,‏ שופטים,‏ כוהנים ומלכים ייצגו את סמכות אלוהים.‏ בעיני יהוה מי שמרד בהם מרד בו.‏ מצד שני,‏ בעלי סמכות שנהגו בעמו בחוסר צדק או ביהירות,‏ עוררו עליהם את זעמו של יהוה (‏שמות כ׳:‏12;‏ כ״ב:‏28;‏ דברים א׳:‏16,‏ 17;‏ י״ז:‏8–20;‏ י״ט:‏16,‏ 17‏)‏.‏ שני הצדדים היו חייבים אפוא לתמוך בריבונות אלוהים.‏

 8.‏ כיצד העלתה התורה על נס את קדושת יהוה?‏

⁸ התורה העלתה על נס את קדושת יהוה.‏ המילה ”‏קדוש”‏ בהטיות שונות מופיעה בתורת משה יותר מ־280 פעם.‏ התורה סייעה לעם אלוהים להבחין בין טהור לטמא.‏ מוזכרים בה כ־70 דברים שיש בהם כדי לטמא מבחינה דתית את בני ישראל.‏ חוקים אלו היו קשורים בהיגיינה,‏ בתזונה ואפילו בסילוק צואה.‏ לחוקים היו יתרונות בריאותיים מרשימים.‏ a אך נודעה להם מטרה חשובה יותר — לשמור על מעמדו הטוב של העם בפני יהוה ולהבדילו מן המעשים הפסולים שעשו עמי הסביבה המושחתים.‏ הנה דוגמה.‏

9,‏ 10.‏ אילו חוקים בתורת משה נוגעים ליחסי מין וללידות,‏ ואילו יתרונות היו לחוקים אלו?‏

⁹ חוקי ברית התורה קבעו כי יחסי מין — גם בין בני זוג נשואים — ולידה גוררים פרק זמן של טומאה (‏ויקרא י״ב:‏2–4;‏ ט״ו:‏16–18‏)‏.‏ החוקים הללו לא הצביעו על טעם לפגם במתנות  טהורות אלו שסיפק אלוהים (‏בראשית א׳:‏28;‏ ב׳:‏18–25‏)‏.‏ הם למעשה רוממו את קדושת יהוה והרחיקו את עובדיו מכל טומאה.‏ ראוי לציין שעמי הסביבה נהגו לשלב בפולחנם יחסי מין וטקסי פוריות.‏ הדת הכנענית כללה זנות פולחנית בהשתתפותם של זונות ממין זכר וממין נקבה.‏ המוסר הידרדר אל שפל המדרגה והפריצות פשטה בכול.‏ לעומת זאת,‏ התורה הבדילה כליל את עבודת יהוה מכל הֵקשרים מיניים.‏ b אך לחוקים אלו היו יתרונות נוספים.‏

¹⁰ חוקים אלו לימדו את העם אמת חיונית.‏ c הרי כיצד הועבר כתם החטא של אדם הראשון מדור לדור?‏ ביחסי מין ובהבאת ילדים (‏רומים ה׳:‏12‏)‏.‏ אם כן,‏ תורת אלוהים הזכירה לעם את מציאותו של החטא.‏ כולנו נולדים בחטא!‏ (‏תהלים נ״א:‏5‏)‏ ואנו זקוקים למחילה ולגאולה כדי לקרוב אל אלוהינו הקדוש.‏

11,‏ 12.‏ (‏א)‏ באילו עקרונות צדק חיוניים תמכה התורה?‏ (‏ב)‏ אילו אמצעי הגנה מפני הטיית דין קיפלה בתוכה התורה?‏

¹¹ התורה רוממה את צדקתו המושלמת של יהוה.‏ תורת משה תמכה בעקרון השוויוניות בענייני צדק.‏ היא קבעה:‏ ”‏חיים יהיו תחת חיים,‏ עין תחת עין,‏ שן תחת שן,‏ יד תחת יד,‏ רגל תחת רגל”‏ (‏דברים י״ט:‏21‏)‏.‏ העבריינים נענשו בהתאם לפשעם.‏ פן זה של צדקת אלוהים הטביע את חותמו על התורה כולה,‏ והוא משמש עד היום גורם חיוני בהבנת קורבן הכופר של ישוע המשיח,‏ כפי שנראה בפרק י״ד של ספר זה (‏טימותיאוס א׳.‏ ב׳:‏5,‏ 6‏)‏.‏

