מיתוס:‏ עדי־יהוה אינם חוגגים את הפסחא כי הם לא משיחיים.‏

 עובדה:‏ אנחנו מאמינים שישוע המשיח הוא המושיע שלנו,‏ ואנו משתדלים ’‏ללכת בעקבותיו בקפידה’‏ (‏פטרוס א׳.‏ ב׳:‏21;‏ לוקס ב׳:‏11‏)‏.‏

 מיתוס:‏ אתם לא מאמינים שישוע הוקם לתחייה.‏

 עובדה:‏ אנחנו מאמינים שישוע קם לתחייה;‏ תחייתו היא מיסודות אמונתנו כמשיחיים,‏ ואנו מדגישים אותה בפעילות הבישור שלנו (‏קורינתים א׳.‏ ט״ו:‏3,‏ 4,‏ 12–15‏)‏.‏

 מיתוס:‏ לא אכפת לכם שילדיכם מחמיצים את כל הכיף שבחגיגות חג הפסחא.‏

 עובדה:‏ אנחנו אוהבים את ילדינו ועושים כל מאמץ כדי לחנך אותם ולעזור להם להיות מאושרים (‏טיטוס ב׳:‏4‏)‏.‏

•   חגיגת חג הפסחא אינה מבוססת על המקרא.‏

•   ישוע ציווה עלינו לזכור את מותו ולא את תחייתו.‏ מדי שנה אנו מציינים את יום מותו לפי הלוח הירחי המקראי (‏לוקס כ״ב:‏19,‏ 20‏)‏.‏

•   אנו מאמינים שחג הפסחא אינו מקובל על אלוהים מכיוון ששורשי מנהגי החג נעוצים בטקסי פוריות עתיקים‏.‏ אלוהים הוא ”‏אל קנא”‏,‏ כלומר אל הדורש מסירות בלעדית,‏ ואם אנו מקיימים במסגרת עבודתו מנהגים הפסולים בעיניו,‏ מעורר הדבר את מורת רוחו (‏שמות כ׳:‏5;‏ מלכים א׳.‏ י״ח:‏21‏)‏.‏

 אנו מאמינים שלהחלטתנו לא לחגוג את הפסחא יש בסיס מוצק במקרא,‏ אשר מעודד אותנו להשתמש ב”‏תושייה ומזימה”‏,‏ כלומר בחוכמה ובכושר חשיבה,‏ ולא פשוט ללכת אחרי מסורות של בני אדם (‏משלי ג׳:‏21;‏ מתי ט״ו:‏3‏)‏.‏ אנחנו אומנם מסבירים את עמדתנו בנושא חג הפסחא כשאנו נשאלים על כך,‏ אך עם זאת מכבדים את זכותו של כל אדם להחליט מה לעשות בנידון (‏פטרוס א׳.‏ ג׳:‏15‏)‏.‏