נוכחנו שרבים שכבר משתייכים לדת כלשהי נהנים לשוחח על נושאים מקראיים.‏ כמובן,‏ אנו מכבדים את זכותו של הפרט להחזיק בדעות שונות משלנו,‏ ואנו לא כופים את המסר שלנו על אחרים.‏

 כאשר אנו דנים בנושאים דתיים,‏ אנו משתדלים ליישם את עצת המקרא לעשות זאת ”‏בענווה”‏ ולגלות ”‏כבוד עמוק”‏ כלפי האדם האחר (‏פטרוס א׳.‏ ג׳:‏15‏)‏.‏ אנו יודעים שיהיו שידחו את המסר שבפינו (‏מתי י׳:‏14‏)‏.‏ אבל לא נוכל לדעת מה תהיה תגובת האנשים לפני שנדבר איתם.‏ אנחנו גם יודעים שנסיבותיהם של אנשים משתנות.‏

 למשל,‏ אדם יכול להיות עסוק מכדי לדבר איתנו ביום מסוים,‏ אבל ישמח לשוחח איתנו בפעם אחרת.‏ כמו כן,‏ אנשים עלולים להיתקל בבעיות או במצבים חדשים,‏ ובעקבות כך להתעניין בכתוב במקרא.‏ מסיבה זו אנו משתדלים לשוחח עם אנשים יותר מפעם אחת.‏