מוד מתגוררת בצרפת ועובדת בבית־ספר כסייעת לילדים בעלי מוגבלויות.‏ לאחרונה למדו התלמידים באחת הכיתות על השואה ועל מחנות הריכוז הנאציים.‏ אסירי המחנות חויבו ללבוש מדים שעליהם נתפר טלאי שצבעו וצורתו נקבעו לפי סיבת מאסרו של האדם.‏

 כשדיבר המורה על טלאי המשולש הסגול שענדו חלק מהאסירים,‏ הוא אמר:‏ ”‏נראה לי שזה היה הטלאי של ההומוסקסואלים”‏.‏ אחרי השיעור פנתה מוד למורה והסבירה שהמשולש הסגול היה סימן הזיהוי שנתנו הנאצים לעדי־יהוה.‏ a היא הציעה להביא לו מידע בנושא.‏ המורה הסכים וגם ביקש ממנה לחלוק את המידע עם התלמידים.‏

 בשיעור אחר באותו הנושא הציגה המורה טבלה של סוגי הטלאים השונים שענדו האסירים.‏ הטבלה ציינה נכונה שהמשולש הסגול שימש לזיהוי עדי־יהוה.‏ אחרי השיעור הציעה לה מוד מידע נוסף.‏ המורה הסכימה וביקשה ממנה להסביר את הנושא בפני התלמידים.‏

 מוד הכינה פרזנטציה של רבע שעה עבור הכיתה הראשונה,‏ אבל לפני השיעור נאמר לה:‏ ”‏יש לך שעה שלמה”‏.‏ מוד הציגה בהתחלה סרט תיעודי על רדיפתם של עדי־יהוה בידי הנאצים.‏ כשהוזכר בסרט שהנאצים לקחו 800 ילדים של עדי־יהוה מחזקת הוריהם,‏ מוד עצרה את הסרט והקריאה את סיפוריהם של שלושה מהילדים הללו.‏ אחרי הסרט סיימה מוד בהקראת מכתב פרידה שעד־יהוה בן 19 מאוסטריה,‏ גרהרט שטיינאכר,‏ כתב ב־1940 להוריו שעות ספורות לפני שהוצא להורג בידי הנאצים.‏ b

 מוד הציגה מידע דומה לכיתה השנייה.‏ תודות לאומץ ליבה,‏ שני המורים מקפידים כעת להזכיר את עדי־יהוה כשהם מלמדים על קורבנות מחנות הריכוז הנאציים.‏