תיירים רבים מבקרים במפלים המפורסמים ליד העיירה פגסנחאן בפיליפינים.‏ בעיירה זו גדל אבי,‏ נארדו לרון,‏ וחי שם בעוני.‏ הוא ראה את השחיתות בממשלה,‏ בכוחות המשטרה ובעבודתו,‏ וזה גרם לו להתמלא כעס ומרירות.‏

 הוריי עבדו קשה כדי לפרנס את המשפחה שמנתה שמונה ילדים.‏ פעמים רבות הם נעדרו מהבית לתקופות ארוכות כדי לגדל יבולים בהרים.‏ אחי רודליו ואני היינו צריכים לדאוג לעצמנו,‏ ולא אחת היינו רעבים.‏ בילדותנו לא היו לנו הזדמנויות רבות לשחק.‏ מגיל שבע כל ילד היה צריך להתחיל לעבוד במטעים ולסחוב שקי קוקוס כבדים במעלה מדרונות תלולים.‏ אם השק היה כבד מדי לנשיאה אילצו אותנו לגרור אותו.‏

 אבי היה מכה אותנו,‏ אבל כאב לנו יותר לראות אותו מכה את אימא.‏ ניסינו לעצור בעדו,‏ אבל היינו חסרי אונים.‏ רודליו ואני החלטנו בינינו שכשנגדל נרצח את אבינו.‏ כל כך השתוקקתי לאב אוהב!‏

 בגיל 14 עזבתי את הבית כי הייתי מלא כעס ותסכול בשל האלימות של אבי.‏ למשך זמן מה חייתי ברחובות והתחלתי לעשן מריחואנה.‏ לבסוף התחלתי לעבוד כמשיט סירות תיירים למפלים.‏

 לאחר מספר שנים נרשמתי לאוניברסיטה במנילה.‏ אבל מכיוון שנסעתי בסופי השבוע בחזרה לפגסנחאן כדי לעבוד,‏ לא היה לי ממש זמן ללמוד.‏ הרגשתי שאני לכוד בשגרה מתישה וחסרת משמעות,‏ והמריחואנה כבר לא הפיגה את תחושת החרדה שלי.‏ התחלתי להשתמש במתאמפטמין,‏ קוקאין והרואין.‏ סמים והפקרות מינית הלכו יד ביד.‏ מסביבי ראיתי רק עוני,‏ אי־צדק וסבל.‏ שנאתי את הממשלה וראיתי בה אשמה במצב.‏ שאלתי את אלוהים:‏ ”‏למה החיים כל כך קשים?‏”‏ ניסיתי למצוא תשובות בדתות שונות,‏ אך התאכזבתי מכולן.‏ לקחתי יותר סמים כדי להדחיק את הייאוש שלי.‏

 ב־1972 הסטודנטים בפיליפינים ארגנו מחאות נגד הממשלה.‏ הצטרפתי לאחת מהן,‏ והיא הידרדרה לאלימות.‏ רבים נעצרו,‏ וחודשים לאחר מכן הוכרז משטר צבאי ברחבי המדינה.‏

 מצאתי את עצמי שוב ברחובות,‏ והפעם מפני שחששתי מהרשויות בשל מעורבותי בהתקוממות.‏ כדי לממן את התמכרותי לסמים,‏ התחלתי לגנוב ולבסוף גם לספק שירותי מין לעשירים ולזרים.‏ כבר לא היה אכפת לי אם אחיה או אמות.‏

 בינתיים התחילו אימי ואחי הצעיר לקבל שיעורי מקרא מעדי־יהוה.‏ אבי רתח מכעס ושרף את הספרות המקראית שלהם.‏ אבל שניהם התמידו ולבסוף נטבלו כעדי־יהוה.‏

 באחד הימים הזדמן לאבי לשוחח עם עד־יהוה שסיפר לו על הבטחת המקרא שבעתיד ישרור ברחבי כדור הארץ צדק אמיתי (‏תהלים ע״ב:‏12–14‏)‏.‏ ההבטחה הזו נגעה מאוד לליבו של אבי,‏ והוא החליט לבדוק את העניין בעצמו.‏ ממחקריו במקרא הוא למד על הבטחת אלוהים לכונן ממשלה הוגנת,‏ והוא גם גילה מה דורש אלוהים מהבעלים והאבות (‏אפסים ה׳:‏28;‏ ו׳:‏4‏)‏.‏ זמן קצר לאחר מכן הוא וכל שאר אחיי ואחיותיי הפכו לעדי־יהוה.‏ לא היה לי מושג שכל זה קרה כי הייתי רחוק מהבית.‏

 ב־1978 עברתי לאוסטרליה.‏ אבל גם במדינה שלווה ועשירה זו,‏ לא מצאתי שלוות נפש.‏ עדיין הייתי מכור לאלכוהול וסמים.‏ באותה השנה ביקרו אותי עדי־יהוה,‏ והם הראו לי מהמקרא שיהיה שלום בכדור הארץ.‏ זה מצא חן בעיניי,‏ אבל נרתעתי מללמוד איתם.‏

