במה עדי־יהוה מאמינים?
כעדי־יהוה אנו עושים כל מאמץ לדבוק בתורתו של ישוע, אשר בה דבקו גם שליחיו. מאמר זה מסכם את עיקרי אמונתנו הבסיסיים.
אלוהים. אנו משרתים את אלוהי האמת היחיד והכול יכול, הבורא, ששמו יהוה (תהלים פ״ג:18; ההתגלות ד׳:11). הוא אלוהי אברהם, משה וישוע (שמות ג׳:6; ל״ב:11; יוחנן כ׳:17).
המקרא. אנו רואים במקרא מסר שנכתב בהשראת אלוהים עבור האנושות (יוחנן י״ז:17; טימותיאוס ב׳. ג׳:16). אנו מבססים את אמונתנו על כל 66 ספרי המקרא, הכוללים בתוכם את התנ״ך ואת כתבי־הקודש היווניים (המכונים גם ”הברית החדשה”). פרופסור ג׳ייסון ד. בדון, היטיב לתאר זאת כשכתב: ”המקרא הוא חומר הגלם שעליו [עדי־יהוה ביססו] את מערכת האמונות והמנהגים שלהם, והם לא ניסו לקבוע מראש מה אמור להימצא שם”. a
אנו מקבלים את המקרא כולו, אך איננו פונדמנטליסטים. b אנו מודעים לכך שחלקים מהמקרא נכתבו בשפה מטפורית או סמלית ושאין להבינם בצורה מילולית (ההתגלות א׳:1).
ישוע. אנו פועלים על־פי תורתו של ישוע המשיח, מחקים את דוגמתו ומכבדים אותו כמושיענו וכבן אלוהים (מתי כ׳:28; מעשי השליחים ה׳:31). לכן אנו נקראים משיחיים (מעשי השליחים י״א:26). אולם אנו לומדים מהמקרא שישוע אינו האל הכול יכול ושאין בסיס מקראי לדוקטרינת השילוש (יוחנן י״ד:28).
מלכות אלוהים. זוהי ממשלה שמימית ממשית, והיא אינה שוכנת בלבם של המשיחיים. היא תחליף את ממשלות האדם ותגשים את מטרתו של אלוהים לגבי כדור הארץ (דניאל ב׳:44; מתי ו׳:9, 10). היא תנקוט צעדים אלה בקרוב, שהרי נבואות המקרא מצביעות על כך שאנו חיים ב”אחרית הימים” (טימותיאוס ב׳. ג׳:1–5; מתי כ״ד:3–14).
ישוע הוא המלך במלכות אלוהים השמימית, והוא החל לשלוט ב־1914 (ההתגלות י״א:15).
ישועה. הישועה מהחטא והמוות אפשרית תודות לקורבן הכופר של ישוע (מתי כ׳:28; מעשי השליחים ד׳:12). כדי להפיק תועלת מקורבן זה, על האנשים לא רק לגלות אמונה בישוע אלא גם לשנות את אורח חייהם ולהיטבל (מתי כ״ח:19, 20; יוחנן ג׳:16; מעשי השליחים ג׳:19, 20). אדם מוכיח שיש לו אמונה חיה בזכות מעשים (יעקב ב׳:24, 26). אך לא ניתן לזכות בישועה בכוחנו אנו, אלא הודות ל”חסד אלוהים” (גלטים ב׳:16, 21).
שמיים. יהוה אלוהים, ישוע המשיח והמלאכים הנאמנים שוכנים בתחום הרוחני c (תהלים ק״ג:19–21; מעשי השליחים ז׳:55). מספר קטן יחסית של אנשים — 000,144 — יוקמו לתחייה בשמיים וישלטו עם ישוע במלכות (דניאל ז׳:27; טימותיאוס ב׳. ב׳:12; ההתגלות ה׳:9, 10; י״ד:1, 3).
כדור הארץ. אלוהים ברא את כדור הארץ כדי שיהיה משכנו הנצחי של האדם (תהלים ק״ד:5; קט״ו:16; קהלת א׳:4). אלוהים יברך את מי שישמעו בקולו ויעניק להם בריאות מושלמת וחיי נצח בגן עדן עלי אדמות (תהלים ל״ז:11, 34).
רוע וסבל. הכול החל כאשר אחד ממלאכי אלוהים פתח במרד (יוחנן ח׳:44). מלאך זה, שלאחר מרדו נקרא ”שטן”, שכנע את הזוג האנושי הראשון לחבור אליו, וההשלכות היו הרסניות עבור צאצאיהם (בראשית ג׳:1–6; רומים ה׳:12). על מנת ליישב את הסוגיות המוסריות שהתעוררו על־ידי השטן, הניח אלוהים לרוע ולסבל להתקיים, אך הוא לא יניח להם להמשיך להתקיים לעד.
מוות. המתים חדלים להתקיים (תהלים קמ״ו:4; קהלת ט׳:5, 10). הם אינם מתענים באש גיהינום.
