אימפריות תוקפות את הארץ המובטחת

שומרון,‏ בירת ממלכת ישראל הצפונית,‏ נכבשה בידי האשורים ב־740 לפה״ס.‏ כתוצאה מכך,‏ נפל עם ישראל לידי מעצמה אכזרית.‏ אשור שכנה בקצה הצפוני של מישורי ארם נהריים,‏ בקרבת החידקל,‏ אחד הנהרות הגדולים בסהר הפורה.‏ את הערים הראשיות של אשור — נינווה וכָּלַח — הקים נמרוד (‏בר׳ י׳:‏8–12‏)‏.‏ בימי שַלְמַנְאֶסֶר ה־3,‏ התפשטה אשור מערבה אל האזורים עתירי המשקעים והפוריים של ארם וצפון ישראל.‏

בניצוחו של המלך תִּגְלַת פִּלְאֶסֶר ה־3 (‏פּוּל)‏,‏ המוזכר במקרא,‏ החלה אשור לדכא את ישראל.‏ מהלכיה הצבאיים השפיעו גם על יהודה בדרום (‏מל״ב ט״ו:‏19;‏ ט״ז:‏5–18‏)‏.‏ ברבות הימים,‏ שטפו ”‏מֵי”‏ אשור השוצפים והקוצפים את יהודה,‏ ובסופו של דבר הגיעו לירושלים בירתה (‏יש׳ ח׳:‏5–8‏)‏.‏

בשנת 732 לפה״ס פלש סנחריב מלך אשור ליהודה (‏מל״ב י״ח:‏13,‏ 14‏)‏.‏ הוא בזז והחריב 46 ערים ביהודה,‏ כולל לכיש אשר שכנה במקום אסטרטגי בַּשפלה.‏ בעקבות זאת,‏ כפי שעולה מן המפה,‏ התמקמו חייליו דרומית מערבית לירושלים וכיתרו את בירת יהודה.‏ ברשומותיו התרברב סנחריב וציין כי אסר את חזקיהו ”‏כמו ציפור בכלוב”‏.‏ ואולם,‏ הרשומות האשוריות נמנעות מלהזכיר את הריגתם של חיילי סנחריב בידי מלאך אלוהים (‏מל״ב י״ח:‏17–36;‏ י״ט:‏35–37‏)‏.‏

בשלב זה,‏ ימיה של האימפריה האשורית היו ספורים.‏ המדים,‏ שאיכלסו בעיקר את הרמה הגבנונית המהווה כיום את שטחה של איראן,‏ החלו להטריד את שרידי צבא אשור.‏ הדבר הסיט את תשומת לבה של אשור ממחוזותיה המערביים שהחלו אף הם להתמרד.‏ במקביל,‏ הבבלים הלכו והתעצמו ולכדו את העיר אשור.‏ בשנת 632 לפה״ס נחרבה נינווה — ”‏עיר דמים”‏ — בידי כוחות משולבים של בבלים,‏ מדים,‏ וסְקִיתִים (‏עם לוחמני מצפון לים השחור)‏.‏ חורבן זה הגשים את נבואותיהם של נחום וצפניה (‏נחום ג׳:‏1;‏ צפ׳ ב׳:‏13‏)‏.‏

את מפלתה הסופית ספגה אשור בחָרָן.‏ האשורים הותקפו על־ידי כוחות בבליים עזי נפש וניסו להחזיק מעמד עד בוא הסיוע ממצרים.‏ אלא שבדרכו צפונה,‏ עוכב פרעה נְכוֹ במגידו בשל התנגדות מצד יאשיהו מלך יהודה (‏מל״ב כ״ג:‏29‏)‏.‏ בסופו של דבר,‏ בהגיע נְכוֹ לחָרָן,‏ היה זה מאוחר מדי — האימפריה האשורית נפלה.‏

האימפריה הבבלית

איזו עיר עולה במחשבותיך לשמע המונח ”‏גנים תלויים”‏?‏ בבל,‏ בירת האימפריה העולמית,‏ שתוארה בנבואות כאריה מכונף (‏דנ׳ ז׳:‏4‏)‏.‏ העיר נודעה בעושרה,‏ במסחר השוקק שהתנהל בה ובהיותה כר פורה להתפתחות הדת והאסטרולוגיה.‏ האימפריה  השתרעה בעיקר על פני מישורי הסחף שבדרום מסופוטמיה,‏ בין הנהרות הפרת והחידקל.‏ העיר שכנה על שתי גדות הפרת,‏ וחומותיה שיוו לה מראה של עיר בלתי ניתנת לכיבוש.‏

