חלק 2
דאגות — ”נלחצים אנו בכל דרך”
”אחרי 25 שנות נישואין התגרשנו בעלי ואני. ילדיי עזבו את האמת ובנוסף פיתחתי בעיות בריאות קשות. ואז שקעתי בדיכאון. הרגשתי שחרב עליי כל עולמי ושאני לא מסוגלת עוד להתמודד עם שום דבר. הפסקתי ללכת לאסיפות והפכתי ללא־פעילה” (ג׳וּן).
דאגות אינן פוסחות על איש — גם לא על משרתי אלוהים. מחבר התהלים כתב שהוא הוצף ב’שׂרעפּים’, כלומר בדאגות (תהלים צ״ד:19). וישוע אמר שבעת הקץ עלולות ”דאגות החיים” להקשות עלינו מאוד לשרת את יהוה (לוקס כ״א:34). מה לגביך? האם אתה חש על סף שבירה על רקע קשיים כלכליים, בעיות במשפחה או דאגות בריאותיות? כיצד יכול יהוה לעזור לך להתמודד?
”כוח שהוא מעבר לכוח אנושי רגיל”
איננו יכולים להתמודד עם הדאגות בכוחות עצמנו. השליח פאולוס כתב שאנו ”נלחצים... בכל דרך”, ”אובדי עצות” ו”מושלכים ארצה”. עם זאת, הוא גם אמר ש”איננו נדחקים עד כדי שיתוק”, שאיננו ”במבוי סתום” ושאיננו ”מושמדים”. מה עוזר לנו להחזיק מעמד? ”כוח שהוא מעבר לכוח אנושי רגיל” — כוח שמקורו ביהוה, אלוהינו הכול יכול (קורינתים ב׳. ד׳:7–9).
היזכר איך זכית בעבר ל”כוח שהוא מעבר לכוח אנושי רגיל”. האם אתה זוכר כיצד נאום מעודד העמיק את הערכתך כלפי חסדו של יהוה? האם אמונתך בהבטחות יהוה התחזקה כאשר לימדת אחרים על תקוות גן העדן? כאשר אנו נוכחים באסיפות המשיחיות ומבשרים על אמונתנו אנו מקבלים את הכוח להתמודד עם דאגות החיים וזוכים לשלוות נפש המאפשרת לנו לשרת את יהוה בשמחה.
”טעמו וראו כי טוב יהוה”
אין זה מפתיע אם אתה חש שעליך ללהטט בין הרבה מאוד דברים. לדוגמה, יהוה מבקש מאתנו לחפש תחילה את המלכות ולשמור על שגרה קבועה של פעילות רוחנית (מתי ו׳:33; לוקס י״ג:24). אבל אולי אתה מותש בשל התנגדות מצד אחרים, בריאות לקויה או בעיות במשפחה. או אולי עבודתך תובעת ממך זמן וכוחות שהיית רוצה להקדיש לקהילה. ייתכן שלנוכח כל כך הרבה מחויבויות — כשברשותך מעט מדי זמן וכוחות — אתה חש שהמעמסה כבדה מנשוא. ואולי אף חלפה בראשך המחשבה שיהוה מצפה ממך ליותר מדי.
יהוה מבין אותנו. הוא לעולם אינו מצפה מאתנו ליותר ממה שאנו יכולים לתת, והוא יודע שדרוש לנו זמן כדי להתאושש מלחצים פיזיים ורגשיים (תהלים ק״ג:13, 14).
ראה, לדוגמה, כיצד דאג יהוה לנביא אליהו. כאשר ברח אליהו אל המדבר כשהוא מוצף ייאוש ופחד, האם נזף יהוה בנביא וציווה עליו לחזור אל משימתו? לא. פעמיים שלח יהוה מלאך כדי להעיר את אליהו בעדינות ולספק לו מזון. למרות זאת, בחלוף 40 יום, עדיין היה מלכים א׳. י״ט:1–19). מה הלקח? כאשר הכריעו הדאגות את אליהו נהג עמו יהוה בסבלנות ובחמלה. יהוה לא השתנה, והוא דואג לנו באותו אופן.
אליהו מודאג ומפוחד. מה עוד עשה יהוה כדי לעזור לו? ראשית, הוא המחיש לו שבכוחו להגן עליו. שנית, הוא ניחם את אליהו ב”קול דממה דקה”. לבסוף גילה לו יהוה שהיו עוד אלפים אשר עבדו בנאמנות את אלוהים. כעבור זמן קצר שוב פעל אליהו כנביא נלהב (כאשר אתה חושב על מה שבאפשרותך לתת ליהוה, היה מציאותי. אל תשווה בין מה שאתה מסוגל לעשות כיום לבין מה שהיית מסוגל בעבר. לדוגמה, רץ שאינו מתאמן מספר חודשים או שנים אינו מסוגל לחזור תיכף ומייד לשגרת האימונים הקודמת שלו. הוא מתחיל על־ידי הצבת מטרות קטנות ובונה כוח וסבולת. המשיחיים משולים לרצים. הם מתאמנים כשמטרה ברורה לנגד עיניהם (קורינתים א׳. ט׳:24–27). אולי תוכל להציב לעצמך מטרה רוחנית אחת שתהיה מבחינתך כעת אפשרית ביותר להשגה. לדוגמה, תוכל לשים לך למטרה לבוא לאסיפה אחת באולם המלכות. בקש מיהוה שיעזור לך להגשים את מטרתך. ככל שתתחזק שוב מבחינה רוחנית, כך ’תטעם ותראה כי טוב יהוה’ (תהלים ל״ד:9). זכור שכל מה שאתה עושה כביטוי לאהבתך כלפי יהוה — גם אם זה נראה מעט מאוד — יקר בעיניו (לוקס כ״א:1–4).
”הדחיפה שלה חיכיתי”
כיצד נתן יהוה לג׳וּן את הכוח לשוב אליו? היא מספרת: ”כל הזמן התפללתי ליהוה וביקשתי ממנו שיעזור לי. ואז יום אחד סיפרה לי כלתי על כינוס שייערך בעיר שלי. החלטתי לבוא לאחד מימי הכינוס. איזו הרגשה נפלאה הייתה זו להיות שוב עם משרתי יהוה! הכינוס הזה היה הדחיפה שלה חיכיתי. היום אני שוב משרתת את יהוה בשמחה, ולחיים יש הרבה יותר משמעות עבורי. אני יודעת היום יותר מאי פעם שאסור לי להתבודד או לנסות להסתדר בכוחות עצמי. אני אסירת תודה על כך שהיה לי עוד זמן לחזור”.