תפילות מעץ אלון
”נולדתי למשפחה של משרתי יהוה”, מספרת רייצ׳ל שמתגוררת כיום ברפובליקה הדומיניקנית. ”אבל למרבה הצער, כשהייתי בת שבע, אבא שלי הפסיק לשרת את יהוה והחל להתנגד לאמת בחריפות. הוא עשה הכול כדי למנוע גם ממני לשרת את יהוה. לדוגמה, הוא היה מבטיח לי כל מיני דברים — כמו טלפון נייד, נסיעה לדיסנילנד או אפילו כרטיס אשראי — בתמורה לזה שאפסיק לשרת את יהוה. לפעמים הוא אפילו היה מרביץ לי באגרופים. הוא אמר שאם לא אוכל לדבר או ללכת אני לא אצליח להגיע לאסיפות, אבל זה אף פעם לא עבד. תמיד הייתי נחושה לנכוח בכל האסיפות.
”אבא שלי מעולם לא הרביץ לי בנוכחות אימי. הוא איים לפגוע בה אם אספר לה שהוא מכה אותי. כשנשאל לפשר הפציעות שלי, הוא היה מסביר שהן נגרמו במהלך אימוני אומנויות לחימה שהחליט ללמד אותי.
”הייתי קטנה וממש פחדתי לספר לאימא על מה שאבא עושה לי, לכן סיפרתי על זה ליהוה. אהבתי לצאת להליכות ארוכות ביער שמאחורי הבית שלנו במרילנד, ארה״ב. שם מצאתי עץ אלון יפהפה. הייתי מטפסת עליו, מתיישבת על ענף נוח ופשוט מדברת עם יהוה. סיפרתי לו בתפילה מה אני מרגישה, ומה אעשה בשבילו כשאגדל — אם רק יעזור לי לשרוד עד אז. גם סיפרתי לו על כל מה שארצה לעשות בעולם החדש, על המשפחה שתהיה לי ועל השלום והשמחה שאחווה ללא שום כאב ופחד.
”בכל פעם שאבא שלי ניסה להרחיק אותי מיהוה, אם באמצעות שוחד ואם באמצעות מכות, תמיד הרגשתי איך יהוה מנחם ומחזק אותי. רק בזכותו הצלחתי להישאר נאמנה וחזקה.
”נטבלתי בגיל עשר, וכעבור שנתיים התחלתי לשרת כחלוצה. בהתחלה אבא לא ידע על זה כלום, לא על הטבילה ולא על החלוציות. כשגילה את זה, הוא נתן לי אגרוף בפנים ופרק לי את הלסת.
”היו שאמרו לי שאני צעירה מדי מכדי לשרת כחלוצה, וחששו שאולי אני לא מבינה לגמרי עד כמה ההחלטה הזאת רצינית. באזור שלי היו לא מעט אחים ואחיות צעירים שעשו רק את המינימום בשירות יהוה. הם היו עסוקים רק בבילויים ומסיבות. כל מה שהם עשו היה נראה לי ממש כיף, ולפעמים רציתי להצטרף אליהם. תהיתי, ’למה שלא אפסיק לבשר ופשוט אעשה חיים כמו שאר הצעירים בגיל שלי?’ אבל בכל פעם שהרגשתי ככה, סיפרתי על זה ליהוה.
”בגיל 15 פנו אליי מסוכנות דוגמנות יוקרתית והציעו לי לעבוד איתם במילאנו תמורת משכורת גבוהה במיוחד. מאוד החמיא לי שאמרו לי שאני יכולה להיות דוגמנית, להופיע במגזינים וללבוש בגדים יקרים בתצוגות אופנה. חלפו אז כמעט שלוש שנים מאז שהתחלתי לשרת כחלוצה וחשבתי לעצמי, ’עם העבודה הזאת אוכל גם להתפרנס וגם להמשיך בחלוציות עוד שנים רבות’. בנוסף, אבא עזב אותנו, וחשבתי שבכסף שארוויח אוכל לעזור לאימא שלי עם ההוצאות.
”התפללתי על זה. גם התייעצתי עם אימא, שהייתה חלוצה כבר שנים רבות, ועם זקן קהילה שאהבתי וכיבדתי. כהרגלי הלכתי גם לעץ שלי, והתפללתי שם עוד יותר. יהוה ענה לתפילות שלי באמצעות פסוק שאותו זקן קהילה שיתף איתי, קהלת ה׳:4. שם כתוב: ’כאשר תידור נדר לאלוהים, אל תאחר לשלמו... את אשר תידור שלם’. נדרתי ליהוה שאתן את כל כולי בשירותו, ופחדתי שהעבודה הזאת תפגע בי מבחינה רוחנית. החלטתי לסרב להצעה.
”ובכן, שרדתי! ויש לי היום משפחה מאושרת. בעלי חאסר משרת כזקן קהילה, בננו קונור בן התשע מבשר לא־טבול ואני נמצאת בשירות המורחב כבר כמעט 27 שנה.
”אני נזכרת הרבה פעמים בשיחות הארוכות שהיו לי עם יהוה על אותו עץ אלון ביער שמאחורי הבית שלנו. התחננתי לפניו לעזרה, והוא עזר לי בצורה נפלאה. הוא חיזק אותי, ניחם אותי והדריך אותי. לאורך כל חיי יהוה הראה לי שוב ושוב איזה אב מדהים הוא. אני כל כך שמחה שבחרתי לשרת אותו מכל ליבי — זאת ההחלטה הטובה ביותר שעשיתי בחיים!”