חתונה אופיינית של עדי־יהוה היא טקס מכובד ופשוט הכולל נאום מקראי קצר.‏ לאחר הטקס זוגות מסוימים בוחרים לערוך מסיבה הכוללת ארוחה.‏ a ישוע נכח במסיבה כזו בעיר קנה זמן קצר לאחר שהחל בשירותו (‏יוחנן ב׳:‏1–11‏)‏.‏

•  כיצד מתנהל טקס החתונה?‏

•  היכן מתקיימות חתונות של עדי־יהוה?‏

•  מי יכול לבוא לחתונה?‏

•  האם יש קוד לבוש?‏

•  האם נהוג לתת מתנות חתונה?‏

•  האם תהיה הרמת כוסית?‏

•  האם יזרקו אורז או קונפטי על הזוג?‏

•  האם יוגשו אוכל ושתייה?‏

•  האם יהיו מוזיקה וריקודים?‏

•  האם עדי־יהוה חוגגים ימי נישואין?‏

 החלק העיקרי בטקס הוא נאום חתונה האורך כחצי שעה ומוגש על־ידי זקן־קהילה מקרב עדי־יהוה.‏ זהו נאום לבבי ומעודד שמדגיש איך המקרא יכול לעזור לבני הזוג ליהנות מנישואין איתנים,‏ מאושרים ומלאי אהבה (‏אפסים ה׳:‏33‏)‏.‏

 בארצות רבות לנציגים של עדי־יהוה יש סמכות חוקית לחתן.‏ במקרה כזה,‏ לקראת סוף הנאום בני הזוג מחליפים נדרים,‏ ויש זוגות שמחליטים גם להחליף טבעות.‏ ואז הנציג המוסמך מכריז עליהם כבעל ואישה.‏

 בארצות אחרות הזוג נדרש על־פי חוק להתחתן במשרד ממשלתי.‏ b הזוג עושה זאת זמן קצר לפני נאום החתונה.‏ אם החתן והכלה לא החליפו נדרים בטקס האזרחי,‏ הם יכולים להחליף נדרים לקראת סוף הנאום.‏ אך במקרה שהם כן החליפו נדרים,‏ הם יכולים לבחור לחזור על נדריהם בלשון עבר.‏ הנאום נחתם בתפילה לבקשת ברכת אלוהים על הזוג הטרי.‏

 זוגות רבים בוחרים לערוך את טקס החתונה באולם המלכות,‏ אם יש אולם מלכות פנוי.‏ c אם הם מחליטים לקיים מסיבה לאחר מכן,‏ הם עורכים אותה במקום אחר.‏

 אם החתונה מתקיימת באולם מלכות,‏ בדרך כלל כל אחד יכול לנכוח,‏ גם מי שאינו עד־יהוה.‏ אם בני הזוג בוחרים לערוך מסיבה,‏ הם מחליטים את מי להזמין.‏

 אומנם לא קיים קוד לבוש ספציפי לחתונות הנערכות באולם המלכות,‏ אך עדי־יהוה מקפידים להתלבש בצורה מכובדת וצנועה בהתאם לעקרונות המקרא.‏ והם שמחים כשאחרים נוהגים באותו האופן (‏טימותיאוס א׳.‏ ב׳:‏9‏)‏.‏ כמובן,‏ אם הזוג בוחר לערוך מסיבה,‏ אותם העקרונות חלים גם על המסיבה עצמה.‏

 המקרא מעודד נדיבות (‏תהלים ל״ז:‏21‏)‏.‏ עדי־יהוה שמחים לתת ולקבל מתנות חתונה (‏לוקס ו׳:‏38‏)‏.‏ אבל הם לא לוחצים על אחרים לתת להם מתנות,‏ והם גם לא מכריזים מול כל הנוכחים את שמותיהם של נותני המתנות (‏מתי ו׳:‏3,‏ 4;‏ קורינתים ב׳.‏ ט׳:‏7;‏ פטרוס א׳.‏ ג׳:‏8‏)‏.‏ מנהגים כאלה מנוגדים לכתוב במקרא,‏ והם גם עלולים להביך את האורחים.‏

 לא.‏ עדי־יהוה לא מרימים כוסית מכיוון שמקור המנהג באמונות דתיות כוזבות.‏ d עדי־יהוה מביעים את איחוליהם לזוג בדרכים אחרות.‏

 לא.‏ בתרבויות מסוימות נהוג לזרוק אורז או קונפטי וכדומה על הזוג הטרי מתוך האמונה שזה יביא להם מזל,‏ אושר וחיים ארוכים.‏ אבל עדי־יהוה נמנעים ממנהגים הקשורים לאמונות תפלות,‏ לרבות מנהגים שכביכול אמורים להביא מזל,‏ מכיוון שהדבר מנוגד לעקרונות המקרא (‏ישעיהו ס״ה:‏11‏)‏.‏

 בטקס החתונה באולם המלכות לא מגישים מזון ושתייה.‏ יש זוגות הבוחרים לערוך לאחר הטקס מסיבה הכוללת ארוחה או כיבוד (‏קהלת ט׳:‏7‏)‏.‏ אם הם מחליטים להגיש אלכוהול,‏ הם מוודאים שהמשקאות האלה יוגשו בכמויות מתונות,‏ ורק למי שהגיעו לגיל שתייה חוקי (‏לוקס כ״א:‏34;‏ רומים י״ג:‏1,‏ 13‏)‏.‏

 אם בני הזוג עורכים מסיבה,‏ הם יכולים לכלול בה מוזיקה וריקודים (‏קהלת ג׳:‏4‏)‏.‏ כמובן,‏ סוג המוזיקה תלוי בהעדפותיהם ובתרבותם,‏ אך הם יקפידו לבחור מוזיקה בטוב טעם.‏ בטקס הנישואין באולם המלכות נהוג להשמיע שירים בנושאים מקראיים.‏

 עקרונות המקרא אינם מציגים באור שלילי או באור חיובי את המנהג לציין את יום הנישואין.‏ לכן כל זוג בקרב עדי־יהוה מחליט באופן אישי אם לחגוג את יום נישואיו.‏ חלק מהזוגות בוחרים לחגוג את יום נישואיהם בפרטיות וחלק עם חברים וקרובי משפחה.‏