עגלות הבישור ”יוצאות לחופשה” בגרמניה
בערים מרכזיות ברחבי העולם התרגלו העוברים ושבים לראות את עגלות הבישור הניידות המציגות פרסומים מקראיים מטעם עדי־יהוה. לדוגמה, בגרמניה הציבו עדי־יהוה דוכני ספרות בברלין, קלן, המבורג, מינכן וערים שוקקות אחרות.
אך האם הדוכנים מושכי העין יהיו יעילים באותה המידה גם בעיירות קטנות שבהן נוהגים הגרמנים לנפוש? כיצד יתקבלו העגלות בעיירות הנופש ובעיירות החוף שבצפון המדינה ובאיים בים הבלטי ובים הצפוני? סניף עדי־יהוה במרכז אירופה ארגן ב־2016 יוזמה מיוחדת כדי לענות על שאלות אלה. כ־800 עדי־יהוה הנוהגים לבשר בערים גדולות בעזרת עגלות ספרות התנדבו ליוזמה, לרבות כמה מווינה, אוסטריה. ממאי עד אוקטובר הם הציבו עגלות בכ־60 מקומות בצפון גרמניה.
”חלק בלתי נפרד מהעיירה”
המבשרים זכו לתגובות לבביות. אחת המתנדבות ציינה: ”אנשים גילו עניין. הם היו ידידותיים, סקרנים ומוכנים לשוחח”. היידי, אשר נסעה לעיירה פלון, אמרה: ”לאחר מספר ימים האנשים ראו בנו חלק בלתי נפרד מהעיירה. חלקם כבר החלו לזהות אותנו ונופפו לנו לשלום”. אדם חירש סימן להם: ”אתם נמצאים בכל מקום!” הוא וחבריו בדיוק חזרו מכנס חירשים בדרום־מזרח גרמניה, וגם שם הוא פגש עדי־יהוה.
חלק מתושבי המקום הציעו את תמיכתם. באי ונגרוגה ניגש שוטר לעדי־יהוה והציע להם באדיבות דרך להגיע ליותר אנשים. בעיר וארן אן דר מיריץ הפנה הקברניט בסירת תיירים את תשומת ליבם של הנוסעים למספר מוקדי עניין. הוא הצביע על עגלת ספרות בנמל ואמר: ”ושם אתם יכולים ללמוד משהו על אלוהים”. מספר נופשים ניגשו לעגלות והשתהו מול הכרזות המוצגות בהן.
הן התיירים והן המקומיים התעניינו במיוחד בשלוש החוברות האלה:
האם אלוהים אכן דואג לנו? תיירת אחת אמרה: ”אני שואלת את עצמי את השאלה הזו כבר הרבה זמן. עכשיו במהלך החופשה סוף סוף יהיה לי זמן לקרוא על כך”.
לאלוהים יש חדשות טובות עבורך! אדם קשיש אמר לעדי־יהוה שהוא התאכזב מהדת. הם עזרו לו להבין שאף אדם אינו יכול לפתור את בעיותינו, אלא רק אלוהים מסוגל לעשות זאת. האיש שמח לקבל את החוברת והבטיח לקרוא אותה.
שיעורי המקרא שלי. אב אחד הסכים שבתו הקטנה תיקח את החוברת, המיועדת במיוחד לילדים קטנים. בנוסף, הוא לקח את הספר סיפורי המקרא שלי ואמר: ”זה יהיה טוב למשפחה שלי”.
העוברים ושבים לקחו למעלה מ־600,3 פרסומים. חלקם ביקשו מהאחים לבקר אותם כדי להמשיך לשוחח.
עדי־יהוה שהשתתפו ביוזמה נהנו מאוד מהחוויה. יורק ואשתו מרינה נסעו לאזור בקרבת הים הבלטי. ”זו הייתה מתנה מיוחדת”, הם מספרים. ”נהנינו מהבריאה של אלוהים ובו־זמנית דיברנו עם אנשים עליו”. לוקס בן ה־17 אומר: ”נהניתי מכל רגע! לא רק שהיה לי כיף, אלא גם התאפשר לי לתת משהו יקר ערך לאחרים”.