הערות
1. זיהוי בבל הגדולה
איך אנחנו יודעים ש”בבל הגדולה” מסמלת את כל דתות הכזב? (ההתגלות י״ז:5) שים לב לגורמים הבאים:
-
השפעתה חובקת עולם. המקרא מציין שבבל הגדולה יושבת על ’המונים ואומות’, והיא ”מולכת על מלכי הארץ” (ההתגלות י״ז:15, 18).
-
היא לא יכולה להיות מעצמה פוליטית או מסחרית. ”מלכי הארץ” ו”הסוחרים” ממשיכים להתקיים אחרי השמדתה (ההתגלות י״ח:9, 15).
-
היא מסלפת את דמותו של אלוהים. היא נקראת זונה מכיוון שהיא יוצרת קשרים הדוקים עם ממשלות עבור בצע כסף או טובות הנאה אחרות (ההתגלות י״ז:1, 2). היא מתעה אנשים מכל האומות. והיא אחראית למותם של רבים (ההתגלות י״ח:23, 24).
2. מתי נועד המשיח לבוא?
המקרא ניבא שבסוף תקופה של 69 שבועות יבוא המשיח (קרא דניאל ט׳:25).
-
מתי התחילו 69 השבועות? בשנת 455 לפה״ס. בשנה הזאת הגיע המושל נחמיה לירושלים על מנת ’לשקם ולבנות מחדש’ את העיר (דניאל ט׳:25; נחמיה ב׳:1, 5–8).
-
מה היה אורכם של 69 השבועות? בנבואות מסוימות במקרא, יום מסמל שנה (במדבר י״ד:34; יחזקאל ד׳:6). לכן בנבואה הזאת כל אחד מהשבועות מסמל שבע שנים, ו־69 השבועות מסתכמים ב־483 שנה (7 x 69).
-
מתי הסתיימו 69 השבועות? אם נספור 483 שנה משנת 455 לפה״ס, נגיע לשנת 29 לספירה. a בדיוק בשנה הזאת נטבל ישוע והפך למשיח! (לוקס ג׳:1, 2, 21, 22).
3. הליכים רפואיים הכרוכים בשימוש בדם
יש הליכים רפואיים שכרוכים בשימוש בדמו של המטופל עצמו. חלק מההליכים האלה — כגון תרומת דם או אחסון דמו של המטופל לפני הניתוח — אינם מקובלים על המשיחיים (דברים ט״ו:23).
אבל יש הליכים אחרים שעשויים להיות קבילים. הם כוללים בדיקות דם, המודיאליזה, דילול דם (hemodilution) או שימוש במכשיר להצלת דם תוך כדי ניתוח (cell salvage) או במכונת לב־ריאה. כשמדובר בהליכים כאלה ואחרים, שבהם דמו של המטופל לא מאוחסן לשימוש במועד מאוחר יותר, כל משיחי צריך להחליט בעצמו אם להסכים שייעשה שימוש בדמו שלו תוך כדי הליך מסוים, בדיקה רפואית או טיפול תרופתי. לא כל רופא מבצע את ההליכים האלה בצורה זהה. לכן לפני שהמשיחי יסכים להליך ניתוחי, בדיקה רפואית או טיפול רפואי, עליו לברר בדיוק איזה שימוש ייעשה בדמו. שים לב לשאלות הבאות:
-
מה אם חלק מהדם שלי יוזרם מחוץ לגופי, וזרימת הדם אפילו תיפסק למשך זמן מסוים? האם מבחינה מצפונית בכל זאת אוכל להחשיב את הדם הזה לחלק ממני, מבלי שיהיה צורך ’לשפוך אותו על הארץ’? (דברים י״ב:23, 24).
-
מה אם תוך כדי הליך רפואי יוציאו חלק מדמי, יבצעו בו טיפול כלשהו ואז יזרימו אותו בחזרה אל תוך גופי או ישתמשו בו על־גבי הפצע הכירורגי? האם זה מפריע למצפוני המודרך על־פי המקרא, או שאין לי בעיה להסכים להליך כזה?
4. פירוד בין בני זוג נשואים
דבר־אלוהים לא מעודד בני זוג להיפרד, והוא מבהיר שהפירוד לא מתיר לאף אחד מבני הזוג להינשא מחדש (קורינתים א׳. ז׳:10, 11). עם זאת, ישנם מצבים מסוימים שגרמו לכמה משיחיים לשקול פירוד.
-
סירוב לפרנס: הבעל מסרב לפרנס את משפחתו, ובעקבות זאת המשפחה נשארת ללא צורכי מחיה בסיסיים (טימותיאוס א׳. ה׳:8).
-
התעללות פיזית קשה: ההתעללות הגיעה לשלב שבו היא מהווה סכנה לבריאותו או לחייו של הצד הנפגע (גלטים ה׳:19–21).
-
סכנה ברורה לקשר של הפרט עם יהוה: אחד מבני הזוג שולל מן הצד השני כל אפשרות לשרת את יהוה (מעשי השליחים ה׳:29).
