‏”‏אם אתה באמת רוצה ללמוד על אלוהים,‏ תמשיך ללמוד עם עדי־יהוה”‏.‏ המשפט הזה הפתיע אותי מאוד.‏ זה היה זמן קצר לאחר שהתחלתי ללמוד עם עדי־יהוה.‏ כדי שתוכלו להבין את תגובתי,‏ אספר לכם קצת על הרקע שלי.‏

 נולדתי בעיירה קסלטפקה באל סלבדור.‏ הייתי ה־6 מבין 15 ילדים.‏ הוריי ניסו לחנך אותי להיות אדם ישר ושומר חוק.‏ בנוסף,‏ עד־יהוה ששמו לאונרדו ועדי־יהוה אחרים ביקרו אותנו מדי פעם ולימדו אותנו את המקרא.‏ אבל זלזלתי במה שלמדתי וקיבלתי החלטות גרועות בזו אחר זו.‏ כשהייתי בן 14,‏ התחלתי לשתות אלכוהול ולהשתמש בסמים עם חברים ללימודים.‏ הם עזבו את בית־הספר אחד אחרי השני והצטרפו לכנופיה,‏ ואני הלכתי בעקבותיהם.‏ בילינו את כל זמננו ברחובות,‏ דרשנו מאנשים כסף וגנבנו כדי לממן את חיי ההפקרות שלנו.‏

 הכנופיה הפכה למשפחה עבורי.‏ האמנתי שאני חייב להם את הנאמנות שלי.‏ למשל,‏ יום אחד התקיף אחד מחברי הכנופיה שהיה מסומם את השכן שלי.‏ בזמן העימות ביניהם,‏ השכן הצליח להשתלט על חברי ולהתקשר למשטרה.‏ כעסתי מאוד והתחלתי לחבוט ברכב של השכן עם אלה כבדה כדי לגרום לו לשחרר אותו.‏ השכן התחנן שאפסיק,‏ אבל התעלמתי ממנו והמשכתי לנפץ את כל החלונות ולהרוס את הרכב.‏

 כשהייתי בן 18,‏ הכנופיה שלי התעמתה עם המשטרה.‏ בדיוק כשעמדתי להשליך פצצה מאולתרת,‏ היא התפוצצה לי ביד.‏ אני לא יודע איך בדיוק זה קרה.‏ אני רק זוכר שראיתי את ידי המרוסקת והתעלפתי.‏ כשהתעוררתי בבית החולים,‏ גיליתי שאיבדתי את יד ימין,‏ התחרשתי באוזן ימין והתעוורתי כמעט לחלוטין בעין ימין.‏

 חרף הפציעות,‏ חזרתי לכנופיה מייד לאחר שחרורי מבית החולים.‏ אך זמן קצר לאחר מכן עצרה אותי המשטרה ונשלחתי לכלא.‏ שם רק התחזקו קשריי עם חברי הכנופיה.‏ כל היום בילינו ביחד – מהג׳וינט הראשון של ארוחת הבוקר ועד שהלכנו לישון.‏

 לאונרדו ביקר אותי בכלא.‏ במהלך השיחה הוא הצביע על הקעקוע בזרוע הימנית שלי.‏ ”‏אתה יודע מה מסמלות שלוש הנקודות האלה?‏”‏ הוא שאל.‏ ”‏בטח”‏,‏ השבתי,‏ ”‏סקס,‏ סמים ורוקנרול”‏.‏ אבל לאונרדו אמר:‏ ”‏אני הייתי אומר:‏ בית חולים,‏ כלא ומוות.‏ כבר היית בבית חולים,‏ ועכשיו אתה בכלא.‏ אתה יודע מה השלב הבא”‏.‏

 דבריו של לאונרדו זעזעו אותי.‏ הוא צדק.‏ חפרתי לעצמי קבר.‏ לאונרדו הציע ללמד אותי את המקרא,‏ והסכמתי.‏ מה שלמדתי מתוך המקרא הניע אותי לשנות את חיי.‏ לדוגמה,‏ במקרא כתוב:‏ ”‏חברה רעה תשחית הרגלים טובים”‏ (‏קורינתים א׳.‏ ט״ו:‏33‏)‏.‏ אחד הדברים הראשונים שהייתי צריך לעשות הוא למצוא חברים חדשים.‏ לכן הפסקתי להגיע למפגשים של הכנופיה והתחלתי לנכוח באסיפות שקיימו עדי־יהוה בכלא.‏ באסיפות שלהם הכרתי אסיר ששמו אנדרס,‏ שנטבל כאחד מעדי־יהוה בתוך הכלא.‏ הוא הציע לי לאכול איתו ארוחת בוקר.‏ מאז ואילך במקום להתחיל את היום בג׳וינט,‏ אנדרס ואני היינו דנים כל בוקר בפסוק מהמקרא.‏