 ¹² התורה קיפלה בתוכה גם אמצעי הגנה מפני הטיית דין.‏ למשל,‏ נדרשו לפחות שני עדים כדי לבסס הרשעה.‏ העונש על עדות שקר היה חמור (‏דברים י״ט:‏15,‏ 18,‏ 19‏)‏.‏ שחיתות ושוחד היו אסורים בתכלית האיסור (‏שמות כ״ג:‏8;‏ דברים כ״ז:‏25‏)‏.‏ גם בענייני עסקים נצטווה עם אלוהים לרומם את צדקתו הנעלה של יהוה (‏ויקרא י״ט:‏35,‏ 36;‏ דברים כ״ג:‏19,‏ 20‏)‏.‏ תורה אצילית וצודקת זו היתה ברכה גדולה לעם ישראל!‏

13,‏ 14.‏ כיצד עודדה התורה יחס הוגן וצודק כלפי גנבים וקורבנותיהם?‏

¹³ האם היתה התורה בגדר מערכת חוקים נוקשים ונטולי רחמים?‏ לא ולא!‏ דוד המלך כתב בהשראת אלוהים:‏ ”‏תורת יהוה מושלמת”‏ (‏תהלים י״ט:‏7‏)‏.‏ הוא ידע היטב שהתורה דגלה בגילוי רחמים ויחס הוגן.‏ כיצד בא הדבר לידי ביטוי?‏

¹⁴ בארצות מסוימות דומה כי החוק נוטה להקל על הפושעים ופחות דואג לקורבנותיהם.‏ לדוגמה,‏ גנבים נידונים לתקופות מאסר.‏ עם זאת,‏ הנפגעים נותרים ללא רכושם,‏ ועוד עליהם לשלם מסים המשמשים בחלקם למימון בתי הכלא.‏ בעם ישראל הקדום לא היו בתי כלא כמו היום.‏ באשר לחומרת העונשים נקבעו גבולות ברורים (‏דברים כ״ה:‏1–3‏)‏.‏ גנב חייב היה להשיב את הגניבה לבעליה.‏ יתרה מזו,‏ היה עליו לשלם פיצויים.‏ מה גובה הפיצויים?‏ כל מקרה לגופו.‏ נראה כי לשופטים ניתנה החירות להביא בחשבון מספר גורמים כגון חרטת החוטא.‏ אולי זה מסביר מדוע הפיצויים הנתבעים על מעשה גניבה בוויקרא ו׳:‏1–7 פחותים בהרבה מן הפיצויים הנקובים בשמות כ״ב:‏7‏.‏

15.‏ כיצד דאגה התורה שצדק ורחמים ייעשו עם מי שהרג את חברו בשגגה?‏

 ¹⁵ ברוב רחמיה הכירה התורה שלא כל עבירה נעשית בזדון.‏ למשל,‏ אם מישהו הרג את חברו בשגגה,‏ לא היה עליו לשלם על כך בחייו בתנאי שפעל נכונה ונמלט לאחת מערי המקלט שהיו פזורות ברחבי ישראל.‏ אחרי ששופטים כשירים בחנו את המקרה,‏ היה עליו להישאר בעיר המקלט עד מותו של הכהן הגדול.‏ לאחר מכן,‏ הותר לו לחיות בכל מקום שחפץ.‏ בזאת נהנה מרחמי אלוהים.‏ בו בזמן,‏ הדגיש החוק את ערכם הרב של חיי אנוש (‏במדבר ט״ו:‏30,‏ 31;‏ ל״ה:‏12–25‏)‏.‏

16.‏ כיצד הגנה התורה על זכויות פרט מסוימות?‏

¹⁶ התורה הגנה על זכויות הפרט.‏ שים לב כיצד הגנה על בעלי חוב.‏ התורה אסרה על הנושים להיכנס לביתו של בעל החוב ולעקל את רכושו כעירבון להחזר ההלוואה.‏ הנושה נדרש להמתין בחוץ ולאפשר לבעל החוב להביא לו את העירבון.‏ בדרך זו איש לא רשאי היה לפלוש לביתו ולפרטיותו של רעהו.‏ אם לקח הנושה את מעילו של החייב כעירבון,‏ היה עליו להחזירו ברדת החשיכה,‏ שכן בעל החוב עשוי היה להזדקק לו לשמירת חום גופו בלילה (‏דברים כ״ד:‏10–14‏)‏.‏