אלוהים יקים לתחייה מיליארדי בני אדם שמתו (מעשי השליחים כ״ד:15). אולם מי שיסרבו ללמוד על דרכי אלוהים לאחר שיוקמו לתחייה יושמדו לעד ולא תהיה להם תקווה לשוב לחיים (ההתגלות כ׳:14, 15).
משפחה. אנו דבקים באמת המידה המקורית של אלוהים לגבי הנישואין — איחוד בין גבר אחד לאישה אחת, כשהבסיס המוצדק היחיד לגירושין הוא אי־מוסריות מינית (מתי י״ט:4–9). אנו משוכנעים שהחוכמה המצויה במקרא עוזרת למשפחות לנחול הצלחה (אפסים ה׳:22 עד ו׳:1).
עבודתנו את אלוהים. איננו סוגדים לצלב או לשום צלם אחר (דברים ד׳:15–19; יוחנן א׳. ה׳:21). להלן כמה היבטים עיקריים בעבודתנו את אלוהים:
תפילות לאלוהים (פיליפים ד׳:6).
קריאה ולימוד של המקרא (תהלים א׳:1–3).
הרהורים בנלמד מהמקרא (תהלים ע״ז:13).
אנו מתאספים כדי להתפלל, ללמוד את המקרא, לשיר, לבטא את אמונתנו ולעודד את אחינו לאמונה ואחרים (קולוסים ג׳:16; עברים י׳:23–25).
הכרזת ’הבשורה הטובה על המלכות’ (מתי כ״ד:14).
מתן עזרה לנזקקים (יעקב ב׳:14–17).
בנייה ותחזוקה של אולמי מלכות ומבנים אחרים המשמשים לקידום פעילותנו הכלל־עולמית להוראת המקרא (תהלים קכ״ז:1).
הגשת סיוע לנפגעי אסונות (מעשי השליחים י״א:27–30).
הארגון שלנו. אנו מאורגנים בקהילות, ולכל קהילה יש מועצת זקנים שמשגיחה על הקהילה. אך זקני־הקהילה אינם חלק מכיתת כמורה, ואין הם מקבלים שכר (מתי י׳:8; כ״ג:8). לא נדרש מאתנו לתת תרומת מעשר, ואין איסוף תרומות באסיפותינו (קורינתים ב׳. ט׳:7). כל פעילותנו ממומנת על־ידי תרומות אנונימיות.
חברי הגוף המנהל, קבוצה קטנה של משיחיים בוגרים המשרתים במשרדינו הראשיים, מספקים הדרכה לעדי־יהוה ברחבי העולם (מתי כ״ד:45).
אחדותנו. בעולם כולו אנו מאוחדים בעיקרי אמונתנו (קורינתים א׳. א׳:10). בנוסף, אנו עושים כל מאמץ שלא יהיו בינינו פילוגים על רקע חברתי, אתני וגזעי ושלא יהיו בינינו הבדלי מעמדות (מעשי השליחים י׳:34, 35; יעקב ב׳:4). אולם במסגרת אחדותנו יש מקום לבחירה אישית. כל עד־יהוה מחליט החלטות בהתאם למצפונו המודרך על־פי המקרא (רומים י״ד:1–4; עברים ה׳:14).
התנהגותנו. אנו משתדלים לגלות אהבה לא־אנוכית בכל מעשינו (יוחנן י״ג:34, 35). אנו נמנעים ממעשים המכעיסים את אלוהים, לרבות שימוש פסול בדם בקבלת עירויי דם (מעשי השליחים ט״ו:28, 29; גלטים ה׳:19–21). אנו שוחרי שלום ואיננו משתתפים במלחמות (מתי ה׳:9; ישעיהו ב׳:4). אנו מכבדים את הממשלה במדינה שבה אנו חיים ומצייתים לחוקיה כל עוד הם אינם עומדים בסתירה לחוקי אלוהים (מתי כ״ב:21; מעשי השליחים ה׳:29).
יחסינו עם אחרים. ישוע הורה לנו: ”ואהבת לרעך כמוך”. הוא גם אמר שהמשיחיים ’אינם חלק מן העולם’ (מתי כ״ב:39; יוחנן י״ז:16). לכן אנו מתאמצים ’להיטיב עם כל אדם’, אך אנו שומרים על ניטרליות מוחלטת בעניינים פוליטיים ונמנעים ממעורבות עם דתות אחרות (גלטים ו׳:10; קורינתים ב׳. ו׳:14). עם זאת, אנו מכבדים את ההחלטות שאחרים עושים בעניינים אלה (רומים י״ד:12).
אם יש לך שאלות נוספות על עיקרי אמונתם של עדי־יהוה, תוכל לקרוא עוד עלינו באתר שלנו, לפנות לאחד ממשרדינו, לנכוח באסיפה באולם מלכות הקרוב לביתך או לשוחח עם אחד מעדי־יהוה באזור מגוריך.
a ראה הספר אמת בתרגום (Truth in Translation), עמוד 165.
b למידע נוסף ראה הוצאת עורו! מספטמבר 2006, תיבה בעמוד 3.
c המלאכים הרעים הושלכו מן השמיים, אך הם ממשיכים להתקיים בתחום הרוחני (ההתגלות י״ב:7–9).