 זמן קצר לאחר מכן חזרתי לפיליפינים לכמה שבועות.‏ אחיי סיפרו לי שאבינו עשה מאמצים רבים כדי להפוך לאדם טוב יותר,‏ אבל הייתי אכול מרירות וניסיתי להתחמק ממנו.‏

 אחותי הקטנה הסבירה לי מתוך המקרא למה יש כל כך הרבה סבל ואי־צדק בעולם.‏ הייתי המום שילדה בגיל העשרה עם מעט ניסיון חיים הצליחה לענות על שאלותיי.‏ לפני שעזבתי אבי נתן לי את הספר ביכולתך לחיות לנצח בגן־עדן עלי־אדמות.‏ a הוא אמר לי:‏ ”‏תפסיק לברוח.‏ הספר הזה יעזור לך למצוא את מה שאתה מחפש”‏.‏ הוא הפציר בי למצוא את עדי־יהוה כשאחזור לאוסטרליה.‏

 שמעתי בקול אבי ומצאתי אולם מלכות של עדי־יהוה ליד ביתי בבריזבן.‏ הסכמתי לקבל שיעורי מקרא באופן קבוע.‏ הנבואות בדניאל פרק ז׳‏ וישעיהו פרק ט׳‏ עזרו לי להבין שממשלתו של אלוהים,‏ ממשלה נטולת כל שחיתות,‏ תשלוט עלינו בעתיד.‏ למדתי שנחיה בתנאי גן עדן כאן עלי אדמות.‏ רציתי להיות רצוי בעיני אלוהים,‏ אבל הבנתי שיהיה עליי ללמוד לשלוט ברגשותיי,‏ להיגמל מהסמים והאלכוהול ולנטוש את סגנון חיי המופקר.‏ נפרדתי מהבחורה שגרתי איתה והשתחררתי מההתמכרויות שלי.‏ ביטחוני ביהוה הלך וגדל,‏ והתפללתי שהוא יעזור לי לערוך שינויים נוספים.‏

 בהדרגה הבנתי שמה שאני לומד יכול לעזור לאדם להשתנות מן הקצה אל הקצה.‏ המקרא מציין שאם נתאמץ,‏ נצליח ללבוש את ”‏האישיות החדשה”‏ (‏קולוסים ג׳:‏9,‏ 10‏)‏.‏ בזמן שהתאמצתי לחולל את השינויים הללו,‏ הבנתי שיכול להיות שיש אמת במה ששמעתי לגבי השינויים באישיותו של אבי.‏ כבר לא חשתי כעס ועוינות כלפיו,‏ רק רציתי להתפייס איתו.‏ בסופו של דבר סלחתי לאבי והרפיתי מהשנאה שקיננה בי מילדותי.‏

 בצעירותי פעמים רבות נגררתי אחרי אחרים להתנהגות הרסנית ומזיקה.‏ החיים שלי מוכיחים עד כמה נכונה אזהרת המקרא לגבי חֶברה רעה.‏ זה מה שהשפיע עליי ללכת בדרך פסולה (‏קורינתים א׳.‏ ט״ו:‏33‏)‏.‏ אבל מבין עדי־יהוה מצאתי חברים נאמנים שעזרו לי להפוך לאדם טוב יותר.‏ בקרב עדי־יהוה גם פגשתי את אשתי היקרה,‏ לורטה.‏ ביחד אנחנו מלמדים אחרים איך המקרא יכול לעזור להם.‏

 תודות למקרא ראיתי איך אבי הופך להיות מישהו שאף פעם לא חשבתי שהוא יכול להיות:‏ בעל אוהב ומשרת אלוהים עניו ושוחר שלום.‏ כאשר נפגשנו לאחר טבילתי כעד־יהוה בשנת 1987,‏ אבי חיבק אותי בפעם הראשונה בחיי!‏

 במשך למעלה מ־35 שנה המשיכו אבי ואימי לחלוק יחד את התקווה שבמקרא עם אחרים.‏ הוא הפך לאדם חרוץ ואכפתי הידוע כמי שאוהב לעזור לאחרים.‏ במהלך התקופה ההיא למדתי לכבד ולאהוב אותו.‏ הייתי גאה להיות בנו.‏ הוא נפטר ב־2016,‏ ונותרו בי רגשות חמים כלפיו.‏ אני יודע ששנינו חוללנו שינויים אדירים באישיות שלנו בזכות עקרונות המקרא.‏ לא נותר בי שמץ של שנאה כלפיו.‏ כמו כן,‏ אני אסיר תודה שמצאתי את אבי השמימי,‏ יהוה אלוהים,‏ המבטיח לשים קץ לכל גורמי הסבל בחייהן של משפחות ברחבי העולם כולו.‏