17,‏ 18.‏ במה היו בני ישראל שונים מעמים אחרים בעניינים צבאיים,‏ ומדוע?‏

¹⁷ גם עניינים צבאיים הוסדרו על־פי חוקי התורה.‏ עם אלוהים נלחם,‏ לא מתוך תאווה לכוח ולכיבושים,‏ אלא ככלי בידי אלוהים ב”‏מלחמות יהוה”‏ (‏במדבר כ״א:‏14‏)‏.‏ במקרים רבים היה על בני ישראל להציע תחילה תנאי כניעה.‏ אם דחתה העיר את ההצעה,‏ הורשו בני ישראל לצור עליה — אם כי בהתאם לחוקי אלוהים.‏ להבדיל מחיילים רבים במהלך ההיסטוריה,‏ נאסר על חיילי צבא ישראל לאנוס נשים או לטבוח בתושבים בלא  הבחנה.‏ היה עליהם אף לכבד את הסביבה ולא לכרות את עצי הפרי של האויב.‏ d הגבלות דומות לא הוטלו על צבאות אחרים (‏דברים כ׳:‏10–15,‏ 19,‏ 20;‏ כ״א:‏10–13‏)‏.‏

¹⁸ האינך מזועזע שבארצות מסוימות מכשירים ילדים קטנים להיות חיילים?‏ בישראל הקדומה לא גייסו לצבא בחורים מתחת לגיל 20 (‏במדבר א׳:‏2,‏ 3‏)‏.‏ בנוסף לכך,‏ אדם בוגר עשוי היה לקבל פטור מן הצבא במקרה שהפחד גבר עליו.‏ איש שהיה נשוי טרי שוחרר למשך שנה תמימה כך שלפני שיתחיל בשירות רווי סכנות,‏ יוכל להעמיד צאצא שיירש אותו.‏ התורה הסבירה כי בדרך זו יוכל הבעל הצעיר ’‏להישאר בביתו ולשמח את אשתו’‏ (‏דברים כ׳:‏5,‏ 6,‏ 8;‏ כ״ד:‏5‏)‏.‏

19.‏ אילו מחוקי התורה הגנו על נשים,‏ ילדים,‏ משפחות,‏ אלמנות ויתומים?‏

¹⁹ התורה הגנה גם על נשים,‏ ילדים ומשפחות ודאגה לרווחתם.‏ היא ציוותה על ההורים להעניק לילדיהם תשומת לב תמידית והדרכה רוחנית (‏דברים ו׳:‏6,‏ 7‏)‏.‏ היא אסרה כל צורה של גילוי עריות,‏ חטא שדינו מוות (‏ויקרא פרק י״ח‏)‏.‏ היא גם אסרה ניאוף,‏ חטא ההורס משפחות רבות וגוזל מהן את ביטחונן ואת כבודן.‏ התורה דאגה לאלמנות וליתומים,‏ וקבעה בלשון נחרצת ביותר שאסור להתעלל בהם (‏שמות כ׳:‏14;‏ כ״ב:‏22–24‏)‏.‏

20,‏ 21.‏ (‏א)‏ מדוע התירה התורה ריבוי נשים בקרב בני ישראל?‏ (‏ב)‏ מדוע שונה התורה בנושא הגירושין מן הסטנדרט שהושב לתוקפו בידי ישוע מאוחר יותר?‏