הבבלים פיתחו נתיבי סחר שחצו את המדבר הסלעי שבצפון עֲרָב.‏ בשלב מסוים במלכותו,‏ התגורר המלך נַבּוּנַאִיד בתֵימָא,‏ ובלשאצר משל בפועל בבבל.‏

שלוש פעמים פלשה בבל לכנען.‏ לאחר שנבוכדנאצר היכה את המצרים בכַּרְכְּמִיש ב־625 לפה״ס,‏ התקדמו הבבלים דרומה לעבר חֲמָת,‏ ושם שוב הביסו את המצרים הנסוגים.‏ אחר כך נעו הבבלים לאורך החוף אל נחל מצרים ובדרך החריבו את אשקלון (‏מל״ב כ״ד:‏7;‏ יר׳ מ״ז:‏5–7‏)‏.‏ במבצע צבאי זה,‏ השתעבדה יהודה לבבל (‏מל״ב כ״ד:‏1‏)‏.‏

בשנת 618 לפה״ס מרד יהויקים מלך יהודה בבבל.‏ בתגובה שלחה בבל חיילים מעמי הסביבה נגד יהודה,‏ וחיילי בבל צרו על ירושלים והכניעו אותה.‏ כעבור זמן קצר,‏ כרת המלך צדקיהו ברית עם מצרים ובכך עורר על יהודה את זעמם הרב של הבבלים.‏ הם שוב פלשו לאזור והחלו להחריב את ערי יהודה (‏יר׳ ל״ד:‏7‏)‏.‏ לבסוף הפנה נבוכדנאצר את כוחותיו לירושלים וכבש אותה ב־607 לפה״ס (‏דה״ב ל״ו:‏17–21;‏ יר׳ ל״ט:‏10‏)‏.‏

‏[‏תיבה בעמוד 23]‏

ספרי מקרא מתקופה זו:‏

הושע

ישעיהו

מיכה

משלי

צפניה

נחום

חבקוק

איכה

עובדיה

יחזקאל

מלכים א׳ ו־ב׳‏

ירמיהו

‏[‏מפה בעמוד 23]‏

‏(‏לתרשים מעומד,‏ ראה המהדורה המודפסת)‏

המעצמה הבבלית/‏האשורית

המעצמה האשורית

ב4 מֶמְפִיס (‏נוֹף)‏

ב4 צוֹעַן

ב5 מצרים

ג2 קפריסין (‏כִּתִים)‏

ג3 צידון

ג3 צוֹר

ג3 מגידו

ג3 שומרון

ג4 ירושלים

ג4 אשקלון

ג4 לכיש

ד2 חָרָן

ד2 כַּרְכְּמִיש

ד2 אַרְפָּד

ד2 חֲמָת

ד3 רִבְלָה

ד3 ארם

ד3 דמשק

ה2 גוֹזָן

ה2 מסופוטמיה (‏ארם נהריים)‏

ו2 מִנִי

ו2 אשור

ו2 חוֹרְסְאַבַּאד

ו2 נינווה

ו2 כֶּלַח

ו2 אשור

ו3 בבל

ו3 בבל

ו4 ארץ כשדים

ו4 אֶרֶך

ו4 אוּר

ז3 שוּשן

ז4 עֵילָם

המעצמה הבבלית

ג3 צידון

ג3 צוֹר

ג3 מגידו

ג3 שומרון

ג4 ירושלים

ג4 אשקלון

ג4 לכיש

ד2 חָרָן

ד2 כַּרְכְּמִיש

ד2 אַרְפָּד

ד2 חֲמָת

ד3 רִבְלָה

ד3 ארם

ד3 דמשק

ד5 תֵּימָא

ה2 גוֹזָן

ה2 מסופוטמיה (‏ארם נהריים)‏

ה4 עֲרָב

ו2 מִנִי

ו2 אשור

ו2 חוֹרְסְאַבַּאד

ו2 נינווה

ו2 כֶּלַח

ו2 אשור

ו3 בבל

ו3 בבל

ו4 ארץ כשדים

ו4 אֶרֶך

ו4 אוּר

ז3 שוּשן

ז4 עֵילָם

‏[‏מקומות נוספים]‏

ז2 מדי

דרכים ראשיות ‏(‏ראה הוצאה)‏

‏[‏ימים]‏

ב3 הים התיכון ‏(‏הים הגדול‏)‏

ג5 ים סוף

ח1 הים הכספי

ח5 המפרץ הפרסי

‏[‏נהרות]‏

ב5 הנילוס

ה2 הפרת

ו3 החידקל

‏[‏תמונה בעמוד 22]‏

תל לכיש

‏[‏תמונה בעמוד 22]‏

דגם של מגידו הקדומה

‏[‏תמונה בעמוד 23]‏

תמונה משוערת של הגנים התלויים בבבל