5. חגים וחגיגות
המשיחיים לא משתתפים בחגים שאינם רצויים בעיני יהוה. אבל כל משיחי צריך לפעול לפי מצפונו המודרך על־פי המקרא כדי להחליט מה לעשות במצבים מסוימים שקשורים לחגים כאלה. שים לב לכמה דוגמאות:
-
מישהו מאחל לך חג שמח. תוכל פשוט להגיד תודה. אם הוא שואל לגבי הנושא, תוכל להסביר למה אתה לא חוגג את החג.
-
בעלך, שאינו אחד מעדי־יהוה, מזמין אותך לארוחה אצל המשפחה בחג. אם מצפונך מרשה לך להצטרף אליו, תוכלי להסביר לו מראש שאם במהלך הארוחה יתקיימו טקסים דתיים כלשהם, את לא תשתתפי בהם. b
-
המעסיק שלך מציע לך מענק לחגים. האם אתה צריך לסרב לקבל את המענק? לא בהכרח. האם המעסיק רואה במענק חלק מחגיגת החג, או שמבחינתו זו פשוט דרך לבטא הערכה על עבודתך הטובה?
-
מישהו נותן לך מתנה לחג. נותן המתנה אולי יגיד: ”אני יודע שאתה לא חוגג את החג, אבל אני בכל זאת רוצה שתקבל את המתנה”. אולי הוא פשוט רוצה להיות נחמד ולתת לך משהו. מצד שני, האם יש לך סיבה לחשוב שהוא מנסה לבחון את אמונתך או לגרום לך להשתתף בחג? אחרי שתשקול את העניין תוכל להחליט אם לקבל את המתנה או לא. בכל החלטה שנקבל נרצה להישאר עם מצפון נקי ולהיות נאמנים ליהוה (מעשי השליחים כ״ג:1).
6. מחלות מידבקות
אנחנו אוהבים את הזולת ולכן נזהרים מאוד לא להדביק אחרים במחלות. זה נכון גם אם אנחנו חולים במחלה מידבקת וגם אם יש לנו יסוד סביר להניח שאנחנו נשאים של מחלה כזאת. אנחנו פועלים כך מפני שהמקרא מצווה עלינו: ”אהוב את רעך כמוך” (רומים י״ג:8–10).
איך הציות למצווה הזאת מתבטא בפועל? אדם שחולה במחלה מידבקת לא ייזום ביטויי חיבה כגון חיבוקים או נשיקות. הוא גם לא אמור להיפגע אם יהיו כאלה שמתוך רצון לשמור על בריאות משפחתם יעדיפו שלא להזמין אותו לביתם. ולפני שהוא ייטבל, עליו ליידע את מתאם מועצת הזקנים לגבי מצבו כדי שייעשו סידורים מתאימים למען בריאותם של הנטבלים האחרים. רצוי שאדם שאולי נחשף למחלה מידבקת יעשה בדיקת דם לפני שיתחיל קשר עם בן המין השני. גישה כזאת מצידך תראה שאתה ’דואג לא רק לענייניך האישיים, אלא גם לענייני הזולת’ (פיליפים ב׳:4).
7. עניינים עסקיים ומשפטיים
נוכל למנוע בעיות רבות אם נעלה כל הסכם כספי על הכתב — גם אם מדובר בהסכם עם אח או אחות לאמונה (ירמיהו ל״ב:9–12). למרות זאת, לפעמים עלולים להתעורר חילוקי דעות קטנים בין משיחיים בעניינים כספיים או אחרים. הצדדים אמורים להיות מסוגלים ליישב חילוקי דעות כאלה במהירות, ברוגע ובפרטיות.
אבל איך אנחנו צריכים ליישב עניינים חמורים, כגון הונאה או הוצאת דיבה? (קרא מתי י״ח:15–17.) ישוע התווה עבורנו שלושה צעדים:
-
נסו ליישב את העניין ביניכם בפרטיות. (ראה פסוק 15.)
-
אם זה לא מצליח, בקש מאדם בוגר אחד או שניים מהקהילה להצטרף לשיחה ביניכם. (ראה פסוק 16.)
-
אם בכל זאת העניין לא נפתר, רק אז עליך לפנות לזקני הקהילה. (ראה פסוק 17.)
ברוב המקרים לא רצוי שנתבע לדין את אחינו לאמונה, מכיוון שזה לא יציג באור חיובי את יהוה ואת הקהילה (קורינתים א׳. ו׳:1–8). עם זאת, יש מצבים שאולי יצריכו נקיטת פעולה משפטית: הליכי גירושין, משמורת ילדים, תשלומי מזונות, תביעות ביטוח, פשיטות רגל או אישור צוואות. משיחי שפונה לבית המשפט כדי ליישב עניינים כאלה בדרכי שלום אינו פועל בניגוד לעקרונות המקרא.
משיחי שמדווח לרשויות על פשע חמור — כמו אונס, התעללות בילדים, תקיפה, גניבה משמעותית או רצח — אינו פועל בניגוד לעקרונות המקרא.
