עם אלוהים שב לארצו
עם אלוהים שב לארצו
שני רכסי הרים מרשימים מקיפים את הרמה שעליה מצויה איראן בת זמננו — הרי אַלְבּוֹרְז (דרומית לים הכספי) והרי זַגְרוֹס (בכיוון דרום מזרח לעבר המפרץ הפרסי). רכסים אלה מבותרים בעמקים ארוכים ופוריים בעלי מדרונות מכוסי עצים. בעמקים שורר אקלים ממוזג, אך המישורים הגבוהים, הצחיחים וסחופי הרוחות, קרים מאוד בעונת החורף. בקרבת מקום שוכן מדבר הרמה שאוכלוסייתו דלילה. באזור כללי זה, מזרחית למסופוטמיה, צמחה ממלכת מדי ופרס.
המדים התרכזו בחלקה הצפוני של הרמה, אם כי בהמשך התפשטו אל ארמניה וקיליקיה. הפרסים התרכזו בחלקה הדרום מערבי של הרמה, מזרחית לעמק החידקל. בימי כורש, באמצע המאה השישית לפה״ס, התאחדו שתי הממלכות הללו ויצרו את מעצמת העולם מדי ופרס.
כורש כבש את בבל ב־539 לפה״ס. ממלכתו השתרעה מזרחה עד הודו, ובמערב כללה את מצרים ואת טורקיה של ימינו. לא בכדי תיאר דניאל את ממלכת מדי ופרס כ”דוב” טורף ש’אכל בשר הרבה’ (דנ׳ ז׳:5). כורש כונן שלטון הוּמָני וסובלני. הוא חילק את האימפריה למחוזות. בראש כל מחוז עמד אֲחַשְׁדַּרְפָּן, בדרך כלל פרסי, אך בכפוף לו כיהן מושל מקומי שהחזיק במידה מסוימת של סמכות. עמי האימפריה הוזמנו לדבוק במִנהגיהם ובדתם.
בהתאם למדיניות זו, התיר כורש ליהודים לשוב למולדתם כדי להשיב את עבודת אלוהים האמיתית על כנה ולשוב ולבנות את ירושלים, כפי שמתארים עזרא ונחמיה. האם לדעתך שבו המוני הגולים בדרך שבה הלך אברהם, כלומר במעלה נהר הפרת אל כַּרְכְּמִיש, או האם בחרו במסלול הקצר יותר דרך תדמור ודמשק? המקרא אינו מוסר פרטים על כך. (ראה עמודים 6 ו־7.) ברבות הימים, התיישבו היהודים גם בחלקים אחרים של האימפריה, כמו באזור הדלתא של הנילוס ודרומה משם. אוכלוסייה יהודית גדולה הוסיפה להתיישב בבבל, וזה כנראה מסביר מדוע השליח פטרוס ביקר שם מאות שנים לאחר מכן (פט״א ה׳:13). כן, ממלכת מדי ופרס תרמה לכך שהיהודים היו פזורים במקומות רבים באימפריה היוונית ובאימפריה הרומית שעלו בהמשך.
לאחר כיבוש בבל, הפכו המדים והפרסים את העיר, שנודעה בקיציה הלוהטים, לאחד ממרכזי השלטון. שוּשן, בירת עֵילָם לשעבר, היתה מן הערים המלכותיות. מאוחר יותר, בשוּשן בחר המלך אחשוורוש (ככל הנראה, כְּסֶרְכְּסֶס ה־1) באסתר להיות לו למלכה וסיכל את המזימה להכחיד את עם אלוהים בכל רחבי המעצמה. שתי בירות נוספות של מדי ופרס היו אַחְמְתָא (שכנה על רמה שגובהה יותר מ־900,1 מטר ונודעה בקיציה הנעימים) ופַּסַרְגַד (באותו גובה, בערך 650 קילומטר דרומית מזרחית לאַחְמְתָא).