²⁰ בעניין זה יש מי שישאל,‏ ’‏מדוע התירה התורה ריבוי נשים?‏’‏  ‏(‏דברים כ״א:‏15–17‏)‏ עלינו לנתח את החוקים בראי התקופה ההיא.‏ מי ששופטים את תורת משה על־פי תקופתנו והתרבויות של ימינו חזקה עליהם שלא יבינו אותה כהלכה (‏משלי י״ח:‏13‏)‏.‏ לפי הסטנדרט של יהוה,‏ שנקבע עוד בגן־עדן,‏ נישואין הם קשר נצחי בין בעל אחד לאשה אחת (‏בראשית ב׳:‏18,‏ 20–24‏)‏.‏ נכון לתקופה שבה נתן יהוה את התורה לעם ישראל,‏ כבר השתרשו במשך מאות שנים מנהגים שונים כגון ריבוי נשים.‏ יהוה ידע היטב שעמו הוא ”‏עם קשה עורף”‏,‏ אשר יפר לעתים קרובות את מצוותיו הבסיסיות ביותר,‏ כמו המצווה האוסרת עבודת אלילים (‏שמות ל״ב:‏9‏)‏.‏ לפיכך,‏ ברוב חוכמתו החליט שהתקופה ההיא לא היתה הזמן המתאים לשנות את כל מנהגי הנישואין.‏ אך זכור שלא היה זה יהוה שהנהיג ריבוי נשים.‏ עם זאת,‏ הוא השתמש בתורת משה כדי להסדיר את המנהג בקרב עמו למניעת ניצולו לרעה.‏

²¹ בדומה לכך,‏ התורה הרשתה לגבר לגרש את אשתו על בסיס סיבות חמורות רבות יחסית (‏דברים כ״ד:‏1–4‏)‏.‏ ישוע הציג זאת כוויתור מצד אלוהים לעם היהודי ’‏בגלל קושי לבבם’‏.‏ אולם,‏ ויתורים אלו היו זמניים.‏ ישוע אמר כי תלמידיו ישובו להיות כפופים לסטנדרטים המקוריים שקבע יהוה לגבי מוסד הנישואין (‏מתי י״ט:‏8‏)‏.‏

22.‏ באילו דרכים הטיפה תורת משה לאהבה,‏ וכלפי מי?‏

²² התוכל לתאר לעצמך מערכת משפט מודרנית המטיפה לאהבה?‏ בראש ובראשונה הטיפה תורת משה לאהבה.‏ בספר דברים לבדו מופיעה המילה ”‏אהבה”‏ בהטיות שונות יותר מ־20 פעם.‏ ”‏אהוֹב את רעך כמוך”‏ היתה המצווה השנייה במעלה בתורה כולה (‏ויקרא י״ט:‏18;‏ מתי כ״ב:‏37–40‏)‏.‏ עם אלוהים נדרש  לאהוב לא רק איש את רעהו,‏ אלא גם את התושבים הזרים שהתגוררו בארצם ולזכור שגם הם היו בעברם תושבים זרים.‏ היה עליהם לנהוג באהבה עם העניים והנדכאים,‏ לעזור להם מבחינה חומרית ולא לנצל את חולשותיהם.‏ הם נצטוו לנהוג בבהמות משא בטוב לב ובהתחשבות (‏שמות כ״ג:‏6;‏ ויקרא י״ט:‏14,‏ 33,‏ 34;‏ דברים כ״ב:‏4,‏ 10;‏ כ״ד:‏17,‏ 18‏)‏.‏

23.‏ מה עשה מחבר מזמור קי״ט‏,‏ ומה יכולים אנו לעשות?‏

²³ איזה עם אחר התברך במערכת חוקים כזאת?‏ אין תימה בכך שמחבר התהלים קרא:‏ ”‏עד כמה אוהב אני את תורתך!‏”‏ לא מדובר כאן ברגש בלבד.‏ האהבה הניעה אותו לפעולה,‏ והוא השתדל לציית לתורה ולחיות על־פיה.‏ עוד כתב:‏ ”‏כל היום אני מהרהר בה”‏ (‏תהלים קי״ט:‏11,‏ 97‏)‏.‏ כן,‏ הוא הקדיש מזמנו באופן קבוע ללמוד את חוקי יהוה.‏ אין ספק שככל שלמד אותם,‏ התעצמה אהבתו כלפיהם.‏ יחד עם זאת,‏ אהבתו למחוקק,‏ יהוה אלוהים,‏ גברה אף היא.‏ מי יתן ובשעה שתִלמד את חוקי אלוהים,‏ תתקרב גם אתה אל יהוה,‏ המחוקק הגדול ואלוהי הצדק.‏