 חברי הכנופיה מייד שמו לב לשינויים שחוללתי.‏ בעקבות כך אחד מראשי הכנופיה קרא לי לשיחה.‏ פחדתי מאוד.‏ לא ידעתי מה הוא יעשה לי כשייוודע לו על תוכניותיי,‏ כי זה כמעט בלתי אפשרי לעזוב את הכנופיה.‏ הוא אמר:‏ ”‏ראינו שאתה לא מגיע יותר למפגשים שלנו והולך במקום זה לאסיפות של עדי־יהוה.‏ מה התוכניות שלך?‏”‏ אמרתי לו שאני רוצה להמשיך ללמוד עם עדי־יהוה ולשנות את חיי.‏ להפתעתי הוא אמר שהכנופיה תכבד את החלטתי כל עוד אוכיח שאני באמת רוצה להיות עד־יהוה.‏ ואז הוא אמר:‏ ”‏אם אתה באמת רוצה ללמוד על אלוהים,‏ תמשיך ללמוד עם עדי־יהוה.‏ אנחנו מצפים ממך להפסיק עם הפשע.‏ אני מאחל לך בהצלחה,‏ אתה בדרך הנכונה.‏ עדי־יהוה באמת יכולים לעזור לך.‏ למדתי עם עדי־יהוה בארצות הברית,‏ וכמה מבני משפחתי הם עדי־יהוה.‏ אל תפחד ותמשיך להתקדם”‏.‏ עדיין פחדתי,‏ אבל גם הייתי מאושר עד הגג.‏ הודיתי ליהוה אלוהים בליבי.‏ הרגשתי כמו ציפור ששוחררה מהכלוב והבנתי את דבריו של ישוע:‏ ”‏תדעו את האמת,‏ והאמת תשחרר אתכם”‏ (‏יוחנן ח׳:‏32‏)‏.‏

 אבל כמה מחבריי לשעבר המשיכו להציע לי סמים כדי לבחון אותי.‏ אני חייב להודות שמעדתי כמה פעמים.‏ אך בסופו של דבר,‏ לאחר הרבה תפילות עזות,‏ הצלחתי להיגמל מההתמכרויות שלי (‏תהלים נ״א:‏10,‏ 11‏)‏.‏

 לאחר שהשתחררתי מהכלא,‏ רבים חשבו שאחזור לאורח חיי הקודם,‏ אבל זה לא מה שקרה.‏ אפילו ביקרתי מספר פעמים בכלא כדי לחלוק עם האסירים את מה שלמדתי מהמקרא.‏ סוף כל סוף חבריי לשעבר השתכנעו שבאמת השתניתי.‏ לצערי,‏ זה לא היה המצב לגבי אויביי לשעבר.‏

 יום אחד כשהלכתי לבשר,‏ פתאום הקיפו אותי ואת השותף שלי חמושים מכנופיה יריבה שרצו להרוג אותי.‏ השותף שלי הסביר להם בנימוס אך באומץ שאני כבר לא חבר בכנופיה,‏ ואני ניסיתי להישאר רגוע.‏ אחרי שהם הרביצו לי ואיימו עליי שלא אכנס עוד לאזור הזה,‏ הם הורידו את הנשק ונתנו לנו ללכת.‏ המקרא באמת שינה את חיי.‏ בעבר הייתי מנסה לנקום בהם.‏ אבל הפעם פעלתי לפי הכתוב בתסלוניקים א׳.‏ ה׳:‏15‏:‏ ”‏היזהרו שאיש לא ישלם רעה תחת רעה לאיש,‏ אלא חתרו תמיד להיטיב זה עם זה ועם כל השאר”‏.‏

 מאז שהפכתי לעד־יהוה,‏ אני משתדל להיות אדם ישר.‏ זה לא תמיד קל.‏ אבל אני מצליח לעשות זאת בעזרת יהוה אלוהים,‏ הדרכת המקרא ותמיכתם של חבריי החדשים.‏ אין לי שום כוונה לחזור לדרכיי הקודמות (‏פטרוס ב׳.‏ ב׳:‏22‏)‏.‏

 הייתי אדם אלים וזועם.‏ אני משוכנע שאם הייתי ממשיך בסגנון החיים האלים הזה,‏ לא הייתי בחיים היום.‏ חיי השתנו מן הקצה אל הקצה תודות ללימוד המקרא.‏ חדלתי ממעשיי הרעים ולמדתי לחיות בשלום עם אויביי לשעבר (‏לוקס ו׳:‏27‏)‏.‏ כיום אני נהנה מקשרי חברות שעוזרים לי לפתח תכונות טובות (‏משלי י״ג:‏20‏)‏.‏ אני מאושר ויש לי תכלית בחיים,‏ לשרת את אלוהים שהיה מוכן לסלוח לי על כל הדברים הרעים שעשיתי (‏ישעיהו א׳:‏18‏)‏.‏

 ב־2006 למדתי בבית־ספר של עדי־יהוה שמספק הכשרה מיוחדת למבשרים רווקים.‏ לאחר מספר שנים התחתנתי עם אישה מקסימה,‏ וכיום יש לנו ילדה.‏ אני מקדיש חלק ניכר מזמני להוראת המקרא וחולק עם אחרים את העקרונות שעזרו לי בחיים.‏ אני משרת כזקן־קהילה ומנסה לעזור לצעירים להימנע מהטעויות שעשיתי בגילם.‏ כיום אני כבר לא חופר לעצמי קבר,‏ אלא בונה לעצמי עתיד נצחי,‏ כפי שמבטיח אלוהים במקרא.‏