כיצד נפלה האימפריה? בשיא כוחה פעלה ממלכת מדי ופרס לדיכוי התקוממויות שעוררו היוונים בגבול הצפון מערבי. באותה תקופה היתה יוון מחולקת לערי מדינה שהיו מפולגות ומסוכסכות. אך אותן ערים עשו יד אחת והביסו את כוחות פרס בקרבות מכריעים שנערכו במרתון ובסָלָמִיס. תבוסות אלו סללו את הדרך לעליונותה של יוון המאוחדת על מדי ופרס.
[תיבה בעמוד 25]
בהנהגת זרובבל, ערכו קרוב ל־000,50 גברים מבני ישראל מסע של 800 עד 600,1 קילומטר (תלוי במסלול) חזרה לירושלים. שם ציפה להם מצב כלכלי קשה. ארצם עמדה בשממונה במשך שבעה עשורים. כצעד ראשון לחידוש עבודת אלוהים האמיתית הקימו שבי ציון את המזבח והעלו עולות ליהוה. בסתיו של שנת 537 לפה״ס, חגגו את חג הסוכות (יר׳ כ״ה:11; כ״ט:10). אחר כך, הניחו את היסודות לבית יהוה.
[תיבה בעמוד 25]
ספרי מקרא מתקופה זו:
דניאל
חגי
זכריה
אסתר
דברי הימים א׳ ו־ב׳
עזרא
נחמיה
מלאכי
[מפה בעמוד 24]
(לתרשים מעומד, ראה המהדורה המודפסת)
ממלכת מדי ופרס
א2 מַקֶדוֹנְיָה
א2 תְּרַקְיָה
א4 קִירֶנְיָה
א4 לוב
ב2 בִּיזַנְטְיוֹן
ב2 לידיה
ב3 סַרְדִיס
ב4 מֶמְפִיס (נוֹף)
ב4 מצרים
ב5 נוֹא אָמוֹן (תֶּבַּי)
ב5 סְוֵנֵה
ג3 קיליקיה
ג3 טַרסוֹס
ג3 איסוֹס
ג3 כַּרְכְּמִיש
ג3 תדמור
ג3 ארם
ג3 צידון
ג3 דמשק
ג3 צוֹר
ג4 ירושלים
ד2 פַסִיס
ד2 ארמניה
ד3 אשור
ד3 נינווה
ד4 בבל
ה3 מדי
ה3 אֶקבַּטאנה (אַחְמְתָא)
ה3 הִירְקָנִיָה
ה4 שוּשן (סוּסָה)
ה4 עֵילָם
ה4 פַּסַרְגַד
ה4 פֶּרְסֶפּוֹליס
ה4 פרס
ו3 פַּרְתְּיָה
ו4 דְרַנְגִיַנֵי
ז2 מַרַקַנְדָה (סַמַרְקַנְד)
ז3 סוֹגְדִיַנֵי
ז3 בַּקְטְרִיָה
ז3 אַרֵיָה
ז4 אַרַכוֹסִיָה
ז4 גֶדְרוֹסִיָה
ח5 הודו
[מקומות נוספים]
א2 יוון
א3 מרתון
א3 אתונה
א3 סָלָמִיס
ג1 סְקִיתְיָה
ג4 אֵילַת (אֵילוֹת)
ג4 תֵּימָא
ד4 עֲרָב
[הרים]
ה3 הרי אַלְבּוֹרְז
ה4 הרי זַגְרוֹס
[ימים]
ב3 הים התיכון (הים הגדול)
ג2 הים השחור
ג5 ים סוף
ה2 הים הכספי
ה4 המפרץ הפרסי
[נהרות]
ב4 הנילוס
ג3 הפרת
ד3 החידקל
ח4 האינדוּס
[תמונה בעמוד 24]
חיילי כורש חצו את הרי זַגְרוֹס בדרכם לבבל
[תמונה בעמוד 25]
למעלה: שער כל העמים, בפֶּרְסֶפּוֹליס
[תמונה בעמוד 25]
תמונה קטנה: קבר כורש, בפַּסַרְגַד
